פרשנות סעיפי חוק

חוק רישוי עסקים הינו אמנם חוק קצר יחסית אך הוא חולש על אחוז ניכר מהעסקים הפועלים במדינת ישראל.
צו רישוי עסקים מונה כ 200 סוגי עסקים הטעונים רישיון בענפי הפרמצבטיקה, הדלק והאנרגיה, המזון, חקלאות ובעלי חיים, העינוג הציבורי ועוד.
החוק, התקנות וצו רישוי עסקים קובעים אילו עסקים טעונים רישיון, כיצד ניתן לקבל רישיון עסק, מהם כלי האכיפה המצויים בידי הרשות כלפי עסקים הפועלים ללא רישיון ואילו כלים מצויים בידי האזרח כאשר בקשה שהגיש לרישיון מסורבת או שמצורפים אליה תנאים אשר לדעתו אינם סבירים.
חוק רישוי עסקים הינו חוק המסדיר את יחסי האזרח עם הרשות והינו חוק פלילי.
עבירה על חוק רישוי עסקים הינה עבירה פלילית והענישה יכולה להגיע עד כדי מאסר בפועל.
בעמוד זה ניתן למצא מאמרים הנוגעים לפרשנות ולהלכות שניתנו בפסיקה ביחס לסעיפי החוק השונים, הן אלו הנוגעים לקבלת רישיון עסק והן אלו הנוגעים להליכים המנהליים והמשפטיים המתנהלים כאשר עסק פועל ללא רישיון.
חוק רישוי עסקים
סעיף 2א, 5א – רוכלות

רוכלות מוגדרת בחוק רישוי עסקים כ”עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה של קבע.
סעיפים 2א ו 5א לחוק רישוי עסקים דנים בסמכויות הרשות בכול הנוגע לעסקי הרוכלות.
כך גם מסמיך סעיף 11ג לחוק רישוי עסקים את הרשות המקומית להתקין חוקי עזר הנוגעים להסדרת הרוכלות בתחומה.
קישור לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968

מאמרים:
סמכות העירייה להגביל עיסוק ברוכלות
רוכלות- ניהול עסק ב”מבנה יביל”

סעיף 2ה לחוק רישוי עסקים- עסק של אבזרי מין

סעיף 2ה לחוק רישוי עסקים מקנה לרשות אפשרות להביא בחשבון שיקולים נוספים בבואה לדון בבקשה למתן רישיון עסק לפי פריט 6.12
סעיף 2ה קובע:
(א) בעסק של אבזרי מין, תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה, רשאית להשתמש בסמכותה, לשם הגנה על שלומם של קטינים ומניעת פגיעה ממשית בסדר הציבורי, גם לענינים אלה:
(1)  מניעת רשיונות לפתיחת עסק של אבזרי מין במקום שיש בו משום פגיעה ממשית                  בקטינים או בדיירי המקום;
(2)  איסור כניסה לעסק האמור לקטינים מתחת לגיל 17;
(3)  הגבלת צורת הפרסומות לעסק האמור בחזית הפונה לרשות הרבים.
(ב)  לענין סעיף זה –
“אבזר מין” – מכשיר המשמש לגירוי או לסיפוק מיני, למעט מכשיר כאמור הנמכר בבית                   מרקחת;
“עסק של אבזרי מין” –
(1)  עסק שעיסוקו העיקרי הוא מכירה או השכרה של אבזרי מין;
(2)  עסק שמאפשר הצצה על אדם העושה מעשה מיני או הנותן שיעשו בו מעשה כאמור.

מאמרים
עסק של אבזרי מין – פריט 6.12
תיקון הגדרת “עסק של אביזרי מין” כך שלא יכלול הצצה על מעשה מיני- הצעת חוק פרטית

סעיף 3 – עינוג ציבורי

סעיף 3 לחוק קובע-
(א) בעסק של עינוג ציבורי תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה, גם להתאמת החצרים מבחינת המבנה.

(ב) “עינוג ציבורי”-הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים”.

