סעיף 22ב המאפשר הוצאת צו הפסקה שיפוטי ללא שינקטו כל הליכים לפי חוק רישוי עסקים כנגד בעל העסק, חוקק בתיקון 34. סעיף זה מהווה שינוי משמעותי באכיפת דיני רישוי עסקים שכן מדובר בסגירה מיידית של עסק בצו שיפוטי, ללא הגשת כתב אישום.

תודה למשרד עו"ד נועה טלבי ושות' על העברת חלק מפסקי הדין המוזכרים במאמר זה.
מאמר זה עודכן ב 26.3.24

לפי הוראות הסעיף, ניתנה הסמכות לבית המשפט להוציא צו הפסקה כלפי אותם עסקים ואנשים ובאותם התנאים, שניתנה הסמכות לרשות לסגור עסק בצו הפסקה מנהלי, וזאת גם ללא שהוגש כתב אישום.

מטרת חקיקת הסעיף

קשה לעמוד על מטרת חקיקתו של סעיף זה, שכן הסעיף לא נכלל בנוסח שהובא לאישור בקריאה ראשונה ולפיכך לא קיימים דברי הסבר לחקיקתו. 
בדיוני הכנסת, בפרוטוקול מיום 26.6.2018  שעה 9:00 (עמוד 100) נאמר על ידי עו"ד תומר רוזנר (ייעוץ משפטי לוועדה): "זה דבר חדש. המטרה היא שבאותם מצבים שאי אפשר להוציא צווים מינהליים. כלומר אין סכנה- יש סכנה אולי פחותה- או שהעסק פועל הרבה זמן ללא רישיון, אנחנו סבורים שבמצבים האלה לא צריך להגיש דווקא כתב אישום…" לדברי יו"ר הוועדה יואב קיש: "אפשר או או". ענה  רוזנר: "או או לפי שיקול דעת".

בפסק דין חמו (מחוזי) הביע בית המשפט את דעתו כי הסעיף לא נועד למנוע סכנה אקוטית ומיידית, שכן לצורך כך כבר קיימים סעיפים 17 (צו סגירה שיפוטי לאחר הגשת כתב אישום) וסעיף 20 (צו סגירה מנהלי). לכן סבר בית המשפט, כי חקיקתו של סעיף 22ב לא נועדה להילחם בסכנה כזו או אחרת הנובעת מבית העסק, אלא המטרה היא להילחם בתופעה של ניהול בתי עסק ללא רישיון. 

דרישת קיום ראיות לכאורה

על בית המשפט להשתכנע בראיות לכאורה כי התקיימו התנאים להוצאת הצו ( סעיף 22ב (ב)).
בפסק דין חמו (מחוזי), בית המשפט סבר כי לא די בראיות לכאורה לכך שהעסק מנוהל ללא רישיון וכי תידרש רמה גבוהה יותר של ראיות ולפחות רמה של ראיות מנהליות. 

הוצאת צו לפי סעיף זה אינה מותנית בנקיטת הליכים נוספים כל שהם על ידי הרשות- לפיכך, לכאורה, ניתן להוציא צו כאמור, שאינו מוגבל בזמן גם ללא הגשת כתב אישום.

האם ניתן להוציא צו לפי סעיף 22ב במעמד צד אחד

בפסק דין לוי התבקש בית המשפט להוציא, במעמד צד אחד, צו סגירה שיפוטי לעסק של מכבסה שפעל, לטענת התביעה, באופן המהווה סכנה ממשית.
בית המשפט מצא כי, בניגוד לחוק התכנון והבניה, אין הוראה בחוק רישוי עסקים המסדירה את האפשרות לתת צווים במעמד צד אחד ואין הוראה המסדירה את האפשרות להגיש בקשה לבטל צו הפסקה שיפוטי.
לכן, נקבע, כי אין הצדקה לתת צווים במעמד צד אחד מכוח חוק רישוי עסקים.
לכן, בנסיבות העניין ובשל הליקויים החמורים, בית המשפט הוציא צו סגירה במעמד צד אחד לזמן קצר עד לדיון שייקבע במעמד שני הצדדים. 

אופיו של ההליך- מעין פלילי

בפסק דין חמו (שלום) נקבע כי ההליכים מכוח סעיף זה מאפשרים מתן צו קבוע להפסקת עיסוק בעסק, ללא תלות בניהול הליך פלילי. מכאן שמתן הצו מהווה צעד דרסטי העומד למול זכות היסוד של חופש העיסוק ויש לנהוג לגביו זהירות רבה. עוד נקבע באותו פסק דין כי היות שההליך אינו מותנה בהגשת כתב אישום, ניתן לקבוע כי ההליך הוא רק מעין פלילי.

