צמצום ביוקרטיה ברישוי עסקים- סיפורו העצוב של "ההיתר המזורז"

 

בחודשים האחרונים אנו עדים לפרסומים בדבר תכניות ורפורמות שונות לצמצום הבירוקרטיה ברישוי עסקים. מן המפורסמות הוא כי נטל הבירוקרטיה במדינה בכלל, וברישוי עסקים בפרט, הינו כזה המוביל לסגירת אחוז גבוה של העסקים ומהווה מכשול הפוגע בעסקים ובצמיחת של המשק.

מאמר זה מדגים כיצד מהלך של שינוי החוק על מנת להקל על בעלי העסקים הקטנים – "ההיתר המזורז", הפך לכלי עונשין ולאות מתה.

אנו תקווה כי הדוגמה הזו תעמוד לנגד עיני המחוקק בבואו לגבש חוקים המקלים על הבירוקרטיה.

מאמר זה נכתב בשנת 2017-טרם תיקון 34

ביום 21.6.17 פורסמה ידיעה בעתון "הארץ" כי  מנכ"ל משרד ראש הממשלה הודיע בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה על רפורמה בחוק רישוי עסקים, לפיה יתאפשר מתן רישיון עסק  מידית על סמך תצהירו של בעליו כי העסק עומד בדרישות החוק.

הרעיון למתן רישיון עסק על סמך תצהיר בעלי העסק אינו חדש, אך כל ניסיון ליישמו בעבר ניתקל בחקיקת כנסת שהובילה לסיבוך וסרבול של תהליך הרישוי.

 בשנת 2006 הוקמה וועדה בין משרדית ברשותו של מר קובי הבר, הממונה על התקציבים באוצר אשר גיבשה הצעת רפורמה בחוק רישוי עסקים שכללה בין היתר הצעה להקמת "מסלול ירוק" לקבלת רישיון עסקים. קבלת רישיון במסלול זה נקראה "היתר מזורז". מסלול זה נועד להקל על לעסקים חדשים   שמספר הגורמים המעורבים בהליך קטן יחסית, אין בהם סכנה והם קטנים למדי, אלו הם בדרך כלל העסקים של "האנשים השקופים" בשפתו של יו"ר  ש"ס אריה דרעי.

אך, שוב, במגרסת הליך החקיקה בוועדת הפנים של הכנסת בראשותו של ח"כ אמנון כהן מש"ס , הפכה הצעת החוק המהפכנית למערכת חינוכית ובירוקרטית  ומסורבלת שרוקנה מתוכנה את ההצעה. שינוי מבורך שהיה אמור להקל על האיש הקטן ובעל העסק הבודד, הפך ל"סיוט בירוקרטי" בלתי אפשרי.

"הרפורמה" אושרה בחוק בשנת 2010 אך עד היום, 7 שנים מאישורה, ספק אם יצא היתר מזורז אחד.

ובמה דברים אמורים:

המבקש רישיון בהליך של "היתר מזורז" חייב בתנאים הבאים:
1. להצהיר כי העסק טרם ניפתח. דרישה שאינה קיימת בהגשת בקשה רגילה משמעות הדבר, דרישה לא מציאותית במדינה בה לא ניתן לקבל רישיון עסק בטרם העסק החל לפעול, דרישה חדשה לקטנים ולחלשים בלבד.

  1. המבקש יצהיר כי לא מתנהל כנגדו הליך משפטי בגין ניהול עסק בלי רישיון, כלומר במקום לעזור למי ש"חרב המשפט מונחת על צווארו" מקשים עליו.
  2. המבקש היתר מזורז חייב להיות "צדיק" שלא הורשעו הוא ועובדיו, בעבירת רישוי עסקים שלוש נשים קודם לבקשה. כל עבריין פלילי אחר יכול להגיש בקשה לקבלת היתר מזורז, אך עבירת רישוי עסקים היא "חילול הקודש" בעיני המחוקק.
  3. והגרוע מכל, במקום הסתפקות בתצהיר עצמי ומתן טיפול מהיר של רשויות הרישוי, קובע החוק כי על בעל העסק להעסיק, בעלות גבוהה, יועצים שיבדקו את עמידת העסק בכל דרישות החוק לרבות דיני תכנון ובנייה ויאשרו בתצהירים חתומים בפני עו"ד כי העסק עומד בתנאים הנדרשים אך מלכוד : אם העסק לא ניפתח כיצד ניתן לתת תצהיר שכזה..
  4. לעסק יכתבו משרדי הממשלה מפרטי דרישות חדשים.

וכך, דווקא העסקים הקטנים והבלתי מסוכנים, שעליהם רצו להקל, נדרשים להוצאות וסרבול בלתי סבירים , וזאת רק על מנת "לזכות" בהליך מקוצר, אשר התועלת שבצדו כלל אינה ברורה, שכן גם כיום אפשר לקבל היתר זמני בתוך 30 יום.

סיפורו העצוב של "ההיתר המזורז" מהווה דוגמת חלם אחת מיני רבות כיצד מחשבה ורעיון שנועדו להקל על האזרח הפכו בתהליך החקיקה בוועדת הפנים  ל"מפלצת בירוקרטית לא עבירה.".

 

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz