החובה והצורך ב”מדיניות אכיפה”

המציאות לפיה חוק רישוי עסקים מחייב הוצאת רישיון לעסק טרם הפעלתו, חוסר היכולת המעשית להוציא רישיון לעסק לפני שהוא מתחיל לפעול, חובת הרשויות לנקוט באמצעי אכיפה כלפי עסק הפועל ללא רישיון, והעובדה כי מרגע שהוגש כתב אישום יסתיים התיק בהרשעה, גם אם בינתיים הוצא לעסק רישיון , מחייבת את הרשויות להנהיג מדיניות אכיפה סבירה.
המאמר הבא עוסק בסיבות לצורך ולחובה בהנהגת מדיניות אכיפה סבירה ואחידה ומפנה לנהלי אכיפה שאומצו ברשויות.

המאמר נכתב בשיתוף עם עו”ד שושי יוסקוביץ’

סעיף 4 לחוק רישוי עסקים קובע, שאסור לאדם לעסוק בעסק הטעון רישיון אם אין בידו רישיון עסק.
המציאות מראה כי, ברובם המוחלט של המקרים, לא ניתן לקבל רישיון לעסק טרם פתיחתו, שכן גורמי רישוי מתנים את מתן אישורם בקיום דרישות שונות היכולות להיבדק רק כאשר העסק כבר מופעל.
מציאות זו מחד ודרישות החוק מאידך, מביאים למצב בו כמעט כל בעל עסק נמצא עובר על החוק ברגע בו הוא מתחיל להפעיל את עסקו.
גורם נוסף במשוואה זו הוא רשויות הרישוי הנדרשות להפעיל את אמצעי האכיפה שברשותן לגבי עסקים הפועלים ללא רישיון, כאשר ברור שאין ביכולת גורם אכיפה כלשהוא לנהל הליכים משפטיים נגד מספר כה רב של עסקים, ניהול הליכים זה אינו מעשי, אינו יעיל  ואף כלל לא ברור אם הוא רצוי.

הצלע השלישית במציאות עגומה זו הינה בתי המשפט- מרגע שהוגש כתב אישום נגד בעל עסק לפיו בתאריך מסוים הוא הפעיל את עסקו ללא רישיון, הרי שגם אם תוך כדי ניהול המשפט הוצא כבר רישיון לעסק, עדיין, דינו של התיק להסתיים בהרשעה, שכן בתאריך הנקוב בכתב האישום העסק אכן הופעל ללא רישיון. בתי המשפט מצידם, מוצאים עצמם דנים בתיקי רישוי עסקים, תוך מאמץ לשלב בין הצורך לאכוף את החוק לבין הצורך להוציא מלפניהם פסקי דין צודקים ויעילים וכאשר בעל העסק עושה ככל יכולתו כדי לקבל רישיון. בעל העסק מצידו מצוי בתוך בעיה שאין הוא יכול לפתרה.

התוצאה היא כי ההליכים המשפטיים הינם יקרים לכל הנוגעים בדבר, ואינם מביאים להשגת איזו מהמטרות שלשמן נועד הדין הפלילי.  הליכים אלו אינם מהווים גורם הרתעה אמיתי (שכן, לבעל העסק אין את האפשרות שלא להיות עבריין), אינם מהווים גורם ענישה נכון וצודק, מבזבזים את כפסי משלם המיסים וזמן שיפוטי יקר, ואינם מקדמים את המטרות החברתיות לשמם נועדו.

מציאות זו גם אינה מבחינה בין בעלי עסקים אשר עושים ככל יכולתם להוציא רישיון עסק לבין בעלי עסקים המנצלים את המצב ואינם מנסים אפילו לקבל רישיון עד “שהחרב אינה מונחת על צווארם”. העומס המערכתי המיותר הנוצר גורם לחוסר יעילות במערכות האכיפה- וכך יוצא הרשע נשכר, והציבור מופסד.

בית המשפט קבע, בשורה של פסקי דין, כי בשל קיום אמצעי אכיפה מוגבלים, הרשות רשאית לקבוע מדיניות אכיפה, שלא בהכרח מביאה לאכיפה מוחלטת. כן נקבע כי בית המשפט לא יתערב, ככלל, במדיניות אכיפה של רשות ויעשה זאת רק כאשר ישנה התנערות מוחלטת או הימנעות בלתי סבירה של רשויות מאכיפת החוק.
(ראה מאמר : מדיניות הגברת אכיפה וההפניות לפסקי הדין שם)

אולי בעולם אוטופי היה ניתן לדרוש מבעלי עסקים לא לפתוח את עסקם ללא רישיון. אך במציאות ובשיטה הקיימת, הצורך לקבוע מדיניות אכיפה מתועדת ומסודרת הינו הכרחי.
על הרשות מוטל לגבש מדיניות אכיפה שתאפשר לבעלי העסקים, אשר אכן עושים ככל יכולתם לקבל את הרישיון המיוחל, ארכה סבירה ומבוקרת לצורך השלמת הליך הרישוי מבלי להיזקק להליכים משפטיים יקרים ומיותרים.

את “נוהל האכיפה” יש להביא לידיעת הציבור, הוא צריך להיות שקוף ופומבי, ויש לפרסמו גם באתר האינטרנט של הרשות. כך אנו מיעים כי “נוהל האכיפה” יגובש על ידי מחלקת/אגף רישוי עסקים ברשות המקומית ביחד עם גורמי התביעה באותה הרשות.

היתר זמני
לאחר כתיבת המאמר, מר אשר גרנר, יו”ר הוועדה הבינמשרדית, הפנה את תשומת ליבנו כי בשל הבעיתיות העולה מנוסח החוק ומהקושי ביישומו, תוקן חוק רישוי עסקים עוד בשנת 2012 ומאפשר מתן “היתר זמני”. כוונת התיקון הייתה, אכן, למנוע את הפיכתו של בעל העסק לעבריים מייד עם פתיחת העסק. הצורך בהנהגת “מדיניות אכיפה” ברורה נובעת בין היתר מהעובדה שהרשויות אינן נוהגות לעשות שימוש במנגנון ה”היתר הזמני”.

קיימות מספר רשויות אשר אימצו נוהל אכיפה מסודר ופירסמו את הנוהל באתר האינטרנט.
אנו מפנים לנוהל שגובש בעיריית ראשון לציון ופורסם באתר האינטרנט של העירייה.
מדיניות אכיפה- עיריית ראשון לציון

לעניין הכללים להתערבות בית המשפט בפעולות אכיפה של הרשות ראה במאמר-
אכיפת חוק רישוי עסקים כהתערבות בתחרות עסקית

חקיקה: חוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968– סעיף 4


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

תגובה אחת בנושא “החובה והצורך ב”מדיניות אכיפה””

  1. זאת אחת הסיבות שהכנסנו בתיקון חוק רישוי עסקים את ההיתר הזמני, על מנת לאפשר לנותן האישור ואו הרשות המקומית לתת היתר זמני וזאת בכדי למנוע מבעל העסק להיות עבריין בכח ,מאחר ולצערי דווקא נותני האישור יצרו סיטואציה בלתי אפשרית שבא מאלצים את בעל העסק לפתוח ולפעול ולאחר מכן יתנו את אישורם, דבר שהביא את בעל העסק לעבוד ללא רשיון באילוץ של נותני האישור ,ועל מנת למנוע זאת יצרנו את ההיתר הזמני, אולם לצערי השימוש בהיתר הזה הינו מוגבל ואינו נפוץ בקרב נותני האישור.
    ולכן הצורח החשוב לקבוע מדיניות אכיפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *