המאמר נכתב על ידי אלחנן משי, אשר גרנר ועו"ד שושי יוסקוביץ'

הסיבות העיקריות למתן רישיונות לעונת רחצה אחת לבריכות שחיה

תקופת רישיון עסק לבריכות שחיה, על פי הקבוע בצו רישוי עסקים, הינה 10 שנים.

לבעל עסק המשקיע סכומי עתק בהקמת בריכת שחיה ותפעולה נדרשת וודאות, שאם הוא עמד בדרישות להוצאת רישיון פעם אחת, הרי כל עוד הוא עומד בדרישות נותני האישור הוא יוכל להמשיך ולהפעיל את הבריכה ברישיון בכל התקופה המתאפשרת בחוק.

למרות האמור בצו, רשויות רבות נוהגות להוציא לבריכות הפתוחות רק בעונת הקיץ ("בריכות עונתיות"), רישיון לעונת הרחצה בכל שנה בנפרד, בעוד שבריכות המופעלות לאורך כל השנה ברצף יקבלו רישיון למלא התקופה הנקובה בצו.

הסיבה העיקרית לאבחנה זו נובעת מחשש גורמי הרישוי בכלל, ומשרד הבריאות בפרט, כי לאור העובדה שהבריכה סגורה במשך חודשים רבים ומתקניה אינם מופעלים באותם חודשים, הרי שפתיחת הבריכה לקראת עונת הקיץ משולה לפתיחת עסק חדש, שכן יש להפעיל מחדש את כל מתקני הבריכה ולוודא שהם פועלים כתקנם לאחר תקופת הסגירה.

בנוסף, בריכות רבות מנוהלות על ידי מפעילים שונים מדי שנה, ומאחר ורישיון העסק יינתן לבעל העסק, דהיינו, המפעיל, הרי שממילא יהיה צורך להוציא רישיון חדש מידי שנה.

גישות שונות והדרך המומלצת להקל על בעלי הבריכות והרשויות

גישת "העסק הזמני"

קימת גישה הסוברת שפתיחת הבריכה לחודשי הקיץ בלבד דינה כדין עסק זמני מטבעו, עובדה המקנה לרשות הרישוי את האפשרות לתת לאותו עסק רישיון לתקופה קצרה מזו הנקובה בצו. לפי גישה זו יינתן לבריכה עונתית רישיון בכל שנה מחדש, לחודשים בהם היא פתוחה בלבד.
גישה זו בעייתית מכמה סיבות.
האחת- קיימים תנאים ודרישות לבריכה שאינם משתנים מעונה לעונה. כך, למשל, אם בריכה מקיימת את דיני התכנון והבניה, אין היגיון ואין צורך לבקש להגיש בקשה חדשה הכוללת את כל התוכניות וקבלת "אישור הנדסה" בכל שנה מחדש (ככל שלא נעשו שום שינויים מבניים, כמובן). הדברים נכונים גם ביחס לרובן ככולן של דרישות הכבאות.
אין כל הגיון בהטרחת בעל העסק וכלל מערכת הרישוי בטיפול בבקשה חדשה לרישיון בכל שנה מחדש, לעסק שכבר קיבל רישיון ולא חלו בו שינויים.

סיבה נוספת להכבדה מיותרת  הנוצרת מאימוץ גישה זו היא, שמנהלי הבריכה מוכרים כרטיסים ומנויים מספר חודשים לפני פתיחת העונה. כך גם מוזמנים ימים לשם פעילות קייטנות ופעילות חינוכית אחרת. פעילות זו לא תוזמן מעסק שאינו מחזיק ברישיון. רשות שנוקטת בגישת "העסק הזמני" גורמת לכך שבעל העסק, בתקופה בה נמכרים כרטיסים ומנויים  ומתבצעות הזמנות של גופים ומוסדות חינוך לפעילות קיץ עלול להיות נאלץ לוותר על הזמנות אלו שכן, הוא אינו יכול להציג רישיון עסק תקף בתקופה בה הן מתבצעות.

גישת הוספת "תנאים ברישיון"

על פי גישה זו, לעסק העומד בכל הדרישות יינתן רישיון למלא התקופה הנקובה בצו, גם אם הבריכה פתוחה רק בעונת הרחצה. לרישיון יוספו תנאים לפיהם העסק לא יתחיל לפעול בעונת רחצה ללא אישורים נדרשים, כגון אלו של משרד הבריאות, חומ"ס, אישור מהנדס לבטיחות המתקנים ותקינותם, ביקורת מפקח מטעם הרשות המאשר עמידה בדרישות החוק והתקנות וכיו"ב.

הפיתרון לחששות גורמי הרישוי השונים, הינו הוספת תנאים ברישיון לפיהם על בעל העסק המפעיל את הבריכה העונתית לקבל אישור עדכני מגורמי הרישוי הרלוונטיים  לקראת פתיחת כל עונת רחצה, לפיו הוא עומד בדרישות החוק להפעלת הבריכה.

לעניין זה חשוב לציין כי קיימות הוראות נפרדות של משרד הבריאות במפרט האחיד לפריט הרישוי של בריכת שחיה המסדירות הפעלה מחדש של בריכה שהושבתה.

גם לגישה זו יש כמה חסרונות. העיקרי שבהם הוא החשש כי מפעיל בריכה יפתח את הבריכה ללא שעמד בדרישות נותני האישור כאשר, לכאורה, הוא מחזיק ברישיון כדין. 
היה ותקרה תקלה או חס וחלילה אסון, יטען המפעיל כי הוא החזיק ברישיון עסק כדין, בעוד שבפועל הוא הפר את תנאיו.

אמנם, במידה ובריכה תיפתח לקהל ברחב בעונת הרחצה כאשר היא מופעלת בניגוד לדרישות החוק והרישיון, נותן האישור הרלוונטי ורשות הרישוי יהיו רשאים לפעול נגדה בכול האמצעים העומדים לרשותם בחוק ובכלל זה ביטול הרישיון, אבל אכיפה בתחום רישוי העסקים אינה מכשיר הרמטי.
הפעלת מקום כמו בריכה שחיה המשרת מאות ואלפי אנשים בעונת רחצה, כאשר בריכה עלולה להיות מקום מסוכן מטבעו ואי עמידה בחובות החוק עלולה לעלות אפילו בחיי אדם מצדיקה נקיטת אמצעי זהירות מוגברים על ידי הרשויות בבואן לתת רישיון ולהעריך את התקופה לה יינתן הרישיון.

הפיתרון הראוי והפעלת שיקול דעת רשות הרישוי

כמו במקרים רבים ברישוי עסקים, גם בנושא רישוי בריכות שחיה עונתיות אין בהכרח פיתרון אחד נכון. 

נכון תעשה כל רשות אם תפעיל את שיקול דעתה ביחס לנסיבות הפעלת כל בריכה בתחומה, כאשר הקו המנחה צריך להיות הקלה על בעל העסק והמנגנון הבירוקרטי של הרשות.
כך למשל ניתן, במקרים המתאימים, לתת לעסק רישיון זמני אך לקבוע כי בעל העסק לא יצטרך להמציא אישור כב"א והנדסה בכל עונה מחדש וכן לא יצטרך להגיש מחדש את תוכניות העסק או אישור נגישות הנוגע למבנה. בכך ייחסכו מבעל העסק הוצאות רבות בבואו להוציא רישיון לעונת רחצה לבריכה, כאשר לאותה בריכה כבר היה רישיון עסק בעונה שקדמה.
כך גם ניתן להוציא רישיון לבריכה לתקופה הנקובה בחוק, ולדרוש ממפעיל הבריכה התחייבויות ובטוחות כי לא יפתח את הבריכה בעונת הרחצה ללא קבלת כל האישורים העונתיים הנדרשים. 

ולסיום נוסיף כי מתן רישיון עסק לשנה מלאה וחידושו בכל שנה לא יכול להוות פיתרון, שכן בהתאם להוראות החוק רישיון יינתן לתקופה המסתיימת בסופה של שנה קלנדרית, דהיינו ב 31.12. בריכות עונתיות אינן מופעלות במועד זה (חורף) ולכן אין כל משמעות מעשית לחידוש הרישיון בתקופה בה הבריכה סגורה.

לעניין מתן רישיון עסק לתקופה הקצרה מזו הנקובה בצו רישוי עסקים ראה- קיצור תקופת הרישיון- מקרים שונים