הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לעסק, בהעדר אכיפה לפי חוק התכנון והבניה

בית המשפט המחוזי בחיפה האריך תוקפו של עיכוב ביצוע צו להפסקת עיסוק של עסק מסוג מרכול, כאשר בעסק קיימות חריגות בניה אשר בעל העסק החל בהסדרתן, וכאשר מחלקת רישוי עסקים דרשה הריסת המבנים הבלתי חוקיים בעוד לא נעשתה כל אכיפה במסגרת דיני התכנון והבניה.
בית המשפט ביקר את העירייה והוסיף כי תפקידה וסמכותה של המחלקה לרישוי עסקים איננו לפעול במקום הוועדה המקומית לתכנון ובניה, תוך שימוש בחוק רישוי עסקים ובדרך של יישום צו הפסקת עיסוק.

פסק הדין-

בפסק דין זידאן אסעד נדון מקרה בו בעל עסק הפעיל את עסקו במשך שנים רבות ללא רישיון עסק ותוך הוספת בניה ללא קבלת היתר לכך (שתי סככות וגדר הצמודות לעסק).

בקשתו של בעל העסק לרישיון סורבה רק בשל חריגות הבניה האמורות, (ניתן אישור כל יתר גורמי הרישוי) והוגש כנגדו כתב אישום. לאחר שהורע בניהול עסק ללא רישיון, בית המשפט הוציא צו להפסקת העיסוק בעסק.

משצו הפסקת העיסוק עמד להיכנס לתוקף, ביקש בעל העסק הארכתו לשם הכשרת הבניה האמורה. הרשות המקומית התנגדה לכך ודרשה כי בעל העסק יהרוס את הבניה הבלתי חוקית בעסקו. נוכח עמדת העירייה- סירב בית משפט השלום לדחות את כניסתו של הצו להפסקת העיסוק.

בעל העסק ערער על פסיקה זו לבית המשפט המחוזי, והראה כי הוא החל בהליכי אישור הבניה.

בית המשפט המחוזי הבחין בין בקשה למתן רישיון ללא אישור תכנון ובניה- בקשה שדינה להידחות על הסף, לבין הבקשה העומדת בפניו. בבקשה זו העירייה אינה מתבקשת לתת רישיון ללא אישור תכנון ובניה, ובכל זאת היא עומדת על כך שבעל העסק יהרוס באופו מיידי את תוספות הבניה הבלתי חוקיות, עוד בטרם ניתנה לו האפשרות למצות את הליכי האישור של תוספות אלו.

בית המשפט ביקר את התנהלות העירייה כאשר, הוועדה לתכנון ובניה עצמה לא פעלה כנגד בעל העסק בכל הנוגע למבנים הבלתי חוקיים, לרבות בדרך של הוצאת צווי הריסה, ונראה כי מחלקת רישוי עסקים היא זו שנטלה לידיה את היוזמה לדרוש את הריסת המבנים, תוך שימוש בדיני רישוי עסקים.

בית המשפט חזר והדגיש פסיקה קודמת לפיה אין ליחס למחוקק כוונה שחוק רישוי עסקים ישמש כמכשיר נוסף לאכיפתו של חוק התכנון והבניה.

בנסיבות המקרה בהן הראה בעל העסק כי הוא פועל להכשרת עבירות הבניה, גם אם באיחור, בהעדר סכנה בטיחותית או אחרת בתוספות הבניה, וכאשר הגוף המוסמך על הטיפול בבניה בלתי חוקית לא סבר כי קיים צורך בטיפול משפטי כשלהו בתוספות אלו- אין מניעה במתן ארכה קצרה נוספת לבעל העסק לשם טיפול בהכשרה חריגות בניה אלו.

לבעל העסק ניתנה ארכה נוספת של כחודשיים בהם עליו להראות כי אכן הגיש את הבקשות הנדרשות להכשרת המבנים, ובמידה ויעשה כן, ניתנה לו ארכה נוספת לשם מיצוי ההליך.

בשולי פסק הדין-

המקרה הנדון בפסק הדין דלעיל, מדגיש שוב את הבעייתיות בקשר בין דיני התכנון והבניה ודיני רישוי עסקים ואת הכשל באכיפת דיני התכנון והבניה באמצעות חוק רישוי עסקים במישרין- כמו המקרה הנדון בפסק הדין שנסקר לעיל, אך לעיתים יותר קרובות בעקיפין- באמצעות אי מתן רישיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה והגשת כתבי אישום בגין עבירה זו בלבד.

מחלקת רישוי עסקים אינה רשאית לדרוש הריסת מבנים לשם מתן רישיון, כאשר לא בוצעו כל פעולות אכיפה במסגרת חוק התכנון והבניה.

פסיקה-
עפ”א 10923-01-19 אסעד נ. מדינת ישראל (6.2.19) [פורסם בנבו]
ע”א 87289/96 כאכון מלונות נופש בע”מ נ. עמידר, פ”ד נה(1)673, 678
עת”מ (י-ם) 8781/08 שמחה רותם נ. עיריית ירושלים (22.2.09) [פורסם בנבו]


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו info@buslic.co.il