מה יהיה גורלם של הליכים פליליים, שהתחילו ואפילו הסתיימו נגד עסק, ותוך כדי ההליך או לאחריו שונו הוראות צו רישוי עסקים כך שהעסק שנגדו מתנהלים ההליכים כבר אינו טעון רישוי, או שיש הקלה בדרישות הרישוי כלפיו?
השאלה מתעוררת עקב הוראות סעעפים 4 ו 5(א) לחוק העונשין בהם נקבע ככלל כי אם נעברה עבירה אך בוטל האיסור על המעשה, ההליכים שהוחל בהם יופסקו.
המאמר דן בהוראות סעיפים 4 ו 5(א) לחוק העונשין ובתחולתם כאשר נעשים שינויים מקלים בהוראות הצו.
הוראות חוק העונשין ומשמעותן
סעיף 4 לחוק העונשין- ביטול עבירה בחיקוק
בסעיף 4 לחוק העונשין נקבע: "נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם – יופסקו; ניתן גזר דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות הנובעות מההרשעה".
בפסק דין חיימוביץ' המנתח את הוראות הסעיף נקבעו הכללים הבאים:
העקרונות הבסיסיים אותם משקף הסעיף-
-העקרון הבסיסי בדיני העונשין הוא שלא ניתן להעניש אדם על מעשה שבשעת ביצועו לא היה אסור.
-נקודת הזמן הרלוונטית להתגבשות אחריות פלילית היא מועד ההתנהגות של הפרט, שכן החחברה מוצאת פגם בהתנהגות בניגוד לכלליה בעת עשייתם.
– ביטול מהותי של איסור מסויים משקף אמירה ערכית, שמלכתחילה לא היה מקום להגדיר התנהגות מסוימת כעשייה פלילית, או שבעבר יוחסה לה בטעות חומרה יתרה. הנאשם יכול להנות מהקלה זו, למרות שבפועל הוא ביצע עבירה בעת עשייתה.
-בסעיף 4 לחוק העונשין נקבע כתנאי לתחולת הסעיף שהאיסור שביסוד העבירה יבוטל.
מה דינה של עבירה שלא נמחקה לחלוטין?
-שאלה פרשנית, שבית המשפט לא נתן לה תשובה מוחלטת, היא מה דינה של עבירה שלא נמחקה לחלוטין מספר החוקים. אלא בוטלה באופן חלקי בלבד. אמנם האיסור החל על הפרט עצמו בוטל אך העבירה עצמה לא נמחקה מספר החוקים.
-הפעלת סעיף 4 לחוק העונשין לא תיעשה באופן אוטומטי.
-במקרה שאין בהקלה שינוי של נורמה חברתית, הפעלת סעיף 4 לחוק העונשין תהיה נתונה לשיקול דעת בית המשפט.
-לעניין זה לא יהיה הבדל בין חקיקה ראשית לחקיקת משנה. נורמה פלילית יכולה להיקבע גם בתקנות ובצווים.
סעיף 5(א) לחוק העונשין – שינוי בעבירה קיימת תוך כדי הליכים פליליים
בסעיף 5(א) לחוק העונשין נקבע: "נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" – לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה."
-הסעיף עוסק במקרים בהם לא בוטלה לחלוטין נורמה משפטית אלא שנעשו בה שינויים מקלים. יכול שיהיה מדובר בשינוי בהגדרה (על שלל יסודותיה ורכיביה), באחריות לביצועה, או בעונש הקבוע בצידה. בכל המקרים האלו יחול על העניין החיקוק המקל עם הפרט, כל עוד לא ניתן פסק דין חלוט.
היחס בין סעיף 4 לסעיף 5
-ברור שישנם מקרים בהם הפעלת סעיף 4 או 5(א) מביאים לאותה התוצאה. בין אם בוטלה עבירה או שההגדרה שונתה כך שאינה חלה עוד על הנאשם, הדבר יוביל לזיכוי (ובלבד שטרם ניתן פסק דין חלוט).
-מאחר וההבדל בין סעיף 4 לסעיף 5 לחוק העונשין הינו בשאלה האם העבירה על כל תוצאותיה תתאיין, ביטול עבירה או שינויה לקולא אינם בדיוק אותו הדבר. לפי סעיף 4 ניתן לפתוח את התיק בכל עת ואילו בסעיף 5 רק אם אין פסק דין חלוט.
