רישיון עסק יינתן לתקופה המצוייינת בצו רישוי עסקים. תקופה זו תחל ב 1.1 של השנה שלאחר השנה הקלנדרית בה ניתן הרישיון (למעט רישיון שניתן ל 15 שנה). התקופה שממועד מתן הרישיון ועד לתום השנה הקלנדארית שבה ניתן הרישיון, לא תיספר לעניין התקופות הנקובות בצו.

הוראות החוק

סעיף 7א לחוק רישוי עסקים קובע כי רישיון עסק יינתן לתקופה של 15 שנה, ומקנה לשר הפנים את הסמכות לקבוע תקופות קצרות יותר, שככלל לא יפחתו מ 5 שנים, אלא מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

שר הפנים, עושה שימוש בסמכותו זו- ותוקפם של רישיונות עסק נקבע בפועל בתוספת הראשונה לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשמ"ג- 2013.

רשות הרישוי רשאית לתת רישיון לתקופה קצרה מזו הנקובה בצו, אשר לא תפחת משנה, אך, מטבע הדברים, עליה לנמק מדוע ניתן רישיון לתקופה הקצרה מזו שבצו.

הוראות התקנות

תקנה 21(ב) לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) מתייחסת לתוקפם של רישיונות תקופתייים (רישיון תקופתי הינו רישיון הניתן לתקופה הקבועה בצו רישוי עסקים) וקובעת כי :
תוקף רישיון תקופתי לשנה אחת, ל 3 שנים, ל 5 שנים ול 10 שנים- יסתיים ב 31.12 של השנה שלאחר השנה שבה ניתן.
תוקף רישיון תקופתי ל 15 שנה- יסתיים ב 31.12 של השנה ה 14 שלאחר השנה שבה ניתן.

משמעות הוראות התקנות

כאשר ניתן לעסק רישיון תקופתי- תקופת הזמן ממתן הרישיון ועד לתום השנה הקלנדארית שבה ניתן הרישיון לא תיספר לעניין מספר השנים של תוקף הרישיון לפי הצו.
דוגמא- בעל מסעדה קיבל רישיון עסק ביום 1.7.19. על פי צו רישוי עסקים רישיון למסעדות ינתן ל 10 שנים. מניין 10 השנים ייספר מיום 1.1.20. לכן, תוקף הרישיון יהיה עד ליום 31.12.29. ובסך הכל לעסק יינתן רישיון על פי הצו ל- 10 וחצי שנים.

כל רישיון לתקופה קצרה יותר צריך להיות מנומק.

חקיקה:
 חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968
צו רישוי עסקים ( עסקים טעוני רישוי) התשמ"ג- 2013
תקנות רישוי עסקים ( הוראות כלליות), תשס"א- 2000