ביקור בעיריית בית שאן ובמועצה אזורית עמק המעיינות

לפני מספר ימים נסענו לבקר את מחלקות רישוי העסקים בעיריית בית שאן ובמועצה אזורית עמק המעיינות. הביקור היה מרתק. לא ניתן להשוות בין ידיעה כי ניהול רישוי ה עסקים ב”פריפריה” הינו שונה מאשר בערים הגדולות, וביקור במקום עצמו.

המאמר הבא מספר מה ראינו, מה למדנו, ועם אילו הבנות יצאנו מהיום המרתק הזה.

אנחנו מודים מקרב לב לרפי בן חמו, מנהל רישוי עסקים בעיריית בית שאן וליעקב קדוש מנהל רישוי עסקים במועצה אזורית עמק המעיינות על האירוח הנפלא ועל השיתוף הכנה בעבודה היומיומית ובבעיות העיקריות הקיימות בתחומם.
אנו רוצים לחזק את ידיכם- אתם באמת עושים עבודת קודש.

בית שאן

כשאומרים בית שאן, עדיין יש להרבה מאד אנשים הרגשה שמדובר במקום שנמצא בסוף העולם שמאלה.
חם בקיץ בבית שאן, אנשים לא מסתובבים שם סתם כך בחוץ ביום חם בקיץ, אלא אם יש להם סיבה טובה לעשות את זה.
לנו הייתה. נסענו לבית שאן, אשר גרנר , אלחנן משי ואנוכי לבקר, לראות כיצד מתנהל תחום רישוי העסקים בעיר שיש בה פחות מ 20,000 תושבים וכ 360 עסקים טעוני רישיון.
לבית שאן הגענו הפעם ברכבת. יושבים ברכבת, נהנים ממזגן ומגיעים לעיר. אין ספק שתחנת הרכבת משדרגת באופן משמעותי את הנגישות והפעילות בעיר.

 רפי בן חמו מנהל רישוי עסקים בעיריית בית שאן, מספר לנו, שכבר מרגישים את השפעת תחנת הרכבת, בעיקר בבניה למגורים שתפסה תאוצה בשנים האחרונות, הרבה בזכות פעילות אינטנסיבית של ראש העיר. כיום יש בניה של כ 4,000 דירות חדשות בעיר וקיימת תנועה ערנית של קונים פוטנציאליים.

ברור שבמקום כזה, יש סיבה טובה לרשות להילחם על כל עסק. כל עסק מצליח, כל עסק עובד, כל עסק שעובד ברישיון, זה עוד משפחות שממשיכות להתגורר בעיר, עם ביטחון יחסי תעסוקתי. כל עסק שייסגר, יגביר עזיבה של העיר, ואת זה אף אחד לא רוצה.

ישבנו עם רפי כמה שעות טובות. לרפי היה חשוב שנפגוש גם את מר רפי בן שטרית, ראש העיר, שטרח לפנות מזמנו ולפגוש אותנו.

רפי אינו רק מנהל רישוי עסקים בעירייה, הוא גם אחראי על התברואה, על הרישוי ועל הפיקוח, על הווטרינר, וכיום הוא גם משמש כממלא מקום מזכיר בעירייה.
מחלקת רישוי עסקים בעיר מאוישת על ידי רפי ומזכירה. היה גם פקח שאינו עובד שם עוד והמחלקה תוגברה באדם נוסף הממלא תפקידי פקח אך ללא הסמכה בינתיים.
במצבת כל אדם כזו, קשה להבין איך הוא מצליח לבצע את כל התפקידים, אבל רפי רואה את עצמו אחראי, לא פחות מבעלי העסקים, שכל עסק יעבוד ברישיון כדין והתוצאה נראית בשטח-
בבית שאן יש רק כ 10 עסקים הפועלים ללא רישיון. נתון מדהים.

