עיקר פרשנות המונחים ברישוי עסקים נוגעת לשאלה האם עסק מסוים טעון רישיון עסק. ובמילים אחרות – האם העסק נכלל ברשימת כ 180 עסקים המצויה בתוספת הראשונה לצו רישוי עסקים. מאחר ורוב רובם של העסקים המנויים בתוספת מצויין בשם לאקוני בלבד, ומאחר והעולם העסקי מתפתח בקצב מהיר מקצב שינוי הוראות הצו הרי שלא אחת נזקקים הרשויות, בעלי העסקים ובתי המשפט להפעיל  כללי הפרשנות לשם בירור משמעותם של מונחים בצו ולצורך החלטה האם העסק הנדון בפניהם נכלל באיזה מפרטי הרישוי המצויים בצו.

כללי הפרשנות התכליתית בקליפת אגוז

כאשר באים לפרש חוקים, טעות נפוצה היא לחשוב שיש רק לנסות להבין מה הייתה כוונת המחוקק. שכן, לא תמיד ניתן לדעת מהי, ולא תמיד ניתן לעמוד על הכוונה מדברי ההסבר לחוק או מדיוני וועדות הכנסת. כך למשל סעיפים רבים בתיקון 34 לחוק רישוי עסקים לא נכללו בטיוטא הראשונה לה צורפו דברי ההסבר. לכן, לא קיימים לגביהם דברי הסבר כלל. כך גם הדיונים בוועדת הפנים של הכנסת בנוסח התיקון אינם מתייחסים בהכרח לכל סעיף וסעיף, ואנו מוצאים עצמנו מול סעיפי חקיקה רבים שאין מקור היכול להבהיר מה הייתה כוונת המחוקק.

סיבה נוספת היא  שחקיקה נועדה להסדיר כללים חברתיים במציאות חיים משתנה. לעיתים בתי המשפט נדרשים לפרש חוקים שנחקקו 20 ו 40 שנה קודם לכן. את החקיקה יש להתאים למציאות החיים בפועל וברור שלא ניתן להסדיר כללים חברתיים באמצעות חוקים הקופאים על השמרים. דברים אלו נכונים במיוחד בתחום רישוי העסקים, שכן תחום משפטי זה מסדיר חיים עסקיים דינמיים המשתנים בקצב מהיר.

בשל סיבות אלו ורבות נוספות, נקבע לא אחת על ידי בית המשפט העליון כי פרשנות חוקים תיעשה על פי כללי הפרשנות התכליתית. בקליפת אגוז  נסביר כי מדובר בפרשנות תלת שלבית.

בשלב הראשון – תיבחן לשונו של החוק ויקבע מהן הפרשנויות הלשוניות המתיישבות עם לשון החוק. פרשנות שאין לה אחיזה בלשונו של החוק לא תוכל להתקבל.

בשלב השני – תיבחן תכלית דבר החקיקה. הפרשנות שתינתן לחוק מתוך כלל הפרשנויות הלשוניות האפשריות תהיה זו המגשימה את תכליתו. מלאכה זו קלה, באופן יחסי, כאשר דנים בפרשנות מונחים מתחום רישוי עסקים, שכן תכלית ומטרת החוק נכתבו כבר בסעיפו הראשון.

בשלב השלישי – אם ישנן מספר פרשנויות לשוניות אפשריות המגשימות את תכלית החקיקה וצריך להכריע ביניהן, יופעל שיקול דעת שיפוטי.