מאמרים:
לעניין הגדרת המונח “עינוג ציבורי” ראה- מהו “עינוג ציבורי”- סעיף 3(ב) לחוק
לעניין היחס בין חוק רישוי עסקים וחוק הבטיחות במקומות ציבוריים בכל הנוגע ל”עינוג ציבורי” ראה- “עינוג ציבורי”- בחוק רישוי עסקים ובחוק הבטיחות במקומות ציבוריים

סעיף 4- איסור ניהול עסק טעון רישוי ללא רישיון

סעיף 4 לחוק קובע- “לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו. עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק”.

עובד לא ייחשב ל”עוסק”. ראה: האם עובד יוכל להיחשב כ”עוסק”

סעיף 5(ב) – עסק נייד

סעיף 5(ב) לחוק רישוי עסקים קובע- “היה העסק הטעון רישוי עסק נייד, שעוסקים בו גם בתחום רשות מקומית פלונית וגם מחוצה לה, תהא רשות הרישוי לגביו – רשות הרישוי המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק.”

מאמרים:

סעיף 7- הוספת תנאים ברישיון

סעיף 7 לחוק רישוי עסקים קובע-

  1. (א)  רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או האישור, לפי העניין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי הרישיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברישיון), והכל כדי לקדם את מטרות הרישוי ובכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-7ג3.(א1) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, שבמפרט האחיד נקבעו תנאים לגבי עסקים מסוגו, ייקבעו רק על ידי שינוי במפרט האחיד או בדרך הקבועה בסעיף 7ג3, אלא אם כן חי שינוי בדין המחייב שינוי בתנאי רישוי העסק, או אם גורם מוסמך ארצי קבע תנאי כאמור בהתקיים אחד מאלה:
    (1)   קיים חשש משמעותי לשלום הציבור, לבריאותו או לבטיחותו או קיימת סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור;
    (2)   נתגלו או נוצרו עובדות או נסיבות חדשות לגבי העסק או סביבתו או לגבי טכנולוגיות המשמשות בו, המחייבות שינוי דחוף בדרישות הרישוי לשם השגת מטרות חוק זה.
    (א2) קבע גורם מוסמך ארצי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1), תהא תחילת תוקפו של התנאי במועד שיקבע בהתחשב בנסיבות קביעתו, בהחלטה מנומקת ובכתב.
    (א3) התקיים האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), רשאי גם מי שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין זה, בתחום המחוז שבו נמצא העסק, לקבוע תנאי נוסף לעסק לתקופה שיקבע ושלא תעלה על 60 ימים מיום קביעתו, אלא אם כן התנאי בוטל או הוארך על ידי הגורם המוסמך הארצי, ובלבד שלא יעשה כן יותר מפעם אחת בשל אותן נסיבות; נקבע תנאי נוסף כאמור, רשאי גורם מוסמך ארצי לבטלו, לשנותו או להאריך את תוקפו לתקופה שיורה.

(ב)  תוקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שלא נקבעו לגביו תנאים במפרט האחיד, כאמור בסעיף 7ג1, יהיה בתום שלוש שנים מיום שהודע עליו לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, או במועד מוקדם מזה, אם קבע כך גורם מוסמך ארצי, ובהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 7ג4; קביעת מועד מוקדם כאמור תהיה מנומקת ובכתב.

(ג)   הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברשיון, בהיתר זמני או בהיתר מזורז שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז.

(ד)  מבקש או בעל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז רשאי לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה, למעט לתנאי המפרט האחיד ולדרישות רשות הרישוי שנקבעו לפי הוראות סעיפים 7ג1 ו-7ג3.

(ה)  בחוק זה, “גורם מוסמך ארצי” – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)   ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק או עובד בכיר אחד מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה;
(2)   המנהל הכללי של המשרד נותן האישור או עובד בכיר אחד מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה;
(3)   נציב כבאות והצלה או קצין כבאות והצלה בכיר אחד שהוא הסמיך לעניין זה2;
(4)   המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר אחד שהוא הסמיך לעניין זה.

מאמרים:

הוספת תנאים ברישיון- סעיף 7 לחוק רישוי עסקים- הצללת בריכות

סעיף 7א- תוקפו של רישיון

סעיף 7א לחוק רישוי עסקים קובע-
(א)  רשיון יינתן לתקופה של 15 שנים.
(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –
(1)   לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה;(2)   לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים רשיון חדש לפי חוק זה.
(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בכל פעם, משנה ולא תעלה, בכל פעם, על תקופת התוקף שנקבעה לאותו סוג עסקים לפי הוראת סעיף קטן (ב)(1), אם נקבעה; היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.
(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 7ב1(ג), לא תעלה על עשר שנים או על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב)(1) או (ג), הקצרה מביניהן.

מאמרים-
למאמר בעניין סמכות רשות הרישוי לקצר תקופת רישיון לפי הוראות סעיף 7א(ג) ראה- קיצור תקופת הרישיון- מקרים שונים

סעיף 7ב- היתר זמני

סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים קובע-
” (א)  רשות הרישוי תקבע תקופת תוקף להיתר זמני ורשאית היא להאריכה מדי פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת; רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לפי סעיף קטן זה.
(ב)  היתר זמני יפקע, אף לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו התנאים שנקבעו לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם.
(ג)   מצאה רשות הרישוי כי פקע תוקפו של היתר זמני לפני תום תקופת תוקפו, כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע על כך לבעל ההיתר הזמני; אין באי מתן הודעה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב).”

מאמרים:

סעיף 7ג5 – השגה

סעיף 7ג5 לחוק רישוי עסקים קובע-
“(א)  המבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או נותן אישור לפי חוק זה, לרבות תנאי שנקבע במפרט האחיד, ולמעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק, רשאי להגיש השגה על כך או על סירוב לתת לו רישיון או היתר לרשות הרישוי או לנותן האישור, לפי העניין.
(ב)  הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטו רשות הרישוי או נותן האישור אחרת, לפי העניין.
(ג)   שר הפנים יקבע הוראות לעניין השגה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן הגשתה, הגורם ברשות הרישוי או אצל נותן האישור המוסמך לדון בה, סדרי הדיון בה והמועדים למתן ההחלטה בהשגה
(ד)  שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות לעניין הגשת השגה לפי סעיף זה, לרבות שיעורי האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.”

מאמרים:

סעיף 15 – אחריות נושאי משרה

סעיף 15 לחוק רישוי עסקים קובע-
נעברה עבירה לפי סעיף 14 על ידי תאגיד –
(1)   רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו אילולא סעיף זה;
(2)   יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.”

מאמרים:

סעיף 16- צו סגירה שיפוטי לאחר הרשעה

סעיף 16 לחוק רישוי עסקים קובע –
“הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –
(1)   לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;
(2)   לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו;
(3)   לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה”

מאמרים:

סעיף 17 – צו סגירה שיפוטי לפני הרשעה

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע- “הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו.”

מאמרים:

סעיף 17, עדכוני פסיקה – דצמבר 2017

סעיף 18- אי קיום צו בית משפט

סעיף 18 לחוק רישוי עסקים קובע- “מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17 או 22א, דינו – מאסר שנתיים, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16.”

מאמרים:
ניהול עסק ללא רישיון- עבירה נמשכת ומתחדשת

סעיף 19- ביזיון בית המשפט

סעיף 19 לחוק רישוי עסקים קובע-  “שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט.”

מאמרים:

סעיף 20 – צו סגירה מנהלי

סעיף 20 לחוק רישוי עסקים קובע- “היה לממונה על המחוז, למפקד משטרת המחוז, למפקד כבאות מחוזי, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).”

מאמרים:

סעיף 23

סעיף 23 לחוק רישוי עסקים קובע-
(א)  קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.
  (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:
  (1)   קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);
  (2)   למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.  (א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).
  א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר.
  (א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.
(ב)  סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה.

מאמרים:

סעיף 24 – ביצוע צו

סעיף 24 לחוק רישוי עסקים קובע-
“בצו לפי סעיפים 16, 17, 20 או 22א מותר להורות למשטרה או לכל מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות העניין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו”

מאמרים-
ביצוע צו סגירה- סעיף 24 לחוק רישוי עסקים

סעיף 32 – עיסוק ללא מטרת רווח

סעיף 32 לחוק רישוי עסקים המתייחס לעיסוק של חבר בני אדם קובע:

“32.  לענין חוק זה יראו כעסק גם כל עיסוק של חבר-בני-אדם, בין מואגד ובין לא מואגד, אף שאיננו לשם הפקת רווחים, אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)   הנהנים היחידים ממנו הם חבריו שהצטרפותם מותנית למעשה בתשלום דמי חבר בלבד;
(2)   אילו היה מקום העיסוק פתוח לקהל הרחב – היה נחשב כעסק.”

