ביום 6.3.24 פירסמה וועדת החקירה לאסון הר מירון את המלצותיה.
האם חוק רישוי עסקים חל על ההילולה בהר מירון? (פרק 6 ודו"ח)
כאשר חברי הוועדה ביקשו לברר את מערכת החוקים החלה על ההילולה התברר להם, לפי האמור בדו"ח, כי "במשך השנים לא נערכה בחינה מסודרת של שאלת הדינים החלים על ההילולה, ושבהתאם לכך לא נקבעה דרך פעולה סדורה, ברורה וידועה לכול בקשר להיערכות לה. גם כשביקשנו לאחר האסון לקבל את תשובת היועץ המשפטי לממשלה בשאלת הדינים שחלים על ההילולה, לא זכינו למענה חד-משמעי."
לבסוף ולאחר הגשת מסמכי השלמה הביע היועץ המשפטי לממשלה את דעתו כי נראה שחוק רישוי עסקים אינו חל על ההילולה.
ועוד הוסיף כי "על פני הדברים קיים קושי להתייחס לאירועי ההדלקה ולאירועי "חלאקה" כאל אירועים טעוני רישוי, אך ייתכן שבנסיבות מסוימות תהיה הצדקה לראות בפעילות של חלוקת מזון במהלך ההילולה אירוע טעון רישוי."
"על פני הדברים קיים קושי להתייחס לאירועי ההדלקה ולאירועי "חלאקה" כאל אירועים טעוני רישוי, אך ייתכן שבנסיבות מסוימות תהיה הצדקה לראות בפעילות של חלוקת מזון במהלך ההילולה אירוע טעון רישוי." (כך נוסח הדברים במקור).
בדו"ח נכתב פרק שלם העוסק בהסדרת אירועים רבי משתתפים (פרק 13, עמוד 121).
בפתיח הפרק מציינת הוועדה את האסונות הגדולים הקודמים לאסון הר מירון (אסון פסטיבל ערד, אסון המכביה, אסון אולם ורסאי ואסון הר הרצל). הוועדה מציינת כי למרות כל האסונות הללו והועדות שהוקמו בעקבותיהם- טרם הוסדר הנושא בחקיקה.
"תהליכים שהתחילו בשנות ה- 90 של המאה הקודמת טרם הגיעו לסיומם ומחלוקות שנפרסות על פני עשורים טרם הוכרעו…. מדובר בפרק זמן קיצוני וחריג".
בהתייחסות לאחריות משרד העבודה לבטיחות הנמצאים במקום העסק ולכך שבפועל הבטיחות מוסדרת על ידי המשטרה נכתב-
"אנו ממליצים כי האחריות לבטיחות על פי חוק רישוי עסקים תוסדר, על כל המשתמע מכך. בפרט, יש לבחון אם נדרש להגדיר ש"בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו" היא מטרת רישוי של סוגי עסק נוספים. המצב שבו גוף ממשלתי מסרב לממש את אחריותו כפי שהגורמים המוסמכים קבעו אותה, וכתוצאה מכך תחום שעניינו חיי אדם נותר יתום ובלתי מוסדר – בלתי מתקבל על הדעת"
בהתייחסות לחובת סיום ההסדרה של תחום "מורשי הבטיחות" נכתב-
"אנו ממליצים לסיים בהקדם האפשרי את ההליכים להסדרת ההסמכה של "מורשה בטיחות" באירועים רבי-משתתפים ולהביא לכניסתו לתוקף של תיקון 34 לחוק רישוי עסקים. בין השאר, יש לפתח אמות מידה מקצועיות להתנהלות של בעל מקצוע זה, ולהבטיח שהוא מוכשר בניהול קהל ובתכלול עבודת הבטיחות הנדרשת לקראת קיום אירוע רב-משתתפים.".
בהתייחסות לכך שהסרדת אירועים טעוני רישוי טובה בהרבה מהסדרת אירועים שאינם טעוני רישוי, הומלץ להסדיר באופן רחב את כלל האירועים רבי המשתתפים-
"הצורך בהסדרה חוקית מקיפה של תחום האירועים רבי-המשתתפים ידוע לכול זה 30 שנה. אסונות מתרחשים, ועדות ממליצות, אך גלגלי השינוי מסרבים לנוע. יש לשים לדבר סוף. אנו ממליצים לקדם הסדרה מקיפה של תחום האירועים רבי-המשתתפים על כל סוגיהם. בתוך כך, יש לקבוע בחוק גורם מאסדר שיהיה אחראי לאישור אירועים אלו, ולהיבטי בטיחות בפרט, ובכלל זה לקבוע תנאים לקיום האירוע, לרבות בעניין תפוסת קהל.
אנו ממליצים שבשל חשיבות הנושא ונוכח היותו נתון במחלוקת בין-משרדית כבר עשרות שנים, משרד ראש הממשלה ייכנס לעובי הקורה ויביא להסדרת הנושא בהקדם האפשרי, בהתאם לכל ההמלצות בפרק זה.
היות שבחיי אדם עסקינן, אנו ממליצים שהיועצת המשפטית לממשלה תפעל לקדם בדחיפות הנדרשת את ההסדרה החוקית, ולהביא מייד לפתרון ביניים שיכלול הנחיות ברורות בעניין האחריות של הגופים השונים."
דו"ח הוועדה המלא– דו"ח וועדת החקירה לאסון הר מירון