שינוי בעלות – הוראות התקנות (30-33)

בסעיפים 30-33 בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) תשס”א- 2000 (“התקנות”), נקבעו הוראות הנוגעות לגורלו של רישיון כאשר משתנה הבעלות בעסק. המאמר הבא מפרט כיצד יש לנהוג במקרים אלו.

המאמר עודכן ביום 21.11.2020

מהו “שינוי בעלות”

שינוי בעלות מוגדר בתקנה 30  לתקנות-
“כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו וכן העברת שליטה בתאגיד כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ”ח- 1968″.

ויובהר- בעל עסק יכול להיות גם אדם וגם תאגיד ( חברה, שותפות רשומה, אגודה שיתופית וכד’).

הגדרת “שליטה” בחוק ניירות ערך-
“היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד.”

הגדרת “אמצעי שליטה” בחוק ניירות ערך- 
“כל אחד מאלה:
(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי.

משמעות ההוראה בתקנה 30-

בכל מקרה של שינוי הבעלות בעסק- דהיינו האדם או הגוף שעל שמו ניתן הרישיון מפסיק להפעילו, ואילו אדם או גוף אחר מפעילים את העסק- יש להגיש בקשה לרישיון חדש. לשינוי בעלות ייחשב כל שינוי שהוא של הבעלים הרשומים ברישיון, בין אם זו החלפה, הוספה או מחיקת אחד מהבעלים.
דוגמה- החלפת מנהל סניף
כך למשל- אם רישיון העסק רשום על שם מנהל סניף של עסק הנמנה על רשת גדולה, או על שם כל מנהל אחר בתאגיד, הרי שהחלפת המנהל תיחשב להחלפת בעלות בעסק. אך אם הרישיון רשום על שם החברה, הרי ששינוי במנהליה לא יהווה שינוי בעלות בעסק ( במובחן משינוי בבעלי מניותיה).
הוספה או גריעה של בעל עסק
כאשר רשום ברישיון העסק יותר מבעלים אחד, הרי שגם אם אחד מהבעלים עוזב או שמצטרף בעלים לרישיון העסק, עדיין ייחשב הדבר לשינוי בעלות, גם אם אחד או יותר מהבעלים שכבר רשומים נותרו ללא שינוי.

כאשר בעל העסק הינו תאגיד
כל העברת שליטה בתאגיד הרשום כבעל העסק, תיחשב גם היא לשינוי בעלות.

כך למשל, כל העברת למעלה ממחצית המניות בחברה תהווה שינוי בעלות, גם אם מי שרשום כבעל העסק ברישיון הינו אך ורק התאגיד.
רשויות רבות נוהגות לבקש כי אדם מסוים יהיה חתום על הבקשה לרישיון, והוא גם זה שחותם כי הרישיון התקבל. לעניין זה חשוב לציין כי אם הוחלפה הבעלות בתאגיד שעל שמו רשום הרישיון, גם אם אותו אדם נשאר בתפקידו, עדיין ייחשב הדבר לשינוי בעלות.

שינוי בעלות אינו בהכרח מכירת העסק 

יש הסוברים, בטעות, כי שינוי בעלות הוא בהכרח בעסקת העברת הבעלות בעסק ממי שעל שמו רשום הרישיון לגוף אחר, ולפיכך קיימות רשויות המבקשות לקבל הסכם חתום בין בעלי העסק הקודמים לבעליו החדשים.

אמנם קיימים מקרים כאלו. אך, גם אם בעל עסק סוגר את עסקו ובעל הנכס משכיר את אותו המקום לאדם אחר המפעיל את אותו סוג עסק, ייחשב הדבר להעברת בעלות. במקרה כזה- אין מקום לבקש הסכם בין הבעלים הקודם של העסק לבעלים החדשים שכן הסכם כזה אינו בנמצא. די יהיה בהסכם עם בעל הנכס שבו פעל העסק הקודם ותצהיר של הבעלים החדשים כי מדובר באותו  העסק (ראו פירוט בהמשך המאמר בתת פרק- “החריג”).
הרשות אינה נוטלת על עצמה סיכון רב בעניין זה, שכן בכל מקרה ההיתר הזמני, בשינוי בעלות בעסק, ניתן לתקופה מוגבלת או עד להחלטת הרשות בעניין, לפי המוקדם. היה והבעלים החדשים אינו עומד בדרישות הסעיף לשינוי בעלות, הדבר יתברר בתוך תקופה קצרה.

החשש מהעברת בעלות פיקטיבית

ככל שהדברים נוגעים לשינוי בעלות בעסק, לעיתים עולה החשש מהעברת בעלות פיקטיבית, בשל הוצאת צו סגירה לבעליו הקודם של העסק.

הוראות סעיף 16(3) לחוק רישוי עסקים נועדו למנוע העברה פיקטיבית של הבעלות בעסק בנסיבות כאלו.

סעיף 16 לחוק דן בהוצאת צו סגירה שיפוטי לעסק לאחר הרשעת בעליו  לפי סעיף 14. בשנת 1988 הוסף לחוק סעיף 16(3)  הקובע את סמכות בית המשפט “לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון כדין לניהול עסק זה”.

בדברי ההסבר לתיקון זה נכתב כי בין היתר: “מאחר שרבים המקרים שבעלי עסק עוקפים את חובת סגירת עסקים על פי צו סגירה שיפוטי על ידי העברת החזקה בעסק, מוצע להסמיך את בית המשפט, שהרשיע אדם בעבירה של ניהול עסק בחצרים מסוימים- לאסור בכלל על ניהול עסק טעון רישוי באותם חצרים אלא אם לאותו עסק רישיון לכך כדין”.

חובת הגשת בקשה חדשה לרישיון כאשר משתנה הבעלות בעסק

הכלל
משהשתנתה הבעלות, יש להגיש בקשה חדשה לרישיון על כל המסמכים הנדרשים מבקשה כזו.
מתן היתר זמני- אם הבקשה הינה לאותם פריטי רישוי שהיו ברישיון הקודם- יינתן היתר זמני ל 90 יום מיום שינוי הבעלות או עד להחלטת רשות הרישוי בדבר מתן רישיון, לפי המוקדם.
המשך תוקפו של אישור הנדסה– בפסק דין א.י.א אושר בעיר ( עמ’ 17), מצא בית המשפט לנכון להדגיש כי במסגרת הליך היתר זמני, בשינוי בעלות, כאשר העסק עובד ברישיון, “אין מקום על דרך הכלל, להידרש לבחינה מחודשת באשר לתוקפו של היתר הבניה המקורי, זאת ככל שלא הוכח שינוי נסיבות או פגיעה חריגה באינטרס הציבורי”. מהאמור לעיל ניתן להסיק כי, בהעדר סיבה ממשית של שינוי נסיבות או פגיעה חריגה באינטרס הציבור- אין חובה על הרשות לבחון את מצבו התכנוני של העסק בו הועברה בעלות.

החריג
אין צורך בהגשת תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, (המסמכים המפורטים בתקנה 4(א)) אם צורפו לבקשה לשינוי בעלות- (1) חוזה העברת הבעלות בעסק; (2) תצהיר כי לא חלו בעסק שינויים מאז הוצא הרישיון הקודם, מן הרשום ברישיון הקודם והמסמכים המצורפים לו, לרבות בסוג העסק, במבניו, בשטחו ובמיקומו וכי בעסק מתקיימים תנאי הרישיון הקודם.

מתן היתר זמני- עם קיום תנאי החריג, יינתן היתר זמני לשנה או עד להחלטת רשות הרישוי בדבר מתן רישיון, לפי המוקדם.

פקיעת הרישיון מסיבה שאיננה רק שינוי הבעלות ( תקנה 32(ב))
אם תוקף הרישיון פקע מכל סיבה שהיא שאינה רק שינוי הבעלות (כגון תום תקופת הרישיון, ביטולו על ידי הרשות בשל אי עמידה בתנאים וכו’) לא יינתן היתר זמני אוטומטי לתקופות המפורטות לעיל.  עם זאת, שיקול דעת הרשות למתן היתר זמני ביחס לכל עסק אחר יהיה תקף גם כאן. דהיינו- היה והעסק בו שונתה הבעלות עומד בתנאים למתן היתר זמני, רשות הרישוי תהיה רשאית לתת היתר כזה, אלא שלא מדובר במתן היתר אוטומטי לפי הוראות הסעיף אלא במתן היתר לפי שיקול דעת כללי הנתון לרשות.

שינוי בעלות בשל פטירת בעל העסק ( תקנה 33)

הדין מקל עם קרובים מדרגה ראשונה של בעל עסק שנפטר, מתוך הבנה כי מדובר באירוע טראומטי ולעיתים קרובות אף בגדיעת מטה לחמה של משפחה שלמה, ומאפשר להם תקופת התארגנות.
במקרה פטירה של בעל העסק והעברת העסק כדין לידי בן הזוג, ההורים או הצאצאים של הנפטר- הרישיון שהיה לעסק ימשיך להיות בתוקף עד תום תקופת תוקפו, או עד שנה מיום הפטירה לפי המוקדם.
יש לשים לב כי המשך תוקף רישיון העסק של הנפטר, מותנה בכך שהיורשים על פי דין הינם בן/בת זוגו, הוריו או ילדיו. בכל מקרה של העברת העסק, עקב פטירה, לאדם או לגוף אחרים, יחולו ההוראות הרגילות של “שינוי בעלות”.

התנאי לקיום הוראה זו- הודעה לרשות על הפטירה בתוך 45 יום.

לעיתים, שאלת הירושה אינה כה ברורה ומוחלטת מייד עם פטירתו של אדם. למרות זאת, וגם אם בתקופה הראשונה שלאחר הפטירה עדיין לא ידוע במדויק מי יירש את העסק, ועדיין לא הוצא צו ירושה או צו קיום צוואה, הנכון הוא להודיע לרשות על הפטירה בתוך 45 יום, ולהמציא את המסמכים בעניין הירושה של קרוב מדרגה ראשונה, או העברת בעלות למי שאינו קרוב מדרגה ראשונה, במועד המוקדם האפשרי.

חקיקה:
תקנות רישוי עסקים ( הוראות כלליות)
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח- 1968 – סעיף 16(3)
פסיקה:
עת”מ (נצ’) 4004-07-18 א.י.א אושר בעיר בע”מ נ. ועדה מקומית לתכנון קרית שמונה (22.10.18) [פורסם בנבו]