הן פריט 4.6א והן פריט 4.6ו, מתייחסים ל"יכולת הייצור" של מזון לעניין הדרישות לקבלת אישורם של נותני אישור שונים. הקריטריון  בצו רישוי עסקים ל"יכולת הייצור" הינו משקל בטונות ליום. מהמשמעות הלשונית של פרטי הרישוי ומההגיון הבריא של הבנת תכלית החקיקה, נראה כי לעניין חוק רישוי עסקים "יכולת הייצור" תיקבע לפי משקל המוצרים נטו,  דהיינו משקלם לאחר הייצור ללא אריזה. 
יש לשים לב כי בכל מקרה נדרש רישיון יצרן מאת משרד הבריאות, ויש לעמוד בדרישות המשרד לשם קבלת רישיון זה.

פריט הרישוי הרלוונטיים
בפריט רישוי 4.6א נקבעו חובת הרישוי ונותני האישור לייצור, עיבוד ואריזה של מזון מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טון ליום, ושל מזון מחומרי גלם  שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טון ליום.

בפריט רישוי 4.6ו נקבעו חובת הרישוי ונותני האישור לייצור, עיבוד ואריזת מזון מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום, ושל מזון מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 50 טון ליום.

כיצד יבדק משקל "יכולת הייצור" לעניין חוק רישוי עסקים

מפרטים אחידים – לא ניתן למצא הגדרה

 לשני הפריטים האמורים אמנם פורסמו מפרטים אחידים, אלא שלא ניתן להיעזר במפרטים אלו לעניין ההגדרה של חישוב כושר הייצור, זאת במיוחד לאור העובדה שביחס לשני פריטי הרישוי ניתן פטור למשרד הבריאות מפרסום מפרט אחיד ואילו למשרד להגנת הסביבה ניתן פטור מפרסום מפרט אחיד לגבי פריט 4.6א בלבד.
עיון במפרטים אחידים שפורסמו אינו מספק הגדרה ל"יכולת הייצור".
יובהר כי משמעות העדר מפרטים אחידים של נותני האישור האמורים אינה כי אין לנותני אישור אלו דרישות לשם מתן אישורים אלא כי דרישות אלו אינן מפורסמות כמפרט אחיד בלבד, וכי דרישות נותן האישור לשם מתן אישורו יימסרו באופן פרטני למגיש הבקשה.

חוק המזון

ייצור המזון מפוקח בישראל על ידי שירות המזון במשרד הבריאות והוא הגורם שדרישותיו נגזרות מהיקף המזון המיוצר בעסק.
יש לשים לב כי בכל מקרה יידרש בעל העסק בהוצאת רישיון יצרן כתנאי לקבלת רישיון עסק. 
מפרסומי משרד הבריאות נראה כי על מנת לקבל רישיון יצרן על מתכנן העסק לספק נתונים לגבי כמות התוצרת הגמורה, חומרי הגלם, חומרי העזר וחומרי האריזה, בפרמטר יומי.  קיימת הפרדה בין ההתייחסות לחומרי הגלם הנכנסים לבית העסק לבין המוצר הסופי המסופק לצרכן.

לשון החוק
בהעדר הגדרה ל"יכולת הייצור" נפנה, למשמעות בעברית של ניסוח הפריטים, להיגיון הבריא ולמטרת קביעת עיסוקים אלו כטעוני רישוי.
נראה שפשוטו של האמור הינו הפירוש המתאים – כאשר מדובר על יכולת ייצור הכוונה היא למוצר הסופי אותו מייצר העסק ואותו צורך הצרכן. דהיינו משקלו המוצר לצרכן נטו ללא האריזה. 
חקיקה:
צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)  – פריטים 4.6א ו- 4.6ו