המונח "עינוג ציבורי" נדון בהקשר של רישוי עסקים לא אחת. מונח זה מוגדר בסעיף 3(ב) לחוק, וכולל 11 פריטי רישוי בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשע"ג- 2013.
מאמר זה דן בהגדרת המונח בחקיקה ובפרשנותו בפסיקה.
מאמר זה נכתב בשיתוף עם מר אשר גרנר ומר אלחנן משי
עודכן ביום 4.6.2022
החקיקה
סעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים מגדיר את המונח "עינוג ציבורי" כדלקמן-
"הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים".
מקורה של הגדרה זו הוא ב"פקודת השעשועים הציבוריים" – פקודה הבאה להורות בדבר קביעת סדרים בעניין השעשועים הציבוריים ובכמה עניינים אחרים הקשורים בהם" ובשמה הקצר- "פקודת השעשועים הציבוריים, 1935" (להלן: "פקודת השעשועים הציבוריים"). פקודה זו הוחלפה על ידי חוק רישוי עסקים בשנת 1968.
המונח "שעשוע ציבורי" הוגדר בסעיף ההגדרות ב"פקודת השעשועים הציבוריים" כדלקמן-
"שעשוע ציבורי" פירושו, כל שעשוע הניתן לקהל לרבות שעשועי תיאטרון או ראינוע, קברטים, קירקסים, קונצרטים, מחולות ומקומות החלקה, ולמעט הרצאות או ויכוחים שתכליתם העיקרית היא חינוכית ואפילו אם ההרצאות או הויכוחים הללו מלווים בתמונות מאיזה מין שהוא".
מעניין לציין כי, סעיף 6 ל"פקודת השעשועים הציבוריים" הבחין בין שלושה סוגי רישיונות שונים-
רישיון מסוג א', המרשה את המחזיק בו להשתמש במקום, שעליו מרומז בו, לאותם מיני שעשועים לרבים העשויים להיות נקובים באותו רישיון, שיקוימו בתאריך נקוב,
רישיון מסוג ב' אשר יינתן לאותם סוגי שעשועים לתקופה של עד שבוע,
ורישיון מסוג ג' שיינתן לאותם סוגי שעשועים לתקופה העולה על שבוע ועד לשנה.
עיננו הרואות כי כבר בפקודה משנת 1935 יוחדה תשומת לב מיוחדת לאירוע "שעשוע ציבורי" המתקיים באופן חד פעמי, ולאירוע המתקיים לתקופה של עד שבוע.
בהצעת חוק רישוי עסקים מיום 20.5.67 הוחלף המונח "שעשוע ציבורי" במונח "עינוג ציבורי". והוגדר בסעיף 3(ב)-
""עינוג ציבורי"- לרבות הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, מופעי מחול, תערוכה, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הצגת תמונות או השמעת צלילים".
בדברי ההסבר להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת נאמר כי- "החוק המוצע בא לכרוך בכפיפה אחת את ההוראות בדבר רישוי העסקים למיניהם, אגב החלפת ההוראות המיושנות והתאמתן למציאות הישראלית וסילוק התקלות שנתגלו בהפעלת הפקודות הקיימות".
- בסופו של יום אומצה ההגדרה הקיימת היום בחוק.
משמעות האמור לעיל היא, שהגדרת המונח "עינוג ציבורי" לא השתנתה מיום חקיקת החוק בשנת 1968, לפני כ- 50 שנה.
מהו "קברט"
מכלל סוגי העסקים הנמנויים בהגדרת "עינוג ציבורי", מצאנו לנכון להתייחס למונח "קברט", שכן השימוש במונח זה כיום הינו פחות שכיח.
המונח "קברט" מוגדר ב"מילון ספיר", כאשר ניתן למצוא למונח שתי הגדרות, האחת- "בית קפה המגיש לאורחים מיני שעשועים, כגון: מחולות, זמרה ומחזות משעשעים", והשניה- "מופע בידור של שירה ושל ריקודים המתקיים בדרך כלל בבית קפה או במסעדה".
