שיקולי הרשות ונותני האישור בסירוב להוצאת רישיון חדש לעסק יהיו שונים מאשר השיקולים לסירוב לחידוש רישיון או לביטולו.

בפסק דין חמו (מחוזי אוגוסט 2022), קיבלה חברה מסוימת, עוד בשנת 2008, רישיון להפעלת מספר תאים בשוק הסיטונאי בבאר יעקב. בשנת 2014 שכרה אותה חברה תא נוסף וחיברה אותו לאחד התאים שכבר פעל ברישיון. החברה, מתוך טעות לטענתה, לא ביקשה רישיון עסק נפרד לתא החדש ("העסק החדש").

בשנת 2019 המשטרה פשטה על עסקי החברה בשוק הסיטונאי בעקבות מידע מודיעיני כי מתבצעות עבירות פליליות תוך ניצול הפלטפורמה העסקית בשוק, 

לאחר אותה פשיטה, המשטרה פנתה לרשות הרישוי והדיעה כי היא מסרבת למתן רישיון עסק לעסק החדש מכוח סמכותה לפי סעיף 8א2 לחוק. המשטרה גם  ביקשה מרשות הרישוי כי תפעיל את סמכותה על פי הוראות סעיף 7 לחוק ותבטל את רישיונות העסק הקיימים לעסקי אותה החברה בשוק.

רשות הרישוי שקלה את המידע שהובא לידיעתה על ידי המשטרה, סירבה למתן רישיון לעסק החדש מחד אך סירבה לבטל את הרשיונות הקיימים מאידך. הרשות סברה כי המידע המודיעיני שכן הועבר אליה מספיק לשם מניעת מתן רישיון עסק חדש אך אינו עומד בדרישות הראיה הגבוהות יותר הנדרשות לשם ביטול רישיון.

הן בגין הסירוב מתן רישיון והן בגין הסירוב לביטול הוגשו עתירות מנהליות בלית המשפט.

בית המשפט ציין את התפיסה בפסיקה לפיה קיימת אבחנה בשיקולי הרשות בין מתן רישיון חדש לבין ביטול או אי חידוש. הדרישות מהרשות המוסמכת בבואה לבטל היתר גבוהות מן הדרישות כאשר מדובר באי חידוש היתר, ואלה גבוהות יותר מן הדרישות בעת שהרשות המנהלית באה ליתן היתר בפעם הראשונה". (פסק דין תמימי, פסקה 33).
בנסיבות המקרה הספציפיות הרשות סברה כי המידע שנמסר לה מהמשטרה מצדיק הימנעות ממתן רישיון חדש אך אינו מצדיק ביטול רישיון קיים.
 הרשות התבססה בין היתר על קביעות בית המשפט בהחלטות קודמות לדחות את בקשות המשטרה להוציא צווי סגירה לעסקים מכוח סעיף 22ב, כאשר בפני בית המשפט עמד מלא המידע המודיעיני.

עוד ציטט בית המשפט את הנאמר בפסק דין בלעום  לפיו בביטול רישיון בר- תוקף הרשות נדרשת לנהוג בזהירות ובמתינות בהפעלת סמכותה. לצורך ביטול רישיון תקף נדרשת תשתית עובדתית משמעותית ולא ניתן לבטלו על סמך חשד גרידא.

בפסק דין מוסלי נדונה בקשה לקבלת רישיון לתא אחר באותו השוק. גם שם הודיעה המשטרה על סירובה למתן הרישיון בשל חשד להיותו של העסק פלטפורמה למעשים פליליים.

בית המשפט פסק כי :"כאשר מדובר בבית עסק שאין בידו רישיון, הכללים לבחינת החלטת רשות הרישוי הם שונים – המבחן הראייתי לשיקולי הרשות הוא מבחן מקל – די ב"חשד מבוסס" בכדי להצדיק סירוב שכזה " (עמוד 12 לפסק הדין). הדרישות מהרשות כאשר היא מבקשת לבטל רישיון יהיו יותר גבוהות מאשר במקרים של דיון בחידוש רישיון, ואלו יהיו יותר גבוהות מאשר במקרים של בקשה לרישיון חדש. הסיבה לכך היא בציפיה הלגיטימית של בעל רישיון כי זה יעמוד בתוקפו, ציפיה שכמעט ואינה קיימת כאשר מבקשים רישיון חדש. 

פסיקה:

בפסק הדין קיימות הפניות רבות לפסקי דין בנושאים שנדונו.

עת"מ 47639-02-21 אריה חמו ואמצע השוק בע"מ נ. עיריית באר יעקב ומשטרת ישראל (פורסם בנבו, 14.8.2022)
עאע"מ 4501/09 מדינת ישראל נ. תמימי עמאר (פורסם בנבו, 16.3.2021)
עת"מ (מחוזי מרכז) 40911-05-18 בלעום נ. עיריית טייבה (פורסם בנבו, 25.11.2020)
עתמ (מרכז) 34317-10-21 מוסלי נ. מועצה מקומית באר יעקב- רשות הרישוי (פורסם בנבו, 11.10.2023)