הטענה כי לא ניתן להביא תקופה בה עסק פועל ללא רישיון במניין התקופות הנדרשות כניסיון בפעילות מסויימת הועלתה בפסק דין טלאור כראדי במסגרת בקשה להוצאת צו מניעה זמני כנגד זכיה במכרז.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה להוצאת צו המניעה. נציין כי למרות שבית המשפט טרם פסק בשאלה העיקרית, הרי שעצם דחיית הבקשה להוצאת צו מניעה זמני מעידה על כך שהתשובה לטענה אינה ברורה מאליה.

חברה מסוימת ניגשה למכרז. לשם הזכיה באותו מכרז נדרשו המגישים לציין את שנות ניסיונם בתחום בו נדרש ביצוע העבודות. אותה חברה ציינה את שנות ניסיונה בתחום כנדרש, אלא שהתברר כי לפחות בחלק מתקופה זו, אותה חברה פעלה ללא רישיון עסק.

החברה שלא זכתה ביקשה כי יוצא צו מניעה זמני כנגד זכייתה של החברה הראשונה וטענה כי לא ניתן להביא בחשבון, לעניין תקופת הניסיון הנדרשת במכרז, את התקופה בה החברה הזוכה פעלה ללא רישיון עסק.

אותה החברה טענה כי פעילות ללא רישיון עסק מהווה עבירה פלילית וכי לא ייתכן שחוטא ייצא נשכר מחטאו. דהיינו- לא ייתכן שעסק שפעל תוך עבירה על החוק יוכל לצאת נשכר מחטא זה וכי תקופת הפעילות בניגוד לחוק תחושב לעניין שנות הניסיון הנדרשות במכרז.

כאמור, שאלת ההתייחסות לשנות ניסיון, גם כשאלו נצברו בפעילות ללא רישיון טרם הוכרעה (ספטמבר 2023) אך בית המשפט העליון דחה בקשה לצו מניעה זמני כנגד הזכיה תוך ציון כי "מבלי לקבוע מסמרות, תחייב השאלה בירור כללי של הנושא, תוך שקילה אפשרית של הבחנה בין מקרים שונים של פעולה ללא רישיון עסק והנסיבות שהובילו לכך; ושל הנימוקים העומדים ביסוד דרישת הניסיון." (עמ' 6 לפסק הדין)

פסיקה:

רעא 6483/23 קבוצת טלאור כראדי בע"מ נ. החברה הכלכלית ללוד בע"מ (פורסם בנבו, 3.9.2023)