בית משפט השלום בחיפה קבע כי ניהול עסק ללא רישיון לא יהווה בהכרח עילה לפינוי דייר מוגן, גם אם, על פי הסכם השכירות, ניהול העסק ללא רישיון מאפשר פינוי כאמור. 

עודכן ביום 7.3.26

בפסק דין חברת הנמל נדון מקרה בו חברה מסוימת (התובעת) רכשה בניין כאשר בקומת הקרקע מצויים דיירים מוגנים עוד מאז שנת 1992 (הנתבעים). על פי הסכם השכירות המקום הושכר לנתבעים, בשכירות מוגנת, למטרת פאב-מסעדה. רישיון העסק ניתן, ככל הנראה, למכירת כריכים בלבד. לטענת התובעת במקום מתנהל פאב ומוגש בו מזון מבושל ומטוגן ולפיכך העסק מתנהל ללא רישיון.

על פי הסכם השכירות המוגנת התחייבו הנתבעים לנהל את העסק על פי חוק ולהשיג את הרישיונות הנדרשים, ולמשכירה קיימת זכות לתבוע פינוי מיידי באם השוכרים לא יעשו כן. (יצויין כי בהסכם היה סעיף גורף לפיו כל הפרה תזכה את המשכיר בפינוי הדייר המוגן).

בית המשפט לא אישר את פינוי הדיירים המוגנים, זאת מכח סמכותו על פי הוראות סעיף 132(א) לחוק הגנת הדייר הקובע כי "על אף קיומה של עילת פינוי רשאי בית המשפט לסרב לתת פסק דין של פינוי אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק לתתו", ועל פי הוראות סעיף 131(4) לאותו החוק הקובע, בין היתר, כי שימוש במושכר למטרה לא חוקית יהווה אמנם עילה לפינויו, אך "שימוש במושכר ללא רשיון הדרוש לכך על פי דין אין בו, כשלעצמו, משום שימוש למטרה בלתי חוקית". (לעניין זה ראה גם פס"ד קליימן)

בית המשפט שקל גם את נסיבות המקרה הספציפי- העסק מתנהל ללא רישיון כשלושה עשורים, הסמכות לקבוע ביחס לרישיונות עסקים נתונה לבית משפט לעניינים מקומיים במסגרתו של הליך סדור ולא אגב אורחא במסגרת תביעה לסילוק יד של דייר מוגן.

מסקנת בית המשפט הייתה כי גם אם ניהול עסק ללא רישיון מהווה עילת פינוי לפי הסכם השכירות, בנסיבות העניין הוא אינו מהווה עילת פינוי לפי חוק הגנת הדייר.

לעומת זאת, בפסק דין בני דרור נדון מקרה בו בעל עסק של דוכן פלאפל פעל בנכס בדיירות מוגנת, גם ללא רישיון עסק (בחלק ניכר מתקופת הסכם הדיירות המוגנת) וגם בניגוד לדיני התכנון והבניה. תקופת הדיירות המוגנת הייתה ארוכה במיוחד ( כ 70 שנה). בעלי הנכס הגישו תביעת פינוי בשל הפרת תנאי הסכם השכירות. בעלי העסק הצליחו לקבל רישיון בשלב שלאחר הגשת סיכומי הצדדים ולפני מתן פסק הדין. רישיון העסק ניתן רטרואקטיבית לתקופה שהחלה לאחר הגשת תביעות הצדדים. שם קבע בית המשפט כי כאשר כבר קמה עילת פינוי, אין מקום ליתן סעד מהצדק לעניין פינוי הנכס. בנסיבות העניין בהן פעל העסק במשך תקופה ארוכה ללא רישיון, כאשר קיימות גם טענות לאי קיום דיני התכנון והבניה במשך עשרות שנים, וכאשר הנכס מצוי כבר עשרות שנים בדיירות מוגנת, קיבל בית המשפט את תביעת הפינוי. 

חקיקה:
חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב- 1972

פסיקה:
ת"א (חי') 5751-02-18 חברת הנמל 3 בע"מ נ. מיידלר (פורסם בנבו, 10.10 2020)
תא (ת"א) 6906-08-20 גדעון קליימן נ. יוסי חנוך (פורסם בנבו, 1.2.2023)
תא (ת"א) 25596-08-22 בני דרור נ. זערורה נכסים 2014 בע"מ (פורסם בנבו, 25.9.25)