נכתב על ידי מר אילן אמסלם, מנהל רישוי עסקים בעיריית אשקלון

תיקון פשוט בתקנות רישוי עסקים- 2012 יוכל להביא להקלה רבה ביישום והתנהלות אחידה על פי תקנות אלו.

לאחרונה נחשפים אנו בכלי התקשורת,  לחדשות בדבר רפורמות ומגמות מהפכניות ברישוי עסקים שעיקרן הפחתת רגולציה, מתן הקלות לעסקים וקיצור זמנים.

על בעלי התפקידים השונים העוסקים והאמונים על תהליכים ברישוי עסקים לבחון היכן המידע החדשותי הינו מבוסס או פופוליסטי בעיקרו, ואולי אלה הם רצונות ומאוויים בלבד שלא הבשילו בתהליכי חקיקה.

יש להוסיף, כי בהעדר מידע מקצועי אמין היורד בשרשרת המידע אל הדרג הפקידותי, חדשות אלה יוצרות ציפיות – הן אצל בעלי העסקים והן אצל נבחרי ציבור ברשויות – לקידום  מעשי ומיידי של פעולות, כפי שהוצגו ב"חדשות".  לרוב, הדרג הפקידותי מובך מהמידע החדשותי,  שאינו מוכר לו ואינו יודע במה מדובר.

בכדי להבין את המצב  האמיתי ע"פ החקיקה הקיימת, נציג להלן, סקירה של התפתחות תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), המהוות למעשה נוהל להפעלת הצד הבירוקרטי של חוק רישוי עסקים, נציג בעיות שנוצרו בעקבות תיקוני החוק ונציע פתרון אפשרי ומעשי לתיקון מספר עיוותים למצב שנוצר.

רקע היסטורי

מה רבה הייתה הברכה, שבאה לעולם העוסקים ברישוי, עת הותקנו ואושרו תקנות רישוי עסקים הוראות כלליות התשס"א 2000 (נכנסו לתוקף ב-2001).

אלו הזוכרים מה היה טרום תקנות אלו, יודעים לספר, כי כל רשות פעלה עפ"י הבנתה וקבעה כללים משלה לניהול ענייני הרישוי.

נזכיר כי לפני תחולת תקנות אלו (שנת 2000)  התקנות הקובעות היו "תקנות רשוי עסקים …1973 שהכילו בסך הכל עמוד וחצי, בבחינת מעט שאמור היה להחזיק את המרובה.

ומה התחדש בתקנות 2000 ?

למעשה, כבר התרגלנו לכללים שנקבעו בהן והן נראות טבעיות וטריוויאליות. נזכיר במקצת את המהפכה שחוללו תקנות אלה

לוחות זמנים לטיפול בבקשה – עד לתקנות , נותן אישור יכול היה להחזיק בבקשה לרשיון ללא מענה לנצח. אין מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל, בהעדר לוחות זמנים וסנקציות. בעל עסק היה שבוי ברצונו הטוב של נותן האישור .

הגדרת דרישה לתוכנית – קודם לתקנות, כל שירבוט על פיסת נייר יכל להיחשב לתוכנית בהעדר הגדרה לתוכנית.

הליך יזום ע"י הרשות לתהליך החידוש – לפני תיקון התקנות, בעל עסק שלא הטריח עצמו להגיע פיזית למשרדי רשות הרישוי ולהגיש בקשה לחידוש הרישיון בטרם יפוג תוקפו, היה בבחינת עבריין.

 גביית אגרות – טרום התקנות,  כל מי שנכנס בשערי רישוי עסקים הורה למזכירה : "תפתחי לי בקשה"  וזו הייתה חובתה של הפקידה לפתוח בהליך רישוי. תשלום האגרה היה רק כאשר ניתן הרשיון. בתקנות הוסדרה אגרה בגין הגשת הבקשה ללא קשר לתוצאתה.

סוגי רשיונות – נקבעו סוגי רשינות שונים: רשיון תקופתי, צמיתות, רישיון והיתר זמני.

