פרשנות סעיפי חוק
חוק רישוי עסקים חולש על אחוז ניכר מהעסקים הפועלים במדינת ישראל, שכן צו רישוי עסקים מונה כ 185 סוגי עסקים הטעונים רישיון בענפי הפרמצבטיקה, הדלק והאנרגיה, המזון, חקלאות ובעלי חיים, העינוג הציבורי ועוד.
החוק, התקנות וצו רישוי עסקים קובעים אילו עסקים טעונים רישיון, כיצד ניתן לקבל רישיון עסק, מהם כלי האכיפה המצויים בידי הרשות כלפי עסקים הפועלים ללא רישיון ואילו כלים מצויים בידי האזרח כאשר בקשה שהגיש לרישיון מסורבת או שמצורפים אליה תנאים אשר לדעתו אינם סבירים.
בעמוד זה ניתן למצא מאמרים הנוגעים לפרשנות ולהלכות שניתנו בפסיקה ביחס לסעיפי החוקים השונים הקשורים לרישוי עסקים, הן אלו הנוגעים לקבלת רישיון עסק והן אלו הנוגעים להליכים המנהליים והמשפטיים המתנהלים כאשר עסק פועל ללא רישיון.
חוק רישוי עסקים ותקנותיו
סעיף 2א, 5א – רוכלות

רוכלות מוגדרת בחוק רישוי עסקים כ”עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה של קבע.
סעיפים 2א ו 5א לחוק רישוי עסקים דנים בסמכויות הרשות בכול הנוגע לעסקי הרוכלות.
כך גם מסמיך סעיף 11ג לחוק רישוי עסקים את הרשות המקומית להתקין חוקי עזר הנוגעים להסדרת הרוכלות בתחומה.
קישור לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968

מאמרים:
סמכות העירייה להגביל עיסוק ברוכלות
רוכלות- ניהול עסק ב”מבנה יביל”
דוגמת הסדרי רוכלות – עיריית אשקלון, יולי 2019
רישיון רוכלות לאירועים

סעיף 2ה לחוק רישוי עסקים- עסק של אבזרי מין

סעיף 2ה לחוק רישוי עסקים מקנה לרשות אפשרות להביא בחשבון שיקולים נוספים בבואה לדון בבקשה למתן רישיון עסק לפי פריט 6.12
סעיף 2ה קובע:
(א) בעסק של אבזרי מין, תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה, רשאית להשתמש בסמכותה, לשם הגנה על שלומם של קטינים ומניעת פגיעה ממשית בסדר הציבורי, גם לענינים אלה:
(1)  מניעת רשיונות לפתיחת עסק של אבזרי מין במקום שיש בו משום פגיעה ממשית                  בקטינים או בדיירי המקום;
(2)  איסור כניסה לעסק האמור לקטינים מתחת לגיל 17;
(3)  הגבלת צורת הפרסומות לעסק האמור בחזית הפונה לרשות הרבים.
(ב)  לענין סעיף זה –
“אבזר מין” – מכשיר המשמש לגירוי או לסיפוק מיני, למעט מכשיר כאמור הנמכר בבית                   מרקחת;
“עסק של אבזרי מין” –
(1)  עסק שעיסוקו העיקרי הוא מכירה או השכרה של אבזרי מין;
(2)  עסק שמאפשר הצצה על אדם העושה מעשה מיני או הנותן שיעשו בו מעשה כאמור.

מאמרים
עסק של אבזרי מין – פריט 6.12
תיקון הגדרת “עסק של אביזרי מין” כך שלא יכלול הצצה על מעשה מיני- הצעת חוק פרטית

סעיף 3 – עינוג ציבורי

סעיף 3 לחוק (כולל הוראות תיקון 34 המסומנות באותיות אלכסוניות) קובע-

(א) (1) בעסק של עינוג ציבורי תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה, גם להתאמת החצרים מבחינת המבנה.
(2) לא ינתן רישיון או היתר זמני לעסק של עינוג ציבורי שהוא אירוע מרובה קהל המתקיים תחת כיפת השמים או שלא במבנה של קבע, אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו, מאת מורשה בטיחות שהרשה לעניין זה שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, בהתאם להוראות שקבע השר האמור לפי חוק זה או לפי כל דין. *

(ב) “עינוג ציבורי”-הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים”.

  • כניסתו לתוקף של סעיף 3(א)(2) תהיה ביום 1.1.22 או במועד שבו הורשה מורשה בטיחות (ראה סעיף 44(ב)(1) לתיקון 34)

מאמרים:
לעניין הגדרת המונח “עינוג ציבורי” ראה- מהו “עינוג ציבורי”- סעיף 3(ב) לחוק
לעניין היחס בין חוק רישוי עסקים וחוק הבטיחות במקומות ציבוריים בכל הנוגע ל”עינוג ציבורי” ראה- “עינוג ציבורי”- בחוק רישוי עסקים ובחוק הבטיחות במקומות ציבוריים
ל
מאמר בעניין הוראות סעיף 3(א)(2) ראה- תיקון 34- אירועים תחת כיפת השמים- סעיף 3(א)(2)

סעיף 4- איסור ניהול עסק טעון רישוי ללא רישיון

סעיף 4 לחוק קובע- “לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו. עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק”.

עובד לא ייחשב ל”עוסק”. ראה: האם עובד יוכל להיחשב כ”עוסק”

סעיף 5(ב) – עסק נייד

סעיף 5(ב) לחוק רישוי עסקים קובע- “היה העסק הטעון רישוי עסק נייד, שעוסקים בו גם בתחום רשות מקומית פלונית וגם מחוצה לה, תהא רשות הרישוי לגביו – רשות הרישוי המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק.”

מאמרים:
מהו עסק נייד- סעיף 5(ב) לחוק רישוי עסקים

סעיף 6(א) – 6(ב) – אישור מוקדם

סעיף 6 דן באישור מוקדם ובאישור על יסוד תצהיר. 
פיצלנו את ההתיחסות לאישור המוקדם ולאישור על יסוד תצהיר לשני נושאים נפרדים.
כאן אנו דנים בחלק המתייחס לדרישת החוק לקבלת אישור מוקדם בלבד.

הוראות סעיף 6(א) ו (ב):

(א)   רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לעסק שקביעתו כעסק טעון רישוי נעשתה בהתייעצות עם שר אחד או יותר לשם הבטחת המטרות כאמור בסעיף 1 – לא יינתן אלא אם כן נתן אישור כל אחד מהשרים או מי שהם הסמיכו לכך (להלן – נותן האישור) לענין סעיף זה רשאים השרים להסמיך, בין היתר, עובד של הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק או עובד של רשות מקומית אחרת.

(ב)   הבקשה לרשיון או להיתר זמני תוגש לרשות הרישוי, ורשות הרישוי, אם לא החליטה לדחותה, תעבירנה לכל מי שצריך לאשר את מתן הרשיון או ההיתר הזמני לפי סעיף קטן (א).

מאמרים:
אישור מוקדם- סעיפים 6(א) ו- 6(ב) לחוק

סעיף 6א2- סייגים למתן היתר מזורז

סעיף 6א2, לאחר תיקון 34, קובע:
נוסח זה כולל את הוראות תיקון 34. השינויים מסומנים בכתום ובאותיות אלכסוניות.

6א2.   סייגים למתן היתר מזורז [תיקון: תשע”אתשע”ח]

(א)  על אף האמור בסעיף 6א1, לא יינתן היתר מזורז לעסק אם הובא לידיעת רשות הרישוי כי מתקיים אחד מאלה, בתחום רשות הרישוי:
(1)   בעת הגשת הבקשה המבקש או העסק פועל ללא רישיון או היתר זמני בניגוד להוראות סעיף 4;*
(2)   היתר מזורז שניתן לעסק, למבקש, למי ששולט בעסק או במבקש או למי שנשלט על ידי מי מהם, בוטל לפי סעיפים 7ב1(ה) או 7ג(ד1), בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(3)   מתנהל נגד העסק או המבקש הליך פלילי או מינהלי לפי חוק זה למעט הליך כמפורט להלן:
(א)  הליך בקשר לעבירה מנהלית או עבירת קנס שלא הוגש בשלה כתב אישום לפי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, התשמ”ו -1985 או לפי , סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפליל לפי העניין;
(ב)  הליך עיצום כספי לפי פרק ב’1;
(4)   העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, הורשע בעבירה לפי חוק זה, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה ולעניין הרשעה בעבירת קנס – רק אם הורשע לאחר שהוגש בשל העבירה כתב אישום לפי  סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי ;.
(5)  בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, התקיים לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, שלוש פעמים לפחות, האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן או בשתיהן יחד, למעט לעניין עסק כאמור בפסקה (6):
(א )  נמסרה דרישה לתשלום עיצום כספי, בקשר להפרת תנאי מתנאי הרישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה;
(ב)  נמסרה הודעת תשלום קנס או הודעה על הטלת קנס מינהלי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט הודעה כאמור שנמסרה בשל עבירת קנס שעניינה הפרת הוראה כאמור שנקבעה בחוק עזר שהתקינה רשות מקומית, והתקיים אחד מאלה:
(1)  הקנס שולם;
(2)  חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או להגשת הודעה על בקשה להישפט ולא הוגשה בקשה או הודעה כאמור או שנדחתה בקשה לביטול הקנס;
(6)  התקיים בעסק שהוא סניף ברשת שיש לה יותר מעשרה סניפים בתחומי אותה רשות רישוי, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי אחד מהם, אחד מאלה:
(א)  שלוש פעמים לפחות האמור בפסקה (5)(א);
(ב)  שש פעמים לפחות האמור בפסקה (5)(ב) או האמור בפסקה (5)(א) ו- (ב) יחד;
(א1)  בתקופה של שלוש שנים מיום שפורסם מפרט אחיד לגבי סוג עסק מסוים –
(1)  הוראות סעיף קטן (א)(1), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), לא יחולו לגבי אותו סוג עסק;
(2)  הוראות סעיף קטן (א)(4), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), יחולו לגבי אותו סוג עסק רק אם ההרשעה כאמור באותו סעיף קטן היתה בשל עיסוק בלא רישיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי;
(ב)   בסעיף זה –
“הורשע” – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
“המבקש” – כמשמעותו בסעיף 6א1;
“רשת” – אישיות משפטית האחראית להספקת טובין דומים או שירותים דומים או עוסקת באותו סוג עיסוק, בשני מקומות לפחות שלהם סימני היכר זהים או דומים ( בפסקה זו – סניפים), והכל ובלבד שפעולות אלה נעשות בסניפים לפי אותה מדיניות או קווים מנחים;
“שליטה”– כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ”א-1981, בשינויים המחויבים.

מאמרים:
תיקון 34- סייגים למתן היתר מזורז- סעיף 6א2 לחוק
 

סעיף 7- הוספת תנאים ברישיון

סעיף 7 לחוק רישוי עסקים קובע-
נוסח זה כולל את הוראות תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- השינויים מסומנים באותיות אלכסוניות.

  1. (א)  רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או האישור, לפי העניין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי הרישיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברישיון), והכל כדי לקדם את מטרות הרישוי ובכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-7ג3.(א1) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, שבמפרט האחיד נקבעו תנאים לגבי עסקים מסוגו, ייקבעו רק על ידי שינוי במפרט האחיד או בדרך הקבועה בסעיף 7ג3, אלא אם כן חי שינוי בדין המחייב שינוי בתנאי רישוי העסק, או אם גורם מוסמך ארצי קבע תנאי כאמור בהתקיים אחד מאלה:
    (1)   קיים חשש משמעותי לשלום הציבור, לבריאותו או לבטיחותו או קיימת סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור;
    (2)   נתגלו או נוצרו עובדות או נסיבות חדשות לגבי העסק או סביבתו או לגבי טכנולוגיות המשמשות בו, המחייבות שינוי דחוף בדרישות הרישוי לשם השגת מטרות חוק זה.
    (א2) קבע גורם מוסמך ארצי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1), תהא תחילת תוקפו של התנאי במועד שיקבע בהתחשב בנסיבות קביעתו, בהחלטה מנומקת ובכתב.
    (א3) התקיים האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), רשאי גם מי שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין זה, בתחום המחוז שבו נמצא העסק, לקבוע תנאי נוסף לעסק לתקופה שיקבע ושלא תעלה על 60 ימים מיום קביעתו, אלא אם כן התנאי בוטל או הוארך על ידי הגורם המוסמך הארצי, ובלבד שלא יעשה כן יותר מפעם אחת בשל אותן נסיבות; נקבע תנאי נוסף כאמור, רשאי גורם מוסמך ארצי לבטלו, לשנותו או להאריך את תוקפו לתקופה שיורה.

(ב)  תוקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שלא נקבעו לגביו תנאים במפרט האחיד, כאמור בסעיף 7ג1, יהיה בתום שלוש שנים מיום שהודע עליו לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, או במועד מוקדם מזה, אם קבע כך גורם מוסמך ארצי, ובהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 7ג4; קביעת מועד מוקדם כאמור תהיה מנומקת ובכתב.

(ג)   הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברשיון, בהיתר זמני או בהיתר מזורז שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז.

(ד)  מבקש או בעל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז רשאי לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה, למעט לתנאי המפרט האחיד ולדרישות רשות הרישוי שנקבעו לפי הוראות סעיפים 7ג1 ו-7ג3.

(ה)  בחוק זה, “גורם מוסמך ארצי” – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)   ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק או עובד בכיר אחד לכל היותר שני עובדים בכירים מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה;
(2)   המנהל הכללי של המשרד נותן האישור או עובד בכיר אחד מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה;
(3)   נציב כבאות והצלה או קצין כבאות והצלה בכיר אחד  לכל היותר שני קציני כבאות והצלה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה2;
(4)   המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר אחד לכל היותר שני קציני משטרה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה.

מאמרים:
הוספת תנאים ברישיון- סעיף 7 לחוק רישוי עסקים- הצללת בריכות

סעיף 7א- תוקפו של רישיון

סעיף 7א לחוק רישוי עסקים קובע-
נוסח הסעיף כולל את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- ההוספות על פי התיקון מסומנות באותיות אלכסוניות.
(א)  רשיון יינתן לתקופה של 15 שנים.
(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –
(1)   לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה מחמש שנים; ואולם שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מחמש שנים, לרישיון של סוג עסקים פלוני;

(2)   לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים רשיון חדש לפי חוק זה.
(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בכל פעם, משנה ולא תעלה, בכל פעם, על תקופת התוקף שנקבעה לאותו סוג עסקים לפי הוראת סעיף קטן (ב)(1), אם נקבעה; היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.

(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 7ב1(ג), לא תעלה על עשר שנים או על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב)(1) או (ג), הקצרה מביניהן.
(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר הפנים לא יקבע תקופת תוקף לרישיון שניתן לעסק מסוג שנכלל בצו לפי סעיף 6א3, שהיא קצרה מעשר שנים; ואולם רשאי הוא, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מעשר שנים לרישיון של סוגי עסקים שנכללו בצו כאמור, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

  • סעיף 6א3 דן בסוגי עסקים היכולים לקבלת רישיון עסק על יסוד תצהיר.

מאמרים-
למאמר בעניין סמכות רשות הרישוי לקצר תקופת רישיון לפי הוראות סעיף 7א(ג) ראה- קיצור תקופת הרישיון- מקרים שונים

סעיף 7ב- היתר זמני וקבלת רישיון אחריו

סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים קובע-
הוראות הסעיף כוללות את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- התוספות מסומנות  באותיות אלכסוניות.

” (א)  רשות הרישוי תקבע תקופת תוקף להיתר זמני ורשאית היא להאריכה מדי פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת; רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לפי סעיף קטן זה.

(1) רשות הרישוי רשאית לתת לעסק מסוים היתר זמני לעסוק בו לפני שניתן לו רישיון או עד לחידוש רישיונו (בחוק זה – היתר זמני), ובלבד שאין בהפעלת העסק כאמור כדי לגרום לפגיעה משמעותית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), והכול בכפוף להוראות סעיף 6(א); רשות הרישוי תקבע את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני, והיא רשאית להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת.

(2) על אף האמור בפסקה (1) – 

(א)  רשות הרישוי רשאית לתת היתר זמני כאמור באותה פסקה אף אם לא ניתן אישורו של נותן אישור שנקבע בצו לגבי אותו עסק, והכול בהתאם להוראות לפי חוק זה;

(ב)  רשות הרישוי רשאית להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלו על שנה אחת נוספת, אם ראתה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א1)(1).

(א1)
(1)  הוגשה בקשה לרישיון לפי חוק זה ונותן האישור לא השיב לבקשה בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאית רשות הרישוי לתת לעסק היתר זמני לתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1); לא השיב נותן האישור לבקשה לרישיון עד תום שנה מהמועד שבו ניתן לעסק היתר זמני, רשאית רשות הרישוי להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת נוספת (בסעיף זה – תקופת השנה הנוספת); האריכה רשות הרישוי את תקופת תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה זו, תפרט בהיתר הזמני שתיתן למבקש את האמור בסעיף קטן (א2)
.

(2)  האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה (1), ונותן האישור לא השיב לבקשה לרישיון עד תום תקופת השנה הנוספת, תראה רשות הרישוי את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כאילו ניתן לו אישור על ידי אותו נותן אישור לשם מתן הרישיון; רשות הרישוי תמסור לנותן האישור הודעה על האמור בפסקה זו לא יאוחר מ 90 ימים לפני תום תקופת השנה הנוספת.

(א2)
(1) לא החליטה רשות הרישוי בבקשה לרישיון עד תום השנה הנוספת, בשל כך שנותן האישור לא השיב לבקשה עד אותו מועד כאמור בסעיף קטן (א1), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון לפי הוראות פסקה (2), וההיתר הזמני ישמש כאסמכתה לכך
.

 (2)  התקיים האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי רישיון לעסק, בתוך חמישה ימים מתום התקופה הנוספת, שתקופת תוקפו תהיה מהמועד שבו ניתן לגבי העסק ההיתר הזמני לראשונה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי יצורפו העתק מהבקשה ומהרישיון וכל צרופותיהם.

(א3)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א2), תקופת תוקפו של היתר זמני לא תעלה על תקופת תוקפו של רישיון שנקבעה לאותו סוג עסק לפי חוק זה.

(א4)  רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תוקפו של היתר זמני לפי סעיף זה.


(ב)  היתר זמני יפקע, אף לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו התנאים שנקבעו לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם.
(ג)   מצאה רשות הרישוי כי פקע תוקפו של היתר זמני לפני תום תקופת תוקפו, כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע על כך לבעל ההיתר הזמני; אין באי מתן הודעה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב).”

מאמרים:
תיקון 34- היתר זמני- סעיף 7ב
מה בין היתר זמני לרישיון עסק
מתן היתר זמני או רישיון זמני לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה

סעיף 7ג – ביטול רישיון, היתר זמני או היתר מזורז

סעיף 7ג לחוק רישוי עסקים קובע-
הוראות הסעיף כוללות את תיקון 34 – כניסה לתוקף 1.1.19- התוספות מסומנות באותיות אלכסוניות.

(א)   רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות רשיון או היתר זמני מיוזמתה היא או מיוזמת נותן האישור.

(ב)   (1)  לא יבוטל רשיון או היתר זמני מיוזמתה של רשות הרישוי אלא לאחר התייעצות עם נותן אישור המופקד על קיום מטרה מן המטרות האמורות בסעיף 1(א) שאי קיומה משמש עילה לביטול.

(2)  (א)  פנה נותן אישור לרשות הרישוי בבקשה כי רישיון או היתר שניתן לעסק יבוטל, תפעל רשות הרישוי לקיום ההליכים הנדרשים לביטול הרישיון או ההיתר כאמור בסעיף זה, ותעדכן את נותן האישור בדבר התקדמות ההליך בתוך 30 ימים ממועד פנייתו אליה, ואם ניתן לגבי העסק צו הפסקה מנהלי כאמור בסעיף 20 – בתוך 14 ימים ממועד הפנייה כאמור.

(ב)  בחלוף התקופה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי נותן האישור, לאחר שבחן את ההליכים שנקטה רשות הרישוי כאמור באותה פסקה, לבטל בעצמו את הרישיון או ההיתר שניתן לעסק.

(ג)  הוראות פסקה זו לא יחולו על היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים האמורה בסעיף 29ב.

(ג)   לא יבוטל רשיון או היתר זמני אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ד)   בוטל רשיון או היתר זמני לפי סעיף זה, תשלח רשות הרישוי הודעה על כך לבעל הרשיון או ההיתר הזמני, והביטול ייכנס לתוקפו בתום 60 ימים מיום ההודעה על הביטול. בוטל  רישיון או היתר לפי סעיף זה, ישלחו רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, בתוך שבעה ימים ממועד ההחלטה על הביטול, הודעה על כך לבעל הרישיון או ההיתר, ורשות הרישוי תשלח הודעה כאמור גם לנותני האישור; ביטול הרישיון או ההיתר ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום ההודעה כאמור.

(ד1)  (1)   מצאה רשות הרישוי, מיוזמתה או על פי פנייה מאת נותן אישור, כי הופר או חדל להתקיים תנאי מן התנאים שניתנו לפי סעיף 7 לעניין היתר מזורז, ורשות הרישוי או נותן האישור סברו כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש לבטל את ההיתר המזורז, או מצאה רשות הרישוי מיוזמתה או על פי פניה מאת נותן האישור  כי חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים שהוגשו כאמור בסעיף 6א1, תבטל את ההיתר המזורז, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, ותודיע על כך לבעל ההיתר המזורז ולנותני האישור. 

(א)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מצא נותן אישור בתקופת תוקפו של היתר מזורז כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש על ביטול אישורו להיתר המזורז, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(1)  הופר או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שניתנו לפי סעיף 7 לעניין ההיתר המזורז ונותן האישור סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש לבטל את ההיתר המזורז;

(2)  חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים שהוגשו כאמור בסעיף 6א1;

(3) לבעל ההיתר המזורז נמסרה דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 8ד, והליקויים לא תוקנו בהתאם לדרישה.

(ב)  הודיע נותן האישור לרשות הרישוי על ביטול אישורו כאמור בפסקת משנה (א), תבטל רשות הרישוי את ההיתר המזורז באופן מיידי; לא ביטלה רשות הרישוי את ההיתר, רשאי נותן האישור לבטל את ההיתר בעצמו; מצאה רשות הרישוי מיוזמתה כי התקיימו לגבי העסק אחת מהנסיבות הקבועות באותה פסקת משנה, רשאית היא לבטל את ההיתר המזורז באופן מיידי, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו; התקבלה החלטה על ביטול היתר מזורז לפי הוראות פסקת משנה זו, יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, לבעל ההיתר המזורז והביטול ייכנס לתוקפו מיד עם מתן ההודעה כאמור.

(ג)  שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות נוספות שבהתקיימן יהיה ניתן לבטל את ההיתר המזורז כאמור בפסקה זו.

(2)   ביטלה רשות הרישוי היתר מזורז לפי הוראות פסקה (1),  ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח).

(3)   מצאה רשות הרישוי מיוזמתה או על פי פנייה של נותן האישור כי קיימים טעמים אחרים מאלה המנויים בפסקה (1) לביטול היתר מזורז, יחולו לעניין הביטול הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), בשינויים המחויבים.

(ה)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 17 ,16 ו-20 עד 23.

מאמרים:
תיקון 34- ביטל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז- ס’ 7ג
חובת קיום שימוע בטרם ביטול רישיון עסק

סעיף 7ג5 – השגה

סעיף 7ג5 לחוק רישוי עסקים קובע-
“(א)  המבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או נותן אישור לפי חוק זה, לרבות תנאי שנקבע במפרט האחיד, ולמעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק, רשאי להגיש השגה על כך או על סירוב לתת לו רישיון או היתר לרשות הרישוי או לנותן האישור, לפי העניין.
(ב)  הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטו רשות הרישוי או נותן האישור אחרת, לפי העניין.
(ג)   שר הפנים יקבע הוראות לעניין השגה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן הגשתה, הגורם ברשות הרישוי או אצל נותן האישור המוסמך לדון בה, סדרי הדיון בה והמועדים למתן ההחלטה בהשגה
(ד)  שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות לעניין הגשת השגה לפי סעיף זה, לרבות שיעורי האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.”

מאמרים:

סעיף 8א1- קיום תכליות דיני התכנון והבניה

נוסח הסעיף ( תיקון 34, כניסה לתוקף 1.1.19)-

8א1.  קיום תכליות דיני התכנון והבניה [תיקון תשע”ח, 34]

(א)  רשות הרישוי לא תיתן רישיון או היתר לעסק שאינו מקיים את דיני התכנון והבנייה, ואולם רשאית היא לתת רישיון או היתר כאמור אם סברה כי אין בהפרת דיני התכנון והבנייה בעסק כדי לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו- (7) ומהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישר כי אין בהפרה פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה, בין השאר בשל טיבה, מיקומה או היקפה של ההפרה; לעניין סעיף זה, “פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה” – לרבות כל אחד מאלה:

(1)  העסק נמצא בבניין שבנייתו טעונה היתר לפי חוק התכנון והבניה (בסעיף זה- היתר בנייה) שנבנה כולו בלא היתר בנייה או שלא ניתן לגביו אישור לפי סעיף 157א לחוק התכנון והבניה או  תעודת גמר לפי הוראות אותו חוק;

(2)  בעסק נעברה עבירה לפי חוק התכנון והבנייה שמתנהל בשלה הליך אכיפה פלילי או מינהלי, ובכלל זה תלוי ועומד בשלה צו הריסה בלא הליך פלילי, צו הפסקה שיפוטי להפסקת שימוש אסור צו הריסה מינהלי או צו מינהלי להפסקת שימוש, או שניתן בשלה פסק דין, והכול לפי אותו חוק;

(3)  הפעלת העסק תהווה שימוש במקרקעין בניגוד לייעוד או לשימוש שנקבע בתכנית;

(4)  הפעלת העסק או עמידתו בתנאי הרישיון או ההיתר מתאפשרת בשל עבירה של עבודה אסורה כהגדרתה בסעיף 203א לחוק התכנון והבנייה שנעברה בעסק ושטחה עולה על 15% משטחו של העסק;

(5)  העסק פועל או עתיד לפעול בבניין שיותר מ 30% משטחו נבנה בלא היתר בנייה או בניגוד לתנאי היתר כאמור, אף אם החלק שבו העסק פועל או עתיד לפעול נבנה כדין; הוראות פסקה זו לא יחולו אם החלק שבו פועל או עתיד לפעול העסק נבנה כדין, והשטח שנבנה בלא היתר בנייה או בניגוד לתנאיו כאמור אינו בבעלותו או בשליטתו של העסק שלגביו הוגשה הבקשה לרישיון או להיתר לפי חוק זה;

(6)  בעסק נעברה עבירה של עבודה אסורה או שימוש אסור לפי סעיף 243(א) או (ד) לחוק התכנון והבניה, לפי העניין, ולגבי עבירה של עבודה אסורה – שטחה עולה על 5% משטח העסק או יש בה השפעה מהותית על אופיים של המקרקעין האמורים באותם סעיפים, והכול אלא אם כן העבירה היא במקום הפטור מקבלת אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית בהתאם לסעיף 4(ה) בתוספת השניה לחוק התכנון והבניה.