הנסיבות בהן  ייעשה שימוש בסעיף זה כנגד עסק הפועל ללא רישיון

בפסק דין חמו (שלום) נאמר כי הדרישה להוכחת "ראיות לכאורה" מלמדת אף היא על הגוון הפלילי של ההליך ועל כוונת המחוקק ליצור כלי אכיפה שהשימוש בו מצומצם להקשרים בהם קיימת דחיפות לצורך מניעת סכנות או נזקים, וכי לשם נקיטת הליכים על פי הסעיף לא די בכך שהעסק מתנהל ללא רישיון.
בית המשפט המחוזי, בדונו בערעור על פסק דין חמו, סבר שאין צורך להראות סכנה מניהול העסק ללא רישיון.
עם זאת ציין בית המשפט כי, מאחר ומדובר בצו הפוגע קשות בזכות חוקתית של חופש העיסוק, לא די בכך שהעסק פועל ללא רישיון, אלא שיש להוכיח כי מדובר בעסק הפועל עת ארוכה ללא רישיון, מבלי שבעלי העסק פנו וביקשו רישיון והרשות התריעה בפניהם בעניין זה, או שהם פנו והודע להם שבקשתם לרישיון נדחתה, שניתן להם זמן להשלים דרישות כאלה ואחרות של הרשות ושהרשות התריעה בפניהם שהיה והעניינים לא יוסדרו ייסגר בית העסק. עוד צריך בית המשפט להשתכנע כי שאין כל סיכוי שבעתיד הנראה לעין ניתן יהיה לקבל רישיון עסק לאותו בית עסק. חשוב לציין כי בית המשפט הוסיף כי לא מדובר ברשימה סגורה של תנאים להוצאת צו לפי הסעיף וכל מקרה ידון לפי נסיבותיו.

סיכום הגישות השונות לתנאים להוצאת צו לפי סעיף 22ב

בפסק דין רמדאן סיכם בית המשפט את הגישות השונות לתנאים שצריכים להתקיים לשם הוצאת צו לפי סעיף 22ב תוך שמצויין שם שטרם נקבעה הלכה מחייבת במחלוקת בין הגישות השונות. 
שם נכתב כי בכל מקרה אין צורך בהוכחת מסוכנות מהעסק.

על פי הגישה האחת- ניתן להוציא צו כאמור גם לעסק חדש ודי בכך שהעסק פועל ללא רישיון ללא אפשרות קרובה להכשרתו.

 על פי הגישה השניה- נדרשים תנאים נוספים לרבות קיומו של עסק המתנהל תקופה ארוכה ללא רישיון, שהעסק כלל לא פנה בבקשה לרישיון או שבקשתו נדחתה, כי ניתן לעסק די זמן להשלים הדרישות וכי הובהר לבעלי העסק שככל והגרישות לא יושלמו יינקטו הליכים כנגד העסק.ועוד- נדרש כי בית המשפט ישתכנע שלא ניתן יהיה לקבל רישיון בעתיד הנראה לעין. 

עסק המנוהל על ידי נתינים זרים

בפסק דין marim נדונה בקשת המשטרה להוצאת צו סגירה כנגד עסק המנוהל ללא רישיון על ידי נתינים זרים.

בהקשר זה התייחס בית המשפט להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מיום 3.11.2013 הנוגעות  לבעיות הבטיחות הקשות הקיימות בעסקים אלו, ולכך שהימנעות מאכיפת הדין כנגד הנתינים הזרים על פי חוק רישוי עסקים, עלולה להוביל להתגברות תופעת העבריינות בקרבם. עוד התייחס בית המשפט לנאמר בנחיה זו בעניין קשיי האכיפה כלפי עסקים אלו הנובעים בין היתר מחוסר יכולת לאתר את בעלי העסק, ומכך שלעיתים מתייצבים מול הרשות אנשים ישראלים או נתינים זרים בעלי אשרה שספק אם הינם בעלי העסק האמיתיים. בית המשפט הוסיף והתייחס לכך שעשרות כתבי אישום נמחקו בשל חוסר יכולת לאתר את הנאשמים.

בית המשפט ציין כי הרציו של הוצאת צווים לפי סעיף 22ב עוד מתחזק כאשר מדובר בנתינים זרים, אשר לעיתים קרובות לא ניתן לאתרם או שהעסק מחליף בעלים רבים תוך זמן קצר.
לעניין זה ראו גם פסק דין ADHANOM.

