סעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים קובע כי רשות הרישוי רשאית לתת לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה רישיון, ובלבד שמהנדס הוועדה המקומית יאשר כי אין בהפרה "פגיעה מהותית" בתכליות דיני התכנון והבניה. 
מאמר זה דן בשאלה- האם מהנדס הוועדה המקומית רשאי להאציל את סמכותו למתן אישור זה, ואם כן למי.

הוראות החוק הרלוונטיות

מינוי מהנדס הועדה המקומית במרחבים הכוללים רשות מקומית אחת ובמרחבים הכוללים מספר רשויות מקומיות

ס' 17 לחוק התכנון והבניה  קובע כי "לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ובניה".

המחוקק התייחס גם לכך שקיימים מרחבי תכנון מקומי הכוללים רשות מקומית אחת בלבד, וגם מרחבי תכנון מקומי הכוללים מספר רשויות מקומיות. בהתאם לכך-

ס' 18(א)  לחוק התכנון והבניה קובע כי- "במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית – הועדה המקומית". ( להלן במאמר זה " הועדה המקומית")
ס' 19(א) לחוק התכנון והבניה קובע את הרכבה של ועדה מקומית כאשר במרחב התכנון המקומי נמצאות יותר מרשות מקומית אחת ("הרשויות המרחביות") ( להלן במאמר זה "הועדה המרחבית")

ס' 20(א) לחוק התכנון והבניה קובע כי בועדה מקומית לפי ס' 18 (דהיינו ועדה במרחב הכולל רשות מקומית אחת), מהנדס הרשות המקומית יהיה מהנדס הוועדה.

ס' 20(ב) לחוק התכנון והבניה קובע את אופן מינוי מהנדס הוועדה המרחבית.

האצלת סמכויות מהנדס הרשות המקומית

חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), תשנ"ב- 1991 ("חוק מהנדס הרשות"), קובע את כשירות, אופן המינוי וסמכויות מהנדס הרשות המקומית.

ס' 6 לחוק מהנדס הרשות קובע כי מהנדס הרשות המקומית, באישור ראש הרשות המקומית ובכפוף לכל דין, רשאי להאציל מסמכויותיו ותפקידיו לעובד אחר של הרשות המקומית. סמכויות אלו ניתן להאציל למהנדס רשוי או אדריכל רשוי ובעל כשירות מקצועית הנדרשת לתחום שבו הואצלה לו הסמכות.

חוק המהנדסים והאדריכלים תשי"ח- 1958, ותקנות המהנדסים והאדריכלים (תנאים לרישוי), תשס"ח- 2007 קובעים את אופן רישוי מהנדסים ואדריכלים ואת אופן רישום רישוי זה.

האם גם מהנדס וועדה מקומית/ וועדה מרחבית רשאי להאציל את סמכויותיו?

שאלה זו נחלקת לשניים-
שאלה אחת- האם מהנדס ועדה מרחבית (שאיננו מהנדס הרשות המקומית) רשאי להאציל את סמכויותיו?
שאלה שניה- האם מהנדס ועדה מקומית שהוא גם מהנדס הרשות המקומית רשאי להאציל את סמכויותיו כמהנדס הוועדה המקומית?
ונבהיר את השאלה השניה- בוועדה מקומית- מהנדס הרשות המקומית ומהנדס הועדה המקומית הינם אותו אדם. למהנדס זה יש שני כובעים. כבר הסברנו כי את סמכויותיו בכובעו כמהנדס הרשות המקומית הוא רשאי להאציל ונשאלת השאלה האם הוא רשאי להאציל גם את סמכויותיו כמהנדס הועדה המקומית.

השאלה הראשונה- האם מהנדס ועדה מרחבית רשאי להאציל את סמכויותיו?

ס' 20(ב) לחוק התכנון והבניה משיב על שאלה זו בחיוב.
בסעיף זה נקבע בין היתר כי הוראות ס' 6 לחוק מהנדס הרשות, אשר מכוחו מהנדס הרשות רשאי להאציל מסמכויותיו, יחולו גם על מהנדס הועדה המרחבית, בשינויים המחויבים.

אנו משאירים  ב "צריך עיון" את השאלה, האם מהנדס הועדה המרחבית רשאי להאציל מסמכויותיו רק לעובדי הועדה המרחבית או שמא גם לעובדי הרשויות המקומיות המצויות במרחב. זוהי שאלה פרשנית שלתשובה עליה יש השלכות רחבות, ולא זה המקום להכריע בה.

