מה משמעות הסימן [+] בטבלה בצו רישוי עסקים?

משמעות הסימן [+] באיזה מהטורים המצויים בטבלה המצויה בנספח לצו רישוי עסקים הינה כי על רשות הרישוי להעביר את הבקשה לרישיון עסק לנותן האישור אשר בטור המתייחס אליו מצוי הסימן, אך ניתן לתת רישיון לאותו עסק גם ללא אישור של אותו נותן אישור.
במינוח המקובל על אנשי רישוי עסקים יקראו לסימן זה “לידיעה בלבד”.
אותו נותן אישור יהיה מוסמך להעמיד תנאים לרישיון העסק, אך אינו חייב לעשות כן.

עודכן ביום 26.12.20

הבסיס החוקי
סעיף 1 לחוק רישוי עסקים מסמיך את שר הפנים לקבוע בצו מהם העסקים הטעונים רישוי. רשימת עסקים זו מצויה בצו רישוי עסקים ( עסקים טעוני רישוי) התשע”ג- 2013.

החוק מונה 7 מטרות אשר לשם קיומן רשאי שר הפנים לקבוע כי עסק מסוים טעון רישיון.
ביחס לרוב המטרות, קיים משרד ממשלתי האחראי על אותו התחום, ולכן, נקבע בסעיף 1(ב), כי קביעה שעסק מסוים טעון רישיון, לשם הגנה על מטרת חוק מסוימת, טעונה התייעצות עם השר הממונה על אותו התחום.

קביעת “נותני האישור” אשר אישורם נדרש לשם מתן רישיון יעסק
סעיף 6 לחוק רישוי עסקים קובע כי השר (או מי שהשר הסמיך) אשר בהתייעצות עימו נקבע כי עסק מסוים טעון רישיון, צריך לאשר את מתן הרישיון לאותו העסק. (“נותן אישור”).

הרעיון העקרוני הוא שהמשרד שביקש כי עסק מסוים יהיה טעון רישיון, הוא זה שצריך לאשר כי התנאים הנדרשים על ידו למתן רישיון התקיימו.
ובתרגום מעשי- בצו רישוי עסקים, בשורה המתייחסת לאותו העסק, בטור הרלוונטי יירשם + ביחס לאותו נותן אישור.

קביעת “נותני אישור” אשר אין חובה לקבל אישורם למתן רישיון עסק
אלא שכאן הוסף סעיף 6א לחוק ובו נקבע כי שר הפנים רשאי לקבוע כי ניתן יהיה לתת לעסקים מסוימים רישיון,  גם אם אותו נותן אישור (זה אשר בהתיעצות עימו נקבע כי העסק טעון רישיון), לא נתן את אישורו בפועל למתן הרישיון. קביעת שר הפנים תיעשה בהסכמת השר הרלוונטי.

במקרה כזה- רשות הרישוי מיידעת את אותו נותן אישור על הגשת הבקשה לרישיון עסק, אך היא אינה צריכה להמתין לאישורו.
בצו רישוי עסקים, בשורה המתייחסת לאותו העסק, בטור הרלוונטי יירשם [+] ביחס לאותונותן אישור.

סמכויות “נותן אישור” “לידיעה בלבד” להוסיף תנאים לרישיון
סעיף 6א(ב) לחוק קובע כי גם אם לא נדרש אישור אותו נותן אישור לשם מתן הרישיון, עדיין, לאותו הגורם יש את כל הסמכויות שהחוק מעניק לנותני אישור ובכלל זה הסמכות להוסיף תנאי לרישיון.

משמעות הדברים היא  שלמרות שלא נדרש אישור אותו נותן אישור, עדיין הוא רשאי להעמיד תנאים לשם מתן רישיון העסק.
ניתן לראות כאילו אותו נותן אישור מודיע שלדעתו עסקים מסוג מסוים, באופן כללי, אינם מסכנים  את המטרה עליה מופקד אותו גורם רישוי, אלא שבהחלט ייתכנו עסקים מסוימים אשר ביחס אליהם (בשל גודלם, מיקומם, היקף עסקם ועוד גורמים אותם רשאי אותו המשרד להביא בחשבון) יהיה אותו נותן אישור סבור שעליו להתערב ולהעמיד תנאים משלו לשם מתן רישיון העסק.
במקרה כאמור, מאחר והסכמת אותו נותן אישור אינה נדרשת לשם הוצאת הרישיון, יצטרך אותו נותן אישור להודיע לרשות הרישוי על התנאים אותם הוא מבקש לכלול ברישיון העסק או להתנות בקיומם את מתן הרישיון, ורשות הרישוי היא הגורם אשר יוסיף את התנאים שנדרשו לרישיון. זאת אומרת, שלרשות הרישוי יש את שיקול הדעת האם לכלול את דרישות אותו גורם לידיעה כתנאים לרישיון או תנאים ברישיון או שלא לעשות כן.
המציאות מראה כי כאשר נותן אישור “לידיעה בלבד” מבקש להוסיף תנאים לרישיון או תנאים ברישיון, רשות הרישוי תיענה לבקשתו.
מפרטים אחידים– חשוב לציין כי גם על המשרדים, אשר בקשה לרישיון תישלח אליהם “לידיעה בלבד”, חלה החובה לפרסם מפרט אחיד לאותו סוג העסק.
על בעל העסק לעמוד בתנאי המפרט האחיד גם של נותץנ י האישור “לידיעה בלבד”, הגם שלא נדרש אישורם למתן הרישיון.

לעניין הוספת גורם רישוי על ידי הרשות ראה הוספת גורם רישוי על ידי הרשות

חקיקה
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968– סעיפים 1, 6, 6א.