מאמרים:
דרישת רישיון לעסק שאינו למטרת רווח- סעיף 32 לחוק רישוי עסקים

סעיף 33 – עסק בתוך עסק

סעיף 33 לחוק רישוי עסקים קובע- “לענין חוק זה רואים אדם כעוסק בעסק פלוני, אף אם התעסקותו זו היא רק חלק מעסקו העיקרי או באה לסייע לו בהשגת מטרה של עסקו העיקרי; אין נפקא מינה אם העסק העיקרי טעון רישוי אם לאו.”

מאמרים:

סעיף 36- עיסוק של רשות מקומית

סעיף 36 לחוק רישוי עסקים קובע-
“(א)  רשות מקומית העוסקת בתחומה בעסק טעון רישוי, רשאי מי שהוסמך לאשר את הוצאת הרשיון לפי סעיף 6 לולא היה העוסק רשות מקומית, לקבוע אותם תנאים לעיסוקה שהיה מוסמך להטילם לפי סעיף 7 לולא היה העיסוק בידי רשות מקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים תנאים אלה ואת התקנות שנקבעו לעסק כאמור לפי סעיפים 9 עד 11ב.
(ב)  בלי לגרוע מכל תוצאה שנקבעה בדין אחר לאי-קיום חובה המוטלת על רשות מקומית, דין אי-קיום תקנות או תנאים כאמור על ידי רשות מקומית כדין אי-קיום תקנות או תנאים לרשיון על ידי מי שעוסק בעסק טעון רישוי”

מאמרים-
האם העירייה והמדינה חייבות בהוצאת רישיון עסק

תקנה 20 – רישיון לצמיתות

תקנה 20 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס”א – 2000, מתייחסת לעסקים שניתן להם רישיון לצמיתות בטרם כניסתו לתוקף של צו רישוי עסקים בשנת 2013. קביעה זו מעוררת מספר שאלות אשר המאמרים הבאים מתייחסים אליהן.

מאמרים
תקופה והוספת תנאים לרישיון עסק לצמיתות בהעדר מפרט אחיד
עסק ברישיון לצמיתות שאינו עומד בדרישות כיבוי אש

תקנה 30- שינוי בעלות

תקנה 30 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס”א- 2000 קובעת-
30(א)- עסק בעל רישיון מן המפורטים בצו, טעון רישיון חדש עם שינוי של הבעלות; בתקנת משנה זו-
“שינוי בעלות”- כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו וכן העברת שליטה בתאגיד כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ”ח- 1968;
“בעל”- בין יחיד ובין תאגיד.
(ב)- בקשה לרישיון חדש תוגש כאמור בתקנה 4, ויחולו עליה כל הוראות תקנות אלה הנוגעות לבקשה, כפוף לאמור בתקנה 31.
המונח “שליטה” בחוק ניירות ערך מוגדר-
“היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בצאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד.
“אמצעי שליטה” בתאגיד- כל אחד מאלה:
(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי;

מאמרים:
שינוי בעלות בעסק- סעיף 30 לתקנות

חקיקה אחרת
סעיף 42 לפקודת הפרשנות- זכויות המדינה שמורות

סעיף 42 לפקודת הפרשנות[נוסח חדש] קובע-
“אין חיקוק בא לגרוע מכל זכות של המדינה, או להטיל עליה חובה, אלא אם נאמר בו במפורש”.
משמעות סעיף זה היא כי המדינה אינה חייבת בהוצאת רישיון עסק.

למאמר המלא- האם העירייה והמדינה חייבות בהוצאת רישיון עסק

צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות
סעיף 78(א) לפקודת המשטרה

סעיף 78(א) לפקודת המשטרה קובע-
“(א)  היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
(ב)  מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
(ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים”

מאמרים:

מאמרים אחרונים

הסכם להזמנת אירוע לאולם אירועים ללא רישיון, עלול להיות בטל

מה קורה כאשר זוג מזמין אירוע באולם אירועים ומבטל אותו. בדרך כלל יהיה על הזוג לשלם לבעל האולם סכום מסוים עליו הוסכם, כפיצוי.
אלא שאם לבעל האולם אין רישיון עסק, תביעתו לקבלת אותו הפיצוי עלולה להידחות, גם אם לביטול האירוע אין כל קשר להעדר הרישיון.
אנו מביאים במאמר זה סקירה ששל פסק דין שניתן בעניין על מנת להביא לתשומת לב הציבור ובעלי אולמות האירועים, כי בית המשפט עלול לקבוע כי הסכם כזה בטל בשל הוראות החוק, ללא קשר להסכמות הצדדים.

