ברחובות ערים רבות ניתן לראות קורקינטים ואופניים שעונים על קירות בתים או אף מוטלים ברחוב, אשר ניתן ליסוע בהם באמצעות שימוש באפליקציה מתאימה ותשלום ישיר בכרטיס האשראי.

עד לתיקון תקנות התעבורה, שנכנס לתוקף ב 1.8.24, עסקים אלו לא היו טעונים רישיון עסק, שכן הם לא היו טעונים רישוי ולא היו טעונים רישום במשרד התחבורה.

התיקון האמור ביטל את הפטור שניתן לקורקינטים ולאופניים חשמליים מרישום ככלי רכב, אך הותיר על כנו את הפטור מרישוי.

עתה נשאלת השאלה- האם לאור התיקון- עסק של השכרת אופניים או קורקינטים חשמליים יהיה טעום רישיון עסק. השאלה נותרה ללא תשובה ברורה.
עודכן ביום 15.8.24בעקבות תיקון תקנות התעבורה.

פריט הרישוי הרלוונטי
פריט הרישוי הרלוונטי, אשר יש לבדוק את תחולתו על העסק האמור הינו פריט 8.6א הדן בהשכרת רכבים.
בפריט זה, בטור ז', קיימת הפניה לחקיקה אשר משמעותה, הרלוונטית לענייננו, היא כי לא יינתן רישיון לעסק המפורט בפריט הרישוי ללא הצגת רישיון רכב.
נשאלת השאלה – האם הקורקינטים והאופניים המדוברים הינם "רכבים" לעניין צו רישוי עסקים.

הוראות החוק הרלוונטיות
המונח "רכב" מוגדר בפקודת התעבורה– "רכב הנע באופן מכני או הנגרר על ידי רכב או בהמה, וכן מכונה או מתקן הנעים או נגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן".

"קורקינט חשמלי" מוגדר בתקנות התעבורה –
"גלגינוע" – התקן דו-גלגלי או תלת-גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 "גלגינוע (קורקינט חשמלי) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה" (להלן – תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה:
(1)   הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2)   המנוע מופעל באמצעות מצערת יד;
(3)   המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים;
(4)   מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ"ש;
(5)   משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק"ג;

"אופניים חשמליים" מוגדרים בתקנות התעבורה כאופניים עם מנוע עזר-
"אופניים עם מנוע עזר" – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה:
(1)   ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2)   המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים;
(3)   כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש;
(4)   מותקן בהם:
(א)   צופר או פעמון;
(ב)   פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם לתקנה 132(1);
(ג)    פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם לתקנה 132(2);
(ד)   מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם לתקנה 132(3);
(ה)   מחזיר אור מאחור בהתאם לתקנה 130(3);
(5)   אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו ובסימן ב'3 בפרק השני – המועד הקובע) –
(א)   הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN15194 (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק"ג;
(ב)   לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד;
(6)   אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו –
(א)   הם עומדים בדרישות קן רשמי ת"י 15194 – אופניים: "אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה" (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו http://www.mot.gov.il/; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה;
(ב)   מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ"ש;
(7)   הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו-(6)(א), לפי העניין;

ביטול הפטור מרישוי, רישוי ונהיגה ברישיון-
עד לתיקון תקנות התעבורה בשנת 2024, הוראות סעיף 39יז לתקנות התעבורה קבעו כי אופנים עם מנוע עזר פטורות מחובת רישום ורישוי, וכי הנוהג בהם פטור מחובת רישיון נהיגה. הפטור מהרישום בוטל בתיקון האמור אך הפטור מרשוי נותר על כנו. (תקנה 299ב)
כך גם עד לאותו תיקון הוראות סעיף 39 יח2 לתקנות התעבורה הקנו פטור דומה לשימוש בגלגינוע. גם כאן, הפטור מרישום בוטל אך הפטור מרישוי נותר על כנו. 

אופניים חשמליים אינם רכב לעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

בפסק דין ביטוח ישיר נקבע כי אופניים חשמליים אינם מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן אין חובת ביטוח לאופניים חשמליים.

עוד ציין בית המשפט כי אין להקביל בין הוראות פקודת התעבורה לבין הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שונה במהותו מפקודת התעבורה ומטרותיהם הסוציאליות שונות. 

משמעות הגדרות החוק לענייננו- אין מסקנה אחת חד משמעית

מהגדרות החוק המפורטות לעיל ומתיקון התקנות ב 2024 עולות מספר שאלות-

• עד 1.8.24, בהעדר חובת הרישום והרישוי לקורקינט ואופניים חשמליים, לא הייתה כל משמעות לדרישה לרישיון עסק, שכן לא היה ניתן לזהות באילו קורקינטים ואופניים מדובר. 
• כך גם כלי רכב אלו לא נדרשו לו לרישום ולא לרישוי.
• לאור חובת הרישום  והותרת הפטור מרישוי על כנו נשאלת השאלה האם גם לאחר תיקון זה, קורקינטים ואופניים חשמליים עדיין לא ייחשבו לכלי רכב לעניין הוראות צו רישוי עסקים המחייב הוצאת רישיון עסק  להשכרת כלי רכב.
• חלק מחברי מערכת האתר סבורים כי יש לבחון שאלה זו לאור מטרות הכללת עסקים שונים הנוגעים לכלי רכב, לטיפול בהם ולהשכרתם (פרק 8 לתוספת לצו רישוי עסקים) בצו. אותם חברי מערכת סבורים כי מטרת הכללת פרק זה בצו רישוי עסקים הינה לוודא כי כלי הרכב בהם משתמש הציבור תקינים ואינם מסכנים את הציבור וכי הטיפול בהם ייעשה באופן שמבטיח מטרה זו. חיוב רכבים של תחבורה קלה ברישום והמשך הפטור מרישוי מראה כי מטרה זו אינה רלוונטית לגביהם.
• לעומת זאת חלק מחברי מערכת האתר סוברים כי עיסוק זה מסוכן לציבור ועל מנת שכל הגורמים הרלוונטיים יוכלו להעלות דרישותיהם לאסדרתו יש לחייבו בהוצאת רישיון עסק. דהיינו- עיסוק זה בהחלט מצוי בתחום העסקים אשר מטרות חוק רישוי עסקים חלות עליהם.
• שאלת הרישוי של כלי רכב אלו הועלתה בפני הוועדה הבין משרדית לרישוי עסקים. נכון למועד כתיבת מאמר זה (24.4.25) הוועדה החליטה שלא לקבל בינתיים החלטה בנושא. 

חקיקה:
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
תקנות התעבורה, תשכ"א-1961
צו רישוי עסקים ( עסקים טעוני רישיון), התשמ"ג- 2013

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975

פסיקה-

תא (ת"א) 23489-10-13 ש.צ. נ. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 24.10.2015)