(ב)  נתן מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, ובכוונת רשות הרישוי לתת רישיון או היתר לאותו עסק, תודיע לנותני האישור על קיומה ומהותה של ההפרה לפי דיני התכנון והבנייה בעסק ועל כך שבכוונתה לתת לעסק את הרישיון או ההיתר; קיבל נותן האישור הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי כי הוא לא נותן את אישורו לבקשה לרישיון או להיתר, ובהליכי רישוי למתן היתר מזורז או למתן רישיון על יסוד תצהיר – כי הוא מתנגד למתן הרישיון או ההיתר, אם הוא סבור כי בהפרה לפי דיני התכנון והבנייה יש פגיעה במטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו-(7) שהוא מופקד על קיומה.

(ג)  ניתן רישיון לעסק על סמך קיומו של היתר לשימוש חורג לפי חוק התכנון והבנייה, ובוטל ההיתר לשימוש חורג, יבוטל הרישיון.

(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשות הרישוי רשאית לתת לעסק היתר זמני עד לקבלת היתר לשימוש חורג שיאפשר את פעילות העסק, בהתקיים התנאים האלה:

(1)  העסק פועל במקום שלגביו ניתן בעבר היתר לשימוש חורג לעסקים מסוגו של העסק, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה להיתר זמני לעסק, לא חלפה יותר משנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר לשימוש חורג שניתן לאותו המקום;

(2)  הוגשה בקשה להיתר לשימוש חורג לגבי המקום שבו פועל העסק, שתאפשר את פעילות העסק;

(3)  מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיווה את דעתו כי לא צפויה להיות מניעה תכנונית למתן ההיתר לשימוש חורג למקום שבו פועל העסק.

(ה)  הוגשה בקשה לרישיון עסק, לעניין עסק שהשימוש המבוקש בו הותר בתוכנית החלה על המקום שבו הוא עתיד לפעול אך לא הותר בהיתר שניתן לאותו מקום, יודיע על כך מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה למנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה שבתחומו נמצא העסק, ומנהל המחוז יהיה רשאי, בתוך 30 ימים מיום שניתנה לו הודעה כאמור, למסור למהנדס הוועדה מידע שיש בידיו הנוגע לאותו העסק ולסביבתו.

(ו)  על אף האמור בסעיף 7(א1), נותן אישור או רשות הרישוי, באישור גורם מוסמך ארצי, רשאים לקבוע לעסק שהוגשה לגביו בקשה לרישיון או להיתר ואינו מקיים את דיני התכנון והבנייה תנאים למתן הרישיון או תנאים ברישיון השונים מהתנאים שנקבעו במפרט האחיד, ככל שהדבר נדרש בשל אי קיום דיני התכנון והבנייה על ידי העסק כאמור.

(ז)  אין במתן רישיון או היתר לפי סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליכים לפי דיני התכנון והבנייה.

(ח) למונחים בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת להם בחוק התכנון והבניה.

מאמרים:
עיקרי-  תיקון 34- קיום תכליות דיני התכנון והבניה- ס’ 8א1
רישוי עסק שלא ניתן למצא את היתרי הבניה שלו, לאור תיקון 34
הקלות בהוצאת רישיון עסק- תיקון מס’ 110 לחוק התכנון והבניה
ניהול חסמים שיוצר חוק התכנון והבניה בהוצאת רישיון עסק
היתר ל”שימוש חורג מהיתר” לא יחוייב, בדרך כלל, בהיטל השבחה
האצלת סמכויות מהנדס הוועדה המקומית למתן אישור לפי סעיף 8א1 לחוק- קיום תכליות דיני התכנון והבניה
ענישה מקלה בעבירות תכנון ובניה, כאשר ניתן אישור לפי סעיף 8א1

סעיף 8א2- סירוב למתן רישיון ( הרחבת סמכויות המשטרה למניעת מתן רישיון)

סעיף זה הוסף בתיקון 34 לחוק. כניסה לתוקף 1.1.19:

8א2סירוב למתן רישיון [תיקון תשע”ח]

בעסק שנקבע כטעון רישוי כדי להבטיח את המטרה המנויה בסעיף 1(א)(2), רשאית משטרת ישראל, להשתמש בסמכויותיה לפי חוק זה כדי למנוע מתן רישיון או היתר לעסק, אף אם מתקיימים בעסק או במבקש הרישיון או ההיתר התנאים הנדרשים למתן הרישיון או ההיתר לפי סעיף 7, אם מצאה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין לתת לעסק או למבקש רישיון או היתר, מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי של המבקש.

מאמרים:
תיקון 34- הרחבת סמכויות המשטרה למניעת רישיון עסק- ס’ 8א2
עוד על סמכות המשטרה לפי סעיף 8א2 – פסק דין עוספיא

סעיף 8ב – נגישות לאנשים עם מוגבלות

תוקפן של הוראות תיקון 34 – מיום 1.4.19
(הוראות תיקון 34 מסומנות באותיות אלכסוניות או בקו חוצה)
סעיף 8ב לחוק קובע-
(א)   בסעיף זה ובסעיף 8ג –
“הוראות הנגישות” – הוראות הנגישות לפי פרק ה’1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
“חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות” –חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ”ח- 1998
 “מורשה לנגישות השירות”– כמשמעותו בסעיף 19מא1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; שהוא עובד של רשות הרישוי או שרשות הרישוי התקשרה עמו לענין זה;
 “מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה”– כמשמעותו בסעיף 19מא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; שהוא עובד של רשות הרישוי או שרשות הרישוי התקשרה עמו לענין זה;
 “מקום ציבורי”– מקום מהמקומות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או חלק ממנו, העומד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
“נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות” – הנציב כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
 “שירות ציבורי”– שירות המפורט בתוספת השניה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.
(ב)  רשות הרישוי לא תיתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לעסק טעון רישוי שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, אלא אם כן מצאה רשות הרישוי כי קוימו הוראות הנגישות לפי פרק ה’1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על סמך חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה. אלא אם כן קוימו בעסק הוראות הנגישות; מבקש הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, לפי העניין, ימציא לידי רשות הרישוי חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שלפיהן מתקיימות בעסק הוראות הנגישות, ורשאית רשות הרישוי לתת למבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז על סמך חוות הדעת כאמור.
(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב)-
(1)  שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוגי עסקים טעוני רישוי שהם מקום ציבורי או שירות ציבורי, כי המבקש יהיה רשאי להמציא לצורך מתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כאמור באותו סעיף קטן אחד מאלה:
(א)  רק אחת מחוות הדעת המנויות בסעיף קטן (ב), ואולם רשאי הוא לקבוע כי אותה חוות דעת תינתן לאחר התייעצות עם מי שמוסמך לתת את חוות הדעת האחרת המנויה באותו סעיף קטן, שהמבקש פטור מהגשתה;
(ב)  במקום כל אחת מחוות הדעת המנויות בסעיף קטן (ב), תצהיר מאומת כדין ובו הצהיר המבקש כי קוימו בעסק הוראות הנגישות; נקבע כאמור, יחולו על הגשת תצהיר לפי סעיף זה ועל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז שניתן על יסוד תצהיר לפי סעיף זה הוראות סעיפים 6א2, 7ב1 ו־7ג(ד1), בשינויים המחויבים;
(2)  המבקש רשאי לבקש מרשות הרישוי שבדיקת קיומן של הוראות הנגישות תיעשה על סמך חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, שהם עובדים של רשות הרישוי או שרשות הרישוי התקשרה עמם לעניין זה; ביקש המבקש כאמור, תבדוק רשות הרישוי את קיומן של הוראות הנגישות על סמך חוות דעת של מורשים מטעמה כאמור, בתוך תקופה שיקבע שר הפנים, והמבקש ישלם לרשות הרישוי אגרה בעד ביצוע הבדיקה בשיעור שיקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
(ד)  על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), לעניין בקשה לרישיון לגבי עסק שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, הנכלל בצו כאמור בסעיף 6א3, מבקש הרישיון יהיה רשאי להמציא לצורך מתן הרישיון תצהיר מאומת כדין לפי סעיף קטן (ג)(1)(ב), אלא אם כן העסק הוא מסוג ששר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, קבע, בצו, שיש להמציא לגביו חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג)(1)(א).
(ה)  רשות הרישוי רשאית להשתמש בסמכויותיה לפי חוק זה גם כדי להבטיח בעסק את קיום הוראות הנגישות.
(ו)  לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, תהיה נתונה הסמכות הנתונה לנותן אישור לביטול רישיון או היתר לפי הוראות סעיף 7ג.
מאמרים:
פורסם תזכיר חוק – צו רישוי עסקים (הוכחת נגישות)