שינוי בעלים – הוגדר בתקנות מהו שינוי בעלים? ונקבע מעמד להיתר זמני בעת החלפת בעלים

חוות דעת מקדמית – נוצרה אפשרות למידע מוקדם ע"י כל אחד מנותני האישור וכן ע"י רשות הרישוי

טפסים – בתקנות נוצרו למעשה 6 טפסים בסיסיים הכוללים את המידע הנדרש ואשר מותאמים להזנה במערכות מחשוב שהחליפו את הטפסים הדו- צדדיים שמולאו בכתב יד (ח"ד מקדמית, בקשה לרשיון, אישור הגשה, הפניה לנותן אישור, רשיון והיתר זמני).

אם הכל היה כל-כך מוצלח בתקנות אלה, לאחר שנעשו בטוב טעם ודעת, מדוע נדרש לתקנן תיקון כל כך עמוק  ב-2013  (תיקון תשע"ג).

התשובה לכך היא: ש"לדברים טובים מתרגלים מהר", ואז רוצים משהו יותר טוב. 13 שנות תפעול של התקנות העירו צרכים חדשים, שהתקנות לא ענו עליהם ולכן נדרש שינוי.

הסיבה העיקרית לשינוי נבעה למעשה מהוספת רכיבים משמעותיים לחוק רישוי עסקים (תולדה של רפורמת ועדת הבר משנת 2005) והתקנות יצרו, למעשה, את הכלים לניהול תהליכים אלה.

להלן דוגמאות :

השגה – אם התיקון לחוק חידש וקבע שיתאפשר תהליך של השגה על סירוב לרישיון או על תנאים, באות התקנות ומפרטות כיצד מגישים השגה, למי, מועדים להשגה, אגרות וכדומה.

היתר מזורז – כנ"ל. השינוי בחוק קבע את הבסיס – התקנות, כדרכן, מפרטות את התהליך, התנאים המסמכים והטפסים ועוד.

מפרט אחיד –אותו העיקרון. התקנות הופכות את הוראות החוק לישימות באמצעות המנגנונים הקבועים בהן.

מלבד יישום הרפורמה כאמור (השגה, היתר מזורז, מפרט אחיד) תיקון התקנות  מ-2013 מסדיר מס' עיוותים מתקנות 2000 וקובע להם הסדרים נכונים יותר.

דוגמאות

החלפת בעלים – במקרים אלה הנוסח שנקבע בקנות -2000  היה "יראו אותו כבעל היתר זמני" השינוי כעת הפך ל "ינתן לו היתר זמני".

תוקף רשיון – קביעת תוקף שנות הרשיון בצו במקום בתקנות, (באופן זה ניתן לשנותו בהליך חקיקה ע"י תקון צו בסמכות שר הפנים).

טפסים –הורחב מספר הטפסים ופורט בהן מידע הנדרש באופן מותאם יותר.

למצער ניתן לאמר,  שכל הברכה הנוספת שבאה בתיקון 2013 אינה בת מימוש במצב הקיים היום לפי החקיקה.

כלומר: כל האפשרויות שמייצרים החוק והתקנות כגון: השגה, היתר מזורז, מתן רשיון זמני בהחלפת בעלים, טפסים  – עדיין לא ניתן להשתמש בהן !

וכל כך למה?

משום שהמחוקק הגביל את השימוש לאפשריות שבתיקון 2013  –  אך ורק לפריטי רישוי שאושר להם "מפרט אחיד".

כידוע, נכון להיום מאושר מפרט אחיד ל- 11 פריטי רישוי בלבד.

נכון לאמר, כי כוונת המחוקק הייתה,  כי בהגבלת "חבילת ההטבות" שבתקנות אך ורק לפריטי רישוי אשר אושר להם מפרט אחיד, יהיה משום קטליזטור להשלמת כל שאר המפרטים האחידים. אלא שכוונות לחוד ותוצאות לחוד.

המחוקק לא צפה התארכות ממושכת של כתיבת המפרטים לכלל פריטי הרישוי (במאמר מוסגר אציין, כי ישנם רבים מהעוסקים בתחום הרואים הצדקה בעיכוב הוספת פריטים למפרט אחיד, אך זה נושא נפרד וחשוב שיבואר במקומו ובעתו).

התוצאה:  כל האמור בתיקון 2013 לתקנות וב"רפורמה" בתיקון חוק רישוי עסקים (עיקרי תיקון 27) לא ניתן למימוש אלא ב-11 פריטי רישוי בלבד.

המצב הנתון יוצר למעשה כללי עבודה לפי שני קובצי תקנות. לפריטי רישוי ללא מפרט אחיד – עבודה לפי תקנות 2000 . לפריטי רישוי עם מפרט אחיד – עבודה לפי תקנות 2013 .

הגבלת תחולת התקנות מוביל לאבסורד בכמה תחומים:

• המצב שנוצר פוגע בעיקרון השיוויון ומפלה בין סוגי בעלי עסקים: באפשרות הגשת השגה, באפשרות לקבלת היתר זמני במקרה שלהחלפת בעלים.
• המצב שנוצר גורם לדרג הפקידותי – שעיקר עבודתו בניהול טפסים – מצב בלתי אפשרי. דרישה לעבודה עם טפסים נפרדים (ובעלי מס' טופס שונה) לפריטי רישוי עם/בלי מפרט אחיד. לחלק מהטפסים יש גם תכנים שונים ע"פ תקנות החדשות (לדוגמא טופס הודעת סירוב).
• בפועל, מערכות המחשוב הקיימות ברשויות לא תומכות בעבודה לפי 2 סוגי טפסים (לעסקים עם/בלי מפרט) יש שעובדים לפי הטפסים הישנים ויש העובדים לפי הטפסים חדשים. (ויוצא שכולם, כביכול, חוטאים).

להמחשת הקושי שיוצר המצב החוקי הנוכחי נציג את הטבלה הבאה:

הפעלת תקנה 32 – החלפת בעלים (פטור מהגשת תוכניות וכו')

עסק לפריט ללא מפרט אחיד (תקנות 2000)	צירוף העתק הרישיון הקודם		הצהרה: לא חלו בעסק שינויים מאז הוצא הרישיון הקודם	הצהרה: בעסק מתקיימים תנאי הרישיון הקודם.
עסק לפריט עם מפרט אחיד (תיקון 2012)		צרוף חוזה העברת הבעלות בעסק,	הצהרה: לא חלו בעסק שינויים מאז הוצא הרישיון הקודם	הצהרה: בעסק מתקיימים תנאי הרישיון הקודם.

אפשר לדמיין עסק במצב של החלפת בעלים שיש לו שני פריטי רישוי,  אחד – עם מפרט אחיד ואחד ללא מפרט אחיד. איזה מסמכים יגיש ?

הצעה לפיתרון

המצב שנוצר הוא למעשה, תוצאה של סעיף קטן בתיקון לתקנות 2012. בשל חשיבותה של התקנה נציג אותה במלואה-

36. (א) תחילתן של תקנות אלה 12 חודשים מיום פרסומן …

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לעניין סוגי עסקים שלגביהם לא פורסם עד יום התחילה מפרט אחיד על ידי כל נותני האישור שקביעתו של עסק כאמור כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמם, תחילתן של תקנות אלה תהיה ביום שבו יפרסם שר הפנים הודעה ברשומות בדבר השלמת פרסום המפרט האחיד כאמור לגבי אותו סוג עסק.

משמעות התקנה בשפה פשוטה היא: כל האמור בתיקון לתקנות לא יחול על פריטי רישוי ללא מפרט אחיד ולמעשה ממשיכים לחול עליו התקנות לפני תיקונן.

מה ניתן לעשות ולמה זה כדאי ?

מאחר ותהליך כתיבת מפרטים אחדים מצוי בקשיים (וישנם מחשבות שניות על עצם נחיצות רעיון המפרטים האחידים לקידום רפורמה יעילה בעולם רישוי עסקים) ומאחר ומנשבות רוחות חדשות בתחום טיפול בחסמי רישוי, ההצעה לפתרון הקשיים שתוארו היא פשוטה ביותר.

וזו ההצעה:

תיקון קטן בתקנות והוא : ביטול סעיף 36(ב)!

עם ביטול הסעיף קטן הנ"ל, כל האמור בתקנות 2012 יחול על כל פריטי הרישוי וכולם יוכלו לעבוד על פורמט תקנות אחיד לכל סוגי העסקים וכמובן נוכל להנות מיתרונות האמורים לעיל הגלומים בתיקון 2012.

אני תקווה כי הצעה זו תלקח בחשבון אצל הגורמים המופקדים על קידום רישוי עסקים ועל השינוי  הנדרש בתקנות.