ביצוע צו סגירה- סעיף 24 לחוק רישוי עסקים

בחוק רישוי עסקים קיימים מספר סעיפים המסמיכים את בית המשפט וגופים מנהליים שונים להוציא צו סגירה לעסק. אלא שבצו המורה לבעל העסק לסגור את עסקו לא די. על הגוף המורה על סגירת העסק לתת לרשויות גם את הסמכות להוציאו לפועל, שכן אכיפת ביצוע צו כאמור יכולה להיות כרוכה בכניסה פיזית לעסק וסגירתו בכוח.
סעיף 24 הינו סעיף הביצוע- כאשר מוצא צו מנהלי או שיפוטי לסגירת העסק, על מנת שלרשות תהיה הסמכות להוציאו לפועל עליה לקבל גם הסמכה לכך לפי הוראות סעיף 24.
מאמר זה נכתב בעקבות פסק דין ע”פ 7982-09-17 עירית ירושלים נ. זר  (מיום 27.11.17),
אנחנו מודים לעו”ד נועה טלבי שהעבירה אלינו את פסק הדין.

הוראות הסעיף

סעיף 24 לחוק רישוי עסקים קובע- ” בצו לפי סעיפים 16, 17, 20 או 22א, מותר להורות למשטרה או לכל  מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל האמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות העניין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו”

סעיף זה נכלל כבר בנוסחו הראשון של חוק רישוי עסקים. (למעט הפניה לסעיף 22א), וכך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק ביחס לסעיף זה-
“החוק המוצע קובע הוראות ביחס לאכיפת צווי הפסקה מינהליים ושיפוטיים וכן קובע הוא הוראות ביחס לטיפול בחפצים הנמצאים במקום שהוצא עליו צו סגירה והם עלולים  להתקלקל.(סעיפים 27, 26, 24 )”

פסק דין זר

פסק דין זר (נובמבר 2017) דן בעסק מסוים אשר הוצא נגדו  צו סגירה בטרם הרשעה לפי ס’ 17. בדיון שהתקיים בבית המשפט בעניין צו זה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יותר לעסק להמשיך ולפעול במתכונת מצומצמת.
לאחר זמן הוצא על ידי הרשות דו”ח לפיו  העסק פעל בניגוד להסכמות והרשות אכפה סגירת העסק.
בעלי העסק פנו לבית המשפט כנגד פעולת האכיפה.
טענת בעל העסק הייתה כי הצו התיר פתיחת העסק בתמכונת מצומצמת וכי אם הרשות סברה שבעל העסק מפר את הצו היה עליה לפנות לבית המשפט, ולא הייתה לה הסמכות לסגור את העסק בפועל.

בית המשפט קבע כי הצו המצומצם שהוצא, הינו צו שיפוטי ולא צו מנהלי ונשאלה השאלה אילו כילים נתונים לרשות לאכוף צו מסוג זה.
בית המשפט ציין כי בידי הרשות שלוש דרכים לאכיפת צו סגירה- להגיש כתב אישום בגין הפרת הצו, להגיש תביעה לפי סעיף 19 לפקודת בזיון בית המשפט או להגיש בקשה לעיון חוזר בשל שינוי הנסיבות.

הקושי- ס’ 24 (המתיר לרשות לבצע פעולות לסגירת העסק),מתייחס גם לצו לפי ס’ 20 ולא רק לצו סגירה שיפוטי. בית המשפט סבר כי תחולת ס’ 24 לגבי צווים מנהליים מתייחס לצו מנהלי אשר הוגשה עליו בקשה לביטול לבית המשפט ובית המשפט אישר אותו ובכך הפך לצו שיפוטי על כל המשתמע מכך.

עוד הוסיף בית המשפט כי על מנת שלרשות תהיה סמכות לאכוף צו שניתן על ידי בית המשפט עליה לבקש שבית המשפט יורה לה לעשות שימוש בסמכות זו.

פועל יוצא מהאמור בפסק הדין הוא שכאשר ניתן צו שיפוטי, לסגירת עסק, על הרשות לבקש במעמד מתן הצו כי בית המשפט יסמיך אותה לפעול לאכיפתו. בהעדר הוראה כזו , על הרשות הרוצה לאכוף ביצוע צו  לפנות לבית המשפט לשם כך.

ביקורת על פסק ההדין- ביצוע צו הפסקה שניתן לפי סעיף 20 לחוק

אין מחלוקת כי על מנת לאכוף צו סגירה שהוצא על ידי בית המשפט (לפי סעיפים 16,17, 22א) יש לקבל הסמכה מפורשת של בית המשפט לביצועו על ידי הרשות (לפי סעיף 24).

לעומת זאת, צו הפסקה המוצא על ידי הרשות לפי סעיף 20 לחוק (צו הפסקה מנהלי)- מקנה לרשות סמכות לאכוף את הצו ללא פניה לבית המשפט ( גם מתוך תוכנו של הסעיף עצמו).

למרות שהוראות סעיף 20 מקנות סמכות ביצוע לגורם שהוציא את הצו, הן אינן מיתרות את הצורך בהוראות ביצוע מפורטות לפי סעיף 24 שכן סעיף 24 מאפשר מתן הוראות למשטרה לסיוע בביצוע הצו, להיכנס לחצרים בהם מתנהל העסק, להרחיק מהם כל טובין ובכלל לנקוט בכול האמצעים הנדרשים ובכללם שימוש בכוח סביר. פירוט זה אינו מצוי בהוראו סעיף 20 לחוק.

ועוד- בהוראות סעיף 24 לחוק אין כל קביעה או התייחסות לכך שהוראות על פי סעיף זה ינתנו רק על ידי בית המשפט המוציא צו סגירה. אנו סבורים כי בהעדר אמירה מפורשת המסייגת את מתן ההוראות לפי סעיף 24 רק לבית המשפט, המסקנה תהיה כי הוראות סעיף 24 חלות גם על צו מנהלי שהוצא לפי סעיף 20. ולכן-

בין אם הוצא צו סגירה על ידי בית המשפט  (סעיפים 16,17,22א) או אם מדובר בצו הפסקה שהוצא על ידי הרשות ( מכח ס’ 20)- על מנת שלרשות תהיה הסמכות לאוכפו בפועל יש לתת הוראות ביצוע מפורשות כאמור בסעיף 24 לחוק רישוי עסקים.

אנו סבורים כי קביעת בית המשפט שההפניה בסעיף 24 להוראות סעיף 20 מתייחסת רק למקרה שבעל העסק פנה לבית המשפט, והצו אושר על ידי בית המשפט, עם כל הכבוד, אינה מדויקת.

פניה לבית המשפט לביטול צו הפסקה מנהלי
סעיף 22 מאפשר לצד הרואה עצמו נפגע על ידי צו ההפסקה המנהלי לפנות לבית המשפט ובית המשפט רשאי לבטל את הצו, או לאשרו עם או בלי שינויים. הגשת בקשה כאמור לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם החליט בית המשפט אחרת.
יש להוסיף כי, במידה ובעל העסק פנה לבית המשפט על מנת לבטל צו מנהלי שהוצא מכוח סעיף 20 ובית המשפט אישר את הצו, היה נכון ורצוי כי בית המשפט יורה גם הוא על ביצוע הצו על פי הוראות סעיף 24.
בשולי הדברים יצויין כי הביקורת על אופן הפעלת הסמכות מכוח סעיף 24 אינה נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים.(ראה למשל- פסק דין הזקן והין, פסק דין אוסמן עבדו)

פסיקה
ע”פ 7982-09-17 עירית ירושלים נ. זר (27.11.17)[פורסם בנבו]
עמ”ק (ת”א) מסעדת הזקן והים ביפו בע”מ נ. מדינת ישראל (27.12.16)[פורסם בנבו]
(ת”א) 5755-02-15 אוסמן עבדו נ. מדינת ישראל (12.2.17)[פורסם בנבו]

 חקיקה
הצעת חוק רישוי עסקים- 1967 ( החוק המקורי)
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968– סעיפים 16, 17, 20, 22א, 24.


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

תגובה אחת בנושא “ביצוע צו סגירה- סעיף 24 לחוק רישוי עסקים”

  1. אני בהחלט מסכים עם הפרשנות של כותבת המאמר שפסק הדין במקרה דנן הינו מוטעה ולעניות דעתי יש מקום לרשות המקומית
    להגיש עירעור על פסק הדין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *