פרשנות סעיפי חוק

חוק רישוי עסקים הינו אמנם חוק קצר יחסית אך הוא חולש על אחוז ניכר מהעסקים הפועלים במדינת ישראל.
צו רישוי עסקים מונה כ 200 סוגי עסקים הטעונים רישיון בענפי הפרמצבטיקה, הדלק והאנרגיה, המזון, חקלאות ובעלי חיים, העינוג הציבורי ועוד.
החוק, התקנות וצו רישוי עסקים קובעים אילו עסקים טעונים רישיון, כיצד ניתן לקבל רישיון עסק, מהם כלי האכיפה המצויים בידי הרשות כלפי עסקים הפועלים ללא רישיון ואילו כלים מצויים בידי האזרח כאשר בקשה שהגיש לרישיון מסורבת או שמצורפים אליה תנאים אשר לדעתו אינם סבירים.
חוק רישוי עסקים הינו חוק המסדיר את יחסי האזרח עם הרשות והינו חוק פלילי.
עבירה על חוק רישוי עסקים הינה עבירה פלילית והענישה יכולה להגיע עד כדי מאסר בפועל.
בעמוד זה ניתן למצא מאמרים הנוגעים לפרשנות ולהלכות שניתנו בפסיקה ביחס לסעיפי החוק השונים, הן אלו הנוגעים לקבלת רישיון עסק והן אלו הנוגעים להליכים המנהליים והמשפטיים המתנהלים כאשר עסק פועל ללא רישיון.
חוק רישוי עסקים
סעיף 2א, 5א – רוכלות

רוכלות מוגדרת בחוק רישוי עסקים כ”עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה של קבע.
סעיפים 2א ו 5א לחוק רישוי עסקים דנים בסמכויות הרשות בכול הנוגע לעסקי הרוכלות.
כך גם מסמיך סעיף 11ג לחוק רישוי עסקים את הרשות המקומית להתקין חוקי עזר הנוגעים להסדרת הרוכלות בתחומה.
קישור לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968

מאמרים:
סמכות העירייה להגביל עיסוק ברוכלות
רוכלות- ניהול עסק ב”מבנה יביל”

סעיף 2ה לחוק רישוי עסקים- עסק של אבזרי מין

סעיף 2ה לחוק רישוי עסקים מקנה לרשות אפשרות להביא בחשבון שיקולים נוספים בבואה לדון בבקשה למתן רישיון עסק לפי פריט 6.12
סעיף 2ה קובע:
(א) בעסק של אבזרי מין, תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה, רשאית להשתמש בסמכותה, לשם הגנה על שלומם של קטינים ומניעת פגיעה ממשית בסדר הציבורי, גם לענינים אלה:
(1)  מניעת רשיונות לפתיחת עסק של אבזרי מין במקום שיש בו משום פגיעה ממשית                  בקטינים או בדיירי המקום;
(2)  איסור כניסה לעסק האמור לקטינים מתחת לגיל 17;
(3)  הגבלת צורת הפרסומות לעסק האמור בחזית הפונה לרשות הרבים.
(ב)  לענין סעיף זה –
“אבזר מין” – מכשיר המשמש לגירוי או לסיפוק מיני, למעט מכשיר כאמור הנמכר בבית                   מרקחת;
“עסק של אבזרי מין” –
(1)  עסק שעיסוקו העיקרי הוא מכירה או השכרה של אבזרי מין;
(2)  עסק שמאפשר הצצה על אדם העושה מעשה מיני או הנותן שיעשו בו מעשה כאמור.

מאמרים
עסק של אבזרי מין – פריט 6.12
תיקון הגדרת “עסק של אביזרי מין” כך שלא יכלול הצצה על מעשה מיני- הצעת חוק פרטית

סעיף 3 – עינוג ציבורי

סעיף 3 לחוק (כולל הוראות תיקון 34 המסומנות באותיות אלכסוניות) קובע-

(א) (1) בעסק של עינוג ציבורי תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה, גם להתאמת החצרים מבחינת המבנה.
(2) לא ינתן רישיון או היתר זמני לעסק של עינוג ציבורי שהוא אירוע מרובה קהל המתקיים תחת כיפת השמים או שלא במבנה של קבע, אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו, מאת מורשה בטיחות שהרשה לעניין זה שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, בהתאם להוראות שקבע השר האמור לפי חוק זה או לפי כל דין. *

(ב) “עינוג ציבורי”-הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים”.

  • כניסתו לתוקף של סעיף 3(א)(2) תהיה ביום 1.1.22 או במועד שבו הורשה מורשה בטיחות (ראה סעיף 44(ב)(1) לתיקון 34)

מאמרים:
לעניין הגדרת המונח “עינוג ציבורי” ראה- מהו “עינוג ציבורי”- סעיף 3(ב) לחוק
לעניין היחס בין חוק רישוי עסקים וחוק הבטיחות במקומות ציבוריים בכל הנוגע ל”עינוג ציבורי” ראה- “עינוג ציבורי”- בחוק רישוי עסקים ובחוק הבטיחות במקומות ציבוריים
ל
מאמר בעניין הוראות סעיף 3(א)(2) ראה- תיקון 34- אירועים תחת כיפת השמים- סעיף 3(א)(2)

סעיף 4- איסור ניהול עסק טעון רישוי ללא רישיון

סעיף 4 לחוק קובע- “לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו. עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק”.