השאלה השניה- האם מהנדס ועדה מקומית שהוא גם מהנדס הרשות המקומית רשאי להאציל מסמכויותיו כמהנדס הועדה המקומית?

שאלה זו יותר מורכבת שכן אין סעיף חוק מפורש המאפשר האצלת סמכויות שכזו.

ביום 3.7.19 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין הדן בשאלה זו ("פסק דין פרטוש").
השאלה הישירה שעמדה לפתחו של בית המשפט הינה מתחום דיני התכנון והבניה, שם ניתנה למהנדס הועדה המקומית הסמכות להוציא צו הריסה מנהלי לפי ס' 221 לחוק התכנון והבניה.

בפסק הדין נקבע כי  בועדה מקומית הכוללת רשות מקומית אחת, רשאי מהנדס הרשות המקומית, להאציל גם מסמכויותיו כמהנדס הועדה המקומית, והכל בהתאם להוראות ס' 6 לחוק מהנדס הרשות.

עיקר נימוקי בית המשפט העליון "בקליפת אגוז"  היו שניים.
האחד- מהוראות סעיף 5(ג) לחוק מהנדס הרשות אנו למדים כי סמכויות מהנדס הרשות המקומית כוללות, גם את הסמכויות המוקנות לו מכח היותו מהנדס הועדה המקומית, וסעיף 6 לחוק מהנדס הרשות מאפשר לו להאציל את מכלול (או חלק) מסמכויותיו, ואין זה משנה מהו המקור הנורמטיבי לסמכויות אלו.

הנימוק העיקרי השני-  פרשנות המכירה בסמכות ההאצלה במקום שמהנדס הרשות המקומית הוא גם מהנדס הועדה המקומית, מתיישבת עם השאיפה לעקביות במבנה החקיקתי הכולל, כך שאותן סמכויות האצלה הניתנות למהנדס הועדה המרחבית ניתנות גם למהנדס הועדה המקומית- מקום שמדובר במרחב של רשות מקומית אחת.
פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה.

האצלת סמכויות מהנדס הועדה המקומית וסעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים

כאמור ברישא למאמר זה, הוראות סעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים קובעות כי ניתן לתת רישיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה במלואם בתנאי שמהנדס הועדה המקומית אישר כי הפרת דיני התכנון והבניה באותו העסק אינם מהווים הפרה מהותית של תכליות דיני התכנון והבניה.

סעיף 8א1 לחוק קובע רשימה של 6 הפרות שיחשבו כהפרות מהותיות של תכליות דיני התכנון והבניה. לגבי כל יתר המקרים, שאינם נחשבים כ"הפרות מהותיות" על פי החוק יכולים מהנדס הועדה המקומית ומהנדס הועדה המרחבית להפעיל את שיקול דעתם ולאשר מתן רישיון עסק.  

כאמור לעיל, מהנדס הועדה המקומית ומהנדס הועדה המרחבית רשאים להאציל מסמכויותיהם , כולן או חלקן בתנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק מהנדס הרשות.

יצויין גם, כי במחלקות ואגפי רישוי עסקים במספר רשויות לא מבוטל, אישורי ההנדסה ניתנים על ידי מהנדסים, העובדים במחלקה או באגף רישוי העסקים עצמו. מהנדסים אלו בקיאים בנושאים המשיקים שבין חוק תכנון והבניה וחוק רישוי העסקים.

במקרים רבים בהם מוגשות בקשות לרישיון עסק ודיני התכנון והבניה אינם מתקיימים במלואם, הפרות דיני התכנון והבניה, הינן שוליות, אינן נאכפות ואין כוונה לאכפן, או שנעשו במבנים ישנים מאד, או שלא ניתן כלל למצא את היתרי הבניה לאותם המבנים.
נראה כי נכון יהיה לקבוע נהלים ברשות לאופן האצלת הסמכות והגדרת המקרים בהם יוכלו המהנדסים להם הואצלה הסמכות, להפעיל את שיקול דעתם ולתת אישורם למתן רישיון עסק.
האצלת סמכויות וקיום נהלים כאמור יוכלו לקצר ולהקל באופן משמעותי, את הליך מתן אישור ההנדסה לרישיונות עסקים.

חקיקה:
חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965
חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), תשנ"ב- 1991

פסיקה:
רע"פ 6484/18 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב -יפו נ. יצחק פרטוש (פורסם בנבו, 3.7.19)