קיימים מספר פריטי רישוי המחייבים רישיון עסק לסוגי איחסון שונים. השאלה היא האם עסקי אחסנה חייבים להיות במבנה סגור (מחסן).
בפסק דין עוודאללה בית המשפט קבע כי אין הכרח ש"אחסנה" תתבצע בתוך מבנה ובהחלט תיתכן "אחסנה", הטעונה רישיון עסק, בשטח פתוח.

עיקרי עובדות המקרה

אדם ניהל, ברישיון, עסק להובלת פסולת בניין. את המכולות ששימשו לעסקו (ריקות ומלאות) הוא הציב בשטח שבחזקתו. הוגשה נגדו תביעה בגין שימוש במקרקעין שלא בהתאם לייעודן, כאשר אחת הטענות נגד בעל העסק הייתה שהוא מנהל במקום עסק לאחסנת מכולות האשפה. 

בעל העסק טען כי הוא מפעיל את עסק ההובלה ברישיון וכי לא נעשה שימוש שונה במקרקעין, שכן בשטח הנדון הוא מחנה את כלי הרכב והאצירה המשמשים את עסקו שברישיון בלבד. 

בית המשפט קבע כי:

• אין למתוח את הגדרת המונח חניה כך שישתרע על כל חפץ שניתן להעמיסו על כלי רכב.
• מכולה לא תוכל להיחשב ל"נגרר" וגם אם יש גלגלים בתחתיתה הם אינם משמשים לנסיעה על הכביש אלא רק להעברתה מהנגרר אל הקרקע ולהיפך.

באשר לאחסון המכולות נקבע כי  מדובר באחסנה, שכן אמנם לא נבנה מחסן לשם הצבת המכולות, אך השימוש המתבצע במקרקעין מהווה אחסנה מהסיבות הבאות (עמוד 9 לפסק הדין):

• את המילה אחסון ניתן לפרש כשמירה על חפצים לצורך פעולה העתידה להיעשות בהן, דבר המתקיים במקרה זה – המשיב שמר על פסולת הבניין במכולות לשם הובלתה בימים או בשבועות לאחר שהציבה שם.
• גם אם תתקבל הטענה שאחסון ככלל נעשה ב"מחסנים", ניתן לטעון שמכולות בהן פסולת בניין מהוות חריג לכלל זה לאור תכליתן – אין צורך בשמירה על תכולתן מפני פגעי החוץ, וכן קשה לתאר כיצד ניתן יהיה לפרוק אותן בתוך מבנה סגור.
• הועדה המחוזית לתכנון ולבניה עשתה שימוש במונח "אחסנה גלויה" המלמד על קיומה של אפשרות זו.

פסק הדין:
צמ (י-ם) 3727-12-22 מדינת ישראל נ. חוסאם עוואדאללה (פורסם בנבו, 27.4.2023)