כאשר אדם מורשע בניהול עסק ללא רישיון, ייתן בית המשפט, בין היתר צו המורה על סגירת העסק. צו זה אינו בגדר חלק מהעונש על ניהול עסק ללא רישיון אלא צו שמטרתו הפסקת המשך ביצוע העבירה.
לכאורה, צו הסגירה אמור להיות מיידי אלא שברוב המקרים בית המשפט ייתן לבעל העסק ארכה של מספר חודשים על מנת לנסות ולקבל רישיון לעסק בטרם יכנס צו הסגירה לתוקפו.
מאמר זה דן בסיבות ובשיקולים של בית המשפט למתן ארכה זו. 

סעיף 16 לחוק רישוי עסקים מקנה לבית המשפט סמכות להורות על הפסקה מיידית של העיסוק בעסק עם הרשעתו של בעל העסק.
בפסק דין מיאו והאו עמד בית המשפט על תכליתו של סעיף 16 לחוק ועל השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו לקבוע את המועד בו צו הסגירה ייכנס לתוקף.

צו הסגירה אינו חלק מהעונש
בפסק הדין נכתב כי מטרתו של צו הסגירה הינה בעיקר מניעה והרתעה. צו זה אינו מהווה חלק מהעונשים שבית המשפט מוסמך להטילם, אלא זוהי סנקציה שנועדה להפסיק את המשך ביצוע העבירה. הצו נועד להרתיע אדם המפעיל עסק ללא רישיון, או בחריגה מתנאיו, מלהמשיך ולעשות כן.

הקושי בהוצאת רישיון עסק
בית המשפט עמד על הקושי בהוצאת רישיון עסק, על פרק הזמן הממושך הנדרש להשלמת הליך הרישוי והקושי לקבל רישיון, בחלק מהקטגוריות, טרם פתיחת העסק בפועל.
לפיכך נמצא בעל העסק בין הפטיש לסדן. מחד לא ניתן לקבל את כל ההיתרים הנדרשים להפעלת העסק ללא שהעסק החל לפעול, מאידך מרגע שהופעל העסק ללא רישיון, בעל העסק הינו מייד בגדר עבריין.
בנוסף- התארכות הליכי הרישוי מביאה את בעלי העסקים למצב אבסורדי שאם יחכו עד קבלת הרישיון (גם כאשר ניתן לקבל רישיון בטרם פתיחת העסק), יחלפו חודשים רבים ופתיחת העסק כבר לא תהיה מעשית.

שיקולי בית המשפט בבואו לקבוע מועד לכניסת צו הסגירה לתוקף- איזון בין שיקולים
בפסק הדין נקבע כי לא בהכרח בית המשפט יורה על סגירה מיידית של העסק.
– על בית המשפט לאזן בין מידת הנזק שיגרם לבעל העסק ולצדדים שלישיים כתוצאה מהפסקת העיסוק לאלתר, לבין מידת הנזק שיגרם לציבור כתוצאה מהמשך הפעלתו ללא רישיון לפרק זמן נוסף שמטרתו לתת לבעל העסק או לצדדים שלישיים שהות להתארגנות או לאפשר לו למצות את הליך הרישוי.
– בית המשפט יביא בחשבון את התנהגות הצדדים ואת קיום הליכי השגה על החלטה שלא לתת רישיון(ככל שמתנהלים כאלו).
האיזון בין השיקולים המתחרים נדרש להוביל לתוצאה סבירה ומידתית.

סמכות בית המשפט
לבית המשפט סמכות לדחות את ביצוע הצו לפרק זמן סביר.
לבית המשפט סמכות לשוב ולדחות את ביצוע הצו מעת לעת לפי בקשת הצדדים בהתחשב במכלול נסיבות העניין.

יישום פסק הדין
פסק דין מיאו והאו מצוטט רבות על  ידי בתי המשפט בבואם לקבוע מועד כניסת צו סגירה לתוקף ובבואם לדחות את מועד כניסתו לתוקף.
הקווים המנחים שנקבעו על ידי בית המשפט בפסק דין זה הינם קווים כלליים המאפשרים שיקול דעת רחב ביותר של בית המשפט בבואו לקבוע את המועד בו יכנס צו הסגירה לתוקף.עיקרם של השיקולים הוא איזון בין אינטרסים חברתיים שונים.
ככלל נקבע כי בשל המצוקה בהוצאת רישיון עסק, מצוקה שאינה תלויה בבעל העסק במקרים רבים, רשאי בית המשפט "לבא לקראת" בעל העסק וליתן לו שהות לקבלת הרישיון בטרם יהיה עליו לסגור את עסקו, זאת במידה והנזק לציבור מניהול העסק אינו גדול.
ברור כי אין דינו של עסק המזהם את הסביבה כדין עסק קטן שאינו גורם נזק ישיר לאיש.
נראה כי שיקולים נוספים שישקול בית המשפט בבואו לקבוע את מועד כניסת הצו לתוקף (בבחינת "התנהגות הצדדים") יהיו גם מידת השתדלותו של בעל העסק להוציא רישיון, הסיכוי כי יקבל רישיון בסופו של יום, טווח הזמן שנראה כי יזקק לו בעל העסק כדי לקבל רישיון וכיוב'.
ברור כי לכל מקרה יש את נסיבותיו היחודיות מחד, ומאידך כל שופט יכול להעריך את האיזון בין השיקולים השונים באופן שונה.
לאור האמור לעיל ברור כי מתן הארכה לכניסתו לתוקף של צו סגירה כמו גם מתן ארכות נוספות לאחר מכן אינן "מדע מדויק" בשלון המעטה.

ראה גם:
סמכות להארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים,
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (2),
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (3)

חקיקה:
חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 – סעיף 16

פסיקה:
רע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ. מיאו והאו בע"מ (3.3.14)[פורסם בנבו]