המאמר נכתב בשיתוף עם מר אלחנן משי להמשיך לקרוא הסכם להזמנת אירוע לאולם אירועים ללא רישיון, עלול להיות בטל

אירועי ספורט

ככלל “אירועי ספורט” יהיו טעונים רישיון עסק, הן משום שהם מתקיימים במתקני ספורט הטעונים רישיון (אצטדיון ואולם ספורט- פריטים 7.7.ד, 7.7.יא), והן משום שהם נכללים בפריט רישוי של אירוע תחת כיפת השמים – פריט 7.7.ה.
נשאלת השאלה- מה יוגדר כ”אירוע ספורט” לעניין חוק רישוי עסקים.
בעניין זה שוררת אי בהירות בעיקר משום שהמונח “אירוע ספורט” מוגדר הן בחוק רישוי עסקים המסתמך על ההגדרה בחוק איסור אלימות בספורט, והן בחוק בטיחות באירועים המוניים. הגדרת המונח  בשני החוקים אינה זהה.
הדברים מסתבכים אף יותר לאור העובדה ש”אירועי ספורט” נכללים בפרק “עינוג ציבורי” בצו רישוי עסקים- פרק שעליו חלים הן חוק רישוי עסקים והן חוק הבטיחות.
מאמר זה מציג את ההגדרות השונות ומשמעותן, ככל שהבנתנו משגת.

המאמר נכתב בשיתוף עם מר אשר גרנר ומר אלחנן משי

להמשיך לקרוא אירועי ספורט

שינוי בעלות בעסק- סעיף 30 לתקנות

החלפת בעלות בעסק מחברה אחת לחברה אחרת, גם כאשר לשתי החברות יש אותם בעלי מניות, תיחשב להעברת בעלות בעסק כמשמעה בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס”א- 2000 (להלן: “התקנות”). להמשיך לקרוא שינוי בעלות בעסק- סעיף 30 לתקנות

“עינוג ציבורי”- בחוק רישוי עסקים ובחוק הבטיחות במקומות ציבוריים

חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ”ג- 1962 (להלן: “חוק הבטיחות”), מסדיר את התנאים והאחריות לקיום “אסיפות”, “עצרות עם” ו”אירועי ספורט”.
ככלל, חוק הבטיחות אינו חל על עסקים טעוני רישיון על פי חוק רישוי עסקים, שכן הבטיחות והשמירה על שלום הציבור בכול הנוגע ל”עסקים טעוני רישוי” מוסדרת על ידי חוק רישוי עסקים, התקנות והצו, שהותקנו על פיו.
לכלל האמור קיים חריג– עסקים מסוג “עינוג ציבורי”. עסקים אלו מפורטים בפרק 7.7 לצו רישוי עסקים, ועליהם יחולו הן הוראות חוק רישוי עסקים והן הוראות חוק הבטיחות.
מאמר זה מבהיר את היחס בין שני החוקים בכול הקשור לעיסוקים מסוג “עינוג ציבורי”.

מאמר זה נכתב במשותף עם מר אשר גרנר ומר אלחנן משי להמשיך לקרוא “עינוג ציבורי”- בחוק רישוי עסקים ובחוק הבטיחות במקומות ציבוריים

מהו “עינוג ציבורי”- סעיף 3(ב) לחוק

המונח “עינוג ציבורי” נדון בהקשר של רישוי עסקים לא אחת. מונח זה מוגדר בסעיף 3(ב) לחוק, וכולל 11 פריטי רישוי בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשע”ג- 2013.
מאמר זה דן בהגדרת המונח בחקיקה ובפרשנותו בפסיקה.

מאמר זה נכתב בשיתוף עם מר אשר גרנר ומר אלחנן משי להמשיך לקרוא מהו “עינוג ציבורי”- סעיף 3(ב) לחוק