עובד לא ייחשב ל”עוסק”. ראה: האם עובד יוכל להיחשב כ”עוסק”

סעיף 5(ב) – עסק נייד

סעיף 5(ב) לחוק רישוי עסקים קובע- “היה העסק הטעון רישוי עסק נייד, שעוסקים בו גם בתחום רשות מקומית פלונית וגם מחוצה לה, תהא רשות הרישוי לגביו – רשות הרישוי המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק.”

מאמרים:

סעיף 7- הוספת תנאים ברישיון

סעיף 7 לחוק רישוי עסקים קובע-
נוסח זה כולל את הוראות תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- השינויים מסומנים באותיות אלכסוניות.

  1. (א)  רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או האישור, לפי העניין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי הרישיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברישיון), והכל כדי לקדם את מטרות הרישוי ובכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-7ג3.(א1) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, שבמפרט האחיד נקבעו תנאים לגבי עסקים מסוגו, ייקבעו רק על ידי שינוי במפרט האחיד או בדרך הקבועה בסעיף 7ג3, אלא אם כן חי שינוי בדין המחייב שינוי בתנאי רישוי העסק, או אם גורם מוסמך ארצי קבע תנאי כאמור בהתקיים אחד מאלה:
    (1)   קיים חשש משמעותי לשלום הציבור, לבריאותו או לבטיחותו או קיימת סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור;
    (2)   נתגלו או נוצרו עובדות או נסיבות חדשות לגבי העסק או סביבתו או לגבי טכנולוגיות המשמשות בו, המחייבות שינוי דחוף בדרישות הרישוי לשם השגת מטרות חוק זה.
    (א2) קבע גורם מוסמך ארצי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1), תהא תחילת תוקפו של התנאי במועד שיקבע בהתחשב בנסיבות קביעתו, בהחלטה מנומקת ובכתב.
    (א3) התקיים האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), רשאי גם מי שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין זה, בתחום המחוז שבו נמצא העסק, לקבוע תנאי נוסף לעסק לתקופה שיקבע ושלא תעלה על 60 ימים מיום קביעתו, אלא אם כן התנאי בוטל או הוארך על ידי הגורם המוסמך הארצי, ובלבד שלא יעשה כן יותר מפעם אחת בשל אותן נסיבות; נקבע תנאי נוסף כאמור, רשאי גורם מוסמך ארצי לבטלו, לשנותו או להאריך את תוקפו לתקופה שיורה.

(ב)  תוקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שלא נקבעו לגביו תנאים במפרט האחיד, כאמור בסעיף 7ג1, יהיה בתום שלוש שנים מיום שהודע עליו לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, או במועד מוקדם מזה, אם קבע כך גורם מוסמך ארצי, ובהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 7ג4; קביעת מועד מוקדם כאמור תהיה מנומקת ובכתב.

(ג)   הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברשיון, בהיתר זמני או בהיתר מזורז שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז.

(ד)  מבקש או בעל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז רשאי לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה, למעט לתנאי המפרט האחיד ולדרישות רשות הרישוי שנקבעו לפי הוראות סעיפים 7ג1 ו-7ג3.

(ה)  בחוק זה, “גורם מוסמך ארצי” – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)   ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק או עובד בכיר אחד לכל היותר שני עובדים בכירים מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה;
(2)   המנהל הכללי של המשרד נותן האישור או עובד בכיר אחד מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה;
(3)   נציב כבאות והצלה או קצין כבאות והצלה בכיר אחד  לכל היותר שני קציני כבאות והצלה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה2;
(4)   המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר אחד לכל היותר שני קציני משטרה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה.

מאמרים:

הוספת תנאים ברישיון- סעיף 7 לחוק רישוי עסקים- הצללת בריכות

סעיף 7א- תוקפו של רישיון

סעיף 7א לחוק רישוי עסקים קובע-
נוסח הסעיף כולל את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- ההוספות על פי התיקון מסומנות באותיות אלכסוניות.
(א)  רשיון יינתן לתקופה של 15 שנים.
(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –
(1)   לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה מחמש שנים; ואולם שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מחמש שנים, לרישיון של סוג עסקים פלוני;
(2)   לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים רשיון חדש לפי חוק זה.
(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בכל פעם, משנה ולא תעלה, בכל פעם, על תקופת התוקף שנקבעה לאותו סוג עסקים לפי הוראת סעיף קטן (ב)(1), אם נקבעה; היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.
(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 7ב1(ג), לא תעלה על עשר שנים או על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב)(1) או (ג), הקצרה מביניהן.
(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר הפנים לא יקבע תקופת תוקף לרישיון שניתן לעסק מסוג שנכלל בצו לפי סעיף 6א3, שהיא קצרה מעשר שנים; ואולם רשאי הוא, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מעשר שנים לרישיון של סוגי עסקים שנכללו בצו כאמור, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

  • סעיף 6א3 דן בסוגי עסקים היכולים לקבלת רישיון עסק על יסוד תצהיר.

מאמרים-
למאמר בעניין סמכות רשות הרישוי לקצר תקופת רישיון לפי הוראות סעיף 7א(ג) ראה- קיצור תקופת הרישיון- מקרים שונים

סעיף 7ב- היתר זמני וקבלת רישיון אחריו

סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים קובע-
הוראות הסעיף כוללות את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- התוספות מסומנות  באותיות אלכסוניות.

