סירוב למתן רישיון עסק בשל אי עמידה בתכליות דיני התכנון והבניה ("סירוב הנדסה") הינו החלטה במישור דיני רישוי עסקים. לכן אם בעל העסק חולק על הסירוב עליו להגיש השגה על ההחלטה לפי הוראות חוק רישוי עסקים.
עם זאת, קיימת פסיקה מוקדמת לפיה הגוף המוסמך והמקצועי הנכון לדון בהחלטות על פי דיני התכנון והבניה (כגון הודעה לרישוי עסקים כי על העסק להוציא היתר שימוש חורג) הוא הגוף המוסמך במסגרת דינים אלו. 
במאמר זה סקרנו את פסקי הדין ומשמעותם, והצענו לרשויות להקים וועדות פנימיות משותפות שידונו בהיבטים השונים של סירוב לרישיון על רקע אי עמידה בתכליות דיני התכנון והבניה (וועדות הקיימות כבר במספר רשויות). וועדות כאלו יוכלו לחסוך הליכים ארוכים ויקרים הן מבעלי העסקים והן מהרשויות עצמן. 

המאמר נכתב על ידי אלחנן משי ועו"ד שושי יוסקוביץ'

אנו מודים לכל מי שהעיר הערות מועילות לתוכן המאמר

עודכן ביום 1.3.22 

פסק דין שר חניונים ( מחוזי 2021) – החלטה לסרב למתן רישיון עסק בשל התנגדות הנדסה היא החלטת רשות הרישוי

בדצמבר 2021 פורסם פסק דין שר חניונים. בפסק הדין נדון מקרה בו בעלי העסק נדרשו להוציא היתר לשימוש חורג לנכס בו הם מנהלים את עסקם, לשם קבלת רישיון עסק. בעלי העסק טענו כי לשם הפעלת חניון לא נדרש היתר לשימוש חורג. בית המשפט דן בשאלה- מה הדרך הנכונה לתקוף משפטית את ההחלטה הדורש זאת מהם.

בית המשפט פסק כי דחיית בקשה לרישיון עסק בשל הצורך בהיתר לשימוש חורג בנכס הינה החלטה של רשות רישוי עסקים, וכי על פי חוק רישוי עסקים דחיה כזו אינה מקנה זכות ערר לוועדת הערר לענייני תכנון ובניה (סעיף 25 לפסק הדין).

עוד נקבע כי אין לוועדת הערר לתכנון ובניה סמכות לדון בהחלטות של רשות רישוי עסקים, ובכלל זה תנאי לפיו נדרש היתר לשימוש חורג. (סעיף 29 לפסק הדין).

האנומליה בתוצאת פסק הדין- בית המשפט ציין כי קיימת אנומליה מסוימת בכך שבאופן הרגיל מבקש היתר שמתנגד לפרשנות הרשות לעניין ההיתר, זכאי לבירור טענותיו בפני וועדת הערר לתכנון ובניה. אם אותו אדם מבקש רישיון עסק, בקשתו לרישיון עסק מסורבת בשל דרישה להוצאת היתר והוא מתנגד לפרשנות הרשות לעניין ההיתר, הוא אינו זכאי לפנות לוועדת הערר אלא עליו לפנות בהליכים לפי חוק רישוי עסקים.

יצויין- באותו פסק דין, בית המשפט דן גם בשאלה האם נדרש היתר לשימוש חורג לנכס, וזאת מכוח סמכותו כבית משפט לעניינים מנהליים המוסמך לדון הן בענייני רישוי עסקים והם בענייני תכנון ובניה.

משמעות פסק הדין –
מחלקת או אגף ההנדסה הנותנים תשובה לרשות הרישוי האם העסק מקיים את תכליות דיני התכנון והבניה, אינם "נותן אישור" כהגדרתו בחוק. זהו גוף המהווה חלק מהרשות המקומית, אשר מחווה את דעתו בפני רשות הרישוי.

לכן- סירוב למתן רישיון עסק בשל אי עמידה בדרישות דיני התכנון והבניה הוא סירוב של רשות הרישוי.

השגה על סירוב לרישיון בשל סיבה זו תוגש בדרך בה מוגשת השגה על כל החלטה אחרת של רשות הרישוי, ולא בדרך של ערר על החלטת וועדה מקומית.

ועוד עולה מהאמור בפסק דין זה, כי הסמכות לרכז את הדיון תחת קורת גג אחת, הן במישור רישוי עסקים והן במישור דיני תכנון ובניה מצויה בידי בית המשפט לעניינים מנהליים אך אינה מצויה בידי הרשות המקומית.

פסק דין חניוני דן אל (מחוזי, 2011) – תקיפת דרישה להוצאת היתר לשימוש חורג לשם קבלת רישיון עסק, תיעשה במסגרת הליכי ערר לפי דיני התכנון והבניה.

להשלמת התמונה חשוב להכיר את פסק דין חניוני דן אשר קדם ב 10 שנים לפסק דין שר חניונים. בפסק הדין נדון מקרה בו חברת החניונים התבקשה להוציא היתר לשימוש חורג לשם קבלת רישיון עסק לניהול חניון בתל אביב. לאחר שהוועדה התכנונית אישרה הוצאת ההיתר, התבקשו בעלי החניון לשלם היטל השבחה. בשלב זה הודיעו בעלי החניון כי לפי התוכניות הקיימות, היתר לשימוש חורג כלל לא נדרש ולכן יש לתת להם רישיון עסק ללא צורך בהיתר לשימוש חורג. עיריית תל אביב טענה כי אם בעלי העסק רצו לתקוף את ההחלטה בדבר הצורך בקבלת היתר לשימוש חורג, היה עליהם למצות הליכים במישור דיני התכנון והבניה.

בית המשפט קיבל את הטענה שוועדת הערר היא הגוף המקצועי והמיומן לבחון שאלות הנוגעות  לענייני תכנון ובניה ובהן הנושא של שימוש חורג.

לשיטת בית המשפט באותו פסק דין, היה על חברת החניונים למצות הליכים בפני וועדות הערר התכנוניות, לפי דיני התכנון והבניה בטרם תפנה לבית המשפט בעניין העדר הצורך במתן היתר לשימוש חורג לשם קבלת רשיון העסק.

משמעות פסק הדין היא כי החלטה של "ההנדסה" ששימוש בנכס לצרכי העסק הספציפי אינה מקיימת את תכליות דיני התכנון והבניה מהווה בפועל  "החלטה תכנונית". על החלטה תכנונית ניתן להגיש ערר.

יצויין כי על פי פסק דין שר חניונים– תוצאת פסק דין חניוני דן אל מהווה את הדין הרצוי, בעוד הדין המצוי מחייב השגה על החלטת רשות רישוי עסקים בלבד.

ייתכן ועל בעל העסק יהיה להגיש השגה על פי חוק רישוי עסקים וערר על פי חוק התו"ב

מאחר ופסקי דין של המשפט המחוזי הנם מנחים אך לא מחייבים, בהחלט ייתכן כי על בעל העסק זהיר יהיה להגיש גם השגה על עצם הסירוב למתן רישיון וגם ערר על ההחלטה התכנונית. ברור כי מסקנה זו מובילה לתוצאה גרועה לבעלי העסקים שייאלצו לשאת בעלויות של שני הליכים מול הרשויות ובסיכון שרשות הרישוי לא תעכב את הוצאת הסירוב עד למיצוי ההליכים מול רשויות התכנון והבניה.

[בקשה לעיכוב  החלטת הסירוב- במקרה של הגשת השגה וערר ניתן, במסגרת הליכי השגה, לבקש כי ההחלטה בדבר הסירוב למתן רישיון תעוכב עד לקבלת ההחלטה במישור ההנדסי שאם לא כן, על פי הוראות סעיף 7ג5(ב) לחוק רישוי עסקים, הסירוב למתן רישיון עסק יהיה תקף עד לקבלת החלטה אחרת, על כל המשתמע מכך].

להיות חכם או צודק ? הקמת וועדות רשותיות שנועדו לפשט הליכים

 אחוז ניכר ביותר של סירוב למתן רישיון עסק נעוץ באי עמידת העסק בדיני התכנון והבניה. על כך נשפכו כבר גלונים של דיו (ואלפי מגה בייטים ממוחשבים).
, קיימת דרך "חכמה" בה יכולות לנקוט הרשויות על מנת שלא להגיע לאבסורד שצויין בפסק דין שר חניונים, ועל מנת שלא לגרור בעלי העסקים להליכים משפטיים ארוכים ומורכבים וכך גם לא להיגרר להליכים אלו בעצמן.
המפתח להקלה על בעלי עסקים בסוגיות המערבות החלטות מתחום רישוי עסקים עם החלטות מתחום דיני התכנון והבניה ננמצא בידי הרשויות.
פתרון זה ננקט על ידי מספר רשויות מקומיות בהן הוקמו וועדות בהן יושבים נציגי ההנדסה ונציגי רישוי עסקים. וועדות אלו נועדו לבחון האם ניתן לפתור את בעיית העסק הספציפי מבלי להידרש להליכי השגה וערר. 

מוצע לבעל עסק שבקשתו לרישיון סורבה על ידי ההנדסה בשל אי התאמה לדיני התכנון והבניה והוא סבור כי ההחלטה אינה מוצדקת, לבדוק ברשות המקומית בה ממוקם העסק האם קיימים הליכים כאלו, ולבקש כי ייעשה בהם שימוש.

בקשות למתן היתרים לשימוש המבוקש ייעשו על פי דיני התו"ב

להשלמת התמונה חשוב להוסיף כי, ככל ועל מנת לקבל "אישור הנדסה" לשם קבלת רישיון עסק,  נדרש להגיש בקשות במישור דיני התכנון והבניה, (כגון בקשה להיתר לשימוש חורג), בקשות אלו יוגשו במסגרת דיני התכנון והבניה ויידונו ככאלו (כולל הליכי הגשת ערר על החלטת הוועדה המקומית וכו').

פסיקה-
עתמ (ת"א)2083/07  חניוני דן אל בע"מ נ. רשות הרישוי [פורסם בנבו, 26.1.11]
עתמ (ת"א) 62366-11-20 ש. ל. שר חניונים בע"מ נ. עיריית תל אביב יפו ואח' [פורסם בנבו, 29.11.2021]
עתמ (ת"א) 44727-03-19 אייל מרחב נ. עיריית תלן אביב רשות הרישוי (פורסם בנבו, 20.92023)

ראה:  השגה על החלטת גורם מאשר או רשות הרישוי