העסקים בבית שאן
בבית שאן יש כ 360 עסקים טעוני רישיון. כ 140 עסקים מתוך כלל העסקים הטעונים רישיון בבית שאן הם בתחום המזון.
בבית שאן יש בריכה אחת. ישנה. רפי מספר לנו שמשרד הבריאות ביקש לסגור אותה בגלל שאין בה הצללה והתשתיות ישנות.
אבל במקום כל כך חם כמו בית שאן, שלילדים אין ממש להיכן ללכת בקיץ, חשיבות של בריכה פתוחה הינה עצומה. בסוף הגיעו  עם משרד הבריאות להסכמות והבנות שאפשרו את המשך הפעלת הבריכה.

 אין בבית שאן מלון אבל יש אכסניה .

אין בבית שאן בית קולנוע.

בבית שאן כמעט אין מקומות בילוי לצעירים בכלל, והם יוצאים לבלות בישובי הסביבה.

בבית שאן יש בית אבות סיעודי אחד- זהו עסק שאינו טעון רישיון.

 בבית שאן יש מרכז מסחרי אחד חדש- רפי מספר לנו בגאווה כי עכשיו יש כבר סניפים של ארומה, וגרג.

בבית שאן יש כשלושה מפעלים שיכולים להיחשב גדולים. יש מפעל גדול לכבלים, מפעל לארגזי משאיות ושני מפעלי אלקטרוניקה- האחד בהקמה. מתנהלת ממש מלחמה על פתיחתו של כל עסק חדש מסוג זה.

כבר אמרנו שיש בבית שאן תחנת רכבת? האחריות על מתחם תחנת הרכבת (והכנסות הארנונה ממנו) מתחלקות בין בית שאן למועצה אזורית עמק המעיינות. על מסוף הסחורות, שהוקם ליד תחנת הרכבת, אחראית העיר בית שאן, ואילו המועצה האזורית אחראית על התחנה עצמה.

גם בבית שאן, עיקר הבעיות המונעות הוצאת רישיון עסק הינן בתחום אישורי כיבוי אש, ועמידת העסקים בדיני התכנון והבניה.
כך למשל, מספר לנו רפי, קיים בעיר אולם אירועים הפועל כמה עשרות שנים ברישיון. לאחרונה נזכר מאן דהוא כי האולם מצוי על קרקע המוגדרת בתב”ע כ”אולם מופעים” ולכן אין התאמה בין השימוש בפועל לשימוש המותר בתב”ע.
די מובן כי סגירת עסק כזה, במיוחד לאחר שפעל כל כך הרבה שנים ברישיון, עלולה להוות פגיעה משמעותית בפעילות בעיר. וכיום נעשים מאמצים להסדיר את העניין. טרם נמצא פתרון אשר ישביע את רצון כל הנוגעים בדבר. אשר ואלחנן נרתמו מייד, והשתמשו בניסיונם המקצועי כדי להציע פתרונות מעשיים גם לבעיית אותו האולם וגם לבעיות עסקים אחרים אשר אינם עומדים בפועל בדיני התכנון והבניה במלואם. כך למשל, קיימים עסקים בבית שאן המתנהלים במבנים עתיקים, והוצע לרפי להשתמש בנהלים שאומצו בערים אחרות כגון חיפה ורמלה, כדי לאפשר מתן רישיון לעסקים אלו.

רפי מספר לנו, כי העירייה אינה מגישה תביעות בגין ניהול עסק ללא רישיון בפועל. כאשר יש בעיה, יושבים עם בעל העסק ופותרים אותה.

מתחם עסקי משמעותי נוסף בבית שאן הוא אזור התעשיה צבאים. אזור התעשיה הזה מנוהל על ידי שתי הרשויות, בית שאן ומועצה אזורית עמק המעיינות, כאשר על נושא הרישוי מופקדת המועצה האזורית.

שאלנו את רפי איזה עסקים הוא היה הכי רוצה לראות מוקמים בבית שאן.
התשובה הייתה עסקי היי-טק. כדי שהצעירים יבואו, וכדי שצעירים שגדלים בעיר לא יעזבו.

אז מה מאפיין בעיקר מקום כמו בית שאן בהבחנה מרשויות גדולות יותר?
נראה כי ההבדל העיקרי והמהותי נעוץ בהיכרות האישית עם בעלי העסקים, האיכפתיות והמלחמה על כל עסק כדי שיישאר, כדי שישרוד. אין ספק שמקום כזה הוא דוגמה לעבודה של בעלי העסקים והרשויות תוך ראיית מטרה משותפת אחת- כמה שיותר עסקים בבית שאן. זהו החמצן של העיר ועליו נאבקים.

הדיבור על העסקים הקטנים שהם מנוע הצמיחה האמיתי של המשק, מקבל כאן משמעות מעשית.

אין ספק שהאחוז הגבוה של עסקים  העובדים ברישיון בעיר הוא ייחודי. נראה שיש לייחס הצלחה זו בעיקר לעבודה המשותפת של הרשות עם בעלי העסקים למציאת פתרונות שיאפשרו המשך קיומו של כל עסק ועסק, אבל גם לאופיים של העסקים. בערים הגדולות התחלופההעיקרית של עסקים היא עסקי הבילוי. בעיר כמו בית שאן, בה יש מיעוט עסקים מסוג זה, העסקים הקיימים הם יותר יציבים. העסקים מוקמים מראש לטווח ארוך גם לפי סוגם ואפיונם. כך שאם יש בעיות בהוצאת הרישיון- לכל הנוגעים בדבר יש את האינטרס לפתור אותן, בעוד שבערים יותר גדולות בהחלט ייתכן שעסק כזה פשוט ייסגר.

מועצה אזורית עמק המעיינות

באותו היום בו ביקרנו בבית שאן, ביקרנו גם במועצה האזורית עמק המעיינות.

את אגף רישוי העסקים במועצה מנהל כבר שנים רבות יעקב קדוש שהגיע למועצה מתחום המחשבים נמנה על מקימי התוכנה רמה, תוכנת רישוי עסקים בה משתמשות רשויות רבות.
האחריות על רישוי העסקים במועצה איננו תפקידו היחיד של יעקב. בנוסף לרישוי עסקים יעקב אחראי גם על המחלקה הווטרינרית, בה עובדים 17  אנשים, הוא אחראי על 4  פקחים, על תחום התברואה, על בריאות הציבור, הגינון ואחזקת מבני המועצה והחינוך.

חוץ מיישוב עירוני יש במועצה אזורית עמק המעיינות כמעט את כל סוגי ההתיישבות והאוכלוסייה שניתן למצוא בישראל.
מועצה אזורית עמק המעיינות משתרעת על פני 250 אלף דונם. יש בה כ 12,000 תושבים המתגוררים ב 24 ישובים מתוכם, 16 קיבוצים, 6 מושבים, וכפר הנגמלים מלכישוע.
חלק מהקיבוצים דתיים וחלקם חילוניים.

העסקים במועצה האזורית עמק המעיינות
בתחום המועצה האזורית יש כ 400 עסקים טעוני רישיון מתוכם כמה מפעלי מזון גדולים, כגון: אדום אדום, עוף טוב, טיב טירת צבי, דלי דג ועוד.

במועצה האזורית יש שני פארקי תעשיה אחד מהם הוא פרק צבאים המנוהל במשותף עם העיר בית שאן, כאשר תחום רישוי העסקים בפארק מוטל על המועצה האזורית.
כך גם המועצה מתחלקת עם העיר בית שאן בתפעול מתחם הרכבת כאשר מסוף הסחורות מצוי באחריות העיר ואילו תחנת הרכבת עצמה מצויה באחריות המועצה.

כאשר שאלתי האם קיימת בעיה במועצה של השכרת מחסנים פירטיים לזיקוקים למשל, ענה לי יעקב כי לא רק שבתחום המועצה אין מחסנים כאלו, אלא שבאחד מפרקי התעשיות קיימים שני מבנים תת קרקעיים מבוטנים היטב בהם מאוחסנים זיקוקים- והכול ברישיון כדת וכדין.

רוב עיסוקי תושבי המועצה הינם בתחום החקלאי. זה המקום להזכיר, כי גידולים חקלאיים אשר מהווים חלק משמעותי מתחום עיסוק תושבי המועצה- אינם טעונים רישיון עסק.

