במאמרים קודמים פירטנו את ההלכות העיקריות הנוגעות ליישום הוראות סעיף 17 לחוק רישוי עסקים.
אנו מביאים כאן סקירה של פסקי דין שניתנו בחודשים האחרונים, בהם נדון יישומו של סעיף זה.
אנו מודים לעו"ד נועה טלבי שהעבירה אלינו את פסק דין גאמר.
עודכן לאחרונה- 24.1.18

פסק דין גאמר
כתב האישום בעניין זה התייחס ל 4 חנויות אשר נוהלו על ידי הנאשמות ובהן שווקו ללא היתר תכשירי מרשם, נמכרו תכשירים ונוהל עסק ללא רישיון.
יצויין כי הנאשמות ניהלו חנות נוספת בראשון לציון.
כתב האישום לא עסק בחנות זו.

לאחר שהוגש כתב אישום הנוגע ל 4 החנויות המנוהלות בתל אביב, התבקש בית המשפט להוציא צו סגירה לאותן חנויות בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק.
בדיון שהתקיים בעניין זה בבית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה, אשר לה ניתן תוקף על ידי בית המשפט, כי החנויות ימשיכו לפעול בהגבלות מסוימות וכי במקרה של כל הפרה, קלה כחמורה תסגרנה החנויות. סוכם כי הפרה תיחשב לא רק ביחס ל 4 החנויות נשוא הבקשה אלא בכול עסק שלנאשמות יש בעלות או שליטה בו.
לאחר קבלת ההחלטה האמורה בוצעה הפרה בחנות המצויה בבעלות ו/או בשליטת הנאשמות בראשון לציון.

על פי קביעת בית המשפט, למרות שכתב האישום אינו מתייחס לחנות בראשון לציון, הרי שלאור הסכמת הצדדים, לפיה כל הפרה בכול חנות של הנאשמות תגרור סגירת כל החנויות הוצא כנגד החנויות בתל אביב צו סגירה על פי הוראות סעיף 17 לחוק.

יש לשים לב- למרות שההפרה התבצעה לכאורה ביחס לחנות שאינה נכללת בכתב האישום, הרי שלאור הסכמת הצדדים, הורחבה משמעות ה"הפרה".

עוד יצויין לעניין זה כי הנאשמות הציעו כי, מאחר ובכול חנות מותקנות מצלמות, משרד הבריאות יוכל להתחבר למצלמות אלו ולפקח על הנעשה בחנויות בכול שעות היממה. משרד הבריאות סירב להצעה זו מאחר והיא מטילה עליו נטל כבד. בית המשפט קיבל את עמדת משרד הבריאות.

מאחר והנאשמות כבר הפרו הסכמות שהושגו איתן, בית המשפט לא קיבל חלופות נוספות שהוצעו על ידן.

פסקי דין פרץ ויהודה
בפסק דין פרץ הוצא צו סגירה לפי סעיף 17, לאחר שבמקום היו מספר קטטות שאחת מהן הסתיימה אף ברצח.  באותו מקום, מספר חודשים לאחר מכן, נפתח עסק על ידי בעלים אחרים. בפסק דין יהודה (המתייחס לעסק באותה הכתובת) אישר בית המשפט סגירת העסק לפי סעיף 17 לחוק, לאחר שבמקום התרחשה קטטה שבסופה אף נדקר אדם. אירוע זה לא דווח למשטרה והתברר כי בעסק כלל לא מותקנות מצלמות אבטחה. כך גם הודיעה המשטרה כי לאור עבר פלילי של אחד הבעלים (שהיה, לטענתה, גם הבעלים של העסק הקודם) היא לא תמליץ על הוצאת רישיון לעסק.
בית המשפט ציין כי לאור הלכת מיאו והאו, די בתשתית לכאורית לביסוס עילת הפסקה מיידי לעסק, תוך שהוא חוזר על הלכת בן מוחא לפיה ניתן להציג בפני בית המשפט מידע מודיעיני.

