נשאלנו האם "בית תמחוי" טעון הוצאת רישיון עסק. התשובה לשאלה זו איננה פשוטה.
להבנתנו, נדרשת בעניין זה מדיניות אכיפה של הרשות, שכן לא נמצא כי קיים פטור גורף מרישוי בתי תמחוי מחד, ומאידך, סגירת מוסדות אלו תגזור רעב ממשי על אלפי אנשים.
מאמר זה דן בסוגיות הרישוי העולות מעיסוק בחלוקת מזון לנזקקים בכלל ומהפעלת בתי תמחוי בפרט.
המאמר נכתב על ידי אלחנן משי ועו"ד שושי יוסקוביץ'
הגדרת בית תמחוי ו "אירגון לחלוקת מזון"
על פי הגדרת מילוג "בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם."
החקיקה בישראל- חלוקת מזון לנזקקים
החקיקה בישראל הקלה באופן משמעותי את הדרישות התברואיות מארגונים לחלוקת מזון, בהתאם לתפיסה שבאה לידי ביטוי בהצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו- 2015 ("חוק המזון").
שם נאמר- ( עמודים 1460-1461) – "במצב החוקי כיום, הצורך ברישיון יצרן לכל עוסק במזון מקשה על אירגוני צדקה וחסד לעשות שימוש במזון שנתרם לטובת נזקקים. מוצע לפטור אירגונים לחלוקת מזון לנזקקים מחובת קבלת רישיון יצרן, רישיון הובלה ורישיון אחסנה…"
לאור האמור לעיל הוצע כי הפטור בחוק יינתן לתקופה מקסימאלית של 4 שנים מתוך הבנה שבתקופה זו שר הבריאות יקבע בתקנות תנאים בעניין זה ( ראה דברי הסבר להצעת החוק).
בחוק המזון נקבעו הוראות הנוגעות לאירגונים לחלוקת מזון לנזקקים במובן היותר רחב.
בסעיף 159 לחוק המזון הוגדר "ארגון לחלוקת מזון" כ- "תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים, בלא תמורה או תמורת תשלום סימלי, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה-
(1) אם התאגיד מספק מזון תמורת תשלום סמלי– התאגיד אינו מסרב לספק ארוחת מזון לנזקק שאינו עומד בתשלום הסמלי;
(2) התאגיד פועל שלא למטרות רווח, והוא מאוגד ורשום כעמותה לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, או שהוא הקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, או שהוא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, שהוכרו כמוסד ללא כוונת רווח לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
(3) אחת ממטרות התאגיד הרשומות בתקנון או במסמך היסוד שלו היא הספקת מזון לנזקקים;
(4) התאגיד אינו עוסק במכירת מזון שאינה למטרה של הספקת מזון לנזקקים;
(5) התאגיד אינו פועל במסגרת גוף החייב בהספקת מזון לסועדים או במסגרת גוף שהספקת המזון נלווית לשירות אחר שהוא מספק לסועדים;
(6) התאגיד נרשם באתר האינטרנט כארגון לחלוקת מזון שמתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) עד (4), תוך פירוט הכתובות שבהם הוא פועל נכון למועד הרישום, וציון אם המזון שמחולק או שמועבר הוא שלא בתמורה או בתשלום סמלי;
"תשלום סמלי" – תשלום בעד מזון או הספקת מזון לבית הנזקק, בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר, ובהעדר קביעה כאמור – בסכום שאינו עולה על התשלום המרבי שניתן לגבות לפי מבחנים שנקבעו לזכאות לתמיכה לפעילות זו לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
עוד נקבע באותו סעיף כי תאגיד המספק מזון ל"אירגון לחלוקת מזון" שמתקיימים בו פסקאות (2) עד (5) לעיל ייחשב גם הוא כ"אירגון לחלוקת מזון".
פטור מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה ל "אירגונים לחלוקת מזון"
פרקים ג'-ז' בחוק המזון דנים בהסדרת ייצור, מכירה, הובלה ואחסנת מזון והוראות כלליות לעניין יצור יבוא ושיווק מזון.
סעיפים 159-160 מסדירים את מתן הפטור מרישיון ייצור, הובלה ורישיון אחסנה לאירגונים לחלוקת מזון ואת התקופה למתן פטור זה, היכולה להסתכם בתקופה מקסימלית כוללת של 4 שנים, שסיומן הוא ספטמבר 2020.
בנוסף נקבע בסעיף 161 לחוק המזון, כי שר הבריאות יקבע הוראות לתחולת פרקים אלו על אירגונים לחלוקת מזון. (עד למועד כתיבת מאמר זה לא נקבעו הוראות כאמור).
