בימים אלו נדונה בוועדת הפנים של הכנסת הצעת החוק האמורה לאשר את רפורמת הרישוי הדיפרנציאלי. רפורמה זו אמורה להקל באופן משמעותי על הליך הוצאת רישיון העסק לעסקים קטנים ובינוניים. אלא שקיימים נושאים מסוימים שללא תיקונם בהצעת החוק לא ניתן יהיה ליישם רפורמה זו.
מאמר זה מפרט את הנושאים הטעונים תיקון ובהם: העברת סמכות רשות הרישוי מראש הרשות למנכ"ל העירייה, עיקור האפשרות להוציא היתר מזורז, הקשר בין היתר מזורז למפרטים אחידים, תוקף הרישויונות, אישור על יסוד תצהיר, הסתמכות על חוות דעת חיצוניות, תוקף היתר זמני, נגישות לעסקים, ומתן אפשרות בחוק להאריך תוקף צו סגירה שיפוטי.
להצעת החוק ודיוני הוועדה- הצעה לתיקון חוק רישוי עסקים- רישוי דיפרנציאלי- דיוני וועדת הפנים

לקראת הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בראשותך מצאתי לנכון להתייחס לרפורמה בחוק רישוי עסקים.
הרפורמות השונות החל מהרפורמה של "וועדת הבר" שהמליצו על שינויים מפליגים בחוק רישוי עסקים והצמצום ברגולציה וכלה ברפורמות נוספות שעברו את הכנסת ניפגעו קשה בוועדת הפנים של הכנסת בראשות שני חברי כנסת מש"ס שאפשרו עיקור כל השינויים והפיכת הרפורמה למילה מתה.

אפרט את הנושאים שנידרש לתקנם במסגרת דיון הוועדה:

סמכות רשות הרישוי ברשות המקומית:
ועדת הבר המליצה להעביר את סמכות רשות הרישוי מראש הרשות למנכ"ל העירייה ובכך למנוע מעורבות פוליטית בנושא שכולו עניין מקצועי.
בדיון בוועדת הפנים, ביטל היו"ר את ההמלצה וקבע כי הסמכות תישאר בידי ראש הרשות, סמכות  שבמקרים רבים ראש הרשות משתמש בסמכותו להעביר אותה לאחד הנבחרים כמתת פוליטי של חלוקת השלל ברשות. כמובן שמקבל הסמכות חסר כל ידע ומומחיות אמתית לבחון את הרישיונות הניתנים. יצוין כי ברשויות גדולות רבות ראש הרשות העביר את הסמכות לגורם מקצועי .

אחד הנושאים בעלי החשיבות ברפורמה היה פיתוח מסלול היתר מהיר חדש שינתן לעסקים פשוטים של אנשים שאינם חברות או תאגידים, דרך להקל על הריגולציה לעסק הקטן. היתר כמעט מידי. בפועל הרעיון נכחד והמגבלות שהוטלו עליו יצרו מצב שעד היום לא יצא היתר אחד במדינה. מה קרה?

  היתר מזורז תנאי סף  

הנחיות החוק כיום להיתר מזורז אינן מאפשרות להוציא היתר שכזה בכפוף לקיום תנאים מקדימים להיתר זה והתוצאה היא עד היום שלא יצאו כלל היתרים מזורזים. בוועדת הפנים, בהובלת היועמ"ש לוועדה, נוספו סייגים כה מחמירים שטרם נמצאו "צדיקים" שעומדים בהם. הועדה הפכה רעיון מקצועי מקל לתהליך חינוכי וענישתי של בעלי עסקים

זה ניסוח החוק:
"סייגים למתן היתר מזורז (תיקון מס' 27) תשע"א-2010
6א2.   (א)  על אף האמור בסעיף 6א1, לא יינתן היתר מזורז לעסק אם הובא לידיעת רשות הרישוי כי מתקיים אחד מאלה, בתחום רשות הרישוי:
(1)   בעת הגשת הבקשה המבקש או העסק פועל בלא רישיון או היתר זמני בניגוד להוראות סעיף 4;
(2)   היתר מזורז שניתן לעסק, למבקש, למי ששולט בעסק או במבקש או למי שנשלט על ידי מי מהם, בוטל לפי סעיפים 7ב1(ה) או 7ג(ד1), בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(3)   מתנהל נגד העסק או המבקש הליך פלילי או מנהלי לפי חוק זה;
(4)   העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, הורשע בעבירה לפי חוק זה, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
   (ב)  בסעיף זה –
          "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה
           "המבקש" – כמשמעותו בסעיף 6א
           "שליטה" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-
1981, בשינויים המחויבים."