אין חובה לקיים שימוע לפני הגשת בקשה לפי סעיף 22ב

בפסק דין קירשנר (מחוזי אוגוסט 21), קבע בית המשפט כי הפעלת הסמכות לפי סעיף 22ב אינה טעונה שימוע, בשונה מהדרישה לפני הגשת כתב אישום. בית המשפט נימק את קביעתו בכך שצו לפי סעיף זה לא יוצא ללא שמיעת עמדת המתנגד (הכוונה, ככל הנראה, לצו קבוע ולא זמני).

טענת שיהוי

בפסק דין קירשנר (מחוזי אוגוסט 21) סבר בית המשפט כי גם אם הרשות המקומית פעלה כנגד העסק בשיהוי, הדבר לא יכריע את הכף לטובת בעל העסק שכן מטרתו של סעיף 22ב' אינה להעניש על העבר אלא למנוע לעתיד. 

השוואה לסעיף 236 לחוק התכנון והבניה

ניתן להשוות את הוראות סעיף זה להוראות סעיף 236 לחוק התכנון והבניה ("חוק התו"ב"), כפי שתוקן בתיקון 116 לחוק התו"ב.
בפסק דין א.ס.פ.י. שניתן בחודש אפריל 2018, ניתח בית המשפט את אופן יישום הוראות הסעיף. שם נאמר כי מהוראות הסעיף ברור כי המחוקק יצר כלי אכיפה עצמאי, שאינו תלוי בשום אופן בנקיטת הליכים נוספים.
כן נקבע שם כי משמעות הדרישה  לקיום "ראיות לכאורה" היא כי השימוש בסעיף ייעשה רק לאחר שהוצגו "ראיות לכאורה" כמשמעותן בהליך הפלילי, ויש ללמוד על נטל ההוכחה מהליכי המעצר עד תום הליכים.
לאור השוואה זו להליכי המעצר עד תום הליכים, ולאור העובדה שמי שרואה עצמו נפגע על ידי צו  כאמור רשאי לפעול בהליך של ערעור, קבע בית המשפט כי צו הפסקה שיפוטי (על פי חוק התו"ב) לא יינתן במעמד צד אחד, אלא לאחר שיתקיים דיון במעמד הצדדים.

כן נקבע כי בהליך כזה לא יישמעו עדים, שכן לא מתנהל כאן ההליך העיקרי. בשלב זה די כי התביעה תציג ראיות גולמיות המבססות סיכוי סביר להרשעה, אף שטרם עברו את כור ההיתוך של ההליך הפלילי. התביעה תגיש לבית המשפט את חומר הראיות הכתוב.

הוצאת צו הפסקה שיפוטי נדחה

בפסק דין בטון זלפה נדו מקרה של ניהול מפעל בטון ללא רישיון עסק במשך עשרות שנים. היה ברור כי לא ניתן להוציא רישיון עסק בשל הוראות התב"ע (השטח מיועד למגורים ולמסחר ולא למפעל בטון), אך בעבר היה לעסק רישיון זמני לתקופות מסוימות. בנסיבות אלו ניתן כנגד העסק צו הפסקה לפי סעיף 22ב אך ביצוע הצו נדחה ב 12 חודשים על מנת לאפשר לבעלי העסק להתארגן ולסגור את המקום בצורה מסודרת.

הוצאת צו הפסקה שיפוטי נדחה לצורך מתן אפשרות להוצאת רישיון – טישטוש הגבול בין מקרים בהם יש להגיש כתב אישום לבין מקרים בהם ניתן לבקש להוציא צו לפי סעיף 22ב

בפסק דין מוסטפא נדון מקרה בו בקשתו של בעל עסק לרישיון סורבה. בנוסף, טענה המדינה כי על פי מידע מודיעיני שבידי המשטרה המקום משמש כפלטפורמה לעבירות פליליות.  המדינה ביקשה מבית המשפטלהוציא צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 22ב. בית המשפט אמנם הוציא צו כמבוקש אך קבע כי הצו יכנס לתוקפו רק בתום כחצי שנה, שכן לאור הזמן שהעסק מתנהל במקום, יש לתת לו הזדמנות להוציא רישיון. 

בית המשפט פסק כי למרות שאין ספק שבמקום מתנהל עסק ללא רישיון, לא נראה שקיים צורךמיידי ודחוף להוצאת הצו ולכן אין מקום לקבל את הבקשה באותו מועד, בשל הנזק שיגרם לבעל העסק כתוצאה מהפסקת עיסוקו. 

יצויין כי לאור המגמה של בתי המשפט להוציא צו סגירה לפי סעיף זה במקרים בהם (בין היתר) ברור כי לא ניתן יהיה להוציא רישיון, הוצאת צו סגירה נדחה על פי סעיף זה על מנת לאפשר לבעל העסק להוציא רישיון מהווה צעד נוסף לקראת טישטוש הגבולות בין המקרים בהם על הרשות להגיש כתב אישום נגד בעל העסק ורק בתום ההליך הפלילי (או בהתאם לסעיף 17 לחוק) יוצא צו לסגירתו ובין המקרים בהם יכולה הרשותלנקוט ב"|הליך מקוצר" ולבקש מבית המשפט צו לסגירת העסק ללא הגשת כתב אישו וללא ניהול הליך פלילי על כל המשתע מכך. 

היחס בין סעיף 22ב לבין סעיף 17 לעניין עקרונות היישום

בפסק דין חמו (שלום) נקבע כי המסגרת הדיונית ההולמת את ההליך לפי הסעיף תהיה דומה לזו המוצעת לגבי צווים שיפוטיים לפי חוק התכנון והבניה, וכי קיים דימיון רב בין הוצאת צו כאמור לבין אופן הניהול של הליכי מעצר עד תום ההליכים ובקשות לפי סעיף 17 לחוק. לפיכך מתמצת בית המשפט את הכללים לנקיטת הליכים על פי סעיף זה באופן הבא:

• ראוי לנהל הליכים לפי הסעיף במעמד הצדדים וככלל אין הצדקה לעתור למתן הצו במעמד צד אחד.
• לבעל העסק עומדת זכות הטיעון, לאחר עיון בחומר שנאסף, הן במישור הראיות לכאורה והן במישור עילת הפסקת העיסוק.
• הדיון בבקשה ייעשה על בסיס שמיעת טיעונים ועיון בראיות בכתב. במקרים נדירים בהם יתעורר הצורך, תתאפשר חקירת מצהירים בעניינים משלימים משאין להם ביטוי בראיות שבכתב.
• ניתן להגיש ראיות חסויות בהתאם לכללים הנוהגים במעצר עד תום הליכים. יש להעביר את הראיות או לפחות פראפרזה שלהם לעיון בעל העסק מראש.
• לבעל העסק תינתן האפשרות לטעון גם טענות של הגנה מן הצדק או לפגם בשיקול הדעת המנהלי של הרשות.

בפסק דין הקומה החדשה (שלום), קבע בית המשפט, בהשוותו את נקיטת ההליכים לפי סעיף 22ב ולפי סעיף 17 כי, בשים לב לכך שצו סגירה לאחר הגשת כתב אישום מותנה בקיומה של מסוכנות, הרי שאין די בהעדר רישיון עסק כדי להוציא צו לפי סעיף 22ב, ואין להסתפק בנטל פחות כאשר כלל לא הוגש כתב אישום ולא נוהלה חקירה.

סקירת הפסיקה

בפסק דין ד.א.ב הופעות (שלום) שניתן ביום 2.8.19- מציין בית המשפט כי מטרת סעיף 22ב' היא מניעתית ולא עונשית.
באותו פסק דין, בית המשפט משווה בין אופן היישום של הוראות סעיף זה והוראות סעיף 17 לחוק רישוי עסקים העוסק בצו סגירה לעסק לאחר הגשת כתב אישום ולפני פסק דין, ככל שהדבר נוגע לצורך בשקילת התשתית הראייתית לכאורה, לקיום עילה להפסקה מיידית של פעילות העסק, ולעריכת איזון בין פגיעה בחופש העיסוק לבין הנזק שייגרם לציבור מהמשך הפעלת העסק. כן הוזכר באותו פסק דין, כי יש לבחון האם לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעים דרסטיים פחות.
בית המשפט מוסיף וקובע כי מדובר בהליך שאינו אמור להינקט על דרך השיגרה ולא בכל מקרה בו מתנהל עסק הטעון רישוי ללא רישיון תנקוט הרשות בהליך זה.
עוד הדגיש בית המשפט כי השימוש בסמכות על פי הוראות סעיף 22ב' אמור להיות במשורה, קל וחומר כאשר מדובר בצו שהוצאתו אינה מחייבת נקיטת הליך פלילי.
בנסיבות אותו המקרה, לא ניתן צו להפסקת הפעילות, בשל הצהרת בעל העסק כי הפעילות בו חדלה לחלוטין וכי מתן הצו יפריע למציאת שוכרים חדשים לנכס.

לעניין דרישת קיום ראיות לכאורה, נפסק בעניין מ.ר.ס. הראיות לכאורה "נדרשות לגבי עצם הפעלת העסק ללא רישיון, ואילו לגבי האינטרס הציבורי, הריש יש להצביע על מהותו ועל טיבו, כך שבית המשפט יוכל לערוך את האיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים, אך אין צורך להוכיח את האינטרס הציבורי בראיות לכאורה, ודאי לא למעלה מכך."

בפסק דין אלול ניתן צו סגירה על פי סעיף 22ב במעמד צד אחד, ללא  תנאים וללא הגבלת זמן לתוקף הצו, אך בפסקי דין קסוואני, נסאר ו- מעיין 2000 ניתן צו סגירה על פי סעיף זה רק לאחר שניתנה לבעלי העסק הזדמנות לתת תגובתם.

בפסק דין סעדי נדון מקרה בו בעל העסק ביקש לנהל מסעדה בתוך כלי שיט העוגן בנמל ואשר ניטל ממנו כושר השיט לאחר הפקדת רישיון השיט. במקרה זה גם משרד הבריאות וגם רשות הספנות, לא נתנו אישורם לניהול העסק.
בית המשפט ציין כי מדובר בסעיף חדש יחסית בחוק רישוי עסקים אשר מקנה כלי אכיפתי מניעתי, גם ללא הגשת כתב אישום, להבדיל מסעיף 17 לחוק רישוי עסקים הדן בצו הפסקה שיפוטי שאותו רשאי בית המשפט לתת כלפי מי שכבר הוגש נגדו כתב אישום.
בית המשפט קבע כי בדומה לתנאים שנקבעו להוצאת צו שיפוטי לפי סעיף 17 לחוק, גם כאן על בית המשפט הדן בבקשה למתן צו שיפוטי לשקול קיומו של אינטרס ציבורי חשוב המצדיק נקיטת סעד דרסטי זה, מעבר לקיום התנאים שנקובים בסעיף החוק, דהיינו, הפעלת העסק ללא רישיון מתאים.
"… הגשת בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי אינה צעד סטנדרטי שתנקוט הרשות כעניין שבשגרה, ונדרש קיומו של אינטרס ציבורי מיוחד המצדיק זאת".
עם זאת נקבע כי הראיות לכאורה הנדרשות הינן לעצם הפעלת העסק ללא רישיון.
לעניין הוכחת האינטרס הציבורי נקבע כי התביעה תצביע על מהותו ועל טיבו של העסק, כך שבית המשפט יוכל לערוך את האיזון בין האינטרסים המתנגשים. עוד צוין בפסק הדין כי אין צורך להוכיח את האינטרס הציבורי בראיות לכאורה, וודאי שלא למעלה מכך. 

בפסק דין כהן ניתן צו לפי סעיף 22ב. בית המשפט חזר על העקרונות שנקבעו בפסק דין סעדי. לשם קביעת קיומו של האינטרס הציבורי באותו המקרה, הסתמך בית המשפט על דו"ח תברואן בו נקבע כי העסק פועל ללא רישיון באופן העלול לסכן את שלום הציבור (שטח קטן וליקויים תברואיים כגון אי חלוקת המטבח למדורים המפרידים בין מזון מהחי ומהצומח).

בפסק דין גג על הפאב גם נפסק כי מדובר בצעד דרסטי שאמור להינקט במשורה וכי לא בכל מקום בו מתנהל עסק טעון רישיון ללא רישיון עסק כדין, ימהר בית המשפט לנקוט בצעד זה"(עמוד 5 לפסק הדין). עוד נפסק כי מתן צו סגירה לפי סעיף 22ב הינו מניעתי ולא ענשי, במסגרתו מאזן בית המשפט בין זכויות חופש העיסוק לבין האינטרס הציבורי בשמירה על מטרות החוק. 
הנסיבות המיוחדות- במקרה זה ניתן משקל לעובדה כי העסק פועל שנים רבות ללא רישיון, וכי ניתנו נגדו בעבר צווי סגירה וצווי הריסה בשל חריגות בניה, ואלו לא קויימו במשך שנים, כאשר בעלי העסק ממשיכים להפעילו בשם דומה.
בית המשפט המחוזי, אליו הוגש ערעור על החלטה זו, אישר את פסק הדין בקובעו כי "די בכך שהעסק פועל ללא רישיון תקופה ארוכה וכי ניתנו בעבר צווים כנגד בעלי העסק שהופרו על ידם, על מנת שניתן יהיה לפעול באמצעות סעיף 22ב'".

בפסק דין עטשי ניתן צו סגירה לפי סעיף 22ב בנסיבות בהן השתכנע בית המשפט, על סמך מידע מודיעיני שהובא בפניו, כי העסק משמש ככר לביצוע פעילות עבריינית של סחר בסמים ובנשק. 

בפסק דין קירשנר (שלום) היה מדובר בממכר פירות וירקות בקרקע חקלאית.  בית המשפט הוציא צו סגירה לפי סעיף 22ב בנסיבות שהעסק פעל שנים רבות ללא רישיון ושאין היתכנות להוצאת רישיון.  בערעור על פסק דין זה בבית המשפט המחוזי נקבע כי תכליתו של הסעיף מניעתית ופעילותו בניגוד לדיני התכנון והבניה מצדיקה סגירתו, במיוחד כשמדובר בעסק הפועל ללא רישיון שנים ארוכות וכשאין סיכוי להוציא רישיון. בית המשפט חזר על הקביעה כי תכלית הסעיף היא מלחמה בעצם התופעה של ניהול עסקים ללא רישיון, ולא בסיכונים מיידיים לציבור הכרוכים בניהול עסק, שלגביהם קיימים אמצעי אכיפה אחרים עוד טרם הרפורמה (ס' 17 ו ס' 20). עיקר נימוק בית המשפט להוצאת צו סגירה לפי סעיף זה היו הפעלה ממושכת ללא רישיון והעדר אופק להוצאת רישיון. עוד הוסיף בית המשפט כי כאן מצטרפות הנסיבות של הפרה בוטה של דיני התכנון והבניה. 

 באותו עניין בבית המשפט העליון (אוגוסט 2021) נקבע כי לשם הוצאת צו לפי סעיף זה לא נדרש כי תהיה הרשעה בפלילים בשל שימוש חורג במקרקעין.

בפסק דין גן רווה נדון מקרה של הפעלת גן אירועים בניגוד לדיני התכנון והבניה. לעסק הוצא בעבר צו סגירה מנהלי אך עוכב בהסכמה בתנאי שבעל העסק יגיש בקשה לרישיון. הבקשה סורבה על ידי הוועדה המקומית, משרד הבריאות והמשטרה. במועד הגשת הבקשה לצו סגירה לפי ס' 22ב טרם התקבלה התייחסות מכבי אש ורשות הרישוי טרם הוציאה סירוב לבקשה לרישיון.

בית המשפט לא ייחס חשיבות לכך שטרם הוצא סירוב הרשות כיוון שברור שבשל התנגדות הוועדה המקומית, אין היתכנות להוצאת רישיון כלל ועובדה זו לא תשתנה לאחר קבלת תגובת הכבאות. 

בפסק דין גרסימוב הוצא צו נגד מסעדה שנוהלה ללא רישיון בנסיבות הבאות: כנגד הבעלים הראשון הוגש כתב אישום והוצא צו סגירה. אותו בעלים העביר את העסק לבת זוגו ובעצם המשיך להפעילו. בית המשפט קבע כי מכירת העסק לבת הזוג הינה אקט טקטי כאשר בת הזוג רשומה כבעלים אך הבעלים המקורי ממשיך לנהל את העסק. אילו ידעו הרשויות את האמת היו עומדות על הוצאת צו לסגירת העסק בעניין כתב האישום הקודם שהוגש. בית המשפט ציין כי הוא מודע להסרת ליקויים תברואיים חמורים שהיו בעסק אך לא ניתן אישור משרד הבריאות, כי הייתה בעסק ביקורת כיבוי אש אך אין בידי הבעלים אישור, לבעלי העסק היה אישור משטרה, העסק מופעל בשימוש חורג ואין אישור תכנון ובניה., העסק מופעל כשנה וחצי ללא רישיון.

בפסק דין הקומה החדשה, נדון מקרה של ניהול מלון ללא רישיון. בית המשפט קבע כי ראשית יש לבדוק האם קיימות ראיות לכאורה לניהול העסק ללא רישיון. לאחר מכן יש להמשיך ולבדוקהאם קיים סיכוי נראה לעין בעתיד לקבלת רישיון. בשים לב שמדובר בצעד דרסטי הפוגע בחופש העיסקו יש לבחון האם קיימת מסוכנות מהמשך ניהול העסק בהעד רישיון ברמה המצדיקה הוצאת צו סגירה. בפסק דין זה בדק בית המשפט לעומקן את דרישות רשות הכבאות בנסיבות דיני התכנון והבניה וקבע שלא ניתן לדרוש מבעלי העסק דרישות מבניות נוספות. בנסיבות אלו  לא הוכחה המסוכנות מהעסקולא הוכח שבעתיד הנראה לעין העסק לא יקבל רישיון. 

