חובת חקירת נאשם בטרם הגשת כתב אישום ברישוי עסקים (2)

זהו מאמר המשך למאמר- חובת חקירת הנאשם בטרם הגשת כתב אישום ברישוי עסקים.
מאמר זה מביא את עדכוני הפסיקה ביחס לטענת נאשמים כי זכויותיהם לחקירה ולמתן הזדמנות להשמעת טענותיהם לפני הגשת כתב אישום הופרו.
יצויין כי כי מבחינת הפסיקה בסוגיה זו, הן הפסיקה המובאת במאמר זה והן הפסיקה המובאת במאמר הקודם לו, נראה  כי בית המשפט בוחן כל בקשה לביטול כתב האישום בהעדר חקירה  לפי נסיבותיו הפרטניות של אותו מקרה ומידת הפגיעה בנאשם, וכי לא ניתן לעמוד על קו אחיד בפסיקה.
עוד חשוב להדגיש את קביעת בית המשפט בפסק דין קצב כי הנחיית פרקליטות המדינה הנוגעת לחובת החקירה אינה מהווה חלק מהדין הקוגנטי ולכן הימנעות מיישומה אינה מצדיקה מתן אפשרות לנאשם לחזור בו מהודאתו שניתנה בבית המשפט.

פסק דין שוויש–  במקרה זה הנאשם טען כי לא נחקר אודות העבירה של ניהול עסק ללא רישיון וכי אינו קורא וכותב בשפה העברית ולא הוסבר לו כי עליו להתייצב לחקירה.
המאשימה טענה כי הנאשם אמנם לא נחקר, אך בעת ביקור בעסק נמסרה לו הודעה ובה פרטי התקשרות עם מחלקת קידום עסקים, וכי מסירת הודעה זו מהווה הזדמנות לבעל העסק למסור גרסה. עוד הוסיפה המאשימה כי למפקחי הרשות לא מוקנית סמכות חקירה.
בית המשפט צין כי בטרם יבוטל כתב אישום יש לזהות את הפגמים שנפלו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עצמתם במנותק לשאלת החפות או האשמה של הנאשם, יש לבחון האם פגמים אלו מהווים פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ויש לבחון האם ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול כתב  האישום.
עוד ציין בית המשפט כי זכות החשוד להשמיע את דבריו בחקריה היא זכות חוקתית והינה פועל יוצא של הדרישה למשפט הוגן ותקין.
כך גם נקבע כי “העובדה שהנאשם צפוי לעונש של קנס ולכל היותר צו הפסקה שיפוטי אינה פוטרת מהצורך בחקירה או מפחיתה מחשיבותה”.
באשר להעדר סמכות החקירה של המפקחים אומר בית המשפט כי היה עליהם להפנות את הנאשם לחקירה, לפני הגשת כתב אישום, בפני הרשות המוסמכת- משלא פעלו כך יש לקבל את הבקשה.
אינטרס הציבור שלא ינוהלו עסקים ללא רישיון אינו מפחית מחובת בית המשפט להקפיד על שמירת זכויות הנאשמים והחשודים “ומהלכים בלי ראויים של הרשות יפסלו לשם הרתעה מנקיטת מהלכים דומים.” “אין לקבל כי בשל נסיבות טכניות בלבד, משמעותיות וכבדות משקל ככל שיהיו, לא תפעל המאשימה בהתאם להוראות החוק ובכך ירמסו הזכויות של חשודים”.
בית המשפט ביטל את כתב האישום תוך שהוא מוסיף כי תוצאה זו אינה סותרת החלטות קודמות שלו שכן במקרה זה יש צורך בבדיקת זיקת הנאשם לעסק, וכי אין באמור לעיל בכדי למנוע הגשת כתב אישום מחדש לאחר שמיעת הנאשם כדין ובחינת טענותיו.

פסק דין שאולי– הנאשמים טענו כי לא נערך להם שימוע בטרם הגשת כתב האישום.
טענת המאשימה כי  מדובר בכתב אישום שני ביחס לאותו עסק ולכן, למרות שלא נערך שימוע, הרי שזכות הנאשמים להליך הוגן לא נפגעה, לא התקבלה, שכן כתב האישום השני מתייחס למועדים מאורחים לאלו שאליהם התייחס כתב האישום הראשון ותוך כדי הפרת צו שיפוטי. לכן, לא היה מקום לשלול מהנאשמים את זכותם להשמיע גרסתם.
בית המשפט ציין כי קיימת פסיקה סותרת בשאלה האם פגם זה מצדיק ביטול כתב האישום.
בצד פסיקה אשר ביטלה כתב אישום בעילה זו קיימת פסיקה רבה אשר לא ראתה באי קיום החקירה עילה לביטול כתב האישום. פסיקה זו בחנה את הסיבה להעדר החקירה, האם נעשתה ברשלנות גרידא או משיקולים זרים, כאשר יש כוונה להגיש כתב אישום בכל מחיר. עוד נבחן האם הוצע לנאשם שימוע מאוחר, וכן נבחנו טענותיו המהותיות של הנאשם על מנת לבדוק האם חקירתו הייתה יכולה למנוע הגשת כתב אישום והאם העדר החקרירה מנע השגתר ראיות חיוניות להגנה.
במקרה זה, לאור הודאת הנאשמים בתשובה לכתב האישום כי אכן ניהלו עסק ללא רישיון, הרי שהעדר החקירה לא היה מונע את הגשת כתב האישום. עוד הוסף כי מדובר בפגם הניתן לריפוי בכך שתבוצע חקירה לאחר הגשת כתב האישום.

פסק דין קצב– במקרה זה לא התקיימה חקירה של הנאשם בטרם הגשת כתב אישום, אך הנאשם, במועד ההקראה בביתה משפט הודה ביצוע העבירה של ניהול עסק ללא רישיון.
בית המשפט הוסיף כי  הנחיית פרקליטות המדינה המחייבת לאפשר לחשודים למסור גירסה בטרם הגשת כתב אישום איננה מהווה חלק מן הדין המהותי הקוגנטי, באופן שבצד הציפיה המובנית שנציגי התביעה יפעלו על פי הנחיית פרקליטות המדינה, אין לומר כי כי הימנעות מיישומה עולה כדי טעם מיוחד לאפשר חזרה מן ההודיה. לא כל הפרה של ההנחיה לקיום חקירה מהווה עילה ביטול כתב אישום ויש לבחון כל מקרה לפי נסובותיו הקונרקרטיות.
הבקשה לביטול כתב ההאישום נדחתה.

למאמר הקודם המביא ניתוח מקיף של סוגיה זו ראה- חובת חקירת הנאשם בטרם הגשת כתב אישום ברישוי עסקים

פסיקה:
רעס(י-ם) 68844-12-15 מדינת ישראל נ. שוויש (23.4.18) [פורסם בנבו]
רע”ס 57145-03-17 מועצה מקומית קרית עקרון נ. שאולי אמירה השקעות ויזמות בע”מ  (27.4.18)[פורסם בנבו]
רע”ס (ר”ג) 10657-08-17 יצחק קצב נ. מדינת ישראל (14.5.18)


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *