תקנה 1 לתקנות רישוי עסקים מפנה לעניין הגדרת “מבנה פשוט”  ל תוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ”ז- 1967.

בסעיף 1 לתוספת נקבע-
“מבנה פשוט” – אחד מאלה:
(1)   מבנה בעל שלד לא טרומי המורכב מקירות, או מקירות ועמודים, ומתקרות שטוחות עם קורות או בלעדיהן, כאשר המרחק בין העמודים או בין הקורות, וכשאין עמודים או קורות – בין הקירות, אינו עולה על ששה מטר, ואשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס העליון של הרצפה שעל פני הקרקע אינו עולה על אחד עשר וחצי מטר, לרבות מקלט למבנה כאמור, בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תשל”א-1971, ולמעט מבנה מבטון דרוך, ומבנה מרחבי מכל סוג שהוא;
(2)   מבנה מקורה בעל קומה אחת, שגבהו עד חמישה מטר מעל פני הקרקע ומפתחו אינו עולה על שנים עשר מטר, להוציא מבנה שפועלים עליו כוחות דינמיים, ולמעט מבנה מבטון דרוך, מבנה בעל שלד מבטון טרום ומבנה מרחבי מכל סוג;
(3)   קיר תומך בגובה עד שני מטר מעל המפלס הנמוך של פני הקרקע, הדרוש להקמת מבנה כאמור בפסקאות (1) או (2) בתחום המגרש שבו מוקם המבנה;
(4)   מעביר מים ומעבר להולכי רגל הקשורים למבנה כאמור בפסקאות (1) או (2).

והכל אם הפעולות המפורטות בסעיפים 2 ו-3 נעשו, לפי הענין, לגבי המבנה הפשוט, בידי אחד מאלה:
(א)   מהנדס או אדריכל, לפי הענין – הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור להנדסת מבנים או ארכיטקטורה;
(ב)   הנדסאי שבידו אישור מאת מנהל המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית שבמשרד התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן – המכון) כי הוא רשום בפנקס ההנדסאים המתנהל במכון, במדור בניה או ארכיטקטורה, לפי הענין, מכוח תעודה המעידה על גמר לימודיו –
1.    בישראל – בבית ספר להנדסאים ששר התעשיה המסחר והתעסוקה הכיר בו;
2.    בחוץ לארץ – במוסד המכשיר הנדסאים או מהנדסים מעשיים או כיוצא באלה, ששר התעשיה המסחר והתעסוקה הכיר בו;
(ג)    הנדסאי הרשום כאמור בפסקת משנה (ב) שלא מכוח תעודה כאמור בה, שהוכיח להנחת דעתו של חבר בוחנים, על-ידי בחינה או בדרך אחרת שקבע חבר הבוחנים, שיש לו הכשרה מתאימה לחשב כוחות אפקיים בהתאם לתקן כמשמעותו בחוק התקנים, תשי”ג-1953, ובידו אישור על כך מאת מנהל המכון;
(ד)   לענין פסקת משנה (ג), “חבר בוחנים” – מנהל המכון – יושב-ראש, הממונה על החינוך המקצועי במשרד החינוך והתרבות ומרכז מגמת בניה בבית-ספר הנדסאים שמינה השר.