בהחלטה בעניין מזפר, שנדונה בבית המשפט העליון, נדחתה בקשת רשות ערעור בשל העדר שאלה עקרונית משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור. באותו מקרה נקבע עוד במחוזי כי אין היתכנות להוצאת רישיון עסק מאחר ופעילותו אינה תואמת את תכנית ייעוד המקרקעין. השופט, בדחותו את הבקשה לדיון נוסף, בחן את הוראות הסעיף כפי שהן ולא מצא כי בעניין זה קיימת שאלה עקרונית המצדיקה דיון בערכאה שלישית, נקבע כי כל העניין מצוי בנסיבות הפרטניות של אותו מקרה בלבד.
עם זאת הובעה בבית המשפט המחוזי,  בפסק דין זה הגישה כי "הליך לפי סעיף 22ב מתאים כשמדובר בעסק חדש שמתחיל לפעול ללא רישיון, כאשר האינטרס הוא הפסקת העיסוק ללא רישיון לפני שהעסק מתבסס לשם כך…. די בסגירת העסק עד להוצאת רישיון" 

בפסק דין ADHAMON קיבל בית המשפט את גישת בית המשפט המחוזי בפסק דין מזפר, כאשר היה מדובר בנתינים זרים שניהלו פאב.

בפסק דין בלולו נפסק כי על מנת שיוצא צו לפי סעיף 22ב לחוק לא די בראיות לכאורה שהעסק פועל ללא רישיון. יש להמשיך ולבחון האם בעלי העסק ניסו להוציא רישיון, האם קיים סיכוי בעתיד הנראה לעין שיוצא רישיון וקיומו של אינטרס ציבורי ברמה המצדיקה מתן הצו. באותו מקרה הופעלה תחנת מעבר לפסולת בניין ללא רישיון ונפסק כי הפגיעה באיכות הסביבה כתוצאה מפעילות העסק מצדיקה הוצאת הצו. 

בפסק דין בטון זלפה נדון מקרה של ניהול מפעל בטון במשך עשרות שנים כאשר על פי התב"ע המקום מיועד למסחר ומגורים. עם זאת התברר, תוך כדי ניהול התיק, כי למפעל היו בתקופות שונות היתרים זמניים. 

בדיון בבקשה להוצאת צו הפסקה לפי סעיף 22ב קבע בית המשפט כי סעיף 22ב מנותק מההליך הפלילי והוא מעניק לבית המשפט סמכות להורות על סגירת עסק אם הוכח שהעסק פעל ללא רישיון. קיום סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור אינם תנאי להוצאת הצו.  

הצו אינו בא למנוע פגיעה בציבור כתוצאה מניהול העסק ללא רישיון אלא להילחם בעצם התופעה של ניהול עסקים ללא רישיון. סגירת עסק בהתאם לסעיף 22ב אינה עונש אלא אמצעי להבטחת קיום דרישות החוק. (לעניין זה נציין כי גם הוראה לסגירת עסק לאחר הרשעה לפי סעיף 14 לחוק אינה מהווה עונש). 

מאחר והוצאת הצו מהווה פגיעה בחופש העיסוק, על בית המשפט להשתכנע שהעסק פועל זמן רב ללא רישיון, שהעסק ובעליו לא ביקשו רישיון למרות התראות הרשות, או שכן ביקשו רישיון אך בקשתם נדחתה, או שלא קיימו דרישה לתיקון ליקויים לאחר שהרשות התריעה בפניהם שאם הליקויים לא יתוקנו העסק ייסגר. ועוד- על בית המשפט להשתכנע שאין כל סיכוי שבעתיד יוצא לעסק רישיון. 

באותו מקרה השתכנע בית המשפט שלא ניתן להוציא לעסק רישיון, אך מאחר והוא פעל במשך שנים רבות, כאשר לגבי חלק מהתקופה ניתן לו היתר זמני, בית המשפט הוציא אמנם צו סגירה אך דחה את ביצועו ב 12 חודשים. 

בפסק דין אבגי נדונה בקשה של המשטרה לסגירת עסק של מספרה לפי הוראות סעיף 22ב ,כאשר זהו סוג עסק שהמשטרה אינה נותן אישור בו.
בית המשפט הוציא צו לסגירת העסק מאחר ובשל מידע של המשטרה כי העסק משמש לפעילות פלילית, ישנו ספק גדול בדבר יכולת העסק לקבל רישיון.
בפסק דין מחלבות גד בית המשפט סירב לבקשה להוצאת צו לפי סעיף 22ב, כאשר כנגד העסק הוגש כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון ווהליך נמצא לקראת הכרעה.

חקיקה:
חוק רישוי עסקים שבתוקף תיקונים 35-36

פסיקה:
בר"ש 62014-06-19 מדינת ישראל נ. ד.א.ב הופעות בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 2.8.2019)
בר"ש (י-ם) 76782-07-19 מדינת ישראל נ. ג.מ מעיין אלפיים (07) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 21.8.2019)
בר"ש (י-ם) 60048-07-19 מדינת ישראל נ. קסוואני (פורסם בנבו, 30.7.2019)
צמ (שלום, ת"א) 49550-05-19 תחנת משטרה-מרחב ירקון נ. אלול ואח' (פורסם בנבו, 22.5.19)
בב"נ 20305-04-18 ועדה מקומית לתכנון ובניה שהם נ. א.ס.פ.י חברה לקידום פרויקטים באיכות הס (29.5.18) [פורסם בנבו]
עא(עכו) 58198-11-19 אסעד סעדי נ. עיריית עכו (פורסם בנבו, 11.12.19)
בר"ש 33140-11-19 (שלום) עיריית רעננה נ. גג על הפאב ואח' (פורסם בנבו, 1.12.19)
עפמ"ק 73977-12-19 גג על הפאב בע"מ ואח' נ. עיריית רעננה (פורסם בנבו, 25.2.2020)
רע"ס 32595-12-19 מדינת ישראל נ. חוסין עטשי (פורסם בנבו, 19.1.2020)
רע"ס (רמ') 69654-11-19 משטרת ישראל נ. אריה חמו (פורסם בנבו, 28.2.2020)
עצ"מ (מרכז) 39550-07-20 משטרת ישראל נ. חמו (פורסם בנבו, 10.9.2020)
בר"ש 70737-01-20 מדינת ישראל נ. כהן (פורסם בנבו, 04.02.2020)
בר"ש 29976-08-20 מדינת ישראל נ. מ.ר.ס המשולש בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 20.8.2020)
עא (רח') 66647-01-20 מועצה מקומית גדרה נ. רז קירשנר (פורסם בנבו, 27.5.2021) – שלום
רעפ 5900/21 רז קירשנר נ. מועצה מקומית גדרה (פורסם בנבו, 30.8.2021)
עפמק (מרכז)58373-06-21 רז קירשנר נ. מועצה מקומית גדרה (פורסם בנבו, 15.8.2021)
בעא (רח') 2146-12-21 מועצה אזורית גן רווה נ. שי קסוטו (פורסם בנבו, 21.12.2021)
בעא (אשד') 23874-11-21 עיריית אשדוד נ. גרסימוב (פורסם בנבו, 9.2.2022)
ברש (י-ם) 5355-12-20 מדינת ישראל נ.הקומה החדשה בע"מ (פורסם בנבו, 13.2.2022)
עפמ"ק 41936-03-22 מזפר נ. מדינת ישראל (נבו, 11.4.2022)
רע"פ 3634/22 מזפר נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.7.22) (עליון- דחיית בקשה לערעור ברשות)
ברש (ב"ש) 11697-07-22 מועצה מקומית מצפה רמון נ. לוי (פורסם בנבו, 7.7.2022)
צא (חי') 20853-09-21 מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה נ. בטון זלפה בע"מ (פורסם בנבו, 6.10.22)
רע"ס (ראשל"צ) 27407-10-22 מדינת ישראל נ. דרור בלולו חברה להנדסה אזרחית בע"מ (פורסם בנבו, 8.12.22)
צמ (ת"א) 49444-12-22 מדינת ישראל נ. מוצטפא (פורסם בנבו, 17.1.23)
צמ (ת"א) 42534-08-23 מדינת ישראל נ. אבגי (פורסם בנבו, 1.11.2023)
ברש (ת"א) 14260-12-23 מדינת ישראל נ. MARIM (פורסם בנבו, 26.12.2023)
ברש (י-ם) 31055-11-23 מדינת ישראל נ. רמדאן (פורסם בנבו, 25.1.2024)
בר"ש (ת"א) 59114-11-23 מדינת ישראל נ. ADHANOM (נבו, 1.1.2024)
בבנ (נת') 49730-01-24 המועצה האזורית עמק חפר נ. מחלבות גד (שיווק 1992) בע"מ (פורסם בנבו, 26.3.2024)