הקלה נוספת לאירגונים לחלוקת מזון נקבעה בסעיף 162 לחוק המזון, לפיו אירגון מזון יכול לעשות שימוש במזון שאינו רגיש או ייעודי שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף ולחלקו בתנאים הקבועים באותו הסעיף.
על מנת להשלים את התמונה נציין את הוראות חוק עידוד תרומות מזון המסייג את האחריות הפלילית והאזרחית לנזק שנגרם בשל תרומת מזון.
האם נדרש רישיון עסק לבתי תמחוי
בפסק דין תנובה שניתן בבית המשפט המחוזי העלה השופט המר את השאלה האם בית תמחוי טעון רישיון עסק, אך לא הכריע בה. וכך נאמר- "כך למשל, מה יהא דינה, לצורך רישוי עסק, של מסעדה, שהיא בית תמחוי, שאינו גובה כל תמורה מן הסועדים בו, והוא פועל כולו על בסיס תרומות והתנדבות? האם במקום כזה אין צורך להבטיח את מטרות הרישוי לטובת הציבור, שהחוק מבקש להבטיח במסעדה?…
האם נאמר ש"העסקים" הללו הם בעלי צביון מסחרי? יתכן, אך איני בטוח בכך ואני מעלה את השאלה בלי להכריע בה." ( עמוד 6 לפסק הדין)
לכאורה- מאחר וחוק המזון פטר את אירגוני חלוקת המזון מרישיון לייצור, חלוקה ואחסנה של מזון אך לא מחובת רישיון עסק למקום בו מוגשות ארוחות לנזקקים, הרי שלא נמצאה הוראת חוק הפוטרת עיסוקים אלו מחובת הוצאת רישיון עסק.
אלא- שלהבנתנו הרציונאל מאחורי מגמת המחוקק להקל על אירגוני אספקת מזון לנזקקים, יהיה נכון גם ביחס ל"בתי תמחוי". בדרך כלל במקומות אלו לא ניתן לקיים את הדרישות לרישיון עסק הנדרשות מ"מסעדה"-בדרך כלל המקום בו מנהל בית התמחוי הינו מקום שנתרם לצורך זה ואיך שהוא עבר הסבה להגשת מזון, (מבנים פרטיים או מסחריים לא מנוצלים, מוסדות דת שונים וכו') מקורות אספקת המזון יהיו לעיתים קרובות אולמי שמחות התורמים שאריות מאירועים המתקיים אצלם, מלונות, בתי חרושת למזון המספקים מזון אשר מועד תום תוקפו מתקרב ועוד.
אם יידרשו דרישות הנדרשות ממסעדות לשם ניהול בית התמחוי, הרי שבכך נגזרת חרפת רעב על האנשים התלויים בהם לשם ביטחון תזונתי בסיסי.
על הרשויות למצא כאן את דרך המלך, עד שהמחוקק ינקוט עמדה ברורה גם ביחס למקומות אלו.
דיון בוועדה הבינמשרדית
עוד בשנת 2006 נתנה הוועדה הבינמשרדית את דעתה על הבעיה הנדונה במאמר זה.
הוועידה החליטה כי על למנת לאפשר לנזקקים את הסיוע ההומניטרי הנדרש, הרשות המקומית תוכל לשקול התנהלותה על פי חוות דעת משרד הבריאות ביחס לבית התמחוי המגיש מזון מבושל.
אנו מציעים כי על מנת שלא להפקיר את בריאותם וביטחונם של הסועדים בבתי התמחוי מחד, ועל מנת שלא לגזור רעב על אותם אלפי אנשים הזקוקים לארוחות אלו לשם קיומם הבסיסי מאידך, וברוח החלטת הוועדה הבינמשרדית, תינקט מדיניות אכיפה רשותית ביחס למקומות אלו לפיה, יבוצעו בדיקות תקופתיות על ידי תברואנים בבתי התמחוי וכל עוד המקום מנוהל על פי כללי התברואה והמבנה איננו מהווה סכנה לציבור מבחינה בטיחותית, הרי שלא יינקטו צעדי אכיפה כנגד מוסדות אלו.
עוד נציין כי מדיניות דומה ננקטת ביחס לבתי מחסה לחסרי בית ומקלטים לנשים מוכות שאינם מחויבים בהוצאת רישיון עסק כאכסניות או פנסיונים.
לאור הקלות המחוקק ומתן פטורים מסוימים הנוגעים לאספקת מזון לנזקקים, מוצע לאמץ מדיניות אכיפה לפיה חוק רישוי עסקים לא ייאכף כל עוד המקום מנוהל תברואתית באופן משביע רצון והמבנה אינו מהווה סכנה.
פסיקה:
עפ(ת"א) 71540/02 מדינת ישראל נ. תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 31.3.2003)