בפסק דין בר ציון ביקשה הרשות המקומית להוציא צו הריסה מנהלי לגגון, בבית של אישה המגדלת 14 ילדים בדירת שניים וחצי חדרים.

בפסק הין נקבע כי נקבע כי גגון הנשען על עמודים נכלל בתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד- 2014 ("תקנות הפטור") ולפיכך יהיה פטור מהוצאת היתר בניה.

על פי האמור בסעיף 11(א) לתקנות הפטור נדרש מגגון שלא יבלוט מקיר המבנה יותר משני מטרים ושיהיה בנוי מחומרים קלים. 

אין בתקנות הפטור הוראה האוסרת כי הגגון יהיה ניצב על עמודים. על פי הוראות התקנות הנוספות קיימות מגבלות מסוימות על הצבת עמודים תומכים, אך אם אין חריגה ממגבלות אלו, וכעקרון, קיימת אפשרות שגגון יכלול רכיב של עמודים הנושאים אותו.

עוד יצויין שבית המשפט, תוך התייחסותו להנחיות המרחביות הדורשות שגודל הגגון לא יעלה על כפל פתח היציאה, קבע שלא קיימת הנחיה חד משמעית לפיה ניתן להציב את הגגון רק מעל פתח המבנה. 

חשוב לציין כי גם בית המשפט ציין בפסק הדין כי הוא בחר בפרשנות מקלה של הוראות הפטור לאור הנסיבות האישיות הקשות של האישה שבנתה את ההגון, וכי ספק אם בנסיבות אלו היה מקום לרשות לנקוט בהליך של צו הריסה מנהלי. 

בבנ (ת"א) 10138-03-22 אביטל בר ציון נ. ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 27.4.2023)