כך גם אריזה עצמית של המוצרים על ידי החקלאי, ללא כל טיפול בתוצרת, לא תהיה טעונה רישיון עסק. וכך- קיימים גידולי תבלינים הנשלחים ליצוא, אשר אריזתם, ללא כל טיפול מוקדם, נעשית בתחום השטח החקלאי של החקלאי שמגדל אותם ולכן אינה טעונה רישיון עסק. עם זאת, עסקים אלו עומדים בדרישות המחמירות של השוק האירופי המשותף, אשר מדינותיו רוכשות תוצרת תבלינים רבה מישראל.

כ 40% מהעסקים במועצה האזורית הם עסקי מזון.  כ 20% מהעסקים טעוני הרישיון במועצה פועלים ללא רישיון.
גם כאן, עיקר הבעיה היא הדרישה המוחלטת לעמידה בדיני התכנון והבניה. במגזר החקלאי נדרשים אישורי הרשות למקרקעי ישראל, אשר מערימה קשיים רבים בהוצאת היתרים אלו, אם בכלל, ותהליך האישור יכול לארוך שנים.
אמנם כיום המנהל מקל על סוגים מסוימים של עסקים בחלקים של הקרקע החקלאית בהוצאת היתרים לשימוש חורג, אך אין ספק שאין בכך די.

המועצה עושה כל שביכולתה לתת רישיונות זמניים לבעלי העסקים אשר הבעיה היחידה בהפעלתם ברישיון הינה עמידה בדיני התכנון והבניה, וזאת כל עוד בעל העסק פועל ועושה כל שביכולתו להסדיר עניין זה עם המנהל.

אך גם יעקב אומר כי בהעדר חקיקה אשר תקל בדרישות אלו לשם מתן רישיון עסק- קשה מאד יהיה להתאים את החיים העסקיים בפועל לדרישות אלו. אין ספק שנדרשת גישה שונה וחדשה לסוגיה זו.

בסופו של היום החם, לקח אותנו יעקב לסייר בפארק המעיינות. למקום יש רישיון עסק לפי פריט קייט ונופש והשכרת רכבים. (המקום משכיר רכבים חשמליים לאורחי הפארק).
התברר לנו כי המקומות בהם מתרחצים האנשים המבלים בפארק הינם אמנם מקומות מסודרים אך אינם נחשבים לבריכות כהגדרתן בחוק,  ולכן “הבריכות”, עצמן אינן טעונות רישיון עסק.

בשטח הפארק לא ניתן לנוע ברכבים רגילים ויש במקום קלנועיות חשמליות אותן ניתן להשכיר. אנקדוטה מעניינת היא כי הקלנועיות החשמליות נטענות במקום ששימש את המועצה כאולם ספורט בעבר.

גם במועצה האזורית, בדומה לבית שאן, בולט הקשר האישי של מנהל רישוי העסקים במועצה עם בעלי העסקים, האכפתיות והמאמץ המושקעים על מנת שהעסקים יוכלו להמשיך לפעול, ולהצליח, וביחד עם יתר גורמי הרישוי, לתת לאותם עסקים רישיונות.

קשה שלא להשוות את מחלקות ואגפי רישוי העסקים בערים הגדולות ביחס למקומות כמו בית שאן ומועצה אזורית עמק המעיינות. בעוד שבמחלקות ואגפי רישוי עסקים בערים הגדולות, לצד הרצון לעזור לבעל העסק והניסיון לפתור בעיות, על הרשות לנקוט בפעולות אכיפה רבות ובכללן אף הוצאת צווי סגירה מנהליים,  הרי שבעיר הקטנה והמועצה האזורית ברור כי הרשויות נלחמות על הפעלה של כל עסק ביחד עם בעלי העסקים.

צריך לבקר במקומות האלו כדי להבין את הקשר המיוחד שיש לרשות עם האנשים המתגוררים בתחומי אחריותה בכלל ועם בעלי העסקים בפרט. התחושה החזקה ביותר היא, שמנהלי רישוי העסקים רואים עצמם אחרים לעשות כל שביכולתם על מנת שהעסקים יוכלו להמשיך ולפעול על פי החוק וכי אכפת להם מכל עסק ועסק.

אנחנו מבקשים שוב להודות לרפי בן חמו וליעקב קדוש על הזמן שהקדשתם לנו ועל ששיתפתם אותנו בחיי היומיום שלכם.

 


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *