בהמשך לעדכונים המתבצעים על ידינו כל כמה חודשים, הסוקרים את הפסיקה הנוגעת להוצאת צווי סגירה לאחר הגשת כתב אישום ובטרם הרשעה (סעיף 17 לחוק), אנו מפרסמים מאמר זה הסוקר את עדכוני הפסיקה מאפריל ועד אוקטובר 2019.
פסק דין פא.לו.- היחס בין צו סגירה אחרי הגשת כתב אישום ( סעיף 17) וצו סגירה ללא הגשת כתב אישום (סעיף 22ב)
כנגד עסק מסוג מועדון חשפנות, משחקים, ומכירת משקאות משכרים הוגש כתב אישום, וכן הוצא לו צו סגירה לפי סעיף 17 לחוק. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור בעלי המועדון תוך שהוא מציין את הוראות סעיף 22ב לחוק לפיהן רשאי בית המשפט לתת צו להפסקת עיסוק גם ללא הגשת כתב אישום.
לעניין זה חשוב לציין כי בית המשפט כבר דן ביחס בין הוראות סעיף 17 להוראות סעיף 22ב והשווה בין הפרמטרים ליישום העקרונות להורות על סגירת העסק על פי שני הסעיפים.
ראו הפיסקה העוסקת ביחס בין סעיף 22ב לבין סעיף 17 לעניין עקרונות היישום במאמר: תיקון 34 – צו הפסקה מנהלי ושיפוטי סעיפים- 20-22ב
פסק דין סבג- קבלת חומר מודיעיני הנוגע לפעילות עבריינית
בפסק דין זה נדון מקרה של עיסוק בעסק לממכר מזון, לרבות משקאות משכרים לצריכה במקום. נטען כי התרחש בעסק אירוע אלים הכולל שימוש בנשק, בעקבותיו נסגר העסק ל 30 יום.
בית המשפט קיבל לידיו חומר מודיעיני הנוגע לפעילות עבריינית המתרחשת במסגרת העסק או בקשר אליו ובכלל זה סחר בסמים, וכן ציין אירוע אלים שהסתיים בפגיעות גוף.
פראפרזה על המידע המודיעיני הועברה לבעלי העסק.
בית המשפט לא מצא שניתן לנקוט באמצעי מידתי יותר מאשר סגירת העסק, ואישר את המשך סגירת העסק לפי הוראות סעיף 17.
בפסק הדין סקר בית המשפט פסיקה עניפה שהוגשה לו מטעם בעלי העסק הנוגעת למקרים בהם לא אושר צו סגירה לעסק ואיבחן אותם.
פסק דין אלמג'ד לשווארמה- דרישות נוספות של גורם רישוי בכל ביקורת
בפסק דין זה נדון מקרה של בקשה לסגירת עסק של דוכן לממכר שווארמה לאחר הגשת כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון. לעסק היה בעבר רישיון. כנגד העסק נטען כי קיימים ליקויים באופן שבו מטופל הבשר המביאים לקיום סכנה לבריאות הציבור, וכמות גדולה של בשר אף הושמדה. בעסק בוצעו שיפוצים נרחבים, אך לטענת המבקשת עדיין קיימים בו ליקויים משמעותיים.
בית המשפט דחה את הבקשה לסגירת העסק והציב תנאים להמשך ניהולו, מאחר ושוכנע כי במהלך השנה הקודמת לבקשה עושים בעלי העסק מאמצים ממשיים להביא לחידוש העסק ואף ביצעו שיפוצים נרחבים.
בית המשפםט התרשם כי בכל ביקורת הועלו דרישות נוספות מבעל העסק שלא נדרשו בביקורת שקדמה לה.
עוד הוסיף בית המשפט לעניין זה: "אמנם נכונה טענת המבקשת כי אין עליה חובה לפרט דרישות המצויות בתקנות או הנחיות מחייבות רלוונטיות ביחס לעסק בו נמכר בשר מן החי, אולם מנגד, מקום בו קיימת התנהלות ממושכת ביחס לתנאים הנדרשים להוצאת רישיון לבית העסק, ואף מבוצע שיפוץ אשר לאחריו מתקיימות ביקורות ולא מצוין בהן דבר ביחס לחוסר באמצעים פיזיים כלשהם במקום, כגון מקרר הפשרה, יש בהעלאת הדרישה הזו בדיון כדי להצביע על כך שהמסרים או הדרישות מן המשיבים לצורך קבלת רישיון עסק, לא היו נהירים ועקביים לאורך התקופה".
עוד הוסיף בית המשפט כי הרשות אינה מחוייבת לציין בפני בעל העסק כל דרישה תברואתית הנדרשת על פי החוק והתקנות הרלוונטיות, אך הוא מצא טעם לפגם בכך שבשני דוחו"ת מפורטים לא הועלו דרישות שהועלו לאחר מכן רק במהלך הדיון.
פסק דין הצריף 69- בחינת תשתית ראייתית ואפשרות לנקוט באמצעים מידתיים יותר
בעניין זה נדונה בקשת העירייה להוציא צו סגירה לפי סעיף 17 לעסק של פאב. לעסק אין רישיון בשל התנגדות המשטרה. בעסק נמכר משקה לקטין ולטענת המשטרה מתקיים בו סחר בסמים.
בית המשפט בחן את עוצמת התשתית הראייתית ואת האפשרות לנקוט אמצעים מידתיים יותר וביטל את צו הסגירה.
בית המשפט הורה לצדדים לבא בדברים כדי להגיע להסכמות באשר לתנאים להמשך פעילות העסק, וקבע את התיק לתזכורת לשבועיים לאחר מכן.
פסק דין אבו גאבר- הסתמכות על מידע מודיעיני במעמד צד אחד
המשטרה ביקשה כי יוצאו צווי סגירה בהתאם להוראות סעיף 17, נגד שלושה מפעלים לייצור בלוקים. מדובר בעסקים הפועלים שנים רבות ללא רישיון, ללא אכיפה מצד המשטרה בעניין זה. לטענת המשטרה מפעלים אלו נגועים בפעילות פלילית. המשטרה הסתמכה לעניין זה על מידע מודיעיני שהועבר לבית המשפט, ללא שהועברה אף פראפרזה לנתבעים.
לעניין הגשת מידע מודיעיני במעמד צד אחד, ציין בית המשפט את פסק דין בר מוחא לפיו בית המשפט יסתמך על מידע מודיעיני לעניין הוצאת צו לפי סעיף 17, כאשר המידע נועד לבסס את עילת הפסקת הפעילות העסקית ולא כדי להוכיח את כתב האישום, וכן כי נמסרה פראפרזה מספקת לבא כח הנאשמים כך שיוכל להתייחס למידע.
בית המשפט ציין כי התבססות על מידע מודיעיני במעמד צד אחד תהיה החריג שבחריג, אשר יש לנקוט בו במשורה, ורק להוכחת אחת מעילות הסגירה.
עוד הוסיף בית המשפט כי להבדיל ממתן צו סגירה מכח סעיף 78 לפקודת המשטרה שם רשאי קצין המשטרה להיזקק הן לחומר חקירה קביל והן לחומרים מודיעיניים שאינם קבילים, ולהבדיל מדיון בבקשה לביטול צו סגירה שניתן מכח סעיף 78 הנ"ל, שם רשאי השופט להיזקק לחומר שעמד לעיני קצין המשטרה בבואו לתת את הצו, הרי שבבקשת צו סגירה לפי ס' 17 כבר הוגש נגד הנאשם כתב אישום והוא רשאי לצלם את חומר הראיות בתיק כשטענות המבקשת את הצו אמורות להיות מגובות בראיות קבילות.
כאשר להגנה אפילו לא נמסרו פראפרזות על החומר יש לנקוט עוד משנה זהירות לגבי אותו חומר בלתי קביל.
בית המשפט ביקר את התנהלות המשטרה, ואת דחיית הבקשה נימק בין היתר בכך ש"נראה כי יש רגליים לסברה שהעלו המשיבים לפיה בחרה המשטרה בפתרון הנוח במחינתה (וההרסני מבחינת חופש העיסוק וכלכלת המשיבים ובני משפחותיהם) שבסגירת המפעלים… ואולם נראה שדרך פעולה זו אינה בהכרח יעילה ואף אינה עולה בקנה אחד עם זכויותיהם החוקתיות של המשיבים לחופש העיסוק ולקניין…"
פסיקה:
עפמק(ת"א) 67086-03-19 פא. לא. פרוייקטים 2015 בע"מ ואח' נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.6.2019
עפ"א 22951-05-19 דני סבג נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.6.2019)
בע"א 42500-05-19 עירית קרית ביאליק נ. אלמג'ד לשווארמה בע"מ (פורסם בנבו, 5.6.2019)
רע"ס 46520-08-2019 עיריית חיפה נ. הצריף 69 בע"מ ( פורסם בנבו, 10.9.2019)
ברש (כ"ס) 64909-09-2019 משטרת ישראל-רישוי עסקים נ. סלאמה אבו גאבר ואח' (פורסם בנבו, 5.10.19)
חקיקה:
חוק רישוי עסקים התשכ"ח- 1968 – סעיף 17
פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א- 1971 – סעיף 78
שושי יוסקוביץ', עו"ד, סעיף 17- עדכוני פסיקה אוקטובר 2019 ,11/03/2022, https://www.buslic.co.il/2019/11/12/p17_1019/