בצמוד למרבית תחנות הדלק בארץ קיימות "חנויות נוחות". בחנויות אלו ניתן לשלם עבור הדלק שנרכש בתחנה וכן ניתן לרכוש מוצרים שונים, הן מוצרי מזון והן מוצרי צריכה אחרים.
עם התפתחות חנויות אלו, נשאלנו מהי "חנות נוחות", מה ההבדל בינה לבין חנויות אחרות המצויות בסמוך לתחנות דלק, מהם פריטי הרישוי הרלוונטיים לחנויות אלו והאם קיימת מגבלה על פתיחת חנויות אלו בימי מנוחה.
עדכון מאמר אחרון- 17.7.19
הגדרת "חנות נוחות" ואפיוניה
המונח "חנות נוחות" (convenience store), מוגדר בויקיפדיה באופן הבא:
"חנות נוֹחוּת היא חנות קמעונאית לממכר מוצרי צריכה נפוצים מסוג משקאות קלים, עיתונים, סיגריות, חטיפים, מפות דרכים, ציוד למטיילים ועוד, הממוקמת על פי רוב במקום שבו תנועה חולפת ומזדמנת רבה. באופן טיפוסי נמצאות חנויות נוחות בצידי צירי תנועה ראשיים, בתחנות דלק, בתחנות רכבת ובצמתי תחבורה אחרים, וכן במרכזי אוכלוסייה צפופים. מגוון המוצרים המוצע בחנות נוחות עשוי להשתנות בהתאם למאפייני הצריכה של התנועה הרלוונטית החולפת במקום."
בחוק עזר לתל אביב יפו ( פתיחתן וסגירתן של חנויות), התש"ם- 1980, אשר עודכן בשנים האחרונות, הוגדרה חנות נוחות כדלקמן:
"חנות נוחות"- חנות בתחנת דלק שבה מצויים המשאבות, מרכז ההפעלה וקופות התשלום של התחנה;"
בחוק עזר לקריית גת (פתיחת בתי עסק וסגירתם), התשע"ז-2017 (חוק העזר האחרון שחוקק בנושא) הוגדרה "חנות נוחות"-
"חנות לממכר מוצרי צריכה ודלק הממוקמת בתחנות דלק בתחום העירייה"
בסעיף 258א(א) לחוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ח- 2018 ("חוק המרכולים"), בהגדרת "עסקים" הוחרגו "חנויות בתחנות תדלוק שנועדו לשרת את משתמשי התחנות, שנמצאים בהן מרכזי הפעלה וקופות התשלום של התחנות". הגדרה זו מכוונת למונח הנקרא "חנויות נוחות"
ניתן אם כן להגדיר חנות נוחות כחנות הממוקמת בתחנת דלק, שנמכרים בה מוצרים שונים לעוברים בתחנה, היא חלק בלתי נפרד מתחנת הדלק והמוקד להפעלתה ומצויים בה מרכז ההפעלה וקופות תחנת הדלק.
חנות זו תכיל את קופות תחנת הדלק, תהווה מוקד הפעילות של התחנה, תספק מערך שירותים לשימוש עוברי הדרך ובה ימכרו גם מוצרי מזון ומוצרים שימושיים לנהגים ונוסעי הרכב.
יש להבחין בין "חנויות הנוחות" כפי שהוגדרו לעיל לבין חנויות ומרכזי קניות המצויים במתחמי תחנות דלק או בסמוך אליהם או לאורך צירי תנועה. חנויות אלו לא יכללו בגדר "חנות נוחות", ויחולו עליהם הכללים והחוקים החלים על כל בית עסק המצוי במרחב העירוני.
ויובהר- חנויות המצויות בתוך הערים ומכונות לעיתים קרובות "פיצוציה" או קיוסק, לא יכללו בגדר "חנויות נוחות".
מבחינת חוק רישוי עסקים ניתן להגדיר את חנות הנוחות הבסיסית על פי פריט 4.7ב – מרכול – מקום למכירת מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוחי מזון.
פריטי הרישוי העיקריים הרלוונטיים ל"חנות נוחות"
"חנות נוחות" טעונה רישיון עסק בנפרד מתחנת הדלק בה היא ממוקמת.
