אכיפה

סוגיית האכיפה ברישוי עסקים הינה אחת מהסוגיות החשובות ביותר בתחום, אם לא החשובה שבהן.
עיקר המגע של בעלי העסק מול הרשויות בבתי המשפט נסוב סביב סוגיות שונות הנוגעות לאכיפת החוק על ידי הרשויות, החל בצווי סגירה מנהליים וכלה בצווי סגירה שיפוטיים הן לאחר הגשת כתב האישום והן לאחר הרשעה.
בשל חשיבות הנושא ברישוי עסקים- ייחדנו עמוד נפרד לסוגיות השונות הקשורות לאכיפה.
אכיפה כללי
אכיפת חוק רישוי עסקים כהתערבות בתחרות עסקית

ככלל, בתי המשפט נוטים שלא להתערב בשיקול דעת הרשויות ככל שהדבר נוגע לאכיפת חוק רישוי עסקים, כאשר בבסיס התביעה עומדת תחרות עסקית פרטית.

המאמר סוקר את העקרונות שנקבעו בפסיקה במקרים אלו, הן ביחס לזכות העמידה בעתירות מנהליות והן ביחס להתערבות בשיקולי האכיפה של הרשויות.
למאמר המלא- אכיפת חוק רישוי עסקים כהתערבות בתחרות עסקית

בית המשפט הורה לרשות שלא לנקוט בהליכים בשל חוסר אפשרות להסדיר שימוש במקרקעין

בעל מוסך ביקש מבית המשפט שיורה לרשות המקומית להנפיק לו רישיון עסק, עד שהיא תקדם תב”ע מפורטת למקרקעין בו מצוי הנכס, כך שיתאפשר לו לקבל היתר בניה.
בית המשפט קבע כי מצב בו קיימים צווי הריסה נגד מבנים המשמשים לעסק ולא ניתן רישיון עסק מחד, אך מאידך בשל העובדה שהרשות לא קידמה הליכי אישור תב”ע מפורטת לא ניתן להסדיר השימוש במקרקעין בהתאם לחוק, אינו מתקבל על הדעת.
עם זאת, נקבע כי,  לא ניתן במצב זה להורות לרשות להנפיק לעותר רישיון עסק.

לפיכך הורה בית המשפט כי על הרשות להשלים עריכת התוכנית המפורטת בתוך 5 שנים וכי כל עוד יימשכו הליכי התכנון ושנה נוספת לאחר מכן, לא ינקטו כל הליכים נגד בעל המוסך ככל שההליכים נוגעים לנסיבות העתירה שהוגשה, דהיינו לשימוש במקרקעין כדין.

עת”מ 28173-10-12 יוסף דלק ואח’ נ. רשות הרישוי לעסקים של עיריית תל אביב ואח’ (9.10.18)[פורסם בנבו]

מדיניות אכיפה

אנו מצרפים לינק לנוהל מדיניות אכיפה של עיריית ראשון לציון כדוגמה.
מדיניות אכיפה- עיריית ראשון לציון

סעיפי חוק המקנים סמכויות אכיפה
ביזיון בית משפט – סעיף 19 לחוק רישוי עסקים

סעיף 19 לחוק רישוי עסקים קובע- “שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתינו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט.”

מאמרים

אכיפת צו שיפוטי על צד שלישי – ביזיון בית המשפט

ביצוע צו- סעיף 24 לחוק רישוי עסקים

סעיף 24 לחוק רישוי עסקים קובע-
“בצו לפי סעיפים 16, 17, 20 או 22א מותר להורות למשטרה או לכל מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות העניין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו”

מאמרים-
ביצוע צו סגירה- סעיף 24 לחוק רישוי עסקים

הפרת צו סגירה שיפוטי- סעיף 18

סעיף 18 לחוק רישוי עסקים קובע- “מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17 או 22א, דינו – מאסר שנתיים, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16.”

מאמרים:
ניהול עסק ללא רישיון- עבירה נמשכת ומתחדשת

סגירה מנהלית של עסק המוכר משקאות משכרים- סעיף 23 לחוק רישוי עסקים

סעיף 23 לחוק רישוי עסקים קובע-
(א)  קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.
  (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:
  (1)   קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);
  (2)   למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.  (א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).
  א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר.
  (א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.
(ב)  סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה.

מאמרים:

סעיף 3 לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות

חוק הגבלת שימוש במקום שלם מניעת ביצוע עבירות מקנה לקצין הממונה במשטרה סמכויות רחבות להורות על סגירת מקום עסק.