פסק דין שמר
התביעה ביקשה הוצאת צו סגירה לפי סעיף 17 במעמד צד אחד. בית המשפט לא נעתר לבקשה וקבע דיון במעמד שני הצדדים, מאחר והעסק פעל מספר חודשים בטרם הוצא לו צו סגירה מנהלי. גם לאחר הפרת הצו המנהלי המתינה התביעה חודש נוסף בטרם הגישה את הבקשה לסגירה לפי סעיף 17.

פסק דין דעדוש
גם כאן הוגשה בקשה להוצאת צו סגירה לפי סעיף 17 לאחר שלטענת המאשימה הנאשמת הפרה הסכמות קודמות.
כתב התביעה הוגש בגין ניהול גן אירועים כאשר הנאשמת טענה כי מדובר בוילת מגורים המשמשת לעיתים לאירוח אנשים ולארגון ימי הולדת לילדים וכלל לא מדובר בעסק הטעון רישיון.
בית המשפט ציין כי הסמכות להוצאת צו סגירה לפי סעיף 17 הינה סמכות מניעתית ולא עונשית, תוך שהוא מציין כי- "הפעלת הסמכות המוקנית לבית המשפט בסעיף 17 לחוק רישוי עסקים מצריכה עריכת איזון, בין השיקולים השונים, שיביא לידי ביטוי את העובדה כי הנאשם נהנה בשלב זה מחזקת החפות, תוך הקניית משקל מוגבר לזכויותיו החוקיות להליך הוגן ולחופש העיסוק, אל מול נחיצות מתן הצו. על בית המשפט לשקול ולבחון טרם הוצאת צווים בהתאם לסעיף 17 לחוק – האם אין אמצעי מתון יותר להשגת מטרות החוק. לענין זה יש לשקול הפגיעה באינטרס הפרט ובחופש העיסוק אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי."
בית המשפט השאיר את הצו המוסכם על כנו וקבע כי יופקדו ערבויות מאחר ופעם אחת העסק הופעל מעבר לשעות המוסכמות, אך היה מדובר בערב יום העצמאות. מעבר לזאת הייתה הפרה אחת נוספת בלבד.

פסקי דין מידטאון וגונדולה
בפסק דין מידטאון נדון מקרה של שימוש בגג אולם אירועים ללא היתר וללא המצאת אישור בטיחות.
בית המשפט לא הוציא צו סגירה לפי סעיף 17, מאחר ותיק התביעה העיקרי היה קבוע לטיעונים לעונש מספר ימים לאחר מכן.
פסק דין גונדולה דן באולם אירועים נוסף, הממוקם באותו מבנה, כאשר תקרת האולם אירועים הינה רצפת אולם האירועים הנדון בפסק דין מידטאון.
בית המפט חזר על הכלל לפיו מתן צו הסגירה בסוף ההליך ולאחר הרשעה הוא הכלל ואילו החריג הינו צו לפי סעיף 17. הצו ינתן בהצברות שלושה תנאים הכרחיים- קיומן של ראיות לכאורה, קיומו של סיכון ממשי ומיידי, והעדר אמצעי אחר שהפגיעה ממנו בחופש העיסוק הינה פחות דראסטית. בית המשפט לא שוכנע כי קיימת סכנה ממשית ומיידית וגם לעסק זה לא הוצא צו סגירה לפי ס' 17.

פסק דין חיפה כימיקלים (עליון)
חיפה כימיקלים הפעילה במשך שנים את מסוף האמוניה הארצי בחיפה. מידי כחודש הייתה מגיעה לנמל חיפה אוניית אמוניה, ומעבירה את תכולתה למסוף. המסוף פעל כל השנים ללא רישיון עסק וללא היתר בניה למיכל האמוניה. במשך שנים נבדקו חלופות להעתקת המסוף והמיכל ללא מציאת פיתרונות. בשנת 2011 הוגש כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון. בית המשפט נתן לחיפה כימיקלים מספר אורכות לריקון המיכל.