 

סעיף 8ד -קיום ביקורת בעסק ומתן דרישה לתיקון ליקויים

נוסח הסעיף ( תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19) – 

(א)   ערכו רשות הרישוי או נותן אישור, או מי שהם הסמיכו לכך מבין עובדי רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין (בסעיף זה – עורכי הביקורת), ביקורת בעסק לקביעת תנאים למתן רישיון או היתר לעסק, לשם בדיקת עמידתו בתנאים הנדרשים למתן רישיון או היתר לפי חוק זה, או לשם פיקוח על הוראות לפי חוק זה, ומצאו כי לא מתקיימים לגבי העסק תנאי או הוראה כאמור, ימסרו לבעל העסק, בתוך 30 ימים מהמועד הראשון שבו ביקרו בעסק לשם עריכת הביקורת, הודעה בכתב לפי הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה – דוח ליקויים); דוח הליקויים יימסר בתוך התקופה האמורה אף אם עורכי הביקורת נדרשו לבקר בעסק כמה פעמים לשם עריכת הביקורת.

  (ב)  (1)  על אף האמור בסעיף קטן (א), שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי שבשל מורכבותם לא ניתן למסור לבעל העסק דוח ליקויים לגביהם בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, ועורכי הביקורת יהיו רשאים למסור את דוח הליקויים לגביהם לבעל העסק בתוך תקופה ארוכה יותר, כפי שיקבע אותו שר; ואולם לגבי עסק שנקבע שיש לפרסם לגביו מפרט אחיד כאמור בסעיף 7ג1, לא תעלה התקופה שיקבע השר כאמור על 90 ימים; נקבע כאמור בפסקה זו, תפורסם על כך הודעה באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל “ממשל זמין”.

(2)  לא קבע השר תקופה ארוכה יותר למסירת דוח הליקויים כאמור בפסקה (1), רשאים עורכי הביקורת להאריך את המועד למסירת הדוח האמור בסעיף קטן (א) ב־15 ימים לכל היותר, אם מצאו כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ג)  בדוח הליקויים יפורט כל אלה:

(1)  התנאים או ההוראות לפי חוק זה שהעסק אינו עומד בהם (בסעיף זה – הליקויים);

(2)  המועד האחרון לתיקון הליקויים המפורטים בדוח הליקויים; מצאו עורכי הביקורת כי יש בליקוי כדי לגרום פגיעה ממשית בבריאות הציבור, בטיחותו או ביטחונו, למטרד ממשי לפלוני או לציבור או לנזק ממשי לסביבה, רשאים הם לקבוע בדוח הליקויים כי על בעל העסק לתקנו באופן מיידי, וכן להורות על אמצעים שיש לנקוט בהפעלת העסק עד לתיקון הליקוי, ובלבד שאין במתן הוראה כאמור כדי לגרום להפסקה ממשית של העיסוק בעסק;

(3)  האופן שבו על בעל העסק להוכיח כי תיקן את הליקויים עד המועד האמור בפסקה (2), ורשאים עורכי הביקורת להורות כי הוכחה כאמור תיעשה בין השאר בהסתמך על אחד מאלה:

(א)  הגשת מסמכים להוכחת תיקון הליקויים, ובכלל זה הצהרה מאת בעל העסק על התיקון כאמור;

(ב)  עריכת ביקורת חוזרת בעסק על ידי עורכי הביקורת, בתוך 30 ימים מיום שהודיע להם בעל העסק על תיקון הליקויים; לא ערכו עורכי הביקורת ביקורת חוזרת בעסק בתוך התקופה האמורה, יגיש בעל העסק הצהרה כאמור בפסקת משנה (א), ויראו את העסק כעסק שתוקנו בו הליקויים.

(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ג)(3)(ב), שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי שבשל מורכבותם לא ניתן לקיים בהם ביקורת חוזרת בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, ועורכי הביקורת יהיו רשאים לערוך ביקורת חוזרת לגביהם בתוך תקופה ארוכה יותר, כפי שיקבע אותו שר, וכן רשאי הוא לקבוע סוגי עסקים שבשל מורכבותם לא יהיה אפשר להסתמך על הצהרה במקום עריכת ביקורת חוזרת כאמור באותו סעיף קטן; נקבע כאמור בסעיף קטן זה, תפורסם על כך הודעה באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל “ממשל זמין”.

(ה)  נמסר לבעל עסק דוח ליקויים, לא ידרשו עורכי הביקורת מבעל העסק לעמוד בתנאי או לקיים הוראה לפי חוק זה, או להוכיח את עמידת העסק בתנאי או בהוראה כאמור, אם הדבר לא פורט בדוח הליקויים, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)  עמידה בתנאי או בהוראה כאמור או אופן הוכחת עמידת העסק בתנאי או הוראה כאמור נדרשים באופן מפורש בדין או במפרט אחיד;

(2)  חל שינוי בעסק המחייב את התניית הרישיון או ההיתר בעמידה בתנאי או בהוראה כאמור או את שינוי אופן הוכחת עמידת העסק בתנאי או בהוראה כאמור;

(3)  חלו נסיבות חריגות אחרות המחייבות זאת, ובלבד שניתן אישור לכך מאת גורם מוסמך מחוזי, ולעניין רשות רישוי – מאת גורם מוסמך ארצי; אישור כאמור יינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו; לעניין זה, “גורם מוסמך מחוזי” – העובד הבכיר ביותר בתחום המחוז שבו נמצא העסק שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין מתן אישור כאמור ונושא הביקורת הוא בתחום אחריותו.

(ו)  אין בתקופות הקבועות בסעיף זה כדי לאפשר הארכה של תקופות שנקבעו לפי חוק זה לעניין מתן החלטה על ידי נותן האישור או רשות הרישוי בבקשה לקבלת רישיון או היתר.

(ז)  נמסר דוח ליקויים לעסק שכבר ניתן לו רישיון או היתר והוא פועל מכוחם, יודיעו עורכי הביקורת לבעל העסק כי הדוח מהווה דרישה לתיקון ליקויים, שאם לא תקוים ניתן יהיה לנקוט נגדו או נגד העסק הליכים לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – דרישה לתיקון ליקויים); בהודעה כאמור יצוין גם כי בעל העסק רשאי להגיש בקשה לביטול הדרישה לתיקון ליקויים לפי הוראות סעיף קטן (ח).

(ח)  בעל עסק שנמסרה לו דרישה לתיקון ליקויים רשאי לפנות לגורם מוסמך מחוזי כהגדרתו בסעיף קטן (ה)(3), ולגבי דרישה שנתנה רשות הרישוי – לגורם מוסמך ארצי, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבעו עורכי הביקורת בדרישה כאמור, בבקשה לבטל את הדרישה או לשנות את תנאיה בשל אחד מאלה:

(1)  הליקוי שתיקונו נדרש בהודעה אינו מהווה הפרה של תנאי או הוראה כאמור בסעיף זה;

(2)  קיימות נסיבות שבשלהן בעל העסק אינו יכול לקיים את הדרישה במועדה או אינו יכול לקיימה באופן שנקבע בה.

(ט)  ההוראות לפי סעיף 7ג5(ב) ו- (ד) יחולו לגבי בקשה לפי סעיף קטן (ח) בשינויים המחויבים.

(י)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות למסור הודעת תשלום קנס או הודעה על הטלת קנס מינהלי גם אם לא נמסר דוח ליקויים כאמור בסעיף זה.

מאמרים:
תיקון 34 – ביקורות ודרישה לתיקון ליקויים – ס’ 8ד

סעיף 14 – עיסוק בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיהם, אי-קיום תקנות או אי-קיום דרישה לתיקון ליקויים

סעיף 14 בנוסחו על פי תיקון 34 קובע (כניסה לתוקף 1.1.19)-

14.  עיסוק בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיהם, אי-קיום תקנות או אי-קיום דרישה לתיקון ליקויים  

(א)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין התשל”ז-1977  (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1)  עסק בעסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בניגוד לתנאי הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, בניגוד להוראות סעיף 4;
(2)  לא קיים הוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 9 עד 11ב;
(3)  לא קיים דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לו לפי סעיף 8ד.

(א1)  מי שלא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ז(א), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1)לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

(א2)  היתה העבירה עבירה נמשכת, שלגביה ניתנה התראה, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה( 1,400 ₪ ליום); לעניין סעיף קטן זה, “התראה” – לרבות דרישה לתיקון ליקויים.

((ב)   לענין סעיף זה אין נפקא מינה –
(1)   אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו;
(2)   אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;
(3)   אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולענין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
(4)   אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.

(ג)   לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק.