בויקיפדיה נכתב כי "קברט הוא מופע בידור הכולל קטעי קומדיה, זמרה, מחול, תיאטרון וריקודי עמוד. הקברט מאופיין בעיקר על ידי חלל ההצגה- מסעדה או מועדון לילה עם במת הופעה כאשר הצופים יושבים סביב שולחנות ( לעיתים תוך שתיה ואכילה)".
בפסיקה
המונח "עינוג ציבורי" פורש בפסק דין בן שושן בו נקבע בדעת רוב כי " היסוד של "הנאת הציבור" על ידי היחיד או הרבים הוא יסוד חיוני בהגדרת "עינוג ציבורי"", כן נקבע באותו פסק דין כי גם דיסקוטק נכלל בהגדרה זו במשמעות של מקום בו מתאספים אנשים להאזין לשירה ומוזיקה ורובם רוקדים לפיה.
ובמילים אחרות, כפי שצוין בערר אליה וומן ספייס: "עינוג ציבורי כולל שלושה מרכיבים: ראשית – הנאה. שנית – ההנאה מופנית לקהל הרחב. שלישית – הקהל הרחב נהנה באופן סביל ממעשה אותו מבצעים מעטים אחרים. כלומר, הקהל צופה או מאזין להנאתו, ולא נוטל חלק אקטיבי בפעילות".
כלומר- היסוד המהותי ב"עינוג ציבורי" הוא קיום אירוע אליו מגיע קהל, שנועד לגרום לקהל הנאה.
על בסיס פסק דין זה, נקבע בפסק דין הר הרצל כי טקס הדלקת המשואות בהר הרצל נכלל בהגדרת "עינוג ציבורי".
"חובת הזהירות המושגית" של הרשות כלפי הציבור בכול הנוגע לעסק מסוג "עינוג ציבורי"
על מנת להשלים את התמונה בכול הנוגע לעסקים הנכללים בקטגוריית "עינוג ציבורי" נבקש להפנות את תשומת הלב ל"חובת הזהירות המושגית" שהוטלה על הרשות בכול הנוגע לעסקים המנויים בקטגוריה זו.
בפסק דין מימוני (עמ' 19 לפסק הדין) נקבע כי-"סמכויות הפיקוח שהוקנו לעירייה על רישוי עסקים בתחומה, לצד סמכויות ההסדרה שהוקנו לה, מקימות חובת זהירות מושגית כלפי המשתמשים באותם עסקים, שעניינה זיהוי פעילות עסקית הפועלת שלא ברישוי ומניעת סכנות לשלום הציבור (באותן קטגוריות בהן הרישוי נדרש גם להבטחת שלום הציבור, ובפרט בעסקים מסוג "עינוג ציבורי")". מהאמור ניתן להבין כי ככל שמדובר בעסקים מסוג "עינוג ציבורי" ככלל תהיה הרשות חייבת בחובת זהירות מושגית כלפי האדם המשתמש בשירותי אותו העסק. יצויין כי חובת זהירות גורפת כאמור, לא נקבעה ביחס לכלל העסקים הטעונים רישיון עסק.
( למאמר המלא בעניין חובת הזהירות בנזיקין של הרשות כ"רשות רישוי" על פי חוק רישוי עסקים ראה-אחריות רשות בנזיקין (2)- חובת הזהירות המושגית)
היחס בין הגדרת "עינוג ציבורי" בסעיף 3(ב) לחוק, לבין פריטי הרישוי בפרק "עינוג ציבורי" בצו רישוי עסקים
על מנת שעיסוק כלשהו המהווה "עינוג ציבורי" כהגדרתו בחוק רישוי עסקים יהיה טעון רישוי, עליו להיכלל בפריטי הרישוי המנויים בפרק "עינוג ציבורי" בצו רישוי עסקים ( עסקים טעוני רישוי), התשמ"ג- 2013 (להלן: "הצו").
לשם הנוחות, ערכנו טבלה המפרטת את היחס בין הגדרת המונח "עינוג ציבורי" בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, לבין פירוט העסקים הנדרשים להוציא רישיון בפרק "עינוג ציבורי" בצו.