” (א)  רשות הרישוי תקבע תקופת תוקף להיתר זמני ורשאית היא להאריכה מדי פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת; רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לפי סעיף קטן זה.

(1) רשות הרישוי רשאית לתת לעסק מסוים היתר זמני לעסוק בו לפני שניתן לו רישיון או עד לחידוש רישיונו (בחוק זה – היתר זמני), ובלבד שאין בהפעלת העסק כאמור כדי לגרום לפגיעה משמעותית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), והכול בכפוף להוראות סעיף 6(א); רשות הרישוי תקבע את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני, והיא רשאית להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת.

(2) על אף האמור בפסקה (1) – 

(א)  רשות הרישוי רשאית לתת היתר זמני כאמור באותה פסקה אף אם לא ניתן אישורו של נותן אישור שנקבע בצו לגבי אותו עסק, והכול בהתאם להוראות לפי חוק זה;

(ב)  רשות הרישוי רשאית להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלו על שנה אחת נוספת, אם ראתה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א1)(1).

(א1)
(1)  הוגשה בקשה לרישיון לפי חוק זה ונותן האישור לא השיב לבקשה בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאית רשות הרישוי לתת לעסק היתר זמני לתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1); לא השיב נותן האישור לבקשה לרישיון עד תום שנה מהמועד שבו ניתן לעסק היתר זמני, רשאית רשות הרישוי להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת נוספת (בסעיף זה – תקופת השנה הנוספת); האריכה רשות הרישוי את תקופת תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה זו, תפרט בהיתר הזמני שתיתן למבקש את האמור בסעיף קטן (א2)
.

(2)  האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה (1), ונותן האישור לא השיב לבקשה לרישיון עד תום תקופת השנה הנוספת, תראה רשות הרישוי את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כאילו ניתן לו אישור על ידי אותו נותן אישור לשם מתן הרישיון; רשות הרישוי תמסור לנותן האישור הודעה על האמור בפסקה זו לא יאוחר מ 90 ימים לפני תום תקופת השנה הנוספת.

(א2)
(1) לא החליטה רשות הרישוי בבקשה לרישיון עד תום השנה הנוספת, בשל כך שנותן האישור לא השיב לבקשה עד אותו מועד כאמור בסעיף קטן (א1), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון לפי הוראות פסקה (2), וההיתר הזמני ישמש כאסמכתה לכך
.

 (2)  התקיים האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי רישיון לעסק, בתוך חמישה ימים מתום התקופה הנוספת, שתקופת תוקפו תהיה מהמועד שבו ניתן לגבי העסק ההיתר הזמני לראשונה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי יצורפו העתק מהבקשה ומהרישיון וכל צרופותיהם.

(א3)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א2), תקופת תוקפו של היתר זמני לא תעלה על תקופת תוקפו של רישיון שנקבעה לאותו סוג עסק לפי חוק זה.

(א4)  רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תוקפו של היתר זמני לפי סעיף זה.


(ב)  היתר זמני יפקע, אף לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו התנאים שנקבעו לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם.
(ג)   מצאה רשות הרישוי כי פקע תוקפו של היתר זמני לפני תום תקופת תוקפו, כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע על כך לבעל ההיתר הזמני; אין באי מתן הודעה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב).”

מאמרים:
תיקון 34- היתר זמני- סעיף 7ב
מה בין היתר זמני לרישיון עסק
מתן היתר זמני או רישיון זמני לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה

סעיף 7ג5 – השגה

סעיף 7ג5 לחוק רישוי עסקים קובע-
“(א)  המבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או נותן אישור לפי חוק זה, לרבות תנאי שנקבע במפרט האחיד, ולמעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק, רשאי להגיש השגה על כך או על סירוב לתת לו רישיון או היתר לרשות הרישוי או לנותן האישור, לפי העניין.
(ב)  הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטו רשות הרישוי או נותן האישור אחרת, לפי העניין.
(ג)   שר הפנים יקבע הוראות לעניין השגה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן הגשתה, הגורם ברשות הרישוי או אצל נותן האישור המוסמך לדון בה, סדרי הדיון בה והמועדים למתן ההחלטה בהשגה
(ד)  שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות לעניין הגשת השגה לפי סעיף זה, לרבות שיעורי האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.”

מאמרים:

סעיף 8א1- קיום תכליות דיני התכנון והבניה

נוסח הסעיף ( תיקון 34, כניסה לתוקף 1.1.19)-

8א1.  קיום תכליות דיני התכנון והבניה [תיקון תשע”ח, 34]

(א)  רשות הרישוי לא תיתן רישיון או היתר לעסק שאינו מקיים את דיני התכנון והבנייה, ואולם רשאית היא לתת רישיון או היתר כאמור אם סברה כי אין בהפרת דיני התכנון והבנייה בעסק כדי לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו- (7) ומהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישר כי אין בהפרה פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה, בין השאר בשל טיבה, מיקומה או היקפה של ההפרה; לעניין סעיף זה, “פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה” – לרבות כל אחד מאלה:

(1)  העסק נמצא בבניין שבנייתו טעונה היתר לפי חוק התכנון והבניה (בסעיף זה- היתר בנייה) שנבנה כולו בלא היתר בנייה או שלא ניתן לגביו אישור לפי סעיף 157א לחוק התכנון והבניה או  תעודת גמר לפי הוראות אותו חוק;

(2)  בעסק נעברה עבירה לפי חוק התכנון והבנייה שמתנהל בשלה הליך אכיפה פלילי או מינהלי, ובכלל זה תלוי ועומד בשלה צו הריסה בלא הליך פלילי, צו הפסקה שיפוטי להפסקת שימוש אסור צו הריסה מינהלי או צו מינהלי להפסקת שימוש, או שניתן בשלה פסק דין, והכול לפי אותו חוק;

(3)  הפעלת העסק תהווה שימוש במקרקעין בניגוד לייעוד או לשימוש שנקבע בתכנית;

(4)  הפעלת העסק או עמידתו בתנאי הרישיון או ההיתר מתאפשרת בשל עבירה של עבודה אסורה כהגדרתה בסעיף 203א לחוק התכנון והבנייה שנעברה בעסק ושטחה עולה על 15% משטחו של העסק;

(5)  העסק פועל או עתיד לפעול בבניין שיותר מ 30% משטחו נבנה בלא היתר בנייה או בניגוד לתנאי היתר כאמור, אף אם החלק שבו העסק פועל או עתיד לפעול נבנה כדין; הוראות פסקה זו לא יחולו אם החלק שבו פועל או עתיד לפעול העסק נבנה כדין, והשטח שנבנה בלא היתר בנייה או בניגוד לתנאיו כאמור אינו בבעלותו או בשליטתו של העסק שלגביו הוגשה הבקשה לרישיון או להיתר לפי חוק זה;

(6)  בעסק נעברה עבירה של עבודה אסורה או שימוש אסור לפי סעיף 243(א) או (ד) לחוק התכנון והבניה, לפי העניין, ולגבי עבירה של עבודה אסורה – שטחה עולה על 5% משטח העסק או יש בה השפעה מהותית על אופיים של המקרקעין האמורים באותם סעיפים, והכול אלא אם כן העבירה היא במקום הפטור מקבלת אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית בהתאם לסעיף 4(ה) בתוספת השניה לחוק התכנון והבניה.

(ב)  נתן מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, ובכוונת רשות הרישוי לתת רישיון או היתר לאותו עסק, תודיע לנותני האישור על קיומה ומהותה של ההפרה לפי דיני התכנון והבנייה בעסק ועל כך שבכוונתה לתת לעסק את הרישיון או ההיתר; קיבל נותן האישור הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי כי הוא לא נותן את אישורו לבקשה לרישיון או להיתר, ובהליכי רישוי למתן היתר מזורז או למתן רישיון על יסוד תצהיר – כי הוא מתנגד למתן הרישיון או ההיתר, אם הוא סבור כי בהפרה לפי דיני התכנון והבנייה יש פגיעה במטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו-(7) שהוא מופקד על קיומה.

(ג)  ניתן רישיון לעסק על סמך קיומו של היתר לשימוש חורג לפי חוק התכנון והבנייה, ובוטל ההיתר לשימוש חורג, יבוטל הרישיון.

(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשות הרישוי רשאית לתת לעסק היתר זמני עד לקבלת היתר לשימוש חורג שיאפשר את פעילות העסק, בהתקיים התנאים האלה:

(1)  העסק פועל במקום שלגביו ניתן בעבר היתר לשימוש חורג לעסקים מסוגו של העסק, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה להיתר זמני לעסק, לא חלפה יותר משנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר לשימוש חורג שניתן לאותו המקום;

(2)  הוגשה בקשה להיתר לשימוש חורג לגבי המקום שבו פועל העסק, שתאפשר את פעילות העסק;

(3)  מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיווה את דעתו כי לא צפויה להיות מניעה תכנונית למתן ההיתר לשימוש חורג למקום שבו פועל העסק.

(ה)  הוגשה בקשה לרישיון עסק, לעניין עסק שהשימוש המבוקש בו הותר בתוכנית החלה על המקום שבו הוא עתיד לפעול אך לא הותר בהיתר שניתן לאותו מקום, יודיע על כך מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה למנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה שבתחומו נמצא העסק, ומנהל המחוז יהיה רשאי, בתוך 30 ימים מיום שניתנה לו הודעה כאמור, למסור למהנדס הוועדה מידע שיש בידיו הנוגע לאותו העסק ולסביבתו.

(ו)  על אף האמור בסעיף 7(א1), נותן אישור או רשות הרישוי, באישור גורם מוסמך ארצי, רשאים לקבוע לעסק שהוגשה לגביו בקשה לרישיון או להיתר ואינו מקיים את דיני התכנון והבנייה תנאים למתן הרישיון או תנאים ברישיון השונים מהתנאים שנקבעו במפרט האחיד, ככל שהדבר נדרש בשל אי קיום דיני התכנון והבנייה על ידי העסק כאמור.

(ז)  אין במתן רישיון או היתר לפי סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליכים לפי דיני התכנון והבנייה.

(ח) למונחים בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת להם בחוק תהכון והבניה.

מאמרים:
עיקרי-  תיקון 34- קיום תכליות דיני התכנון והבניה- ס’ 8א1
הקלות בהוצאת רישיון עסק- תיקון מס’ 110 לחוק התכנון והבניה
ניהול חסמים שיוצר חוק התכנון והבניה בהוצאת רישיון עסק
היתר ל”שימוש חורג מהיתר” לא יחוייב, בדרך כלל, בהיטל השבחה

סעיף 8א2- סירוב למתן רישיון ( הרחבת סמכויות המשטרה למניעת מתן רישיון)

סעיף זה הוסף בתיקון 34 לחוק. כניסה לתוקף 1.1.19:

8א2סירוב למתן רישיון [תיקון תשע”ח]

בעסק שנקבע כטעון רישוי כדי להבטיח את המטרה המנויה בסעיף 1(א)(2), רשאית משטרת ישראל, להשתמש בסמכויותיה לפי חוק זה כדי למנוע מתן רישיון או היתר לעסק, אף אם מתקיימים בעסק או במבקש הרישיון או ההיתר התנאים הנדרשים למתן הרישיון או ההיתר לפי סעיף 7, אם מצאה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין לתת לעסק או למבקש רישיון או היתר, מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי של המבקש.

מאמרים:
תיקון 34- הרחבת סמכויות המשטרה למניעת רישיון עסק- ס’ 8א2

סעיף 14 – עיסוק בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיהם, אי-קיום תקנות או אי-קיום דרישה לתיקון ליקויים

סעיף 14 בנוסחו על פי תיקון 34 קובע (כניסה לתוקף 1.1.19)-

14.  עיסוק בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיהם, אי-קיום תקנות או אי-קיום דרישה לתיקון ליקויים  

(א)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין התשל”ז-1977  (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1)  עסק בעסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בניגוד לתנאי הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, בניגוד להוראות סעיף 4;
(2)  לא קיים הוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 9 עד 11ב;
(3)  לא קיים דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לו לפי סעיף 8ד.

(א1)  מי שלא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ז(א), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1)לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

(א2)  היתה העבירה עבירה נמשכת, שלגביה ניתנה התראה, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה( 1,400 ₪ ליום); לעניין סעיף קטן זה, “התראה” – לרבות דרישה לתיקון ליקויים.

((ב)   לענין סעיף זה אין נפקא מינה –
(1)   אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו;
(2)   אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;
(3)   אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולענין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
(4)   אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.

(ג)   לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק.

(ד)  עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) השרים האמורים בסעיפים 9 עד 11ב, רשאים לקבוע בתקנות לפי אותם סעיפים, כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה או כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן יהיה מאסר עד שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

מאמרים:
תיקון 34- ענישה- סעיפים 14 ו14א2
לנוסח הסעיף לפני תיקון 34 ראה- חוק רישוי עסקים- כולל תיקון 34

סעיף 14א2- מסירת פרטים לא נכונים במסמך, בתצהיר או בהצהרה

סעיף 14א2 בנוסחו על פיע תיקון 34 (סעיף חדש) קובע-

14א2.  מסירת פרטים לא נכונים במסמך, בתצהיר או בהצהרה [תיקון תשע”ח]

מי שמסר פרטים לא נכונים בתצהיר, במסמך או בהצהרה כמפורט להלן, דינו – מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1)  תצהיר לפי סעיף 6(ג)(1);
(2)  תצהיר לפי סעיף 6א(א1)(1);
(3)  תצהיר, מסמך או הצהרה לפי סעיף 6א1;
(4)  תצהיר, מסמך או הצהרה לפי סעיף 6א3;
(5)  מסמך לפי סעיף 6ב(א) המצורף לבקשה להיתר מזורז לפי סעיף 6א1 או לבקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף 6א3;
(6)  מסמכים נוספים לפי סעיף 6ג(ב)(1) או (ג)המצורפים לבקשה להיתר מזורז לפי סעיף 6א1 או לבקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף 6א3;
(7)  תצהיר לפי סעיף 8ב(ג)(1)(ב) או (ד);
(8)  מסמך או הצהרה לפי סעיף 8ד(ג)(3).

מאמרים:
תיקון 34- ענישה- סעיפים 14, 14א2

סעיף 15 – אחריות נושאי משרה

סעיף 15 לחוק רישוי עסקים (לפני תיקון 34) קובע-
נעברה עבירה לפי סעיף 14 על ידי תאגיד –
(1)   רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו אילולא סעיף זה;
(2)   יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.”
נוסח סעיף זה שונה בתיקון 34 והחל מיום 1.1.19 יהיה כדלקמן:
(א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ב)  נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג)  בסעיף זה, “נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.”

מאמרים:
תיקון 34- סעיף 15 אחריות תאגיד ונושאי משרה בתאגיד

סעיף 16- צו סגירה שיפוטי לאחר הרשעה

סעיף 16 לחוק רישוי עסקים קובע –
“הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –
(1)   לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;
(2)   לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו;
(3)   לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה”

מאמרים:

סעיף 17 – צו סגירה שיפוטי לפני הרשעה

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע- “הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו.”

מאמרים:

סעיף 17, עדכוני פסיקה – דצמבר 2017

סעיף 18- אי קיום צו בית משפט

סעיף 18 לחוק רישוי עסקים קובע-

נוסח הסעיף כולל את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- התוספות מסומנות באותיות אלכסוניות.

“מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17 או 22א, או 22ב דינו – מאסר שנתיים, או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו- כפל הקנס כאמור, וכן קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16.”

מאמרים:
ניהול עסק ללא רישיון- עבירה נמשכת ומתחדשת

סעיף 19- ביזיון בית המשפט

סעיף 19 לחוק רישוי עסקים קובע-  “שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט.”

מאמרים:

סעיף 20 – צו סגירה מנהלי

סעיף 20 לחוק רישוי עסקים ( לפני תיקון 34) קובע- “היה לממונה על המחוז, למפקד משטרת המחוז, למפקד כבאות מחוזי, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).”
הוראות הסעיף שונו בתיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19, והינן:

(א)  ראה גורם מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג) על יסוד דוח שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לצוות בכתב על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (בחוק זה – צו הפסקה מינהלי):
(1)  עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, ובלבד שבמועד הדוח לפי סעיף קטן (א) לא חלפו יותר מ־18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק[הערת ש.י.- תחילת תוקפו של סעיף קטן 20(א)(1)  זה ביום 1.7.20- ראה סעיף 44(ב)(5) לתיקון 34]
(2)  עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, והדבר מקים סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור בשים לב למטרות המפורטות בסעיף 1(א).

(ב)  על צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1) יחולו כל אלה:
(1)  הצו לא יינתן אם הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 22ב בעניין אותו עסק.
(2)  הצו לא יינתן אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דוח בחתימתו, שבו ציין את פרטי העיסוק בעסק וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת הדין וחשבון לא חלפו יותר משמונה עשר חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק.

(ג)  המנויים להלן רשאים לתת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה:
(1)  ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק;
(2)  לעניין עסק הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית – עובד בכיר של משרד הפנים במשרד הראשי או במחוז, ששר הפנים הסמיכו לפי סעיף 5(א)(2);
(3)  מפקד משטרת המחוז;
(4)  מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע”ב-2012;
(5)  עובד בכיר של המשרד להגנת הסביבה, במשרד הראשי או במחוז שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך;
(6)  מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות ורופא מחוזי כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940 ,או סגנו;
(7)  מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(8)  מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי”ד-1954, במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.

(ד)  צו הפסקה מינהלי יכלול את כל אלה:
(1)  פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין;
(2)  תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
(3) אישור בדבר קיום חובת היוועצות לפי סעיף קטן (ה);
(4)  פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו;
(5)  פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

(ה)  לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ עם תובע או עם יועץ משפטי, מטעם רשות הרישוי או מטעם נותן האישור שמטעמו פועל נותן הצו; ואולם מצא נותן הצו כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון התובע או היועץ המשפטי כאמור, להבעת עמדתו סמוך לאחר שניתן, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן.

(ו)  צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.

(ז)  (1)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1), יופסק העיסוק בעסק בתוך 15 ימים מיום מתן הצו, ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת העיסוק בעסק באופן מיידי אם ראה שיש בעיסוק בעסק כאמור סכנה לבריאות הציבור בטיחותו או ביטחונאו, מטרד ממשי לציבור או נזק ממשי לסביבה.
(2)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(2), יופסק העיסוק בעסק באופן מיידי, או במועד אחר שקבע נותן הצו בצו, ובלבד שלא יעלה על 15 ימים מיום מתן הצו.

(ח)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה, יודיע נותן הצו לרשות הרישוי שבתחומה העסק שלגביו ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן, ורשות הרישוי תודיע על מתן הצו לנותני האישור שאישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר לאותו עסק.

מאמרים:
תיקון 34- צו הפסקה מנהלי ושיפוטי סעיפים 20-22ב
סמכות הוצאת צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
חובת קיום שימוע בטרם הוצאת צו סגירה לפי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים

סעיף 21- תקופת תוקף של צו הפסקה

נוסח סעיף 21 לחוק רישוי עסקים הינו-
* הנוסח כולל הוראות תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- התוספת לסעיף כתובה באותיות אלכסוניות.

“צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים יום רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי  להאריך את תוקפו לתקופה נוספת של 30 יום אם הוגש לבית המשפט כתב אישום על העבירה ששימשה עילה להוצאת הצו לבקש את הארכת תוקפו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שלגביו ניתן הצו; הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו הפסקה מינהלי, יעמוד הצו בתוקפו למשך שבעה ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרתהוראות סעיף זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17.”

מאמרים-
צו הפסקה מנהלי ושיפוטי סעיפים 20-22ב

סעיף 22- בקורת צו הפסקה על ידי בית המשפט

הוראות סעיף 22 לחוק רישוי עסקים קובעות:

*נוסח החוק כולל את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- התוספת  מסומנת באותיות אלכסוניות.

(א)   הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינוים  ניתן הצו; לא יבטל בית המשפט צו הפסקה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעסק פעל כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה, או אם התקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי שמצדיקה את ביטול הצוהגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.

(ב)   בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.

מאמרים:
תיקון 34- צו הפסקה מנהלי ושיפוטי סעיפים 20-22ב

סעיף 22ב- צו הפסקה שיפוטי

הוראות סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים קובעות-

  • סעיף 22ב הינו סעיף חדש שחוקק בתיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19

    (א)  היה יסוד סביר להניח כי עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק, לבקשת תובע, לצוות על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (בחוק זה – צו הפסקה שיפוטי).

    (ב)  בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) לא יצווה כאמור באותו סעיף קטן אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה כי התקיימו התנאים למתן הצו לפי אותו סעיף קטן.

    (ג) מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי חוק זה.

    מאמרים:
    תיקון 34- צו הפסקה מנהלי ושיפוטי סעיפים 20-22ב

סעיף 23- סגירת עסק של מכירת משקאות משכרים

סעיף 23 לחוק רישוי עסקים קובע-
(א)  קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.
  (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:
  (1)   קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);
  (2)   למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.  (א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).
  א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר.
  (א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.
(ב)  סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה.

