תפיסת רכב שנעשתה ממנו עבירה על חוק רישוי עסקים, וסעיף 27א לחוק

כאשר נמצא כי נעברה עבירה על חוק רישוי עסקים מתוך רכב או באמצעותו, קיימת סמכות לתפוס את הרכב. מאמר זה נכתב בעקבות פסק דין שוורץ, הדן במקרה בו המשטרה תפסה רכב ששימש להובלת ציוד למסיבה שנערכה ללא רישיון עסק כדין. במאמר זה התייחסנו לשאלה מה מקור הסמכויות לתפיסת רכב, או במילים אחרות- מהי עילת התפיסה.

בפסק דין שוורץ נדון מקרה בו משטרת ישראל תפסה רכב אשר הוביל ציוד לאירוע בטבע, שנערך ללא רישיון עסק. בעלי הרכב הגיש בקשה להשבת תפוס. המשטרה סברה כי סמכות התפיסה שלה נובעת מהוראות סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי ( מעצר וחיפוש) ואילו בית המשפט סבר כי מקור הסמכות העיקרי הוא מכוח הוראות סעיף 27א (א)(2) לחוק רישוי עסקים.
מאחר וסעיף 27א עוסק בעבירות רוכלות בלבד, ובסמכות התפיסה של רשות הרישוי, מצאנו לנכון לפרט את הוראות הסעיפים הרלוונטיים ואת תחולתם.

סמכות כללית של המשטרה לתפוס חפצים

בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ”ט- 1969  נכתב: “רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.”

נראה כי הוראות אלו בדבר סמכות התפיסה של המשטרה חלות על כל העבירות ובכללן עבירות לפי חוק רישוי עסקים.

סמכות תפיסת חפצי רוכל  לפי סעיף 27א(א)(2) לחוק רישוי עסקים- סמכות ספציפית

בפסק דין שוורץ נאמר כי “לנוכח טיב העבירות הנחקרות בתיק זה, עילות התפיסה הרלוונטיות והדומיננטיות הן העילות הנקובות בסעיף 27א(א)(2) לחוק רישוי עסקים”. אלא שהעבירות לגביהן ניתנה הסמכות לתפיסה באותו הסעיף מתייחסות מפורשות לעבירות של רוכלות בלבד. 

סעיף 27א חוקק בתיקון 3 לחוק רישוי עסקים מיום 15.12.1977 (ס”ח 878). תיקון זה עסק בהסדרת נושא הרוכלות בכלל. בדברי ההסבר לתיקון נאמר כי החוק והצווים העוסקים ברישוי עסקים אינם מספקים לרשויות הרישוי את הכלים הנחוצים להתמודדות עם הבעיות המחמירות והולכות של תחום הרוכלות. לפיכך, בא התיקון לספק לרשויות הרישוי כלים, בין היתר, על ידי הענקת אמצעים לפיקוח יעיל יותר על הרוכלות ולהפסקת עיסוק ברוכלות שלא כדין.

 בסעיף זה הוקנתה סמכות לרשות הרישוי “לתפוס את המרכולת שבידי הרוכל וכן כל כלי ואבזר המשמש את הרוכל בעיסוקו, לרבות כל כלי או אמצעי להובלת המרכולת, לנשיאתה להצגתה או להחסנתה (להלן- חפצי הרוכל)…”

 גם ברישא של הסעיף נכתב כי הרשות שניתנה לרשות הרישוי הינה לגבי חשד לעבירות שבוצעו על ידי רוכל, וכן  בכותרת הסעיף נרשם “אמצעים להפסקת עבירות של רוכל”.

מן האמור לעיל עולה כי סמכות התפיסה לפי סעיף 27א הינה סמכות ספציפית שהוקנתה לרשות הרישוי לגבי עבירות רוכלות בלבד. סמכות המשטרה לתפיסת רכב שנעשתה בו עבירה על חוק רישוי עסקים נעשית מכוח סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) ולא מכוח הוראות סעיף 27א לחוק רישוי עסקים.

חקיקה:

 פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ”ט-1969 – סעיף 32
חוק רישוי עסקים, התשכ”ו-1968–  סעיף 27א

פסיקה:
הת (י-ם) 22374-03-20 שוורץ נ. מדינת ישראל ( פורסם בנבו, 1.4.2020)


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו info@buslic.co.il