בפסק דין וולפיט עלתה השאלה לאיזה בית משפט נתונה הסמכות לדון בשאלה האם עסק מסוים טעון רישיון.

במקרה הנדון הרשות המקומית הגישה תביעה נגד בעל עסק בגין ניהול עסקו ללא רישיון. בעל העסק טען כי העסק אינו טעון רישיון כלל. מנגד טענה התביעה כי מאחר ולבעל העסק היה ידוע מזה זמן רב כי הרשות דורשת שיוציא רישיון עסק- היה עליו לפנות בשאלה הזו לבית המשפט לעניינים מנהליים. 

בית המשפט קבע כי, ככלל, הסמכות העניינית לבחינת השאלה אם עסק טעון רישיון או לא נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. זאת מכח סעיפים 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים בצירוף סעיפים 7(1) או 8_א) לתוספת הראשונה לאותו החוק. בית המשפט מפנה לפסיקה רבה בנושא זה.

עם זאת– כאשר מוגש כתב אישום בבית המשפט לעניינים מקומיים בגין ניהול עסק ללא רישיון, רשאי הנאשם לטעון כי העסק אינו טעון רישיון, שכן החובה לקבלת רישיון לעסק היא אחד מיסודות העבירה. במקרה כזה על בית המשפט לדון בשאלה האם העסק טעון רישיון או לא. גם כאן- בית המשפט מפנה לפסיקה בנושא. 

רע"ס 57936-06-23 מדינת ישראל נ. וולפיט ספורט בע"מ ואח' (טרם פורסם)