(ד)  עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) השרים האמורים בסעיפים 9 עד 11ב, רשאים לקבוע בתקנות לפי אותם סעיפים, כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה או כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן יהיה מאסר עד שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

מאמרים:
תיקון 34- ענישה- סעיפים 14 ו14א2
ניהול עסק בניגוד לתנאי הרישיון- פסק דין מטמנת עברון
הלבנת הון וחוק רישוי עסקים- סעיף 14 כעבירת מקור
לנוסח הסעיף לפני תיקון 34 ראה- חוק רישוי עסקים- כולל תיקון 34

סעיף 14א2- מסירת פרטים לא נכונים במסמך, בתצהיר או בהצהרה

סעיף 14א2 בנוסחו על פיע תיקון 34 (סעיף חדש) קובע-

14א2.  מסירת פרטים לא נכונים במסמך, בתצהיר או בהצהרה [תיקון תשע”ח]

מי שמסר פרטים לא נכונים בתצהיר, במסמך או בהצהרה כמפורט להלן, דינו – מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1)  תצהיר לפי סעיף 6(ג)(1);
(2)  תצהיר לפי סעיף 6א(א1)(1);
(3)  תצהיר, מסמך או הצהרה לפי סעיף 6א1;
(4)  תצהיר, מסמך או הצהרה לפי סעיף 6א3;
(5)  מסמך לפי סעיף 6ב(א) המצורף לבקשה להיתר מזורז לפי סעיף 6א1 או לבקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף 6א3;
(6)  מסמכים נוספים לפי סעיף 6ג(ב)(1) או (ג)המצורפים לבקשה להיתר מזורז לפי סעיף 6א1 או לבקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף 6א3;
(7)  תצהיר לפי סעיף 8ב(ג)(1)(ב) או (ד);
(8)  מסמך או הצהרה לפי סעיף 8ד(ג)(3).

מאמרים:
תיקון 34- ענישה- סעיפים 14, 14א2

סעיף 15 – אחריות נושאי משרה

סעיף 15 לחוק רישוי עסקים (לפני תיקון 34) קובע-
נעברה עבירה לפי סעיף 14 על ידי תאגיד –
(1)   רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו אילולא סעיף זה;
(2)   יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.”
נוסח סעיף זה שונה בתיקון 34 והחל מיום 1.1.19 יהיה כדלקמן:
(א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ב)  נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג)  בסעיף זה, “נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.”

מאמרים:
תיקון 34- סעיף 15 אחריות תאגיד ונושאי משרה בתאגיד

סעיף 16- צו סגירה שיפוטי לאחר הרשעה

סעיף 16 לחוק רישוי עסקים קובע –
“הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –
(1)   לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;
(2)   לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו;
(3)   לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה”

מאמרים:

סעיף 17 – צו סגירה שיפוטי לפני הרשעה

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע- “הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו.”

מאמרים:
צו סגירה שיפוטי – ס’ 17 לחוק רישוי עסקים- הקריטריונים להפעלתו
עיכב ביצוע צו סגירה שיפוטי- ס’ 17 לחוק
ערעור על החלטה למתן צו סגירה שיפוטי – ס’ 17 לחוק
בית מלון או בית בושת?
סעיף 17, עדכוני פסיקה – דצמבר 2017
סעיף 17 לחוק רישוי עסקים- עדכוני פסיקה מרץ 19
סעיף 17 – עדכוני פסיקה אוקטובר 19

 

סעיף 18- אי קיום צו בית משפט

סעיף 18 לחוק רישוי עסקים קובע-

נוסח הסעיף כולל את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- התוספות מסומנות באותיות אלכסוניות.

“מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17 או 22א, או 22ב דינו – מאסר שנתיים, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו- כפל הקנס כאמור, וכן קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16.”

מאמרים:
ניהול עסק ללא רישיון- עבירה נמשכת ומתחדשת

סעיף 19- ביזיון בית המשפט

סעיף 19 לחוק רישוי עסקים קובע-  “שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט.”

מאמרים:

סעיף 19א – הוראות לעניין תיאום פעולות אכיפה ופיקוח בין נותני האישור ורשות הרישוי

סעיף 19א הינו סעיף חדש שנחקק בתיקון 34.

הסעיף קובע:

(א)  בסעיף זה ובסעיף 19ב – 

“אכיפה” – פתיחה בחקירה, הגשת כתב אישום, הטלת קנס, קנס מינהלי או עיצום כספי וכן מסירת דרישה לתיקון ליקויים, לפי העניין, לגבי ההפרה או עבירה לפי חוק זה;
“גורם אכיפה מוסמך” – עובד בכיר ששר שהוא נותן אישור הסמיך לשם ביצוע הוראות סעיף זה וסעיף 19ב, והוא אחד מאלה, לפי העניין:

(1)  עובד מבין עובדי משרדו של השר האמור;

(2)  לעניין משטרת ישראל – שוטר;

 (3)  לעניין הרשות הארצית לכבאות והצלה – עובד הרשות האמורה.

(ב)  גורם אכיפה מוסמך רשאי להורות כי אכיפה של תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או הוראה מההוראות לפי חוק זה, תיעשה רק בידי עובד מעובדי משרדו, ולעניין גורם אכיפה מוסמך כהגדרתו בפסקה (2) או (3) – רק בידי שוטר במשטרת ישראל או עובד הרשות הארצית לכבאות והצלה, לפי העניין (בסעיף זה – עובד המשרד); הוראה כאמור תפורסם ברשומות ובאינטרנט בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל “ממשל זמין”.

(ג)  רשות הרישוי תודיע לנותן האישור הנוגע בדבר על קנס שהטילה, בתוך 14 ימים מיום שהוטל הקנס.

(ד)  נותן אישור יודיע לרשות הרישוי הנוגעת בדבר, ככל האפשר, על קנס, קנס מינהלי או עיצום כספי שהטיל.

(ה)  הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו –

(1)  לגבי עניינים שגורם אכיפה מוסמך הורה כי אכיפתם תיעשה על ידי עובד המשרד בלבד, כאמור בסעיף קטן (ב);

(2)  לגבי עניינים שגורם אכיפה מוסמך הודיע, לכלל רשויות הרישוי או לרשות רישוי מסוימת, כי לא נדרש לדווח לו על אכיפתם כאמור באותו סעיף קטן, שנוגעים להפרת תנאים מהסוג שיפרט גורם האכיפה המוסמך בהודעתו.

(ו)  השרים שהם נותני אישור רשאים להורות בנוהל על מתכונת ההודעות לפי סעיף זה, ועל הפרטים שייכללו בהן.

(ז)  נעשתה פעולת אכיפה על ידי נותן אישור או רשות רישוי, לפי העניין, לפי חוק זה או לפי דין אחר, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר לעיסוק בעסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה, לא יבוצעו פעולות אכיפה נוספות על ידי גורם אכיפה אחר נגד אותו עסק או אותו אדם, לגבי העניין שבשלו נעשתה פעולת האכיפה כאמור; בסעיף קטן זה, “אכיפה” – למעט מסירת דרישה לתיקון ליקויים.

מאמרים:

תיקון 34 – תיאום אכיפה ופיקוח – סעיפי0 19א, 19ב

סעיף 19ב- חקירה וכתב אישום על ידי גורם אחר

סעיף 19ב הינו סעיף חדש שנחקק בתיקון 34.
הסעיף קובע:

(א)  גורם אכיפה מוסמך הנוגע בדבר רשאי להורות –

(1)  לרשות רישוי שלא תפתח בחקירה לגבי עניין מסוים או לגבי עסק מסוים;

(2)  על הפסקתה של חקירה שרשות הרישוי פתחה בה בעניין מסוים, והעברתה לידי גורם אחר מטעמו, המוסמך לחקור בעבירה, כפי שיורה, ובלבד שראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.

(ב)  קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש] התשל”א-1971, שהסמיך לעניין זה המפקח הכללי של המשטרה (בסעיף קטן זה – קצין מוסמך), רשאי להודיע לרשות רישוי כי עניין מסוים או סוג עניינים שפירט בהודעתו, נחקר או מטופל על ידי המשטרה; הודיע קצין מוסמך כאמור, לא תפתח רשות הרישוי בחקירה באותו עניין או סוג עניינים שפורטו בהודעה, ואם נפתחה חקירה כאמור – תופסק החקירה.

(ג)  היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגישה רשות רישוי בעבירות לפי חוק זה, לתובע אחר כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי; לעניין זה, “כתב אישום” – למעט הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

מאמרים:

תיקון 34 – תיאום אכיפה ופיקוח – סעיפיפ 19א, 19ב

סעיף 20 – צו סגירה מנהלי

סעיף 20 לחוק רישוי עסקים ( לפני תיקון 34) קובע- “היה לממונה על המחוז, למפקד משטרת המחוז, למפקד כבאות מחוזי, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).”
הוראות הסעיף שונו בתיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19, והינן:

(א)  ראה גורם מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג) על יסוד דוח שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לצוות בכתב על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (בחוק זה – צו הפסקה מינהלי):
(1)  עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, ובלבד שבמועד הדוח לפי סעיף קטן (א) לא חלפו יותר מ־18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק[הערת ש.י.- תחילת תוקפו של סעיף קטן 20(א)(1)  זה ביום 1.7.20- ראה סעיף 44(ב)(5) לתיקון 34]
(2)  עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, והדבר מקים סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור בשים לב למטרות המפורטות בסעיף 1(א).

