הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס’ 16 לחוק רישוי עסקים (3)

במהלך החודשים האחרונים בשנת 2017 ניתנו על ידי בתי המשפט מספר פסקי דין נוספים המתייחסים לשאלת הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי סעיף 16 לחוק רישוי עסקים.

אנו מבקשים לציין כי עמדת בתי המשפט בעניין הארכת תוקף צווי סגירה אינה אחידה וכי לא ניתן לעמוד על קו אחיד מנחה בסוגיה זו, וכל מקרה נדון לגופו ולפי נסיבותיו.

עודכן ביום 4.1.18

בפסק דין סופר חסד נדונה בקשה שניה להארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה שניתן נגד עסק מסוג מרכול. יצויין כי נציגי הרשות הביעו הסכמתם למתן האורכה, תוך שהם מציינים כי המבקשת מצויה בתחילת דרכה לקבלת אישורי התכנון והבניה.

כאן הביע בית המשפט את עמדתו כי ניתן לתת ארכה של כשנה לבעל העסק להסדיר את מה שהיה חייב להסדיר מלכתחילה, ובנסיבות חריגות ניתן לתת ארכה קצרה נוספת. בית המשפט לא יתן יד לבקשות חוזרות ונשנות למתן ארכה שכן אם יעשה כן ישלח בית המשפט מסר לעבריינים כי שלטון החוק הוא הפקר. עוד הוסף כי בית המשפט לא יתן יד להפרת חוק באמצעות דחיות לכניסתם לתוקף של צווי סגירה שכן בכך יש משום “מתן רישיון שיפוטי”, כאשר הנאשם אינו עומד בתנאים למתן רישיון עסק אלא אם קבלת הרישיון היא מאד קרובה.

גם בפסק דין זה (כמו בפסקי דין רבים אחרים הדנים באותו נושא) הקיש בית המשפט גזירה שווה מעמדת בית המשפט ביחס לדחיית ביצוע צווי הריסה בגין עבירות בניה ( כאן- פסק דין טסה ופסק דין גודי עסאם) אשר לא האריכה תוקף צווי הריסה. הנימוק העיקרי שלא לתת ארכה נוספת הינו בכך שצווי סגירה מתמקדים בקיום שלטון החוק וכיבוד הדין ויישומו ומניעת הנאה מפרי העבירה. במקרה זה העסק פועל כבר 4 שנים ללא רישיון וללא שנראה מתועד מתן רישיון באופק.

ביקורת על אי אחידות בעמדת הרשות
באשר להסכמת הרשות למתן ארכה אומר בית המשפט דברים חריפים- המאשימה אינה נוקטת במדיניות אחידה ביחס להסכמות/אי הסכמות למתן ארכה לצווים.”כך פעמים רבות נותנת המאשימה את הסכמתה מבלי שניתן לכך נימוק מדוע תועדף המבקשת על פני נאשמים אחרים. במצב עניינים שכזה, להסכמת המאשימה, בכול הכבוד, תוקף מוגבל”.

סקירת הפסיקה-
בפסק דין אבי גרבי
האריך בית המשפט את תקופת כניסתו לתוקף של צו הסגירה ב 3 חודשים, בשל העובדה כי הליכי התכנון מצויים על סף הגשה. לעניין הסמכות להארכת המועד לכניסת הצו לתוקף- השתמך בית המשפט על הקביעות בפסק דין מיאו והאו. במקרה זה ציין בית המשפט את התארכותם של הליכי אישור בקשות בתחום התכנון והבניה, דבר היוצר קיפאון בפועל.

בפסק דין עבדו נדון מקרה בו הוצא צו סגירה לעסק. בצו הסגירה נרשם כי חל איסור על הנאשם להעביר את בית העסק לאחר, אלא אם יש בידי אותו אחר היתר זמני או רישיון קבוע.  העסק הועבר לאדם אחר ללא שהוצא רישיון עסק. נקבע כי אין מחלוקת שהצו חל גם על צדדי ג’.
עוד נקבע כי לבית המשפט לעניינים מקומיים סמכות לעכב או להתלות צו שיפוטי. עם זאת, במשורה, וייעשה כן באשר לצו סגירה שיפוטי חלוט, במשורת יתר.
במאמר מוסגר יצויין כי בית המשפט ביקר את הבהילות בה פעלה הרשות, על כך שלאחר שהמציאה את צו הסגירה לצד ג’, ולא נתנה לו שהות אפילו של 7 ימים על מנת לנקוט בפעולה משפטית בעניין צו זה.

