הרשות צריכה לגלות מידע בדבר קיומו של צו סגירה שיפוטי לעסק

נשאלנו האם רשות צריכה לגלות לאדם, המבקש לברר אפשרות פתיחת עסק במקום מסוים, כי לעסק שנוהל במקום בעבר הוצא צו סגירה שיפוטי, והשבנו בחיוב.

צו סגירה שיפוטי לפי סעיף 16(3) לחוק רישוי עסקים תקף כלפי כל אדם

צו סגירה שיפוטי יוצא לעסק לאחר שכנגד בעליו נוהלו הליכים משפטיים.

לכאורה, ניתן היה לחשוב כי מידע לגבי צו הסגירה יהיה מידע פרטי, הנוגע למי שנגדו נוהלו ההליכים השיפוטיים, ואשר עקב הרשעתו הוצא אותו הצו.

אך, הוראות סעיף 16 לחוק רישוי עסקים הדנות בהוצאת צו סגירה לעסק לאחר הרשעת בעליו, קובעות כי צו הסגירה, בנוסף לכך שהוא אוסר על אותו אדם לנהל עסק באותו המקום, אוסר בכלל לנהל עסק באותו המקום ללא רישיון.

בסעיף 16(3) לחוק רישוי עסקים נקבע כי אם אדם הורשע על עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל “לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין…. אלא אם בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה”.

משמעות ההוראה בסעיף היא, שהצו המורה שלא לנהל עסק באותו מקום ללא רישיון או היתר חל על כל אדם באשר הוא, ולא רק על מי שניהל את העסק בפועל.

האדם הרגיל אינו יכול לדעת על קיומו של צו סגירה שיפוטי

אמנם הליכים משפטיים הינם פומביים, אך בפועל לאדם הרגיל אין גישה למידע,  האם קיים צו סגירה כזה.

המידע בדבר קיומו של אותו צו סגירה מצוי בידי רשות הרישוי, ולכן, בהיותו מידע רלוונטי לאדם המבקש לפתוח עסק באותו מקום, היא צריכה לתת מידע זה  לאותו אדם.

ניתן אמנם לטעון כי אף אחד אינו אמור לפתוח עסק מבלי שיהיה בידיו רישיון, ומרגע שעשה זאת ממילא הוא עבריין. מי שפותח עסק ללא רישיון, וכתוצאה מכך מוצא עצמו מפר צו שיפוטי, יכול לבא בטענות רק אל עצמו. אילו היה נוהג כדין, ולא פותח את העסק בטרם יהיה בידיו רישיון או היתר לניהול העסק- לא היה מוצא עצמו באותה צרה.

אלא שבתוך עמנו אנו יושבים. ייתכן כי “בשנה הבאה” (כמאמר השיר), אף אדם לא יפתח ולא ינהל עסק ללא שיש בידיו רישיון או היתר כדין. אך, במציאות חיינו כיום, תופעת פתיחת העסקים, טרם החזקת רישיון בפועל, עדיין נפוצה ביותר. נציין בקצרה כי, הסיבות לתופעה זו רבות ואינן נעוצות אך ורק בבעלי העסקים.

הרשות צריכה למסור את המידע המצוי ברשותה ביחס לצוי סגירה שיפוטיים 

מאחר והמידע בדבר קיומו של צו סגירה שיפוטי מצוי בידי הרשות, ומאחר ואדם שיפתח את העסק ללא רישיון או היתר יהיה צפוי לא רק לכך שיוגש נגדו כתב אישום בגין ניהולו של העסק ללא רישיון, אלא אף יכול למצא עצמו מפר צו שיפוטי קיים- נכון הוא שהרשות תמסור מידע בדבר קיומו של אותו הצו, המצוי ברשותה, לציבור המבקש לקבלו.

מאחר וצו שיפוטי לסגירת עסק לפי סעיף 16(3) לחוק רישוי עסקים הינו צו התקף כלפי “כולי עלמא” ולא רק כלפי בעל העסק שנגדו נוהל ההליך המשפטי, צריכה הרשות למסור מידע בדבר קיומו של צו כאמור למי שמבקש את המידע.

חקיקה:

  חוק רישוי עסקים, התשכ”ח- 1968 – סעיף 16(3)