כללי הפרשנות ורישוי עסקים

הצורך בהפעלת שיקול דעת

חלק מהדינמיות הנדרשת בפרשנות הוראות חקיקה בתחום רישוי עסקים נובעת מהעובדה שיישום הוראות החקיקה בתחום זה יצריך, במקרים רבים, הפעלת שיקול דעת, זאת בהינתן שזהו תחום המסדיר חיים עסקיים דינמיים המשתנים בקצב מהיר.
לב ליבו של תחום רישוי עסקים נמצא לא בחוק ולא בתקנות אלא בתוספת לצו רישוי עסקים דווקא. התוספת לצו כוללת רשימה של כ 180 סוגי עסקים, שעל מנת להפעילם יש לקבל רישיון עסק. גם החוק וגם התקנות מסדירים את ההתנהלות הבירוקרטית והאכיפתית הנוגעת לאותם 180 סוגי עסקים.
לפני שמחילים על עסק מסוים את כל מערכת החוקים והתקנות והכללים הקשורים לחוק רישוי עסקים יש להחליט בראש ובראשונה האם  מדובר בעסק הטעון רישיון.
הבעיה הפרשנית העיקרית נעוצה בכך שחלקם הגדול של העסקים הטעונים רישיון מצויינים בצו בשם לאקוני בלבד ולא תמיד ברור מהו התוכן העסקי המתאים לאותו השם.
לכך יש להוסיף כי המונח "עסק" אינו מוגדר בחוק וכי חלקם של סוגי העסקים טעוני הרישיון נרשם בתוספת לפני שנים רבות והשמות שניתנו אז לעסקים שונים לעיתים מהשמות שניתנים להם היום בלשון היומיום.  (ראה: מהו עסק טעון רישיון )

 כך למשל לא ניתן למצא בצו רישוי עסקים מונחים כגון "חנות נוחות" או "פיצוציה" (עסקים הנפוצים כיום) מחד, ומאידך ניתן למצא בו "קיוסק"- סוג עסק שבפועל, על פי הגדרתו בפסיקה (הצו עצמו אינו מגדיר מהו קיוסק), לא קיים כיום. לא ניתן למצא "קיוסק" שלא ימכור קפה או כריכים למשל, עיסוקים המוציאים את העסק  מגדר "קיוסק". (ראה: מהו קיוסק )

כך גם הקלדת המונח "פנסיון" במנוע החיפוש של גוגל תעלה עשרות רבות של פנסיונים לכלבים דווקא, וברור שלא זו הייתה כוונת המחוקק.
ובעודנו דנים בכלבים נוסיף כי בפריט 3.2א נקבע שגידול, אחזקה וטיפול בבעלי חיים מחייבים הוצאת רישיון עסק. גידול עדר כבשים או לול עופות יחייב הוצאת רישיון, גידול עשרות כלבים לשם רבייה ומכירת הגורים יחייב גם הוא רישיון עסק, אבל די ברור כי גידול חיית מחמד אחת או שתיים בבית לא יחייב רישיון. בין שתי הדוגמאות הללו קיימים מקרים רבים, ויש להפעיל שיקול דעת באשר לשאלה האם  מקום מסוים העוסק בגידול בעלי חיים יחוייב ברישיון או לא.

הוספת עיסוקים טעוני רישיון על דרך הפרשנות

רשימת העסקים טעוני הרישוי בצו רישוי עסקים הינה רשימה סגורה. לא ניתן להוסיף עיסוקים טעוני רישיון על דרך הפרשנות, בין היתק משום שחוק רישוי עסקים הינו חוק פלילי שעבירה על הוראותיו עלולה לגרור עונש של עד 18 חודשי מאסר וקנסות משמעותיים (סעיף 14 לחוק). זאת בנוסף לסכנה המרחפת מעל עסק טעון רישיון כי בית המשפטו יוציא צו לסגירתו (סעיף 16 לחוק). 
עם זאת נמצא כי משרד הבריאות הוסיף חובת רישוי של עסק שליחויות מזון על דרך הכללתו בדרישות המפרט האחיד לפריט 4.2ג. כבר הבענו את דעתנו כי הנכון הוא להוסיף פריט רישוי על דרך תיקון הצו ולא על דרך הוספת דרישות במפרט האחיד לפריט רישוי מסוים. (ראה מאמר: משלוח מזון )

"יבוא" הגדרות מונחים מחקיקה אחרת ייעשה בזהירות

בצו רישוי עסיקם קיימים מונחים שאינן מוגדרים בחוק, בתקנות או בצו רישוי עסקים. לעיתים ניתן למצא הגדרות של מונחים אלו בחוקים אחרים. אך"יבוא" ההגדרות לצורך פרשנות המונחים בחוק רישוי עסקים צריך להיעשות בזהירות.

בבית המשפט העליון (בג"צ מסדה) נקבעה הלכה לפיה "חוק חוק והגדרותיו ומטרותיו ואין משמעותו או פירושו של מונח בחוק מסוים בהכרח כמשמעותו או פירושו בחוק אחר, שמטרותיו שונות. היקש או גזירה שווה – אין מקומם כאן….מובן שישנם מקרים שבחוקים שונים יש לאותו מונח או מושג משמעויות שונות. אך העובדה שאותו מונח או מושג מופיע בחוקים שונים איננו אומר – כדבר מובן מאליו – שמשמעו שונה בכל אחד מחוקים אלה, הכל תלוי בתוכן הדברים והקשרם ובמטרתם של החקוקים שמדובר בהם."

פרשנות מונחים בפסיקה

 בפסק דין שער התלמוד בע"מ נקבע כי הגדרת המונח "מלון" בחוקים שונים לא תהיה רלוונטית להגדרתו לעניין חוק רישוי עסקים. הגדרת המונח בהקשר של חוק רישוי עסקים תיבחן לאור מטרות חוק זה. דברים אלו יהיו נכונים גם לעניין הגדרת סוגי עסקים אחרים המנויים בצו. (ראה: על פרשנות מונחים בצו רישוי עסקים )

בפסק דין קריגרים נדונה השאלה האם השכרת דירות מרובות בנכס אחד יכולה להיחשב לניהול "מלון". בית המשפט קבע כי פרשנות כזו הינה פרשנות מרחיבה של המונח מלון לעניין החוק וכי לא ניתן לקבלה. נאמר כי המחוקק קבע שני פריטי רישוי, האחד למלון והאחד להשכרת יחידות אירוח. לפיכך, פרשנות מרחיבה (כפי שהתביעה ביקשה) למונח "מלון" תייתר את הפריט העוסק ביחידות אירוח. בית המשפט סבר כי לא ניתן לנקוט בפרשנות מרחיבה למונח בסעיף אחד בצו המעקרת מתוכן פריט רישוי אחר ויוצרת כפילות משוללת היגיון משפטי.  באותו מקרה נפסק כי השכרת דירות אירוח ללא מתן שירותים פטורה מהדרישות לרישיון עסק (סעיף 38 לפסק הדין).

ככל ששם עסק טעון רישיון מופיע בתקנון בית משותף, נקבע כי על פרשנות המונח יחולו כללי הפרשנות של דיני החוזים.
(ראה: לפני פתיחת עסק יש לבדוק גם את הוראות תקנון הבנית המשותף )

פסיקה

לעניין אימוץ כללי הפרשנות-
רעא 3429/13 ישי רז נ. גוליבר תיירות בע"מ ( פורסם בנבו, 13.4.2014), סעיף 20 לפסק הדין.
עע"ס 4955/07 הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה נ. קרן תורה ועבודה (פורסם בנבו, 26.10.2010), פסקה 30 לפסקהדין.
דנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ. כהן, פ"ד סג(1) 644 (2009), פסקה 10 לפסק דינה של הנשיאה דאז בייניש.
ראה דנ"א 5783/14 עו"ד ליאור צמח נ. אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 12.09.2017), סעיף 52 לפסק הדין. כן ראה הפסיקה הענפה אליה מפנה פסק דין זה.

לעניין פרשנות מונחים בצו רישוי עסקים-
עא (נת') 38530-07-20 שער התלמוד בע"מ (חל"צ) נ. עיריית נתניה (פורסם בנבו, 27.7.2020)
רעס (ת"א) 43965-07-20 מדינת ישראל נ. קריגרים השקעות בע"מ ( פורסם בנבו, 8.9.2022)
בג"צ 441/86 מדה בע"מ נ. פקיד השומה למפעלים גדולים