הגדרה בסעיף 3 לחוק (בין בתמורה ובין שלא בתמורה) |
הגדרת הפריט בפרק 7.7 לצו- "עינוג ציבורי" |
הצגות של תיאטרון | תיאטרון- 7.7.ב ( במבנה קבע) |
הצגות של קולנוע | קולנוע- 7.7.ב (במבנה קבע) |
קונצרט | במבנה קבע- 7.7.א ( מקום לעריכת מפעים במבנה קבע בלא מזון) |
דיסקוטק | דיסקוטק- 7.7.ו ( במבנה קבע) |
מופעי מחול וריקודים | במבנה קבע- 7.7.א או 7.7.ו- לפי העניין. |
קברט (ראה הגדרה לעיל) | במבנה קבע- 7.7.א |
קרקס | קרקס- 7.7ג (קרקס מטבעו מתקיים במבנה זמני, ויוחד לו פריט רישוי נפרד) |
משחק או ספורט | אצטדיון, אולם ספורט- מעל 500 מושבים- 7.7.ד עד 500 מושבים- 7.7יא (לא יכלול אצטדיון או אולם ספורט לפעילות ללא קהל) (שניהם לא יכללו אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד.) |
וכל עינוג כיוצא באלה | -אמפיתיאטרון- 7.7.ה -מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט, תחת כיפת השמים, שנועדו ל 500 משתתפים או יותר- 7.7.ה -יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע- 7.7.ז -כלי שיט המשמש לעינוג ציבורי- 7.7.ח -מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים- 7.7.ט -יריד מזון- 7.7.י |
לא יכלול הרצאה או ויכוח שמטרתם חינוכית( גם אם הם כוללים הצגת תמונות או השמעת צלילים) |
לא יכלול הרצאה או ויכוח שמטרתם חינוכית( גם אם הם כוללים הצגת תמונות או השמעת צלילים) בפסק דין חוויית הגליל נפסק כי הצגת חיזיון אור קולי המהווה מופע העשרה בעל סממנים חינוכיים ודוקומנטריים, שנועד לשמש מוקד משיכה תיירותי יכולה לבא בגדרם של "מופעי בידור אחרים", גם אם הם כוללים תוכן חינוכי וגם אם הם מיועדים לתיירים. כן נקבע כי מופע כאמור אינו מהווה הרצאה או ויכוח בלבד ומטרתו העיקרית איננה חינוכית. |
לעניין היחס בין הוראות חוק רישוי עסקים והוראות חוק הבטיחות במקומות ציבוריים בכל הנוגע לעסקים מסוג "עינוג ציבורי" ראה– "עינוג ציבורי"- בחוק רישוי עסקים ובחוק הבטיחות במקומות ציבוריים
חקיקה:
חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968– סעיף 3(ב)
צו רישוי עסקים ( עסקים טעוני רישוי), התשע"ג- 2013– פרק 7.7 "עינוג ציבורי
פסיקה:
בג"צ 4995/90 חווית הגליל בע"מ נ. ראש עיריית טבריה ואח' (11.7.91)[פורסם בנבו]
תפ (י-ם) 67415-12-14 מדינת ישראל נ. חברת עיצוב במה בע"מ ואח' (18.12.17 ) [פורסם בנבו] ( פס"ד הר הרצל)
ע"א 1068/05 עיריית ירושלים נ. עמרם מימוני (14.12.06 [פורסם בנבו]
עפ (ת"א)734/71 בן שושן נ. מדינת ישראל (23.2.72) [פורסם בנבו]
ערר מס' 1/2022 ועדת הערר לעניני ארנונה שליד עיריית רמת השרון, אליה וומן ספייס בע"מ נגד מנהל הארנונה בעיריית רמת השרון ( פורסם בנבו, 19.5.2022)
שושי יוסקוביץ', עו"ד, מהו "עינוג ציבורי"- סעיף 3(ב) לחוק ,04/06/2022, https://www.buslic.co.il/2018/04/11/public-pleasure/