קישור לחוק- חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות

מאמרים:

סעיף 78 א’ לפקודת המשטרה – בתי קפה וכו’

סעיף 78 לפקודת המשטרה קובע –
(א)  היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
(ב)  מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
(ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים

מאמרים:

צו סגירה מנהלי- סעיף 20 לחוק רישוי עסקים

סעיף 20 לחוק רישוי עסקים ( לפני תיקון 34) קובע- “היה לממונה על המחוז, למפקד משטרת המחוז, למפקד כבאות מחוזי, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).”
הוראות הסעיף שונו בתיקון 34- כניסה לתוקף 1.1.19, והינן:

(א)  ראה גורם מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג) על יסוד דוח שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לצוות בכתב על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (בחוק זה – צו הפסקה מינהלי):
(1)  עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, ובלבד שבמועד הדוח לפי סעיף קטן (א) לא חלפו יותר מ־18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק[הערת ש.י.- תחילת תוקפו של סעיף קטן 20(א)(1)  זה ביום 1.7.20- ראה סעיף 44(ב)(5) לתיקון 34]
(2)  עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, והדבר מקים סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור בשים לב למטרות המפורטות בסעיף 1(א).

(ב)  על צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1) יחולו כל אלה:
(1)  הצו לא יינתן אם הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 22ב בעניין אותו עסק.
(2)  הצו לא יינתן אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דוח בחתימתו, שבו ציין את פרטי העיסוק בעסק וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת הדין וחשבון לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק.

(ג)  המנויים להלן רשאים לתת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה:
(1)  ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק;
(2)  לעניין עסק הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית – עובד בכיר של משרד הפנים במשרד הראשי או במחוז, ששר הפנים הסמיכו לפי סעיף 5(א)(2);
(3)  מפקד משטרת המחוז;
(4)  מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע”ב-2012;
(5)  עובד בכיר של המשרד להגנת הסביבה, במשרד הראשי או במחוז שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך;
(6)  מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות ורופא מחוזי כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940 ,או סגנו;
(7)  מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(8)  מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי”ד-1954, במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.

(ד)  צו הפסקה מינהלי יכלול את כל אלה:
(1)  פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין;
(2)  תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
(3) אישור בדבר קיום חובת היוועצות לפי סעיף קטן (ה);
(4)  פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו;
(5)  פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

(ה)  לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ עם תובע או עם יועץ משפטי, מטעם רשות הרישוי או מטעם נותן האישור שמטעמו פועל נותן הצו; ואולם מצא נותן הצו כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון התובע או היועץ המשפטי כאמור, להבעת עמדתו סמוך לאחר שניתן, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן.

(ו)  צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.

(ז)  (1)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1), יופסק העיסוק בעסק בתוך 15 ימים מיום מתן הצו, ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת העיסוק בעסק באופן מיידי אם ראה שיש בעיסוק בעסק כאמור סכנה לבריאות הציבור בטיחותו או ביטחונאו, מטרד ממשי לציבור או נזק ממשי לסביבה.
(2)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(2), יופסק העיסוק בעסק באופן מיידי, או במועד אחר שקבע נותן הצו בצו, ובלבד שלא יעלה על 15 ימים מיום מתן הצו.

(ח)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה, יודיע נותן הצו לרשות הרישוי שבתחומה העסק שלגביו ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן, ורשות הרישוי תודיע על מתן הצו לנותני האישור שאישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר לאותו עסק.

מאמרים:
תיקון 34- צו הפסקה מנהלי ושיפוטי סעיפים 20-22ב
סמכות הוצאת צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
חובת קיום שימוע בטרם הוצאת צו סגירה לפי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים>

צו סגירה שיפוטי לאחר הרשעה- סעיף 16 לחוק רישוי עסקים

סעיף 16 לחוק רישוי עסקים קובע –
“הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –
(1)   לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;
(2)   לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו;
(3)   לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה”

מאמרים:

צו סגירה שיפוטי לפני הרשעה – סעיף 17 לחוק רישוי עסקים

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע- “הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו.”

מאמרים:

סעיף 17, עדכוני פסיקה – דצמבר 2017

מאמרים אחרונים

ביטול פריט רישוי- מבטל הליכים וענישה בגין ניהול אותו עסק ללא רישיון

בתיקון לצו רישוי עסקים מדצמבר 2018, בוטל הצורך להוציא רישיון עסק למספר עסקים ( ראה פירוט העסקים בהמשך המאמר).
במענה לשאלה שנשאלנו הרינו להבהיר כי, צו סגירה שהוצא  לעסק מסוים שהיה חייב בהוצאת רישיון עסק, אך על פי הצו המתוקן משנת 2018, לא חלה עליו עוד חובת הוצאת רישיון עסק- מתבטל.

להמשיך לקרוא ביטול פריט רישוי- מבטל הליכים וענישה בגין ניהול אותו עסק ללא רישיון

תיקון 34 – מפקחים – הסמכה, סמכויות וזיהוי – סעיפים 28 – 28ב

הוראות תיקון 34 מסדירות גם את תחום הפיקוח ברישוי עסקים.
בעוד שהוראות החוק, לפני התיקון, דנו בזכות הכניסה של מפקחים הממונים מטעם רשות הרישוי ונותני האישור, הרי שההוראות החדשות, המחליפות את ההוראות הקודמות, דנות בהסמכת המפקחים, בסמכויותיהם ובאופן זיהויים.
יצויין כי תיקונים דומים נעשו בשנים האחרונות בחוקים נוספים המקנים סמכויות פיקוח. להמשיך לקרוא תיקון 34 – מפקחים – הסמכה, סמכויות וזיהוי – סעיפים 28 – 28ב

תיקון 34 – תיאום אכיפה ופיקוח – סעיפים 19א, 19ב

הסעיפים הדנים בתיאום אכיפה ופיקוח הם סעיפים חדשים בחוק.
סעיפים אלו נועדו לעגן בחוק שני נושאים חשובים. האחד- מניעת כפל פעולות אכיפה בין רשות הרישוי ונותני האישור, השני- מתן עדיפות לנותני האישור בנקיטת אמצעי אכיפה, בתחומים המקצועיים שבאחריותם.
מועד כניסה לתוקף – 1.1.19

להמשיך לקרוא תיקון 34 – תיאום אכיפה ופיקוח – סעיפים 19א, 19ב

תיקון 34- ביקורות ודרישה לתיקון ליקויים – ס’ 8ד

סעיף 8ד הינו סעיף חדש בחוק, והוא מהווה חלק ממערכת שלמה של סעיפים שהוכנסו בתיקון 34 ונועדו  “להגביר את השקיפות והוודאות למבקש הרישיון ולקצר את הזמנים הנדרשים לצורך רישוי עסק”.
הסעיף  כולל הוראות הנוגעות לפעולות הרשות בבואה לבצע ביקורות בעסק וקובע לוחות זמנים להתייחסות הרשות, בכתב, לליקויים שנמצאו באותן ביקורות.
מועד כניסה לתוקף- 1.1.19 להמשיך לקרוא תיקון 34- ביקורות ודרישה לתיקון ליקויים – ס’ 8ד

בית המשפט הורה לרשות שלא לנקוט בהליכים מאחר ולא קידמה תב”ע מפורטת שנים רבות

בעל מוסך ביקש מבית המשפט שיורה לרשות המקומית להנפיק לו רישיון עסק, עד שהיא תקדם תב”ע מפורטת למקרקעין בו מצוי הנכס, כך שיתאפשר לו לקבל היתר בניה.
בית המשפט קבע כי מצב בו קיימים צווי הריסה נגד מבנים המשמשים לעסק ולא ניתן רישיון עסק מחד, אך מאידך בשל העובדה שהרשות לא קידמה הליכי אישור תב”ע מפורטת לא ניתן להסדיר השימוש במקרקעין בהתאם לחוק, אינו מתקבל על הדעת.
עם זאת, נקבע כי,  לא ניתן במצב זה להורות לרשות להנפיק לעותר רישיון עסק.

לפיכך הורה בית המשפט כי על הרשות להשלים עריכת התוכנית המפורטת בתוך 5 שנים וכי כל עוד יימשכו הליכי התכנון ושנה נוספת לאחר מכן, לא ינקטו כל הליכים נגד בעל המוסך ככל שההליכים נוגעים לנסיבות העתירה שהוגשה, דהיינו לשימוש במקרקעין כדין.

עת”מ 28173-10-12 יוסף דלק ואח’ נ. רשות הרישוי לעסקים של עיריית תל אביב ואח’ (9.10.18)[פורסם בנבו]