התשובה לשאלה לפי אילו פריטי רישוי יינתן רישיון לאותה חנות, תיגזר מאופי הפעילות של אותה חנות, שכן לא כל "חנויות הנוחות", מספקות את אותם שירותים ומוצרים.
במידה ובמקום נמכרים מוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, ובכללם מוצרי מזון, ללא כל התעסקות או טיפול כלשהו במזון וללא מכירת משקאות אלכוהוליים, לא יהיו בה מוצרי חלב, בשר או מוצרים קפואים- ניתן יהיה לומר שמדובר במרכול ללא טיפול במזון והרישוי יהיה לפי פריט 4.7ב.
במידה ובמקום ניתן לרכוש גם קפה, מוצרי מאפה הנאפים או מחוממים במקום, כריכים המחוממים במקום, מוצרי חלב ובשר או משקאות אלכוהוליים- יהיה צורך לקבל רישיון עסק לחנות לפי העיסוק הרלוונטי. פריטי רישוי היכולים להיות רלוונטיים במקרים כאלו הם למשל-
פריט 4.2ב- מזנון, בית אוכל אחר לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום (פריט זה יכלול הגשת משקאות וסוגי מזון קל, כריכים לא מוכנים, סלטים וכיוב'- וכן הצבת מספר שולחנות וכיסאות בתוך העסק או בסמוך לו)
פריט 4.2ג- הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו (פריט זה יכלול הכנת שתיה חמה והגשת מיני מאפה מוכנים ומחוממים).
עמדת הוועדה הבינמשרדית היא כי פריט 4.2 ב' הוא עבור מקום שמכינים בו אוכל ודורש מטבח מתאים ותנאים נוספים שלא יידרשו מחנות נוחות במתכונתה הרגילה. ולכן פריט הרישוי המתאים יהיה 4.7 מרכול עם/ללא טיפול במזון ובמידה ונמכרים גם משקאות משכרים לצריכה במקום יידרש גם רישוי לפי פריט 4.8. הכל, כמובן, יותאם לפעילות המתבצעת בחנות הנוחות בפועל. (ראה: ידיעות מקצועי מס' 14, עמוד 15)
*יודגש כי כל פריט נוסף שיסופק בחנות יכול לשנות את פריט הרישוי הרלוונטי ויידרש לעמוד בתקנות, בתנאים המיוחדים ובמפרט האחיד שיקבע לסוג העסק.
מכירת משקאות אלכוהולים לצריכה במקום (פריט 4.8) בחנויות נוחות
בפסק דין דור אלון קבע בית המשפט כי סירוב למתן רישיון למכירת משקאות אלכוהולים בחנויות נוחות המצויות בתחנות דלק הינו סביר (זאת בניגוד למכירת משקאות אלכוהוליים לפי פריט 4.8). עוד נקבע כי ההחלטה שבאה למנוע הפיכת תחנות דלק ל"פאב מקומי", התקבלה בצורה שקולה תוך איזון אינטרסים וזאת לנוכח אירועי אלימות, תאונות דרכים ומטרדים שנוצרו ברחבי הארץ, בשל הנוהג של בני נוער להתכנס בתחנות דלק לשם צריכת אלכוהול במקום. כך גם נקבע כי ההחלטה על מניעת מכירת אלכוהול לצריכה במקום, הינה החלטה המתבססת על המציאות הקיימת ועל השיקולים הרלוונטיים והכול מתוך דאגה לשלום הציבור.
פתיחת "חנויות נוחות" בלילות ובימי המנוחה (שבתות וחגים)
אחת הסוגיות הנדונות ביותר ביחס לחנויות נוחות היא שאלת הפעלתן בלילות ובימי המנוחה.
נזכיר כי אחת מהמטרות העיקריות בהפעלת חנויות אלו הינה מתן אפשרות לנהג ולנוסעים לעצור להתרעננות, זאת הן בימי העבודה הרגילים אך לא פחות חשוב מכך, בלילות. מכאן הנחיצות באספקת משקה ומזון קל בחנויות אלו בכול עת בה פתוחה תחנת הדלק.
מאחר וחנויות נוחות הוגדרו כחלק מתחנת הדלק, כאשר ניתן לשלם בהן עבור הדלק הנרכש בתחנה, ברור כי לא ניתן להפריד בפועל את שעות פעילותן משעות פעילות תחנת הדלק. כל ניסיון הפרדה כזה הינו מלאכותי ולא מעשי. נוסיף עוד כי כיום בכול תחנת דלק קיימת "חנות נוחות" ברמת מכירת פריטים כזו או אחרת.
(ונזכיר- הגדרת חנויות אלו הופרדה מקיוסקים, פיצוציות וחנויות אחרות הפועלות במרחב העירוני שלא כחלק מתחנות דלק, ועליהן יחולו כללים שונים).
לכן, למרות שלכאורה יידרש היתר לילה להפעלת חנויות אלו בלילות, המסקנה הנכונה תהיה אישור פתיחת חנויות אלו בכול שעות פעילות תחנת הדלק.
בחוק העזר לתל אביב יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) בהן הוגדרו חנויות הנוחות כחלק מתחנת הדלק, נקבע בסעיף הדן בשבת ומועדי חג כי-
"בעל חנות נוחות יהיה רשאי לפתחה בימי שבת ומועדי ישראל פרט ליום הכיפורים"
אם רשות מקומית מבקשת כי בחנויות נוחות יימכר אך ורק דלק במועדים מסוימים עליה לציין זאת במפורש בחוק העזר. כך, בחוק העזר לעריית קריית גת, אשר גם בו הוגדרו חנויות הנוחות כחלק מתחנות הדלק, נקבע כי- חנויות נוחות ייסגרו בין השעות 24:00 ועד 5:00 למחרת בבוקר, לא יפתחו בימי המנוחה ובערב יום הזכרון.
עוד נאמר באותו חוק העזר כי "בערב יום הזיכרון בעל חנות נוחות או מי מטעמו יהיה רשאי לפתוח את חנות הנוחות אך ורק לשם מכירת דלק".
נבקש לציין כי על פי חוק העזר האמור בקריית גת, גם פתיחת בתי אוכל ומסעדות אסורה בימי שבת ומועד. הגבלה כאמור לא קיימת במרבית הערים בישראל.
מאחר וברוב הערים ניתן לפתוח בתי אוכל בימי המנוחה (למעט יום כיפור וערבי יום זיכרון), ברור כי חנות הנוחות הרשאית למכור דלק ומוצרים לרכב כמו שמן, מים למצנן או למגבים וכדומה, וכן רשאית לאפשר ישיבה לשתות שתייה חמה או קרה תוכל למכור גם את יתר המוצרים המצויים בה באותם מועדים. כאמור, כל מהותה של החנות היא לאפשר לנהג מנוחה והתרעננות ואין זה סביר למנוע ממנו לקנות לעצמו שתייה או מזון.
אנו סבורים כי חוק העזר לתל אביב –יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) מאפשר בשפה ברורה לפתוח חנויות נוחות בשבת ומועדים כל עוד גם תחנת הדלק פועלת. חוק זה אושר על ידי שר הפנים ומשרד המשפטים ולכן אין כל מניעה שכל רשות מקומית תתאים את חוקי העזר שלה להתפתחות המסחר ופעילות של תחנות הדלק שפועלות במרחבן עם חנות נוחות.
בעניין "חוק המרכולים" יובהר כי, משמעות הוצאת "חנויות הנוחות" מהגדרת "עסקים" הינה כי בכול הנוגע לחוקי עזר המסדירים פתיחת חנויות נוחות בימי המנוחה, ימשיך לחול החוק הקודם הנוגע לאופן אישור חוקי עזר- דהיינו העדר התנגדות של שר הפנים במשך 60 יום תוביל לאישורו של חוק העזר (כאשר, על פי "חוק המרכולים"- חוק עזר המאפשר פתיחת "עסקים" בימי המנוחה מצריך אישור פוזיטיבי של שר הפנים. השר ייתן את אישורו רק לעסקים אשר לדעתו הם חיוניים).
חקיקה:
חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עקים בימי המנוחה), התשע"ח- 2018 ("חוק המרכולים")
חוק עזר לתל-אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות), התש"ם – 1980
חוק עזר לקריית גת (פתיחת בתי עסק וסגירתם), התשע"ז-2017 (חוברת 886 עמ' 741)
פסיקה:
עת"מ (ב"ש) 43571-03-13 דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים בע"מ נ. אשר אברג'ל (8.7.13)[פורסם בנבו]