 לסיכום הנושא:
תנאי הסף שיקבעו אם כן בחוק הרישוי להיתר מזורז הם:
1. שהעסק אינו פועל.
2. שבעל העסק או מי מעובדיו לא הורשע בעבירת רישוי עסקים בשלוש שנים שקדמו לבקשה.
3. מדובר בסוג של רישוי עצמי: שבו על בעל העסק לשכור מהנדס בניין או אדריכל שיכין תצהיר על כך שהעסק תואם דיני תכנון ובנייה, לשכור בעל מקצוע לכיבוי אש שיצהיר כי העסק עומד בדרישות הכיבוי, לשכור בעל מקצוע תברואי שיצהיר שהעסק עומד בדרישות התברואה והתקנות ולשכור יועץ נגישות שיצהיר על נגישות העסק
בנוסף לכך, בצו רישוי עסקים נקבע כי הטור שמציין את העסקים הזכאים להיתר מזורז תקף רק לעסקים לגביהם פורסם היתר מזורז. .

כל זה גורם לכך שלא ניתן וגם לא יצאו היתרים מזורזים בתנאים אלו.

יצוין כי תנאים אלו מצויים בחוק כיום ולכן לא יצא עד היום היתר מזורז בכל הארץ.
הרפורמה ללא הוצאת התנאים המגבילים של ההיתר המזורז בהצעת החוק החדשה לא אפשרית והיא חסרת כל מימוש או יישום.

היתר מזורז בהעדר מפרט אחיד:
אחת המגבלות שקבעה ועדת הפנים, בניגוד להמלצת וועדת הבר, היא כי בהעדר "מפרט אחיד", שמהווה תחליף לתקנות, שמשרדי הממשלה כשלו בכתיבתן, לא ניתן לתת היתר מזורז. מאחר ומשרדי הממשלה מתקשים, בלשון המעטה, לכתוב הנחיות מקצועיות, לא ניתן להוציא כיום היתר מזורז גם למי שנמצא צדיק על פי הנאמר בסעיף הקודם.
בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשע"ג 2013 נקבע כי עסק לגביו ניתן לתת "היתר מזורז "בטור ד לא יקבל היתר מזורז כל עוד לא אושר לו מפרט אחיד.
זה נוסח ההוראה בצו:
 "תחילתו של סעיף 3 ביום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) והוא יחול על סוגי
עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד;" (הערה סעיף 3 בצו עוסק בהיתר מזורז)

תיקון דרוש: ביטול התנאי בצו רישוי עסקים שכן הוא מעקר את כל רעיון ההיתר המזורז. יש לקבוע כי בכל מקום בוא אין היתר מזורז יהיו תקפים ההוראות התקנות או ההנחיות הקיימות כיום מצד משרדי הממשלה או רשות הרישוי.
הנחיה זו קיימת בצו בסעיף 9.(ב) (1).
תוקף רישיון.
כחלק מהרפורמה שנקבעה, נכתב צו רישוי עסקים ובו נקבע תוקף חדש לרישיונות במטרה להקל על הרגולציה ותדירות חידוש הרישיונות. ועדת הפנים כחלק מתהליך הרס הרפורמה קבעה כי בהעדר מפרט אחיד תוקף הרישיון יישאר על פי הצו הקודם, שלמעשה בוטל. כך שכיום יש כאוס בתחום וכל אחד קובע תוקף על פי הבנתו או זיכרונו מה היה פעם.
בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשע"ג 2013 בסעיף 9.(ב) (2). נקבע כי לעסק שאין לו מפרט אחיד התוקף שלו יישאר כמו שנקבע בצו רישוי עסקים 1995 (להלן הצו הקודם)
הצו הקודם מבוטל בסעיף 8 (2) לצו רישוי עסקים הנוכחי מכאן שהתוקף של העסקים הוא לפי צו שמבוטל סעיף אחד קודם. אבסורד מטורף.
להלן נוסח הביטול הצו:
"  בטלים –
(1)  צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995;
(2)  צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), התשל"ד-1974.
השארת הסעיף על כנו מרוקנת מהרפורמה את כל הרעיון לשינוי תוקפם של רישיונות. חובה לבטל את הסעיפים המגבילים שבצו בסעיף 9.
יצוין כי ההגבלה נקבעה בצו רישוי עסקים ואין לה כל חובה מתוקף החוק.

רישוי על יסוד תצהיר
על פי הצעת החוק בסעיף הנדון, בקשה להיתר מזורז תוגש בצירוף כל המסמכים המפורטים במפרטים האחידים לעסק מכאן שעסק שאין לו מפרט אחיד לא יוכל להגיש בקשה להיתר מזורז ואלו הם כל העסקים למעט 11 עסקים להם פורסם מפרט אחיד.
כמו כן חלק ניכר מהעסקים הזכאים להיתר מזורז אין להם נותני אישור ולכן גם לא יכתבו עבורם מפרטים אחידים בעתיד.
חיוני לנתק את הגשת בקשה להיתר מזורז ומפרט אחיד. אחרת אין רפורמה.

הסתמכות על בעלי מקצוע: סעיף 6א3 (ז)
התיקון לחוק קובע:
" המבקש רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע, ובלבד שצירף לתצהירו אישור זה" .
מכאן שמדובר למעשה ברישוי עצמי בו על בעל העסק המבקש היתר מזורז מוטלת חובה לשכור בעלי מקצוע שיצרפו תצהירים לבקשתו, דבר שמייקר מאוד את תהליך הגשת בקשה להיתר מזורז דווקא לעסקים פשוטים ולא מסוכנים להם החוק מבקש לעזור. במקרה זה בעל העסק יעדיף להגיש בקשה רגילה מה גם שחוות הדעת של בעלי המקצוע שהוא שכר אינה מחייבת את רשות הרישוי בסוף הדרך והיא בודקת את הכול מחדש לאחר שניתן היתר.

תוקף "היתר זמני" סעיף 7ב.( א)
להלן נוסח התיקון המוצא:
" סעיף קטן (א), במקום הסיפא החל במילים "ובלבד שסך  התקופות לא יעלה על שנה אחת" יבוא "לתקופה או מספר תקופות, כך שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת; לא השיבו נותני האישור בחלוף שנה ממועד מתן ההיתר הזמני, או אישרו מתן היתר זמני, רשאית רשות הרישוי להאריך את תקופת תוקף ההיתר הזמני בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה אחת, לאחר שנתנה הודעה על כך לנותני האישור"
בתיקון לחוק, בסעיף הנ"ל, יש תיקון נוסח לגבי תוקפו של ההיתר זמני אך נשארת המגבלה של תקופה מצטברת של שנה. מאז שקיים היתר זמני מבקשים אנשי הרישוי להאריך את האפשרות לתת היתר זמני לתקופה שעולה על שנה (שנתיים או שלוש). חיוני לתקן את הסעיף ולאפשר היתר זמני לתקופה יותר ארוכה שכן לעיתים קרובות השנה לא מספיקה במקרה ונדרשות השקעות גדולות או שהליכי התכנון והבנייה מתאריכים, דבר מקובל תמיד..

נגישות עסקים סעיף 8ב. ד
בהצעת החוק נקבע:
" ד) על אף האמור בסעיף זה, שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי שהם מקום ציבורי או שירות ציבורי, אשר פטורים מחוות דעת מורשה לנגישות השירות או חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כולן או חלקן, או כי במקומן יגיש בעל העסק תצהיר מאומת כדין לפיו קוימו הוראות הנגישות לפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות."
בעבר נקבע כי הרפורמה תכלול גם סמכות שר הפנים גם יוכל לקבוע כי לעסקים מסוימים תידרש רק חוות דעת מורשה נגישות מת"ס מאחר ומדובר בעסקים פשוטים ויש מקום חסוך בעלויות לגביהם. הדבר גם היה מקובל על הנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
יש צורך לתקן את הסעיף כך שלשר הפנים בהתייעצות עם הנציבות תהיה סמכות לקבוע עסקים שלגביהם תידרש רק חוות דעת אחת. כמו כן נידרש לקבוע כי רשות הרישוי תוכל להתבסס על חוות דעת מורשה נגישות שהגיש לה בעל העסק כפי שנעשה הדבר בחוק התכנון והבנייה.

סמכות לדחיית צו סגירה שניתן.
כיום אין בחוק רישוי עסקים סמכות לבית המשפט לדחות מועד צו סגירה שניכנס לתוקף והדבר יוצר מצוקה קשה שכן לעיתים העסק זקוק לזמן נוסף להשלים את דרישות הרישוי.
מומלץ לקבוע בחוק, בפרק האכיפה, סמכות לבית המשפט השלום או בית המשפט לעניינים מקומיים שבפניו נידון העסק וקיבל צו סגירה סמכות להאריך את מועד כניסת צו הסגירה לתוקף בנסיבות שיראו לו אם שוכנע שיש בכך צורך וצדק כלפי בעל העסק. (צריך לציין כי סגירת העסק אינה עונש מבחינת החוק אלא ציווי לסגור עסק הפועל ללא רישיון.)

יש היום לוועדת הפנים והגנת הסביבה הזדמנות לתקן את הנזקים שגרמו הוועדות הקודמות ולהחזיר לרפורמה בחוק רישוי עסקים את האפשרות להקל על בעלי עסקים כמו על רשות הרישוי לצמצם את הרגולציה המפלצתית שעדיין הקיימת בחוק רישוי עסקים.

למאמר חווד נוסף–
שושי יוסקוביץ'- הערות לרפורמה ברישוי עסקים

.

.