(ב)  על צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1) יחולו כל אלה:
(1)  הצו לא יינתן אם הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 22ב בעניין אותו עסק.
(2)  הצו לא יינתן אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דוח בחתימתו, שבו ציין את פרטי העיסוק בעסק וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת הדין וחשבון לא חלפו יותר משמונה עשר חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק.

(ג)  המנויים להלן רשאים לתת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה:
(1)  ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק;
(2)  לעניין עסק הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית – עובד בכיר של משרד הפנים במשרד הראשי או במחוז, ששר הפנים הסמיכו לפי סעיף 5(א)(2);
(3)  מפקד משטרת המחוז;
(4)  מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע”ב-2012;
(5)  עובד בכיר של המשרד להגנת הסביבה, במשרד הראשי או במחוז שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך;
(6)  מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות ורופא מחוזי כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940 ,או סגנו;
(7)  מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(8)  מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי”ד-1954, במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.

(ד)  צו הפסקה מינהלי יכלול את כל אלה:
(1)  פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין;
(2)  תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
(3) אישור בדבר קיום חובת היוועצות לפי סעיף קטן (ה);
(4)  פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו;
(5)  פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

(ה)  לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ עם תובע או עם יועץ משפטי, מטעם רשות הרישוי או מטעם נותן האישור שמטעמו פועל נותן הצו; ואולם מצא נותן הצו כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון התובע או היועץ המשפטי כאמור, להבעת עמדתו סמוך לאחר שניתן, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן.

(ו)  צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.

(ז)  (1)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1), יופסק העיסוק בעסק בתוך 15 ימים מיום מתן הצו, ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת העיסוק בעסק באופן מיידי אם ראה שיש בעיסוק בעסק כאמור סכנה לבריאות הציבור בטיחותו או ביטחונאו, מטרד ממשי לציבור או נזק ממשי לסביבה.
(2)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(2), יופסק העיסוק בעסק באופן מיידי, או במועד אחר שקבע נותן הצו בצו, ובלבד שלא יעלה על 15 ימים מיום מתן הצו.

(ח)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה, יודיע נותן הצו לרשות הרישוי שבתחומה העסק שלגביו ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן, ורשות הרישוי תודיע על מתן הצו לנותני האישור שאישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר לאותו עסק.

מאמרים:
תיקון 34- צו הפסקה מנהלי  סעיפים 20-22
סמכות הוצאת צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
חובת קיום שימוע בטרם הוצאת צו סגירה לפי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים

סעיף 21- תקופת תוקף של צו הפסקה

נוסח סעיף 21 לחוק רישוי עסקים הינו-
* הנוסח כולל הוראות תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- התוספת לסעיף כתובה באותיות אלכסוניות.

“צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים יום רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי  להאריך את תוקפו לתקופה נוספת של 30 יום אם הוגש לבית המשפט כתב אישום על העבירה ששימשה עילה להוצאת הצו לבקש את הארכת תוקפו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שלגביו ניתן הצו; הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו הפסקה מינהלי, יעמוד הצו בתוקפו למשך שבעה ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרתהוראות סעיף זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17.”

מאמרים-
צו הפסקה מנהלי סעיפים 20-22

סעיף 22- בקורת צו הפסקה על ידי בית המשפט

הוראות סעיף 22 לחוק רישוי עסקים קובעות:

*נוסח החוק כולל את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- התוספת  מסומנת באותיות אלכסוניות.

(א)   הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינוים  ניתן הצו; לא יבטל בית המשפט צו הפסקה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעסק פעל כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה, או אם התקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי שמצדיקה את ביטול הצוהגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.

(ב)   בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.

מאמרים:
תיקון 34- צו הפסקה מנהלי סעיפים 20-22

סעיף 22ב- צו הפסקה שיפוטי

הוראות סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים קובעות-

      • סעיף 22ב הינו סעיף חדש שחוקק בתיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19

        (א)  היה יסוד סביר להניח כי עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק, לבקשת תובע, לצוות על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (בחוק זה – צו הפסקה שיפוטי).

        (ב)  בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) לא יצווה כאמור באותו סעיף קטן אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה כי התקיימו התנאים למתן הצו לפי אותו סעיף קטן.

        (ג) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי חוק זה.

        מאמרים:
        תיקון 34- צו הפסקה שיפוטי- סעיף 22ב

צו סגירה שיפוטי לפי סעיף 22ב- בעקבות פסק דין חמו

סעיף 23- סגירת עסק של מכירת משקאות משכרים

סעיף 23 לחוק רישוי עסקים קובע-
(א)  קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.
  (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:
  (1)   קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);
  (2)   למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.  (א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).
  א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר.
  (א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.
(ב)  סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה.

מאמרים:
סעיף 23(א) – סגירה מנהלית של עסק המוכר משקאות משכרים
צו סגירה מנהלי לעסק המוכר משקאות משכרים בשל הפרת צו קורונה – סעיף 23(א)

סעיף 24 – ביצוע צו

סעיף 24 לחוק רישוי עסקים קובע-

הנוסח כולל את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- נוסח התיקון מצוין באותיות אלכסוניות
“בצו לפי סעיפים 16, 17, 20, או 22א או 22ב מותר להורות למשטרה או לב כל מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות העניין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו”

מאמרים-
ביצוע צו סגירה- סעיף 24 לחוק רישוי עסקים

סעיף 28-28ב- מפקחים- הסמכה, סמכויות וזיהוי

הוראות החוק שהוספו בתיקון 34 מפרטות את אופן הסמכת המפקחים , את סמכויותיהם ואת אופן זיהויים.
למאמר: תיקון 34- מפקחים- הסמכה, סמכויות וזיהוי- ס’ 28-28ב

סעיף 32 – עיסוק ללא מטרת רווח

סעיף 32 לחוק רישוי עסקים המתייחס לעיסוק של חבר בני אדם קובע:

“32.  לענין חוק זה יראו כעסק גם כל עיסוק של חבר-בני-אדם, בין מואגד ובין לא מואגד, אף שאיננו לשם הפקת רווחים, אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)   הנהנים היחידים ממנו הם חבריו שהצטרפותם מותנית למעשה בתשלום דמי חבר בלבד;
(2)   אילו היה מקום העיסוק פתוח לקהל הרחב – היה נחשב כעסק.”

מאמרים:
דרישת רישיון לעסק שאינו למטרת רווח- סעיף 32 לחוק רישוי עסקים

סעיף 33 – עסק בתוך עסק

סעיף 33 לחוק רישוי עסקים קובע- “לענין חוק זה רואים אדם כעוסק בעסק פלוני, אף אם התעסקותו זו היא רק חלק מעסקו העיקרי או באה לסייע לו בהשגת מטרה של עסקו העיקרי; אין נפקא מינה אם העסק העיקרי טעון רישוי אם לאו.”

מאמרים:

סעיף 36- עיסוק של רשות מקומית

סעיף 36 לחוק רישוי עסקים קובע-
“(א)  רשות מקומית העוסקת בתחומה בעסק טעון רישוי, רשאי מי שהוסמך לאשר את הוצאת הרשיון לפי סעיף 6 לולא היה העוסק רשות מקומית, לקבוע אותם תנאים לעיסוקה שהיה מוסמך להטילם לפי סעיף 7 לולא היה העיסוק בידי רשות מקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים תנאים אלה ואת התקנות שנקבעו לעסק כאמור לפי סעיפים 9 עד 11ב.
(ב)  בלי לגרוע מכל תוצאה שנקבעה בדין אחר לאי-קיום חובה המוטלת על רשות מקומית, דין אי-קיום תקנות או תנאים כאמור על ידי רשות מקומית כדין אי-קיום תקנות או תנאים לרשיון על ידי מי שעוסק בעסק טעון רישוי”

מאמרים-
האם העירייה והמדינה חייבות בהוצאת רישיון עסק

סעיף 41א- מניין הימים לעניין מועדים הנוגעים לבדיקת בקשה לרישיון או היתר

41א.  מניין הימים לעניין מועדים הנוגעים לבדיקת בקשה לרישיון או להיתר
(א)  במניין הימים הקבועים לפי חוק זה, לעניין מועדים הנוגעים לבדיקת בקשות לרישיון או להיתר, לא יובאו בחשבון מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש”ח-1948, וכן ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק.
(ב) שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא יבואו במניין הימים כאמור בסעיף קטן (א), בין דרך כלל ובין לסוגים של רשויות רישוי.

