האם השכרת קורקינט או אופניים חשמליים הינה עסק הטעון רישיון

ברחובות ערים רבות ניתן לראות קורקינטים ואופניים שעונים על קירות בתים או אף מוטלים ברחוב, אשר ניתן ליסוע בהם באמצעות שימוש באפליקציה מתאימה ותשלום ישיר בכרטיס האשראי.
המאמר הבא מפרט מדוע עסק של השכרת קורקינטים ואופניים אלו אינו טעון רישיון עסק.

פריט הרישוי הרלוונטי
פריט הרישוי הרלוונטי, אשר יש לבדוק את תחולתו על העסק האמור הינו פריט 8.6א הדן בהשכרת רכבים.
בפריט זה, בטור ז’, קיימת הפניה לחקיקה שונה אשר משמעותה הרלוונטית לענייננו, היא כי לא יינתן רישיון לעסק המפורט בפריט הרישוי ללא הצגת רישיון רכב.
נשאלת השאלה – האם הקורקינטים והאופניים המדוברים הינם “רכבים” לעניין צו רישוי עסקים.

הוראות החוק הרלוונטיות
המונח “רכב” מוגדר בפקודת התעבורה– “רכב הנע באופן מכני או הנגרר על ידי רכב או בהמה, וכן מכונה או מתקן הנעים או נגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן”.

“קורקינט חשמלי” מוגדר בתקנות התעבורה
“גלגינוע” – התקן דו-גלגלי או תלת-גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 “גלגינוע (קורקינט חשמלי) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה” (להלן – תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה:
(1)   הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2)   המנוע מופעל באמצעות מצערת יד;
(3)   המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים;
(4)   מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ”ש;
(5)   משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק”ג;

“אופניים חשמליים” מוגדרים בתקנות התעבורה כאופניים עם מנוע עזר-
“אופניים עם מנוע עזר” – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה:
(1)   ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2)   המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים;
(3)   כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ”ש;
(4)   מותקן בהם:
(א)   צופר או פעמון;
(ב)   פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם לתקנה 132(1);
(ג)    פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם לתקנה 132(2);
(ד)   מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם לתקנה 132(3);
(ה)   מחזיר אור מאחור בהתאם לתקנה 130(3);
(5)   אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג’ בתמוז התשע”ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו ובסימן ב’3 בפרק השני – המועד הקובע) –
(א)   הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN15194 (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק”ג;
(ב)   לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד;
(6)   אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו –
(א)   הם עומדים בדרישות קן רשמי ת”י 15194 – אופניים: “אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה” (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו http://www.mot.gov.il/; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה;
(ב)   מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ”ש;
(7)   הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו-(6)(א), לפי העניין;

פטור מרישוי, רישוי ונהיגה ברישיון-
הוראות סעיף 39יז לתקנות התעבורה קובעות כי אופנים עם מנוע עזר פטורות מחובת רישום ורישוי, וכי הנוהג בהם פטור מחובת רישיון נהיגה.
הוראות סעיף 39 יח2 לתקנות התעבורה מקנות פטור דומה לשימוש בגלגינוע.

משמעות הגדרות החוק לענייננו-
מהגדרות החוק המפורטות לעיל נובעות מספר מסקנות הרלוונטיות לענייננו-

  • קורקינט חשמלי כלל אינו מוגדר כרכב על פי הוראות פקודת התעבורה ותקנותיה, הוא אינו טעון רישוי או רישום, והנהיגה בו אינה מחייבת בנשיאת רישיון נהיגה.
  • אופניים חשמליים מוגדרים אמנם כרכב בפקודת התעבורה אך גם הם אינם טעונים רישום או רישוי וגם הנהיגה בהם אינה מחייבת בנשיאת רישיון נהיגה.
  • בהעדר חובת הרישום והרישוי לקורקינט ואופניים חשמליים, ברור כי אין כל משמעות לדרישה לרישיון עסק, שכן לא ניתן לזהות באילו קורקינטים ואופניים מדובר.

עסק של השכרת קורקינטים ואופניים חשמליים אינו טעון רישיון עסק.

עם זאת חשוב לציין כי הגם שעסקים אילו אינם טעונים רישיון עסק, אין משמעות הדבר שעיסוק זה אינו טעון הסדרה כלל, ולרשות מקומית המבקשת להסדיר פעילותם בתחומה, קיימות אפשרויות חוקיות אחרות לעשות זאת כמו למשל באמצעות חקיקת חוקי עזר.

חקיקה:
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
תקנות התעבורה, תשכ”א-1961
צו רישוי עסקים ( עסקים טעוני רישיון), התשמ”ג- 2013


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו info@buslic.co.il