אכיפה

סוגיית האכיפה ברישוי עסקים הינה אחת מהסוגיות החשובות ביותר בתחום, אם לא החשובה שבהן.
עיקר המגע של בעלי העסק מול הרשויות בבתי המשפט נסוב סביב סוגיות שונות הנוגעות לאכיפת החוק על ידי הרשויות, החל בצווי סגירה מנהליים וכלה בצווי סגירה שיפוטיים הן לאחר הגשת כתב האישום והן לאחר הרשעה.
בשל חשיבות הנושא ברישוי עסקים- ייחדנו עמוד נפרד לסוגיות השונות הקשורות לאכיפה.
אכיפה כללי
אכיפת חוק רישוי עסקים כהתערבות בתחרות עסקית

ככלל, בתי המשפט נוטים שלא להתערב בשיקול דעת הרשויות ככל שהדבר נוגע לאכיפת חוק רישוי עסקים, כאשר בבסיס התביעה עומדת תחרות עסקית פרטית.

המאמר סוקר את העקרונות שנקבעו בפסיקה במקרים אלו, הן ביחס לזכות העמידה בעתירות מנהליות והן ביחס להתערבות בשיקולי האכיפה של הרשויות.
למאמר המלא- אכיפת חוק רישוי עסקים כהתערבות בתחרות עסקית

ביטול כתב אישום שהגישה המשטרה כאשר רשות הרישוי הסכימה לא לבצע אכיפה

בית המשפט ביטל כתב אישום שהוגש על ידי המשטרה בגין ניהול עסק ללא רישיון ובגין הפרת צו סגירה שיפוטי. נסיבות הביטול- רשות הרישוי, לאחר שהוציאה את צו הסגירה השיפוטי נשוא תביעת המשטרה, התחייבה שלא לאכוף אות הצו עד שתסדיר זכויות שימוש במקרקעין עליהם מצוי העסק.
למאמר המלא ראה: הגנה מן הצדק- ביטול כתב אישום שהגישה המשטרה, כאשר רשות הרישוי הסכימה לא לאכוף צו סגירה קודם

השיקולים להוצאת צו סגירה שיפוטי והסמכות להארכת מועד כניסתו לתוקף

חוק רישוי עסקים מקנה לבית המשפט את הסמכות להחליט על סגירת עסק מייד עם מתן גזר דין או במועד נדחה.
החוק אינו מקנה לבית המשפט סמכות מפורשת לדחות את מועד הכניסה לתוקף של צו סגירה שיפוטי שניתן על ידו. כיום מקובל בפסיקה כי לבית המשפט נתונה סמכות כזו.

ראה:
שיקולי בית המשפט בקביעת המועד לסגירת עסק – ס’ 16
סמכות להארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס’ 16 לחוק
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס’ 16 לחוק (2)
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס’ 16 לחוק (3)
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לעסק, בהעדר אכיפה לפי חוק התכנון והבניה

נקיטת הליכים כשלא ניתן להסדיר שימוש במקרקעין או שההסדר מתעכב

בית משפט קבע, שכאשר לא ניתן להגיש בקשה להסדרת שימוש במקרקעין על מנת לקבל רישיון עסק, על הרשות להשלים את הליכי התכנון. כל עוד יימשכו הליכי התכנון ושנה לאחר מכן- לא יינקטו הליכים נגד בעל העסק מסיבה של אי עמידה בדיני תכנון ובניה.
ראה:
בית המשפט הורה לרשות שלא לנקוט בהליכים מאחר ולא קידמה תב”ע שנים רבות
בית משפט הורה לרשות שלא לנקוט בהליכים נגד עסק עד שתתקבל החלטה בבקשה להסדרת חריגות בניה

רישיון זמני והיתר זמני אינם מפקיעים תוקף צו סגירה שיפוטי

לעיתים, לאחר שמוצא נגד עסק צו סגירה שיפוטי, בעל העסק מצליח לקבל היתר זמני או רישיון זמני לעסק, לתקופה מסוימת.
עם תום תוקפם של ההיתר הזמני או הרישיון הזמני, ובמידה ולא הוצא לעסק רישיון קבוע, ישוב צו הסגירה השיפוטי לתוקפו.
למאמר המלא ראה: רישיון זמני והיתר זמני אינם מפקיעים תוקף צו סגירה שיפוטי

שינויים מבניים בעסק הפועל ברישיון

הוראות תקנות רישוי עסקים לגבי מקרים בהם מתבצעים שינויים מבניים בעסק הפועל ברישיון, אינן אחידות בשאלה האם הרישיון אינו תקף באופן אוטומטי או שיש לבטלו.
כך או כך, ברמה המעשית, על הרשות לנקוט בהליכי ביטול ולבצע שימוע לבעל העסק.
למאמר המלא ראה:  כיצד על הרשות לנהוג כאשר נעשים שינויים מבניים בעסק הפועל ברישיון

סעיפי חוק המקנים סמכויות אכיפה
ביזיון בית משפט – סעיף 19 לחוק רישוי עסקים

סעיף 19 לחוק רישוי עסקים קובע- “שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתינו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט.”

מאמרים

אכיפת צו שיפוטי על צד שלישי – ביזיון בית המשפט

ביצוע צו- סעיף 24 לחוק רישוי עסקים

סעיף 24 לחוק רישוי עסקים קובע-
“בצו לפי סעיפים 16, 17, 20 או 22א מותר להורות למשטרה או לכל מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות העניין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו”

מאמרים-
ביצוע צו סגירה- סעיף 24 לחוק רישוי עסקים

הפרת צו סגירה שיפוטי- סעיף 18

סעיף 18 לחוק רישוי עסקים קובע- “מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17 או 22א, דינו – מאסר שנתיים, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16.”

מאמרים:
ניהול עסק ללא רישיון- עבירה נמשכת ומתחדשת
מה בין “היתר זמני” לרישיון עסק”
רישיון זמני והיתר זמני אינם מפקיעים תוקפו של צו סגירה שיפוטי

סגירה מנהלית של עסק המוכר משקאות משכרים- סעיף 23 לחוק רישוי עסקים

סעיף 23 לחוק רישוי עסקים קובע-
(א)  קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.
  (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:
  (1)   קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);
  (2)   למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.  (א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).
  א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר.
  (א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.
(ב)  סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה.

מאמרים:

סעיף 3 לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות

חוק הגבלת שימוש במקום שלם מניעת ביצוע עבירות מקנה לקצין הממונה במשטרה סמכויות רחבות להורות על סגירת מקום עסק.

קישור לחוק- חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות

מאמרים:

סעיף 78 א’ לפקודת המשטרה – בתי קפה וכו’

סעיף 78 לפקודת המשטרה קובע –
(א)  היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
(ב)  מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
(ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים

מאמרים:

צו סגירה מנהלי- סעיף 20 לחוק רישוי עסקים

סעיף 20 לחוק רישוי עסקים ( לפני תיקון 34) קובע- “היה לממונה על המחוז, למפקד משטרת המחוז, למפקד כבאות מחוזי, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).”
הוראות הסעיף שונו בתיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19, והינן:

(א)  ראה גורם מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג) על יסוד דוח שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לצוות בכתב על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (בחוק זה – צו הפסקה מינהלי):
(1)  עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, ובלבד שבמועד הדוח לפי סעיף קטן (א) לא חלפו יותר מ־18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק[הערת ש.י.- תחילת תוקפו של סעיף קטן 20(א)(1)  זה ביום 1.7.20- ראה סעיף 44(ב)(5) לתיקון 34]
(2)  עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, והדבר מקים סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור בשים לב למטרות המפורטות בסעיף 1(א).

(ב)  על צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1) יחולו כל אלה:
(1)  הצו לא יינתן אם הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 22ב בעניין אותו עסק.
(2)  הצו לא יינתן אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דוח בחתימתו, שבו ציין את פרטי העיסוק בעסק וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת הדין וחשבון לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק.

(ג)  המנויים להלן רשאים לתת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה:
(1)  ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק;
(2)  לעניין עסק הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית – עובד בכיר של משרד הפנים במשרד הראשי או במחוז, ששר הפנים הסמיכו לפי סעיף 5(א)(2);
(3)  מפקד משטרת המחוז;
(4)  מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע”ב-2012;
(5)  עובד בכיר של המשרד להגנת הסביבה, במשרד הראשי או במחוז שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך;
(6)  מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות ורופא מחוזי כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940 ,או סגנו;
(7)  מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(8)  מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי”ד-1954, במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.

(ד)  צו הפסקה מינהלי יכלול את כל אלה:
(1)  פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין;
(2)  תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
(3) אישור בדבר קיום חובת היוועצות לפי סעיף קטן (ה);
(4)  פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו;
(5)  פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

(ה)  לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ עם תובע או עם יועץ משפטי, מטעם רשות הרישוי או מטעם נותן האישור שמטעמו פועל נותן הצו; ואולם מצא נותן הצו כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון התובע או היועץ המשפטי כאמור, להבעת עמדתו סמוך לאחר שניתן, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן.

(ו)  צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.

(ז)  (1)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1), יופסק העיסוק בעסק בתוך 15 ימים מיום מתן הצו, ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת העיסוק בעסק באופן מיידי אם ראה שיש בעיסוק בעסק כאמור סכנה לבריאות הציבור בטיחותו או ביטחונאו, מטרד ממשי לציבור או נזק ממשי לסביבה.
(2)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(2), יופסק העיסוק בעסק באופן מיידי, או במועד אחר שקבע נותן הצו בצו, ובלבד שלא יעלה על 15 ימים מיום מתן הצו.

(ח)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה, יודיע נותן הצו לרשות הרישוי שבתחומה העסק שלגביו ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן, ורשות הרישוי תודיע על מתן הצו לנותני האישור שאישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר לאותו עסק.

מאמרים:
תיקון 34- צו הפסקה מנהלי ושיפוטי סעיפים 20-22ב
סמכות הוצאת צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
חובת קיום שימוע בטרם הוצאת צו סגירה לפי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים>

צו סגירה שיפוטי לאחר הרשעה- סעיף 16 לחוק רישוי עסקים

סעיף 16 לחוק רישוי עסקים קובע –
“הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –
(1)   לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;
(2)   לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו;
(3)   לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה”

מאמרים:

צו סגירה שיפוטי לפני הרשעה – סעיף 17 לחוק רישוי עסקים

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע- “הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו.”

מאמרים:

סעיף 17, עדכוני פסיקה – דצמבר 2017

מאמרים אחרונים

צו הגבלת שימוש לפי חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (1)

ביוני 2016 נכנס לתוקפו תיקון לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת עבירות (להלן: “החוק”).

סעיף 3 לחוק קובע סמכות קצין משטרה, שהוסמך לכך, להוציא צו להגבלת שימוש במקום לתקופה של עד 30 יום ( להלן: “צו הגבלת שימוש”), כאשר קיים חשד לקיום עבירה. בית המשפט דן בפרשנות הסעיף ובכללים ליישומו.
למרות שעבירות על פי חוק רישוי עסקים אינן מסוג העבירות שבגינן מורשה המשטרה להוציא צו על פי סעיף זה, לעיתים עסק מסוים גם טעון רישיון וגם קיים חשד כי מתנהלת בו פעילות עבריינית, ולפיכך מצאו לנכון להתייחס לפסיקה בעניין.

תודה לעורכת הדין נעה טלבי שהעבירה לנו את פס”ד אליקשוילי.
להמשיך לקרוא צו הגבלת שימוש לפי חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (1)

הסמכות לדון בבקשה לביטול צו סגירה שהוצא לפי סעיף 78 (א) לפקודת המשטרה

בית המשפט המחוזי קבע כי הסמכות לדון בבקשה לביטול צו סגירה שהוצא על ידי קצין משטרה על פי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה, נתונה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
בית המשפט ציין כי יש לתקן מצב זה- אך התיקון יכול להיעשות רק באמצעות חקיקה.

עדכון אחרון- 7.1.18 להמשיך לקרוא הסמכות לדון בבקשה לביטול צו סגירה שהוצא לפי סעיף 78 (א) לפקודת המשטרה

חובת חקירת הנאשם בטרם הגשת כתב אישום ברישוי עסקים

בשורת פסקי דין אשר ניתנו על ידי מספר שופטים בבתי משפט שלום, נקבעה חובת המאשימה לבצע חקירה בפועל של הנאשם בטרם הגשת כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון. חלק מכתבי האישום אף בוטלו.

העדר קיום חקירה כאמור, מהווה פגם משמעותי בהליך המתנהל כנגד בעל העסק ויכול להביא, במקרים חמורים, עד כדי ביטול כתב האישום. אך מאחר וחובת החקירה אינה קבועה בחוק  רישוי עסקים, הרי שטענה לביטול כתב האישום בשל העדר החקירה הינה טענת “הגנה מן הצדק”.

הרשויות פועלות, הן לתיקון החקיקה, על מנת שניתן יהיה להסמיך גורמים ברשות לבצע חקירה על פי חוק רישוי עסקים, וכן ניתנו הנחיות לתובעים בשלב הביניים.
המאמר עודכן ביום 4.1.18
להמשיך לקרוא חובת חקירת הנאשם בטרם הגשת כתב אישום ברישוי עסקים

צו סגירה שיפוטי- ס’ 17 לחוק רישוי עסקים- הקריטריונים להפעלתו

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע כי משהוגש כתב אישום לפי אותו החוק, רשאי בית המשפט להוציא צו לסגירת העסק באופן מיידי, עוד בטרם יתברר התיק. תוקפו של צו כאמור יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר דין, או במועד זיכוי סופי של הנאשם, או בכול מועד אחר שיקבע בצו.

במאמר זה נדון בקריטריונים והשיקולים העומדים בפני בית המשפט בהידרשו לתת צו כאמור.

 עודכן לאחרונה- 2.1.18

להמשיך לקרוא צו סגירה שיפוטי- ס’ 17 לחוק רישוי עסקים- הקריטריונים להפעלתו

עיכוב ביצוע צו סגירה שיפוטי – ס’ 17 לחוק

בית המשפט עיכב ביצוע צו סגירה שיפוטי שניתן לעסק, עד למתן החלטה בעניין בקשה להארכת מועד ביצוע צו סגירה.

להמשיך לקרוא עיכוב ביצוע צו סגירה שיפוטי – ס’ 17 לחוק