מאמרים:תיקון 34- מניין הימים לבדיקת בקשות לרישיון או להיתר- סעיף 41א

סעיף 45 לתיקון 34- כניסה מיידית לתוקף של הוראות תיקון 27

תיקון 27 אשר הוחק בשנת 2010, והביא לידי ביטוי את רפורמת “וועדת הבר” הוחל על עסקים להם פורסם מפרט אחיד.
בתיקון 34 שונו ההוראות ונקבע כי כל ההוראות שתוקנות בתיקון 27 ייכנסו לתוקף כבר ביום פירסומו של תיקון 34 , 18.7.18.
למאמר: תיקון 34, סעיף 45- כניסה מיידית לתוקף של הוראות תיקון 27

תקנה 20 – רישיון לצמיתות

תקנה 20 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס”א – 2000, מתייחסת לעסקים שניתן להם רישיון לצמיתות בטרם כניסתו לתוקף של צו רישוי עסקים בשנת 2013. קביעה זו מעוררת מספר שאלות אשר המאמרים הבאים מתייחסים אליהן.

מאמרים
תקופה והוספת תנאים לרישיון עסק לצמיתות בהעדר מפרט אחיד
עסק ברישיון לצמיתות שאינו עומד בדרישות כיבוי אש

תקנה 30- שינוי בעלות

תקנה 30 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס”א- 2000 קובעת-
30(א)- עסק בעל רישיון מן המפורטים בצו, טעון רישיון חדש עם שינוי של הבעלות; בתקנת משנה זו-
“שינוי בעלות”- כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו וכן העברת שליטה בתאגיד כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ”ח- 1968;
“בעל”- בין יחיד ובין תאגיד.
(ב)- בקשה לרישיון חדש תוגש כאמור בתקנה 4, ויחולו עליה כל הוראות תקנות אלה הנוגעות לבקשה, כפוף לאמור בתקנה 31.
המונח “שליטה” בחוק ניירות ערך מוגדר-
“היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בצאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד.
“אמצעי שליטה” בתאגיד- כל אחד מאלה:
(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;

מאמרים:
שינוי בעלות בעסק- סעיף 30 לתקנות
שינוי בעלות- הוראות תקנות (30-33)

פקודת הנזיקין
עוולת הרשלנות, סעיף 35 – הטלת אחריות על רשויות

סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע:
” עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.”
סעיף 36 לפקודה קובע:

“החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.”
מאמרים:
אחריות רשות רישוי בעוולת הרשלנות בנזיקין (1)- מהי עוולת הרשלנות
אחריות רשות רישוי בעוולת הרשלנות בנזיקין (2)- חובת הזהירות המושגית
אחריות רשות רישוי בעוולת הרשלנות בנזיקין (3)- חובת הזהירות הקונקרטית והפרתה

אחריות המשטרה בנזיקין הנובעת מחובת פיקוח ואכיפה ברישוי עסקים

המשטרה הינה גורם נותן אישור ברבים מהעסקים ולעיתים, כאשר קורה נזק, נתבעת גם היא בשל אי שימוש בסמכויותיה לאכיפת חוק רישוי עסקים.

מאמרים:
אחריות משטרה בנזיקין הנובעת מחובת פיקוח ואכיפה ברישוי עסקים

הסיכונים הפחות ידועים בניהול עסק ללא רישיון- תביעות נזיקין

אדם אשר ניזוק כתוצאה מפעילות של עסק מסוים יוכל להגיש תביעה נגד בעל העסק גם בעילות נזיקיות, על מנת לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו.
כאשר בעל העסק הטעון רישיוןן מפעיל את עסקו ללא רישיון עסק, הוא לא יוכל להתגונן כנגד התביעה בטענה שעשה את כל הנדרש על פי חוק, שכן הוא עצמו מנהל את עסקו בניגוד להוראות החוק.

למאמר: הסיכונים הפחות ידועים בניהול עסק ללא רישיון

ככלל, אחריות רשות הרישוי לא תעלה על אחריות בעל העסק

הלכה של בית המשפט העליון (אוקטובר 2019) קובעת כי ככלל, אחריות רישוי ופיקוח של רשויות לא תעלה על אחריותו של בעל העסק. דהיינו- מקום שבעל העסק אינו חב בנזיקין כלפי מבקר בעסקו, גם רשויות הרישוי והפיקוח לא יהיו אחראיות.

למאמר: ככלל, אחריות העירייה כנותנת רישיון עסק אינה עולה על אחריות בעל העסק.

חקיקה אחרת
סעיף 42 לפקודת הפרשנות- זכויות המדינה שמורות

סעיף 42 לפקודת הפרשנות[נוסח חדש] קובע-
“אין חיקוק בא לגרוע מכל זכות של המדינה, או להטיל עליה חובה, אלא אם נאמר בו במפורש”.
משמעות סעיף זה היא כי המדינה אינה חייבת בהוצאת רישיון עסק.

למאמר המלא- האם העירייה והמדינה חייבות בהוצאת רישיון עסק

צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות
סעיף 78(א) לפקודת המשטרה

סעיף 78(א) לפקודת המשטרה קובע-
“(א)  היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
(ב)  מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
(ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים”

מאמרים:

מאמרים אחרונים

עוד על סמכות המשטרה לפי סעיף 8א2 לחוק – פסק דין עוספייה

פסק הדין הנסקר במאמר זה הינו חריג בכך שמדובר בעתירה מנהלית שהגישה רשות מרשויות המדינה- המשטרה, נגד רשות אחרת – רשות הרישוי של המועצה המקומית עוספייה, בבקשה כי בית המשפט יורה על ביטול רישיון עסק שהוצא  לעסק למרות התנגדות המשטרה. בית המשפט קבע כי ההחלטה למתן רישיון לוקה בחוסר סבירות קיצוני והורה על ביטול הרישיון.
התנגדות המשטרה ניתנה בהסתמך על הוראות סעיף 8א2 לחוק. 

אנו מודים למשרד עו”ד נעה טלבי ושות’ ששלחו לנו את פסק הדין

להמשיך לקרוא עוד על סמכות המשטרה לפי סעיף 8א2 לחוק – פסק דין עוספייה

תפיסת רכב שנעשתה ממנו עבירה על חוק רישוי עסקים, וסעיף 27א לחוק

כאשר נמצא כי נעברה עבירה על חוק רישוי עסקים מתוך רכב או באמצעותו, קיימת סמכות לתפוס את הרכב. מאמר זה נכתב בעקבות פסק דין שוורץ, הדן במקרה בו המשטרה תפסה רכב ששימש להובלת ציוד למסיבה שנערכה ללא רישיון עסק כדין. במאמר זה התייחסנו לשאלה מה מקור הסמכויות לתפיסת רכב, או במילים אחרות- מהי עילת התפיסה.

להמשיך לקרוא תפיסת רכב שנעשתה ממנו עבירה על חוק רישוי עסקים, וסעיף 27א לחוק

עיסוק מתוך או באמצעות רכב- סעיף 14א לחוק

סעיף 14א לחוק רישוי עסקים דן בביצוע עבירה על חוק רישוי עסקים מתוך או באמצעות רכב, קובע חזקות לגבי האחראים לביצוע העבירה, וכיצד ניתן להפריכן.
מאמר זה עוסק בהוראות הסעיף ובפרשנות שניתנה לו בפסיקה.

להמשיך לקרוא עיסוק מתוך או באמצעות רכב- סעיף 14א לחוק

לא ניתן לאכוף את תקנות הקורונה באמצעות חוק רישוי עסקים

בתקנות שעת חירום בענין הגבלת הפעילות  בתקופת משבר הקורונה נקבעו כללים והגבלות להפעלת עסקים.

נשאלנו האם ניתן לאכוף קיום הוראות תקנות אלו באמצעי האכיפה הנתונים לרשויות על פי חוק רישוי עסקים.

המאמר הבא מסביר מדוע, בהעדר הוראות חקיקה אחרות, לא ניתן לאכוף את הוראות התקנות באמצעות מנגנוני וסעיפי האכיפה המצויים בחוק רישוי עסקים.

להתעדכנות שוטפת- מצורף קישור לאתר משרד הפנים המפרסם הנחיות רישוי עסקים לתקופת המשבר- הנחיות משרד הפנים- האגף לרישוי עסקים לתקופת משבר הקורונה

להמשיך לקרוא לא ניתן לאכוף את תקנות הקורונה באמצעות חוק רישוי עסקים

תיקון 34- צו הפסקה שיפוטי- סעיף 22ב

סעיף 22ב המאפשר הוצאת צו הפסקה שיפוטי ללא שינקטו כל הליכים לפי חוק רישוי עסקים כנגד בעל העסק, הינו סעיף חדש שחוקק בתיקון 34. סעיף זה מהווה חידוש משמעותי בכל הנוגע לאפשרות סגירה מיידית של עסק בצו שיפוטי, ללא הגשת כתב אישום.

תודה למשרד עו”ד נועה טלבי ושות’ על העברת חלק מפסקי הדין המוזכרים במאמר זה.
מאמר זה עודכן ב 7.6.20.

להמשיך לקרוא תיקון 34- צו הפסקה שיפוטי- סעיף 22ב