-בניגוד להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בהחלת סעיף 4 לחוק כאשר לא מדובר בשינוי נורמה חברתית, הרי שבהחלת סעיף 5 אין מקום להפעלת שיקול דעת שיפוטי, שכן מלכתחילה ברור שאין מדובר בשינוי נורמה חברתית.
-ההבחנה בין הסעיפים היא בין ביטול איסור לבין שינוי באיסור. כדי לתת משמעות להבחנה יש לשאול- האם המחוקק ויתר על הגנה לערך חברתי או שההגנה על אותו הערך נמשכת, רק במתכונת אחרת. בחלופה הראשונה יחול סעיף 4 ואילו בשניה יחול סעיף 5.
משמעות סעיפים 4 ו 5 לעניין שינוי ו/או תיקון פריטי רישוי בצו רישוי עסקים
ביטול מלא או חלקי של פריטי רישוי
שינויים מקלים בצו רישוי עסקים יכולים להיעשות בכמה מישורים.
ייתכן ביטול מלא או חלקי של פריטי רישוי ואז ניתן יהיה לומר כי בוטל איסור ביחס לאותו העיסוק.
כך למשל ביטול פריט רישוי של "תיקון תקרים (8.9ד לשעבר) תהווה ביטול מלא של פריט רישוי ואילו הגבלת חובת הוצאת רישיון לעסק לאחסון תמרוקים רק אם שטח העסק הינו מעל 200 מ"ר (פריט 1.2ב) תהווה ביטול חלקי של פריט רישוי.
במקרים כאלו, נראה כי היה ואדם עסק בעיסוק מסוים ללא רישיון עסק או בניגוד לתנאיו, והוגש נגדו כתב אישום אך בטרם התברר ההליך או אפילו לאחר סיומו בוטל האיסור יוחלו הוראות סעיף 4 לחוק העונשין, ההליכים יבוטלו ולא תיהיה כל משמעות להרשעה, אם וככל שהייתה כזו.
במיוחד במקרים של ביטול חלקי של חובת רישוי, קיים שיקול דעת לבית המשפט האם להחיל את הוראות הסעיף על המקרה הפרטי.
הקלות ברישוי ללא שינוי פריט הרישוי
ייתכנו הקלות בחובת הרישוי של עיסוק מסוים, ללא ביטול חובת הוצאת הרישיון בגין אותו עיסוק. במקרים אלו לא בוטלה נורמה של חובת הוצאת רישיון לאותו העיסוק, אלא יש שינוי בדרישות לפריט מסוים. מדובר בשינויים כגון: הגדלת מספר האנשים המשתמשים בעסק כתנאי לחיוב בהוצאת רישיון עסק, ביטול אחד או יותר מנותני האישור (למשל: ביטול הצורך באישור משרד הבריאות לייצור תכשירים לשימוש וטרינרי- פריט 3.7א', ביטול הצורך באישור המשטרה לניהול בית קפה ומסעדה – פריט 4.2א') , ביטול הצורך ברישיון על פי חיקוק אחר כתנאי למתן רישיון לפי חוק רישוי עסקים (למשל: בית מטבחיים- פריט 3.1), שינוי בהגדרת פריט הרישוי וכו'.
במקרים כאלו נראה כי הנכון הוא לפעול במסגרת הוראות 5(א) לחוק העונשין. שכן לא בוטל "איסור" אלא שונתה הגדרת הנורמה בלבד, ההליכים נגד בעל העסק יבוטלו רק ככל שלא הוצא נגדו פסק דין חלוט, ולא יופעל שיקול דעת בית המשפט לעניין עצם החלת הסעיף על המקרה.
פסיקה
פסק דין לוי ניתן על רקע ביטול צו רישוי עסקים משנת 1995 והחלפתו בצו חדש משנת 2013 ללא הוראות מעבר. שם נדון מקרה בו בוטל פריט הרישוי של "מסעדה, בית קפה" ובמקומו נקבע פריט רישוי הקובע חובת רישוי ל"בית קפה, מסעדה, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום". בפסק הדין נקבע נקבע כי לא די בביטול החיקוק, אלא נדרש כי יבוטל האיסור על קיום העבירה. לכן אם מופיע בצו החדש פריט רישוי הדומה לזה שבוטל לא ניתן להפעיל את סעיף 4 שכן לא ניתן לקבוע שבוטל "האיסור".
(ראו גם פסק דין זידאן)
בפסק דין גרין נדון מקרה בו לפי הצו משנת 1995 הייתה חובת רישוי של השכרת חדרים על בסיס יומי או שבועי כאשר מספר החדרים עולה על 3 וכן חובת רישוי על בריכות שחיה. על פי הצו החדש שחוקק בשנת 2013, הוחלה חובת הרישוי על השכרת יחידות אירוח למטרות נופש המלווה במתן שירותים לשוכרים כשמספר היחידות המיועדות להשכרה עולה על 4 ואילו חובת הרישוי לבריכה שונתה לבריכה המשרתת מעל 4 יחידות אירוח.
בפסק הדין נקבע כי מדובר בשינוי מהותי ולכן, ככל שההשכרה אינה מלווה במתן שירותים או שמדובר במספר יחידות אירוח הנמוך מ 4 יחול סעיף 4 לחוק העונשין ודין ההליכים המשפטיים להתבטל.
חשוב- יש מעשים שעונים להגדרת עבירה גם לפי הצו החדש ואז סעיף 4 לחוק העונשין לא יחול עליהם. במקרים כאלו, ההעמדה לדין תהיה לפי הסעיף הישן שבוטל ולא לפי הסעיף החדש.
ז"א- אם העובדות המהוות את העבירה אינן מהוות עבירה במועד הדיון בכתב האישום- יש לבטל את כתב האישום ולהפעיל את סעיף 4 אבל אם העובדות המהוות את כתב האישום לפי הסעיף הישן מהוות עבירה גם לפי הצו החדש- אז ניתן להרשיע בגין ביצוע העבירה אבל לפי הסעיף הישן שהיווה עבירה בעת ביצועה, שכן לא בוטל האיסור על המעשה.
(ראו גם בפסק דין פרנץ ופסק דין אוליב)
בפסק דין קרסינטה נדון מקרה בו לבעל עסק היה רישיון לפי הצו של 1995 לניהול בית קפה ומסעדה אך לא היה לו רישיון למכירת משקאות אלכוהוליים לפי פריט 4.8. בשנת 2013 תוקן הצו ולהגדרת אותו פריט 4.2ב' נוסף "כולל מכירת משקאות אלכוהוליים לצריהה במקום". הנאשם טען שפריט הרישוי לפיו יש לו רישיון כולל גם משקאות אלכוהוליים. בית המשפט לא קיבל את הטענה וקבע כי במועד מתן הרישיון הפריט לא כלל מכירת משקאות אלכוהוליים ולפיכך אין בידי הנאשם רישיון למכירת משקאות אלכוהוליים. על דרך המשל הביא בית המשפט דוגמה – אילו פריט 4.2א היה משתנה והיה כתוב בו מכירת כלי נשק, הרי ברור שלא הייתה מתקבלת טענה שיש בידי הנאשם רישיון למכירת כלי נשק. מה שיקבע הוא רישיון לאיזו פעילות בפועל ניתן לנאשם.
אם בוטל פריט רישוי ובמקומו נחקק פריט רישוי שונה מהותית, והעסק אינו טעון רישיון לפי הפריט החדש- יופעל סעיף 4 לחוק העונשין.
אם העסק כן טעון רישיון לפי הפריט החדש, עדיין ההעמדה לדין תיעשה בהתאם להוראות ודרישות הפריט הקודם, שהיה רלוונטי בעת ביצוע העבירה.
אם לאחר שניתן רישיון לפי פריט מסוים הוסף לו אלמנט (כגון מכירת משקאות משכרים), הרישיון הקיים לאחר התיקון לא יכלול את אותו האלמנט.
בפסק דין חביתוש (ספטמבר 2022) נדון מקרה חריג בו הוגש כתב אישום בגין ניהול מחסן משקאות משכרים בשטח של 141 מ"ר. בעלי העסק הורשעו ודינם נגזר.
