בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים נקבע כי לא יינתן רישיון עסק ללא אישור מוקדם של כל נותני האישור הרלוונטיים, וכן נקבעו בו החריגים החריגים לכלל זה.

מאמר זה דן בחלקו הראשון של הסעיף, הדרישה לקבלת אישור מוקדם.
.

אישור מוקדם- כלל הבסיס

בסעיף 6(א) נקבע הכלל לפיו, רשות הרישוי תיתן רישיון לבעל עסק רק לאחר שנותני האישור הרלוונטיים נתנו את אישורם לכך.
נזכיר כי נותן אישור הוא, מי שהוסמך על ידי המשרד הממשלתי, שקביעתו של העסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עימו. נותן אישור, אשר נידרש אישורו המוקדם, יבוא לידי ביטוי בצו רישוי עסקים בסימון + בעמודה הרלוונטית.

יישום כלל הבסיס

בסעיף 6(ב) נקבע ההליך העקרוני למתן הרישיון.
בעל העסק יגיש בקשה לרישיון, ורשות הרישוי, אם החליטה שלא לדחותה, תעבירה לנותני האישור.
בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) נקבעו הדרישות לצורה ולאופן בו תוגש הבקשה.
הבקשה לרישיון תוגש לרשות הרישוי, רשות הרישוי תעביר את הבקשה לנותני האישור ולאחר קבלת אישוריהם, רשות הרישוי היא זו שתוציא את רישיון העסק.

"אם לא החליטה לדחותה"

כיום רשויות הרישוי, בסמוך לאחר הגשת בקשה לרישיון, שלה צורפו כל המסמכים הנדרשים, מעבירות את הבקשה במקביל לכל נותני האישור הרלוונטיים ולקבלת חוות דעת ההנדסה.
התנהלות זו של רשויות הרישוי נועדה לחסוך מזמנו של בעל העסק ולקצר את משך הזמן של הליך הרישוי.
יצויין כי הוראות תיקון 34 קובעות לוח זמנים קשיח לקבלת תגובת נותני האישור ממועד הגשת הבקשה לרשות הרישוי.
ככלל, עם קבלת אישורי נותני האישור ואישור כי העסק מקיים את תכליות דיני התכנון והבניה, תוציא רשות הרישוי את הרישיון לבעל העסק.

נשאלת השאלה על איזו תקופה מתפרסת אפשרות רשות הרישוי להחליט כי היא דוחה את הבקשה לרישיון עסק משיקוליה היא.

בפסק דין זילכה נאמר על ידי השופטת בן- עתו כי  "אזרח זכאי לכך שעניינו יידון בבת אחת מכל היבטיו, ולא טיפין טיפין" ( עמוד 657).
עם זאת עמדתה הייתה כי במידה ורשות הרישוי העבירה בקשה לנותן אישור, ואותו נותן אישור נתן הסכמתו למתן הרישיון, הרשות אינה יכולה לסרב למתן הרישיון מנימוקים המצויים בשיקול דעתו המקצועי של נותן האישור, אלא אם התגלו לה עובדות חדשות. 

השופט בייסקי, אשר אמנם היה בדעת מיעוט לגבי התוצאה הסופית של פסק הדין, התייחס להוראות סעיף 6(ב) באופן ישיר וקבע כי הסברה לפיה העברת הבקשה על ידי הרשות לנותני האישור משמעה כי לרשות הרישוי אין כל התנגדות לעסק אין לה תימוכים לא בחוק ולא בפסיקה.

"אין החוק דורש כי הרשות תבחן תחילה שיקוליה ורק לאחר מכן תעביר הבקשה למי שצריך לתת אישורו. רשות הרישוי רשאית, מכוח סעיף 6(א) להחליט לדחות הבקשה אף בלי להעבירה למי שצריך לאשר מתן הרשיון לפי פסקה (א); אבל אין זה אומר שיש פסול בכך כי הבקשות מועברות מיד עם הגשתן, למשטרה, רק עם קבלת האישור מזו – דנה הרשות ושוקלת את שיקוליה היא." (עמוד 661 ).

עוד נאמר שם כי הרשות לא תיתן רישיון בטרם קבלת אישור נותני האישור, וכל עוד לא קיבלה את האישורים היא אינה מחוייבת לשקול את שיקוליה בנוגע לשאלה אם יש ואם אין להעניק את הרישיון המבוקש. 

עם זאת יש להוסיף כי רשות היודעת כי קיימת מניעה מצידה למתן רישיון עסק, משיקוליה היא (להבדיל משיקולי נותני האישור), צריכה להודיע על כך לבעל העסק ללא דיחוי, ולא יהיה זה ראוי ונכון להמתין לקבלת עמדת נותני האישור. זכותו של בעל עסק, לדעת מהן הבעיות אשר עליו להתמודד איתן במסלול קבלת הרישיון, מייד כאשר לרשות נודע על כך.
לכן- אם רשות הרישוי יודעת כי עליה לקבל אישור גורמים עירוניים שונים לשם מתן הרישיון, עליה להפנות את הבקשה אליהם בסמוך לאחר הגשתה, ולא להמתין לעמדת נותני האישור בטרם תעשה כן.

סיכום-
סמכותה של הרשות לשקול שיקוליה לעניין מתן רישיון אינה מצטמצמת לתקופת הזמן ממועד הגשת הבקשה ועד להעברתה לנותני האישור, אלא היא משתרעת עד למועד מתן הרישיון. לעניין זה יש לזכור את המועדים הקבועים בחוק למתן תשובה לבקשת בעל העסק למתן רישיון.
רשות הרישוי תודיע לבעל העסק אם קיימת מניעה מבחינתה למתן הרישיון ולא תמתין לקבלת עמדת כל נותני האישור.

פסיקה:
בגץ 10/80 יצחק זילכה נ. ראש עיריית חולון, פד"י  לד(4), 651. ( פורסם בנבו, 24.7.80).

חקיקה:
חוק רישוי עסקים, התשכ"ו- 1968 – סעיף 6