ביטול רישיון – שיקולים וחובות הרשות

ביטול רישיון ייעשה על פי הוראות סעיף 7ג לחוק.

בפסק דין בלעום הודגשו מספר קריטריונים, אשר על הרשות לעמוד בהם בבואה לבטל רישיון עסק: סמכות הביטול נתונה לרשות הרישוי ולא לראש הרשות המקומית, יש לפרט ולנמק את סיבת הביטול, יש לערוך שימוע קודם לקבלת ההחלטה בדבר הביטול וקיימת חובת התייעצות עם נותן האישור אשר דרישותיו לא קויימו.
מאמר זה מפרט את הקריטריונים והדגשים בפסק דין זה, הנוגעים לביטול רישיון באופן כללי. 

לבעל עסק המפעיל מזנון בבית ספר מתוך פתח בחומה החיצונית של בית הספר, שהוא גם חלון במחסן ביתו, ניתן רישיון.

לאחר כ 4 חודשים הודיעה לו הרשות כי רישיונו מבוטל מאחר וניתן בשגגה, כי רישיון העסק יפוג בתוך 60 יום וכי אם ברצונו להעלות טענות נגד הביטול הוא רשאי לבקש שייערך לו שימוע. תוך כדי ההליכים המשפטיים התברר כי אחת הסיבות לביטול הייתה, שמתן הרישיון פוגע בהתחייבותה של הרשות כלפי זוכה אחר במכרז להפעלת מזנון בבית הספר. בהמשך הרשות הוסיפה עילת ביטול של אי עמידה בדיני התכנון והבניה.

בית המשפט קבע כי ביטול הרישיון נעשה שלא כדין ודינו להתבטל תוך הדגשת הנקודות הבאות:

  • על רשות שבאה לבטל רישיון עסק בר תוקף של עסק פעיל, לנהוג בזהירות ובמתינות בהפעלת סמכותה. הסיבה לכך היא הגנה על ציפייה לגיטימית של בעל רישיון כי זה יעמוד בתוקפו (ציפייה שכמעט ואינה קיימת כאשר באים לבקש רישיון חדש).
  • סמכות הביטול נתונה לרשות הרישוי ולא לראש הרשות המקומית. כאשר ראש רשות מקומית מבטל רישיון יש להראות כי הוא גם ראש רשות הרישוי.
  • “שגגה” איננה עילת ביטול- יש לנמקה ולהסבירה במסגרת הודעת הביטול. זאת אומרת, שגם אם רשות סברה שניתן רישיון עסק מתוך טעות- יש להסביר ולנמק בהודעת הביטול מהי הטעות ומדוע היא מצדיקה ביטול הרישיון.
  • חובה על רשות הרישוי לערוך את השימוע טרם קבלת ההחלטה בדבר הביטול.
  • על פי הוראות סעיף 7ג (ב) לחוק קיימת חובת התייעצות עם “נותן האישור” הרלוונטי אשר אי קיום מטרת החוק עליה הוא מופקד מהווה עילה לביטול, וזאת בטרם ביטול רישיון על ידי רשות הרישוי.
    *לעניין זה נבקש לציין- כי קיימים תנאים למתן רישיון שנקבעו על ידי הרשות המקומית, שנועדו לקיים את מטרות החוק, ובכללם עמידה בתכליות דיני התכנון והבניה.
    לעניין ביטול רישיון בשל שינוים מבניים ראה-
    כיצד על הרשות לנהוג כאשר נעשים שינויים מבניים בעסק הפועל ברישיון
  • הפרה של חוזה על ידי הרשות אינה עילה המצדיקה ביטול של רישיון על פי חוק רישוי עסקים. פעולה של הרשות בתחום המשפט הפרטי (התקשרות בחוזה עם מפעיל מזנון) לא יכולה לשמש עילה להפעלת סמכות מנהלית כלפי צד שלישי. זהו טעם זר שאינו מתיישב עם מטרות חוק רישוי עסקים.
  • כאשר העילה העיקרית לביטול הרישיון (במקרה הנדון- הגנה על אינטרס מסחרי של הרשות) חורגת מסמכות הרשות, לא תעמוד עוד לרשות “חזקת התקינות המנהלית” ונטל ההוכחה כי פעלה כדין יוטל על כתפיה ביחס לעילות אחרות לביטול (במקרה הנדון- אי עמידה בדיני התכנון והבניה). נטל הראיות מתהפך ומכאן על הרשות להוכיח כי פעלה כדין.

על הרשות הבאה לבטל רישיון לנקוט בזהירות ובמתינות בשל אינטרס ההסתמכות של בעל העסק.
סמכות הביטול נתונה לרשות הרישוי ולא לראש הרשות המקומית.
“שגגה”  וחשש להפרת חוזה מסחרי של הרשות אינן עילת ביטול.
יש לערוך שימוע טרם קבלת ההחלטה על הביטול.
על הרשות לקיים את חובת ההתייעצות עם נותן האישור הרלוונטי טרם ביטול .

חקיקה:
חוק רישוי עסקים התשכ”ח- 1968 – סעיף 7ג

פסיקה:
עתמ (מרכז) 40911-05-18 בלעום נ. עיריית טייבה ( פורסם בנבו, 25.11.2020)