כשבועיים לאחר מתן גזר הדין, התברר לבעלי העסק כי לאחר מועד ההרשעה ולפני מועד מתן גזר הדין תוקן צו רישוי עסקים ועסק אחסון מסוג זה מחוייב ברישיון רק אם הוא נמצא בשטח של מעל 200 מ"ר. בעת מתן גזר הדין לא הצדדים ולא בית המשפט היו מודעים לתיקון.
במקרה זה התיקון נחקק בטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים ובית המשפט נדרש לשאלה האם להשאיר את ההרשעה על כנה ולבטל את גזר הדין בלבד, שכן החוק תוקן בטרם מתן גזר הדין.
בית המשפט קבע כי התיקון אינו משקף שינוי נורמה כללית. האיסור להפעלת עסק ללא רישיון נותר בעינו והתיקון בצו הינו טכני ומתייחס לשטח העסק בלבד. לא מדובר בשינוי מהותי שנועד לשנות סדרי עולם אלא להקל עם בעלי עסקים קטנים בלבד. לכן, לכאורה היה נכון להותיר את פסק הדין על כנו.
בית משפט קמא בשעה שגזר את הדין, לא ידע על תיקון הצו, ושימת ליבו לא הוסבה לכך. נקבע כי אין באי ידיעת התיקון וכפועל יוצא מתן גזר הדין, להאפיל על העובדה שבדיעבד היה מקום להפסיק את ההליך המשפטי בטרם מתן גזר הדין. במקרה זה נפסק כי גזר הדין בטל מעיקרו.
לגבי ההרשעה נקבע כי לאור הסיפא לסעיף 4 לחוק העונשין הקובעת כי "לא יהיו עוד בעתיד עוד תוצאות הנובעות מן ההרשעה", הרי שאין משמעות להשארת ההרשעה על כנה ללא גזר דין וללא תוצאות הנובעות ממנה ולכן, בנסיבות התמקרה בית המשפט לא הורה על זיכוי הנאשמים אך הורה על הפסקה בדיעבד של ההליך המשפטי בערכאה הראשונה שהוחל בו. ובעצם הכרעת הדין המרשיעה בוטלה.
בפסק דין יחזקאל נדון מקרה של בעל עסק שניהל עסק של אחסנת חומרי בניין ומכירתם ללא רישיון. בין מועד ההרשעה למועד מתן גזר הדין בוטל פריט הרישוי. בית המשפט קבע כי ביטול פריט הרישוי אינו מייצג שינוי נורמה כללית של איסור על ניהול עסק ללא רישיון, אלא מדובר בתיקון טכני בלבד המתייחס לשטח העסק. זהו תיקון שנועד להקל עם בעלי עסקים קטנים בלבד. בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק העונשים בוטל גזר הדין מעיקרו. בנסיבות החריגות של המקרה ביטל בית המשפט גם את ההכרעה המרשיעה, שכן אין לה נפקות ולא יכולות להיות תוצאון כלשהן הנובעות מההרשעה.
פסיקה:
עפמ"ק (ת"א) 1067-08-23 יחזקאל נ. מדינת ישראל ( נבו, 28.8.2023)
עפמק (ת"א) 10289-08-22 חביתוש בע"מ נ. מדינת ישראל ( פורסם בנבו, 22.8.2022)
רע"פ 8273/13 מדינת ישראל ( עיריית תל אביב-יפו) נ. ליאור חיימוביץ' (פורסם בנבו, 25.12.2014)
רע"ס (צפת) 29448-03-13 משטרת ישראל – רישוי עסקים מחוז צפון נ. לוי (פורסם נבבו, 24.6.2014)
רע"ס (צפת) 53822-07-11 עירית צפת נ. גדעון גרין (פורסם בנבו, 14.1.2015)
רעס (קריות) 56766-09-11 מועצה מקומית כפר ורדים נ. משה פרנץ (פורסם בנבו, 25.5.2014)
רעס (קצ') 44521-12-14 ועדה מקומית לתכנון גולן נ. אוליב שירותי שיווק וניהול בע"מ (פורסם בנבו, 5.10.2016)
רעס (ק"ג) 45317-01-14 מדינת ישראל נ. מאיר קרסינטה (פורסם בנבו, 25.3.2015)
רעס (צפת) 34997-06-13 עירית צפת נ. מוסטפא זידאן ( פורסם בנבו, 16.11.2015)