הוצאת צו סגירה לפי סעיף 22ב אינה מונעת הגשת כתב אישום

בפסק דין ניניו ( שלום) נקבע כי, מאחר ומטרת הוצאת צו סגירה לפי סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים, היא מניעתית ולא עונשית ואינה מסתיימת בהרשעה, הרי שניתן להגיש נגד בעל העסק גם כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון ולא תעמוד לו טענת ההגנה של “סיכון כפול”.

אנו מודים למשרד עו”ד נועה טלבי ושות’ על משלוח פסק הדין אלינו.

עיקרי עובדות המקרה

באוגוסט 2019, הוצא כנגד עסק ובעליו, בהסכמת הצדדים, צו סגירה לפי סעיף 22ב (צו סגירה שיפוטי ללא הגשת כתב אישום).  על פי מידע שהיה בפני הרשות, הבעלים לא הפסיקו את פעילותם בעסק למרות הוצאת צו הסגירה, ובנובמבר 2019 הוגש נגד בעלי העסק כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון.

אחת מטענות בעלי העסק הייתה שלא ניתן להגיש כתב אישום בגין אותם מעשים ואותן עובדות לאחר שכבר הוצא צו סגירה שיפוטי לפי סעיף 22ב. זוהי טענת הגנה בשל  “סיכון כפול”.

[יוסבר בקצרה כי בסעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי נקבע כי אין דנים אדם פעמיים בשל מעשה אחד. דהיינו, לא ניתן להעמיד אדם פעמיים לדין בגין אותה העבירה ובגין אותן עובדות. משמעות טענת “סיכון כפול” היא כי אותו אדם כבר נדון בעבר בגין אותה עבירה ואותן עובדות ולכן לא ניתן להגיש נגדו שוב כתב אישום].

הסוגיה המשפטית שעמדה על הפרק- ההבדל בין הליכים לפי סעיף 22ב לחוק ובין ההליכים המתנהלים לאחר הגשת כתב אישום

כאמור, בעלי העסק טענו כי הגשת כתב אישום נגדם בגין ניהול עסק ללא רישיון, לאחר שכבר הוצא נגד העסק צו סגירה שיפוטי לפי סעיף 22ב לחוק מעמידה אותם ב “סיכון כפול”. דהיינו, לטענתם מדובר בהליך כפול של ניהול הליכים משפטיים פלליים נגדם בגין אותם מעשים ואותן עובדות.

הוצאת צו סגירה שיפוטי לפי סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים אינה מותנית בנקיטת הליכי אכיפה נוספים, משפטיים ואחרים, נגד בעל העסק. תוצאת הליך כאמור הינה הוצאת צו שיפוטי האוסר על הפעלת העסק.

בניהול הליך משפטי לפי סעיף 22ב אומנם נקבע כי הצו יוצא לאחר דיון במעמד שני הצדדים, דהיינו לאחר שגם בעל העסק הביע את עמדתו בפני בית המשפט, אך לא מדובר בהליך של שמיעת ראיות, ולא מדובר בהליך המסתיים בהרשעה של בעל העסק.

כל שצו לפי סעיף 22ב מקנה הוא הוראה שיפוטית שלא להפעיל עוד העסק. בעל העסק אינו צפוי להיענש בגין ניהול עסקו ללא רישיון.

לעומת זאת משמעות הגשת כתב אישום לפי הוראות סעיף 14 לחוק, הינה כי בסופו של יום, לאחר שמיעת מלא הראיות בתיק, לפי כללי המשפט הפלילי בעל העסק יורשע בעבירה פלילית וייענש. צו הסגירה, שבדרך כלל מוציא בית המשפט על פי הוראות סעיף 16 לחוק רישוי עסקים, לאחר הרשעת אדם בניהול עסק ללא רישיון, אינו עונש פלילי אלא, כפי שנקבע באותו הסעיף, הוא בא בנוסף לענישה.

בעוד שהמטרתו של הליך לפי סעיף 22ב לחוק הינה הוצאת צו סגירה לעסק, ללא ניהול כל הליך משפטי נוסף, הרי שבהליך פלילי מלא שבו מוגש כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון, ההליך יסתיים בהרשעה ובענישה ואילו צו הסגירה הינו הוראה נילווית למהות ההליך.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט פסק כי, אמנם הליך לפי סעיף 22ב אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים, אך אין מניעה לקיומם של הליכים נוספים בגין אותו העניין. מטרתו של צו שיפוטי לפי סעיף 22ב היא מניעתית ולא עונשית ותכליתו למנוע המשך שימוש במקום לשם ניהול העסק הפועל ללא רישיון.

לעומת זאת- תכליתה של הגשת כתב אישום רחבה יותר- היא גם מניעתית וגם עונשית. ולכן הגשת כתב אישום לאחר הוצאת צו לפי סעיף 22ב אפשרית. יותר מכך- הליך המתחיל בכתב אישום יכול להסתיים בהרשעה, וזאת בניגוד להליך לפי סעיף 22ב.

ולכן נקבע כי, מאחר והליך לפי סעיף 22ב לא העמיד את בעלי העסק בסיכון של הרשעה, הרי שהגשת כתב אישום לאחר הוצאת הצו אינה יוצרת “סיכון כפול”.

אין מניעה להגשת כתב אישום נגד עסק גם אם הוצא לו כבר צו סגירה לפי סעיף 22ב לחוק רישוי עסקים.

פסיקה:

רע”ס 55956-11-19 עיריית יבנה נ. ניניו ואח’ (טרם פורסם, 3.2.2021)

לעניין סעיף 22ב לחוק ראה גם:

  תיקון 34- צו הפסקה שיפוטי- סעיף 22ב
צו סגירה שיפוטי לפי סעיף 22ב- בעקבות פסק דין חמו