בית המשפט הביא בחשבון כי קיימת הסתברות של ממש לקרות "תרחיש אמוניה" בין בשל פגיעה במיכל ובין בשל פגיעה באניית האמוניה. הנזק, כך נקבע, מהתממשות תרחישים אלו, הינו בלתי נסבל. עקרון הזהירות המונעת מחייב במקרים אלו את הסרת הסיכון או לפחות את מזעורו וזאת כדי "להתמודד עם הקושי שבפער בין הידע הקיים בזמן נתון, לבין הנזק הפוטנציאלי האדיר והלא ודאי שעלול להיגרם מפעילות כלשהי, אם לא ינקטו לגביה אמצעי זהירות ראויים. העיקרון מאפשר לרשות (המחוקקת או המבצעת, וכן השופטת – תוספת שלנו – הח"מ) לנקוט בצעדים שתכליתם מניעת הקטסטרופה, וזאת כאשר נשקף איום משמעותי לנזק נרחב בלתי הפיך, אפילו הוא בהסתברות נמוכה וגם כאשר אין ודאות מדעית מוכחת שהנזק אכן יתממש".
"פתרונות שיבחרו צריכים להיות כפופים לדיני התכנון והבניה, לדיני המכרזים, לדיני התחרות ולצרכי המשק והציבור".

הערה חשובה של בית המשפט מתייחסת ל"חזקת תקינות המנהל" במכלול שכן לדעת בית המשפט הרגולטור קיבל לעיתים קרובות מדי את עמדת המפוקח ואף לעיתים שינה את גישתו על מנת להתאימה לדרישות הנתון לביקורתו.

פסקי דין ולדיסלב ואליהו- ניהול משחקים אסורים
בעניין זה התבקש בית המשפט להוציא צו סגירה לפי סעיף 17 לחוק לעסק שהתנהלו בו, לכאורה, משחקים אסורים. בית המשפט נענה לבקשת המדינה והציא את הצו על פי עקרונות פסק דין מיאו והאו, בעיקר מהנימוקים- שבעל העסק אף לא הגיש בקשה לרישיון, שהוגשו ראיות לכאורה שהעסק משמש לפעילות לא חוקית של משחקים אסורים, שאין יציאות חירום והמקום מסכן את שלום הציבור ושבעל העסק לא הציג כל חלופות ריאליות אחרות.

לעניין סעיף 17ראה גם-
צו סגירה שיפוטי – ס' 17 לחוק רישוי עסקים- הקריטריונים להפעלתו
עיכוב ביצוע צו סגירה שיפוטי – ס' 17 לחוק
ערעור על החלטה למתן צו סגירה שיפוטי, ערעור בזכות – ס' 17 לחוק
סעיף 17 לחוק רישוי עסקים – עדכוני פסיקה מרץ 19

חקיקה: חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968, סעיף 17

פסיקה:
רע"ס 47716-08-17 מדינת ישראל נ. גאמר  (22.11.17)
בר"ש(פ"ת) 39803-12-16 פרץ נ. מדינת ישראל (24.1.17) [פורסם בנבו]
בר"ש 49386-01-17 מדינת ישראל נ. יהודה ואח' (3.5.17)[פורסם בנבו]
רע"ס 52017-05-17 מדינת ישראל נ. שמר (25.5.17)[פורסם בנבו]
רעס (רח') 61460-12-16 מועצה אזורית חבל חבנה נ. דעדוש ואח'(18.6.17)[פורסם בנבו]
בר"ש 42658-11-17 מדינת ישראל נ. אולמי קדמא מידטאון בע"מ ואח'(29.11.17) [פורסם בנבו]
ברש (י-ם) 33844-12-17 מדינת ישראל נ. א.ג. גונדולה אירועים 2017 בע"מ (27.12.17)[פורם בנבו]
רע"פ 2841/17 חיפה כימיקלים בע"מ נ. עיריית חיפה ואח' (27.7.17)[פורסם בנבו]
צמ(עכו) 67580-11-17 מדינת ישראל נ. טרבין ולדיסלב (18.12.17)[פורסם בנבו]
צמ 67540-11-17 מדינת ישראל נ. אליהו ואח' (18.12.17)[פורסם בנבו]