למשטרת ישראל נתונה הסמכות להוציא צו מנהלי לסגירת עסק (צו הגבלת השימוש במקום), על פי הוראות חוק הכניסה לישראל, אם יש יסוד סביר להניח כי בית העסק שימש לביצוע עבירת העסקה והלנה של שוהה בלתי חוקי.

עודכן ביום 5.10.24

בפסק דין חביבאללה נדון מקרה בו מפקד מחוז במשטרה הוציא צו מנהלי להגבלת שימוש במקום, כנגד עסק.  הצו הוצא מאחר שעלה חשד סביר כי המקום מעסיק תושבים זרים השוהים בישראל שלא כחוק וקיים חשש כי המקום ימשיך לשמש לביצוע העבירה. בעלי העסק הגישו בקשה לביטול הצו המנהלי.

הגבלת שימוש במקום על פי חוק הכניסה לישראל

לנוכח הצורך במיגור התופעה של הלנת, העסקת, והסעת שוהים בלתי חוקיים בישראל, תוקן חוק הכניסה לישראל בשנת 2016, בין היתר, בכך שהורחבו סמכויות המשטרה לנקיטה באמצעים נגד מעסיקים של שוהים בלתי חוקיים, וביניהם הוצאת צווים מנהליים ושיפוטיים כנגד בעלי עסקים העושים זאת.

בסעיף 12ב2 וסעיף 12ב3 לחוק נקבעו העונשים למי שמעסיקים ומלינים שוהים בלתי חוקיים ולמי שמעסיקים ומלינים אותם בנסיבות מחמירות.

בסעיף 12ב4 לחוק נקבעה סמכות קצין משטרה מוסמך להוציא צו להגבלת השימוש במקום בו בוצעה העבירה, במידה וקיים חשד סביר כי המקום משמש לביצוע עבירה כאמור, וכי המקום ימשיך לשמש לביצוע העבירה, אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי. תקופת הצו תהיה עד 30 יום.

עוד נקבע בסעיף 12ב6 לחוק כי על קצין המשטרה, בבואו להוציא צו כאמור, לשקול בין היתר: ביצוע עבירות קודמות במקום, ידיעת הבעלים של המקום או המחזיק בו על ביצוע העבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ומידת הפגיעה שתיגרם לבעלים של המקום או למחזיק בו מהוצאת הצו.

בסעיף 12ב7 (א) נקבעה דרישת המידתיות בהוצאת הצו.

בסעיף 12ב5 לחוק נקבעה סמכותו של בית המשפט להאריך את תוקף הצו לתקופה של עד 60 ימים. ככל והוגש כתב אישום, לבית המשפט נתונה הסמכות להאריך את תוקף הצו עד לתום ההליכים או להוציא צו כזה (ככל ולא הוצא צו מנהלי).

מתן הצו- פעולה תלת שלבית-

ראשית- הקצין יבחן אם יש יסוד סביר להניח שבמקום מתבצעות עבירות על החוק ואם יש לו יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירות.
שנית- הקצין יבחן אם במקום התבצעו עבירות קודמות ואת ידיעת הבעלים אודות ביצוע העבירות. את שני השיקולים הללו (בין יתר השיקולים) יבחן לאור מידת הפגיעה הנגרמת מהוצאת הצו.
שלישית- הקצין יבחן אם הפגיעה היא במידה שאינה עולה על הנדרש כדי למנוע את המשך ביצוע העבירות. 

היקף הבחינה השיפוטית-

בפסק דין ח'ליפה נבחנה השאלה תוך ציון כי בעניין זה ניתנו החלטות של בית משפט השלום בלבד. המותבים השונים נחלקו בשאלה כאשר חלקם נתנו החלטה בבקשה על בסיס כללי המשפט המנהלי בעוד שחלקם קבעו כי שיקול הדעת הינו רחב יותר , בדומה לערעור או בחינה מחדש.
בעניין זה בית המשפט החליט כי סמכות הבחינה של החלטת קצין המשטרה הינה ערעורית רחבה ולא מצומצמת לעילות המשפט המנהלי בלבד (סעיפים 21-31 להחלטה).

שיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לביטול צו סגירה

בפסק הדין חביבאללה (ובפסקי דין נוספים)  נקבע :

• שימוע– לא נדרש לקיים שימוע בטרם הוצאת צו סגירה מנהלי על פי הוראות החוק האמור. החוק יצר מנגנון של שימוע בדיעבד ( סעיף 12ב 4(ג)).
  בפסק דין ח'ליפה נקבע כי המבקש יכול לבחור אם לבקש שימוע או לפנות ישירות לבית המשפט, אך עדיף שימצה קודם את אפיק השימוע בדיעבד. 
• קיום התנאים המוקדמים– בית המשפט יבחן את קיום התנאים המוקדמים לביצוע הצו – קיום חשד סביר כי המקום משמש לביצוע העבירה וקיום חשד סביר כי ימשיך בכך.
• הגשת כתב אישום- אין רלוונטיות, בשלב זה, לשאלה אם בסופו של יום יוגש כתב אישום נגד מבצעי העבירה. בשלב של הוצאת הצו המנהלי, פעולות המשטרה נבחנות בעיניים של ראיות מנהליות בלבד. בפסק דין ח'ליפה נקבע כי כך הוא הדבר גם ביחס לביצוע עבירות קודמות (אין הכרח שיוגש כתב אישום או שתהיה הרשעה) (סעיף 42 לפסק הדין)..
• השיקולים לפי 12ב6- בית המשפט יבחן, בנוסף, האם קצין המשטרה שקל את כל השיקולים על פי סעיף 12ב6.
• איזון הפגיעה בעסק ובביטחון– בית המשפט יערוך איזון בין הפגיעה בבעל המקום או המחזיק, ובכלל זה הפגיעה בחופש העיסוק, ופגיעה בצדדים שלישיים (כגון עובדים חוקיים אחרים) למול הסיכון לביטחון ולשלום הציבור.
• נסיבות הזמן (מלחמת חרבות ברזל)- בית המשפט הביא בחשבון  גם את נסיבות הזמן בו הוצא הצו, והוסיף כי מסוכנות אינה נבחנת בחלל ריק אלא על רקע של מציאות נתונה, כאשר המצב בשטח הוא אחד הפרמטרים להערכת מסוכנות. נסיבות המצב הביטחוני משנות את נקודת האיזון בעת הערכת שיקול הדעת המנהלי של הרשות.
  בית המשפט הוסיף וציין כי במיוחד בעת הזו  "קיימת חשיבות ליצירת כלים שירתיעו את השב"חים ובעיקר את המסייעים להם. כאשר אחת הדרכים לכך, היא דרך שליחת מסר חד וברור ולפיה קיימת חשיבות עליונה לנקיטת כלי אכיפה מניעתיים נגד המעסיקים והמלינים המאפשרים ומעודדים בעצם מעשיהם את תופעת ההסתננות והשהיה הבלתי חוקית." ( עמוד 12 לפסק הדין).
• הנזק הכספי- הנזק הכספי נובע מהוצאת צו הסגירה אך אין בו משום שיקול להתערבות בית המשפט בשיקול דעת הרשות. 
• אמצעים מידתיים יותר- בית המשפט יבדוק אם ניתן להשיג את אותה התכלית בדרך מידתית יותר.

בפסק דין אשוי ציין בית המשפט את התנאים לביטול צו כאמור, על פי ההלכה, אם לא התקיימו התנאים להוצאת הצו- אין יסוד סביר להניח כי במקום נעברה עבירה, אין יסוד לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה, ההגבלות בצו עולות על הנדרש כדי למנוע המשך ביצוע העבירה במקום- התקיימה עילה מהמשפט המנהלי המצדיקה את ביטול ההחלטה. (ונזכיר- למשטרה עומדת חזקת התקינות השלטונית).

פסיקה
צמ (נצ') 46814-10-23 חביבאללה נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.11.2023)

לפסיקה נוספת בנושא-

צא (ב"ש) 33396-10-23 אלסייד נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.11.2023)
צמ 39006-10-23 חאזם נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.11.2023)
צא (ב"ש) 42218-10-23 אלעזאזמה נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.11.2023)
צ"א (ב"ש) 42248-10-23 נבארי נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.11.2023) (תקופת הצו קוצרה)
צא (ב"ש) 42262-10-23 אבו קרינאת נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.11.2023)
צא (ב"ש) 48597-10-23 אלעוברה נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.11.2023) (הקלה בתנאי הצו)
צא (ב"ש) 49301-10-23 א.ע. עצמת הברזל בע"מ נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.11.2023)
צא (ב"ש) 55998-10-23 קתנאני נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.11.2023)
בצה"מ (אש') 1183-11-23 חוגי נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.11.2023)
צמ (עכו) 3314-11-23 מגדוב נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.11.2023)
בצהמ (ב"ש) 32185-03-24 אשוי נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.3.24)
צמ(חי') 13882-05-24 מיכאל מלכה נ. משטרת מרחב חוף (פורסם בנבו, 10.5.24)
צמ 1042-09-24 גדרות המזרח בע"מ ואח' נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.9.2024)
עק 994-09-24 ח'ליפה נ. תחנת משטרה עכו (מרחב גליל) (פורסם בנבו, 4.9.2024)
צמ 12055-09-24 תחנת משטרה עכו (מרחב גליל) נ. ח'ליפה (פורסם בנבו, 10.9.2024) (בקשה להארכת צו).

חקיקה

חוק הכניסה לישראל , התשי"ב-1952