בפסק דין גנאם (מחוזי) ציין בית המשפט את התלבטותו בדחיית כניסתו לתוקף של צו סגירה שכן מחד בעלת העסק מפעילה אותו ללא רישיון אך מאידך הרשות לא שלחה לבעלת העסק כל תשובה באשר למצב הטיפול בבקשה לרישיון. וכפי שנראה הרשות כלל לא טיפלה בבקשה ולא פנתה למשטרה לקבל את עמדתה. לאור זאת ניתנה לבעלי העסק ארכה נוספת להסדרת הרישיון.

בית המשפט ציין כי יש לו סמכות טבועה להאריך מועדים שנקבעו על ידו. בית המשפט ינקוט ריסון בהפעלת סמכותו זו ויעשה בה שימוש רק במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם הארכת המועד דרושה לשם מניעת אי צדק בולט. אחד הנימוקים להארכת המועד הוא קיום נסיבות אשר אינן תלויות בשליטת מבקש הארכה. במקרה זה נוצרה אנומליה בכך שהמערער נגדו ניתן פסק הדין העביר את העסק למערערת נגדה לא ניתן צו סגירה. בית המשפט החליט כי מאחר וצו הסגירה ניתן עסק ומאחר שמדובר באותה המשפחה הרי גם המערער נפגע מצו הסגירה ולאור הנסיבות צו הסגירה עוכב ל 3 חודשים.

בפסק דין מפעת ניתנו ארכות חזורות לכניסת צו הסגירה לתוקף על מנת לאפשר לקבל היתרי בניה, וזאת בשל התארכות הליכים אלו. (סך הרכות הדיעה למעבר ל 3 שנים מיום מתן גזר הדין).

בפסק דין אבן צור ציין בית המשפט כי די בכך שהגשת הבקשה למתן ארכה הוגשה לאחר כניסת צו הסגירה לתוקף על מנת לדחותה.
הבקשה נדחתה בעיקר משום שמדובר באום אירועים ולא ניתן אישור משרד הבריאו להפעלת העסק.

בפסק דין הזקן והים נקבע כי לבית המשפט קיימת סמכות טבועה לעכב או להתלות צו סגירה שיפוטי, גם עת הפך לחלוט.

 

ראה גם:
שיקולי בית המשפט בקביעת המועד לסגירת עסק- ס’ 16
סמכות להארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס’ 16 לחוק רישוי עסקים,
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס’ 16 לחוק רישוי עסקים (2)

פסיקה:
רע”ס 24533-05-14 עיריית אשדוד נ. סופר חסד בע”מ ואח’ (18.6.17)[פורסם בנבו]
רע”פ 2809/05 טסה נ. מדינת ישראל (22.5.05)[פורסם בנבו]
ע”פ (י-ם) 2713/08 גודי עסאם נ. מדינת ישראל (29.12.08)[פורסם בנבו]
ברש(חד’) 50332-02-16 אבי גרבי נ. עיריית חדרה (28.6.17)[פורסם בנבו]
רע”פ 4384/13 מדינת ישראל נ. מיאו והאו בע”מ (3.3.14)[פורסם בנבו]
(ת”א) 5755-02-15 אוסמן עבדו נ. מדינת ישראל (12.2.17)[פורסם בנבו]
עפ”א 5093-02-17 גנאם ואח’ נ. מדינת ישראל (20.3.17)[פורסם בנבו]
תפ(פ”ת) 17984-11-11 מפעת 1965(1987) בע”מ נ. מדינת ישראל (7.7.17)[פורסם בנבו]
עא(אשד’) 22501-07-15 סלומות אבן צור נ. עיריית אשדוד (28.9.17)[פורסם בנבו]
עמ”ק (ת”א) מסעדת הזקן והים ביפו בע”מ נ. מדינת ישראל (27.12.16)[פורסם בנבו]


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *