זה לא מכבר התקיים דיון חוזר בבג"צ בנושא פתיחת מרכולים בשבת במספר מצומצם בעיר תל אביב יפו לבקשת שר הפנים וגורמים אחרים.
העלאת דרישה זו מעוררת ריב ומחלוקות בעיר שבה, יותר מכול מקום אחר במדינה, חיים אנשים תוך הערכה וכיבוד אורחות חיי האחר.
בשל אופיה של העיר, הרכב האוכלוסיה המתגוררת בה, צעירים ומבוגרים, דתיים, חרדים וחילונים, ישראלים וילידי מדינות אחרות- אין כל סיבה לסגירת המרכולים בשבתות.

ברמה הציבורית מדובר בניסיון נוסף לאכוף על תושבי העיר החלטה מקוממת שמנוגדת לאופייה של העיר והרכב תושביה, שכן אין להחלטה בדבר פתיחת מספר קטן של מרכולים  דבר עם שמירת השבת בעיר בה מאות בתי אוכל ומקומות בילוי ועינוג ציבורי פתוחים בשבת ועשרות אלפים יוצאים לבלות בים.

שר הפנים בחר לעסוק בעניין שיגרום לעידוד הגורמים  המסיתים ומנגחים קהילות זו בזו ולהביא לכעס וטינה של תושבי העיר כנגד החרדים והדתיים. וכאן יש לציין כי אין עוד עיר בארץ בה דתיים וחרדים יכולים לחיות את חייהם בבטחה ובשלווה מבלי שאיש יחרף אותם וינסה לפגוע בהם ומראה יהודי חרדי בתלבושת שבת מסורתית בדרכו לבית הכנסת לא עושה רושם על איש.

והעיקר:
עיריית תל אביב יפו בחרה בגישה שמרנית ומינימליסטית ביחס לפתיחת מרכולים בשבת וגם זה ברחובות הראשיים. המגמה של איסור מוחלט לפתיחת עסקי המרכולים תביא את התוצאה ההפוכה, עיין ערך חוקי היובש בעבר בארה"ב.

בתרבות המגורים של הצעירים בתל אביב המרכול ברחוב העירוני הוא המזווה הפרטי של הצעירים (מיתוך דבריו של רון חולדאי בשימוע בנושא עם שר הפנים גדעון סהר). הצעירים גרים היום בדירות קטנות עם מטבחים קטנים ואינם מחזיקים מלאים. בשעת הצורך יורדים למזווה – לחנות המרכול ברחוב וקונים רק את מה שנידרש להם.

תל אביב יפו היא עיר מעורבת ובעיקר ביפו יש חלק ערבי שמותר לו לפתוח עסקים בשבת, איסור על פתיחת מרכולים בעיר יביא את תושבי העיר להגביר נסיעות בשבת כדי לערוך קניות ביפו או במרכולים מחוץ לעיר. יותר נסיעות זה יותר עומס תנועה ויותר תאונות ובעיקר, לתפיסת השר, יותר חילול שבת.

תל אביב יפו היא עיר עם ים שחופיה מלאים ברבבות מבלים ורוחצים. החנויות המרכול מהוות תחרות להפקעת מחירים בחוף. סגירת המרכולים תימנע מהמבלים בחוף, באזורי הבילוי והנופש את האפשרות לקנות שתייה ומזון למשפחה בזול.

ועוד לא דיברנו על תיירים עממיים שמציפים את העיר וזקוקים למזון ומצרכים.

איסור על פתיחת עסקים בשבת יחזיר את העימות בין פקחי העירייה לבין בעלי העסקים שנהפכים "לאויבי העם". ושוב יחזרו הטענות כנגד העירייה המרושעת שמעשירה את קופתה בקנסות. כמובן שיותר אכיפה מחייבת יותר פקחים מחללי שבת בנושא שאינו מהווה צורך חיוני או ביטחוני ולא פוגע בסדר הציבורי.

העבודה בשבת במסעדות, במקומות הבילוי ובמרכולים מהווה מקור הכנסה חשוב לצעירי העיר, לסטודנטים ולחיילים וחיילות נזקקים שהבית לא יכול לעזור להם ולממן אותם.  סגירת חלק מהעסקים האלה מצמצמת את מקומות העבודה של האוכלוסייה  הנזקקת ביותר להכנסה במיוחד בסופי שבוע שבשכר גבוה יותר.

בעיר תל אביב יפו בה פתוחים כל מקומות הבילוי וההסעדה, תוספת מספר מרכולים פתוחים בשבת היא תוספת שולית ל"חילול השבת" אך מטרד קשה לתושבי העיר שבחרו לגור בעיר חופשית ומשוחררת.

גם הטענות על תחרות מסחרית למכולות היא אמתלה חסרת שחר. במסחר העירוני יש מוביליות שגורמת לחנויות ספרים ישנות להעלם מול הרשתות הגדולות. בתי המרקחת הקטנים מוחלפים ברשתות הפרם ולכן המרכולים בעיר נפתחים כי הם מספקים חווית קניה והיצע שהמכולת המסורתית כבר לא מצליחה וזאת הסיבה האמתית להיעלמותם של מכולות ישנות.

לסיכום, הרפו מהעיר השפויה, הפתוחה והמיוחדת הזו , חדלו מנשיאת שם השבת לשווא.