מאמרים:

סעיף 24 – ביצוע צו

סעיף 24 לחוק רישוי עסקים קובע-

הנוסח כולל את תיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19- נוסח התיקון מצוין באותיות אלכסוניות
“בצו לפי סעיפים 16, 17, 20, או 22א או 22ב מותר להורות למשטרה או לב כל מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות העניין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו”

מאמרים-
ביצוע צו סגירה- סעיף 24 לחוק רישוי עסקים

סעיף 32 – עיסוק ללא מטרת רווח

סעיף 32 לחוק רישוי עסקים המתייחס לעיסוק של חבר בני אדם קובע:

“32.  לענין חוק זה יראו כעסק גם כל עיסוק של חבר-בני-אדם, בין מואגד ובין לא מואגד, אף שאיננו לשם הפקת רווחים, אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)   הנהנים היחידים ממנו הם חבריו שהצטרפותם מותנית למעשה בתשלום דמי חבר בלבד;
(2)   אילו היה מקום העיסוק פתוח לקהל הרחב – היה נחשב כעסק.”

מאמרים:
דרישת רישיון לעסק שאינו למטרת רווח- סעיף 32 לחוק רישוי עסקים

סעיף 33 – עסק בתוך עסק

סעיף 33 לחוק רישוי עסקים קובע- “לענין חוק זה רואים אדם כעוסק בעסק פלוני, אף אם התעסקותו זו היא רק חלק מעסקו העיקרי או באה לסייע לו בהשגת מטרה של עסקו העיקרי; אין נפקא מינה אם העסק העיקרי טעון רישוי אם לאו.”

מאמרים:

סעיף 36- עיסוק של רשות מקומית

סעיף 36 לחוק רישוי עסקים קובע-
“(א)  רשות מקומית העוסקת בתחומה בעסק טעון רישוי, רשאי מי שהוסמך לאשר את הוצאת הרשיון לפי סעיף 6 לולא היה העוסק רשות מקומית, לקבוע אותם תנאים לעיסוקה שהיה מוסמך להטילם לפי סעיף 7 לולא היה העיסוק בידי רשות מקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים תנאים אלה ואת התקנות שנקבעו לעסק כאמור לפי סעיפים 9 עד 11ב.
(ב)  בלי לגרוע מכל תוצאה שנקבעה בדין אחר לאי-קיום חובה המוטלת על רשות מקומית, דין אי-קיום תקנות או תנאים כאמור על ידי רשות מקומית כדין אי-קיום תקנות או תנאים לרשיון על ידי מי שעוסק בעסק טעון רישוי”

מאמרים-
האם העירייה והמדינה חייבות בהוצאת רישיון עסק

תקנה 20 – רישיון לצמיתות

תקנה 20 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס”א – 2000, מתייחסת לעסקים שניתן להם רישיון לצמיתות בטרם כניסתו לתוקף של צו רישוי עסקים בשנת 2013. קביעה זו מעוררת מספר שאלות אשר המאמרים הבאים מתייחסים אליהן.

מאמרים
תקופה והוספת תנאים לרישיון עסק לצמיתות בהעדר מפרט אחיד
עסק ברישיון לצמיתות שאינו עומד בדרישות כיבוי אש

תקנה 30- שינוי בעלות

תקנה 30 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס”א- 2000 קובעת-
30(א)- עסק בעל רישיון מן המפורטים בצו, טעון רישיון חדש עם שינוי של הבעלות; בתקנת משנה זו-
“שינוי בעלות”- כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו וכן העברת שליטה בתאגיד כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ”ח- 1968;
“בעל”- בין יחיד ובין תאגיד.
(ב)- בקשה לרישיון חדש תוגש כאמור בתקנה 4, ויחולו עליה כל הוראות תקנות אלה הנוגעות לבקשה, כפוף לאמור בתקנה 31.
המונח “שליטה” בחוק ניירות ערך מוגדר-
“היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בצאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד.
“אמצעי שליטה” בתאגיד- כל אחד מאלה:
(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;

מאמרים:
שינוי בעלות בעסק- סעיף 30 לתקנות

חקיקה אחרת
סעיף 42 לפקודת הפרשנות- זכויות המדינה שמורות

סעיף 42 לפקודת הפרשנות[נוסח חדש] קובע-
“אין חיקוק בא לגרוע מכל זכות של המדינה, או להטיל עליה חובה, אלא אם נאמר בו במפורש”.
משמעות סעיף זה היא כי המדינה אינה חייבת בהוצאת רישיון עסק.

למאמר המלא- האם העירייה והמדינה חייבות בהוצאת רישיון עסק

צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות
סעיף 78(א) לפקודת המשטרה

סעיף 78(א) לפקודת המשטרה קובע-
“(א)  היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
(ב)  מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
(ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים”

מאמרים:

מאמרים אחרונים

תיקון 34- היתר זמני- סעיף 7ב

הוראות סעיף 7ב, המתייחס להיתרים זמניים, שונו מיסודן בתיקון 34.
השינוי המשמעותי ביותר הינו הארכת תקופת המקסימום למתן היתר זמני משנה לשנתיים.
כניסה לתוקף- 1.1.19

המאמר הבא סוקר את הוראות הסעיף ובוחן את משמעויותיהן האפשריות.
לנוסח סעיף 7ב ראה- סעיף 7ב להמשיך לקרוא תיקון 34- היתר זמני- סעיף 7ב

תיקון 34- ענישה- סעיפים 14, 14א2

בתיקון 34, עודכנו והוספו סעיפים הדנים בעבירות ובענישה על פי החוק (מאמר זה מתייחס לסעיפים 14, ו 14א2). בסעיפים אלו הוספו עבירות של אי קיום דרישה לתיקון ליקויים, ומסירת פרטים לא נכונים במסמך, בתצהיר או בהצהרה. כן נקבעה תקרה גבוהה משמעותית של קנסות אשר ניתן להטילם על בעל העסק שהורשע בעבירות הללו.
בנוסף, נקבע באותם סעיפים, כי עבירה על הוראות סעיף 14, הינה עבירה מסוג “אחריות קפידה”- עבירה שאינה דורשת קיומו של יסוד נפשי להוכחת קיומה.

המאמר הבא סוקר את השינויים והתוספות בכל הנוגע לשינוי בהגדרה והוספת עבירות ולענישה.
המאמר אינו עוסק בהוראות בעניין עבירות קנס ובהטלת עיצומים כספיים, שכן במועד כתיבתו הטלת עונשים אלו  טעונה הליך חקיקה נוסף.
לנוסח סעיפים 14 ו 14א2 ראה- סעיף 14סעיף 14א2 ;

להמשיך לקרוא תיקון 34- ענישה- סעיפים 14, 14א2

תיקון 34- סעיף 15 אחריות תאגיד ונושאי משרה בתאגיד

סעיף 15 הדן באחריות תאגיד ובאחריות נושאי משרה בתאגיד הוחלף כולו בתיקון 34 ונוסח מחדש (להלן: “הסעיף החדש”).
סעיף זה מצמצם וממקד מחד את רשימת האנשים שייחשבו “נושאי משרה” בתאגיד, ואשר ניתן יהיה להאשימם בגין עבירות על חוק רישוי עסקים שביצע התאגיד, ומאידך, מגדיר ומגביר את אחריותם.
מועד כניסה לתוקף של סעיף זה – 1.1.19
לנוסח הסעיף ראה- סעיף 15

להמשיך לקרוא תיקון 34- סעיף 15 אחריות תאגיד ונושאי משרה בתאגיד

תיקון 34 – אירועים תחת כיפת השמים- סעיף 3(א)(2)

תיקון 34 לחוק רישוי עסקים, בתיקון לסעיף 3(א)(2), קובע חובת המשטרה לקבל אישור של “מורשה בטיחות” שאושר על ידי שר העבודה והרווחה השירותים החברתיים (“שר העבודה”) כתנאי למתן אישורה לאירועים מרובי קהל המתקיימים תחת כיפת השמים או שלא במבנה של קבע (פריטים 7.7.ה, ו-7.7.ז).
תיקון זה ייכנס לתוקף ביום 1.1.22 או במועד שבו הורשה “מורשה בטיחות” – לפי המאוחר.
נכון למועד כתיבת מאמר זה, עדיין לא קיים מנגנון הרשאה ל”מורשי בטיחות”, לא קיימת הגדרה בחוק ל “מורשה בטיחות” ולא קיימים תקני בטיחות להקמת מתקנים באירועים מסוג זה.
ללא חקיקה משלימה מתאימה, ובהעדר תאריך יעד מחייב להשלמת החקיקה, יוותר סעיף זה בבחינת “הצהרת כוונות” בלבד, ללא מתן מענה אמיתי לבעיית הבטיחות, המגיעה עד כדי סיכון חיים, באירועים אלו. להמשיך לקרוא תיקון 34 – אירועים תחת כיפת השמים- סעיף 3(א)(2)

תיקון 34- קיום תכליות דיני התכנון והבניה- ס’ 8א1

תיקון 34 לחוק רישוי עסקים מסמן שינוי גישה משמעותי בכל הנוגע לקשר שבין דיני התכנון והבניה ורישוי עסקים.  מטרת החוק, אשר הייתה מנוסחת באופן מאד קטגורי בסעיף 1(א)(6)- “קיום הדינים הנוגעים לתכנון ובניה”, שונתה וממועד כניסת התיקון לתוקף הינה- “קיום תכליות חוק התכנון והבניה”.

בתיקון זה ניתק המחוקק את הקשר המוחלט בין קיום מלא של דיני התכנון והבניה ובין עמידה בדרישות חוק רישוי עסקים. המחוקק קבע, כי ניתן לתת רישיון עסק גם אם בעסק קיימת חריגה מהוראות חוק התכנון והבניה שאינה מהותית, ואינה פוגעת בתכלית לשמה חוקק חוק התכנון והבניה. כך גם ניתן למהנדס הוועדה המקומית שיקול דעת נרחב לקבוע האם חריגת הבניה בעסק הינה מהותית, והכל בכפוף להוראות בחוק.

מאמר זה עוסק במצב החוקי ערב כניסת תיקון 34 לתוקף, בהוראות התיקון הקשורות לדיני התכנון והבניה ובמשמעויות האפשריות של הוראות תיקון זה.
לנוסח הסעיף ראה- סעיף 8א1- קיום תכליות דיני התכון והבניה

אנו מבקשים להודות למר אילן אמסלם על הערותיו והארותיו המועילות למאמר זה, אשר תוקן בעקבותיהן

להמשיך לקרוא תיקון 34- קיום תכליות דיני התכנון והבניה- ס’ 8א1