מדוע אירועים דתיים וטקסים אינם טעונים רישיון עסק

לאור האמור במאמרנו כיצד ניתן לדעת האם אירוע טעון רישיון עסק בו נכתב כי אירועים דתיים וטקסים אינם טעונים רישיון עסק, נשאלנו מה הבסיס החוקי לאמירה זו.
לאור חשיבות השאלה, במיוחד בימים אלו, בחרנו לענות עליה באתר זה בפירוט.

תשובה זו נכתבה על ידי אלחנן משי ועו”ד שושי יוסקוביץ’ במשותף

רשימת העסקים טעוני הרישיון הינה רשימה סגורה

ראשית יש להבהיר את נקודת המוצא לשאלת החיוב בהוצאת רישיון עסק.

לא כל העסקים והעיסוקים במדינת ישראל טעונים הוצאת רישיון עסק לשם הפעלתם. בתוספת לצו רישוי עסקים יש רשימה של כ 200 עיסוקים הטעונים רישיון עסק.

כל עיסוק שאינו נמנה על רשימה זו אינו טעון רישיון עסק.

עיסוק שאינו נמצא ברשימת העסקים טעוני הרישוי בתוספת לצו רישוי עסקים- לא יהיה טעון רישוי לפי החוק.

אירועים רבי משתתפים נמנים על קבוצה 7 בצו- עינוג ציבורי

מאחר והשאלה שנשאלנו נובעת מכך שאירועים דתיים וטקסים הינם אירועים רבי משתתפים- יש לבדוק לאיזו קטגוריה בצו, עריכת אירועים וטקסים אלו יכולה להשתייך.

אירועים רבי משתתפים נדרשים להוצאת רישיון עסק ככל והם נמנים על עיסוקים המנויים בקבוצה 7 לצו רישוי עסקים- קבוצה המחייבת רישוי של עיסוקים מסוג “עינוג ציבורי”.

מהו “עינוג ציבורי” ואיזה עיסוק יכלל בפריט 7.7.ה’ כאירוע תחת כיפת השמים הטעון רישיון

המונח “עינוג ציבורי ” מוגדר בסעיף 3(ב) לחוק.

“עינוג ציבורי” – הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים.”

לפיכך- כל העיסוקים הנמנים על קבוצה 7 בצו רישוי עסקים יהיו אך ורק סוגי עיסוקים העונים להגדרת “עינוג ציבורי”. ככל שיש ספק לגבי סוג עיסוק מסוים- האם הוא טעון רישיון עסק או שלא- יש לבדוק האם הוא עיסוק מסוג “עינוג ציבורי”.

פריט 7.7.ה’- “אירועים תחת כיפת השמים”

עוד נוסיף כי כאשר אנו נשאלים מדוע טקסים ואירועים דתיים אינם טעונים רישיון עסק- הכוונה היא מדוע אירועים אלו אינם נכללים בפריט 7.7.ה’- המכונה בעגה המקצועית ” אירועים תחת כיפת השמים”.

הגדרת העיסוקים הנכללים בפריט 7.7.ה’-“… מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים שנועדו ל 500 משתתפים ויותר”.

אירועי תרבות בידור וספורט הנמנים על פריט 7.7.ה- לא יחרגו מגדר העיסוקים המוגדרים כ”עינוג ציבורי”- ולכן  מאחר ואירוע דתי ו/או טקס אינם נכללים באיזה מהגדרות ה”עינוג הציבורי”  הם אינם יכולים להיכלל בהגדרת איזה מהפרטי הרישוי בקבוצה 7 ובכלל זה פריט 7.7.ה’.

אירוע דתי ו/או טקס אינם נכללים בגדר “עינוג ציבורי” כמשמעותו בחוק רישוי עסקים ולא יפורשו כנדרשים רישיון לפי איזה מפרטי הרישוי הנמנים על קבוצה 7 בצו רישוי עסקים.

חוק הבטיחות במקומות ציבוריים ותקנותיו

חשוב– הגם בחוק רישוי עסקים אינו חל על אירועים וטקסים, כמפורט לעיל, הרי שעל סוגי אירועים אלו יחולו הוראות חוק הבטיחות במקומות ציבוריים.

ולפרקטיקת החיים

נושא הבטיחות באירועים דתיים וטקסים הוא נושא טעון וסבוך.

ראשית- משום שנושא הבטיחות בישראל אינו מוסדר עדיין, לא קיימים תקנים המסדירים אירועים  ו/או בניית מתקנים לאירועים אלו והשוק בעניין זה פרוץ.

בתיקון 34 הוסף לחוק סעיף 3(א)(2) לפיו: “לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק של עינוג ציבורי שהוא אירוע מרובה קהל המתקיים תחת כיפת השמים או שלא במבנה של קבע, אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו, מאת מורשה בטיחות שהרשה לעניין זה שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, בהתאם להוראות שקבע השר האמור לפי חוק זה או לפי כל דין.” 

הוראת חוק זו מתייחסת לפריט 7.7.ה בלבד.

אין מחלוקת כי יש לקבוע תקני בטיחות וביטחון שוטפים לקיום טקסים ואירועים דתיים המוניים, (יש גם לקבוע מפורשות כי כללים אלו חלים על אירועים אותם מארגנת המדינה) אך אין הדבר אומר שיש לכלול אירועים אלו במנגנון רישוי עסקים- אלא כי יש להסדיר ביטחון ובטיחות המשתתפים בלבד. לצורך כך קיים חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, והיה ראוי כי יקבעו תקני בטיחות בהקדם.

אין היגיון בקביעה כי כל טקס השבעה בכותל המערבי, כל תפילה המונית שם, כל תפילה בהר הבית בימי שישי, או תפילות חג המולד בכנסיית הקבר יידרשו לרישיון עסק.

יש היגיון בהסדרת הביטחון והבטיחות של  אירועים המוניים דתיים ככאלו, והחקיקה לכך כבר קיימת.

ראה גם:

ועוד לשאלת האחריות לאישור ולבטיחות באירועים המוניים
העדר תקינה וחקיקה לבטיחות באירועים המוניים
“עינוג ציבורי”- בחוק רישוי עסקים ובחוק הבטיחות במקומות ציבוריים
מהו “עינוג ציבורי” – סעיף 3(ב) לחוק