אחריות משטרה בנזיקין הנובעת מחובות פיקוח ואכיפה ברישוי עסקים

 אכיפה בגין עבירות על חוק רישוי עסקים מתבצעת בדרך כלל על ידי רשות הרישוי אך גם למשטרה, כגורם מאשר, קיימות סמכויות אכיפה נרחבות, וכן חובות מכוח היותה גורם מאשר.
מאמר זה מתייחס לאחריות בנזיקין (להבדיל מאחריות פלילית) שהוטלה על המשטרה כגורם מאשר וכגורם לו נתונות סמכויות אכיפה מכח חוק רישוי עסקים.
אנו נעסוק באחריות המשטרה לפגיעת שייט קיאק בירקון, לאחריות המשטרה לאירוע דקירה בדיסקוטק ולאחריות המשטרה לנזקים הנגרמים לצופים במשחקי ספורט ובסייגים לאחריות זו.

*מאמר זה נכתב בהמשך לסדרת מאמרים בעניין חיוב רשויות בנזיקין בשל הפרת החובה לאכוף את חוק רישוי עסקים.

עודכן לאחרונה- 17.1.18

אחריות משטרה בגין פגיעה בשייט קייק בנחל הירקון

פסק דין מנצור עוסק בהפרת חבות של מספר רשויות וביניהן המשטרה באירוע בו נפגע שייט קיאק בירקון על ידי רוכב אופנוע ים. יצויין כי החוק אוסר, ככלל, על אופנועי ים לשוט בנחלים.
אדם בשם מזרחי הפעיל עסק פיראטי על גדת הירקון, כאשר הוא מסייע להורדת אופנועי ים למימי הנחל. אותם אופנועים בדרך כלל יצאו ישירות לים. במקרה בו אירעה התאונה- רוכב על אופנוע ים  נכנס לתוך הנחל ופגע בשייט הקיאק.

חובת הזהירות המושגית–  בית המשפט קבע כי קיימת חובת הזהירות המושגית של המשטרה במקרה של מחדל מצידה למנוע מעשים פליליים צפויים של צד שלישי במיוחד כאשר מדובר בנזקי גוף.
במאמר מוסגר יצויין כי חובת הפיקוח של המשטרה נבעה בין היתר מכך שהמשטרה מבצעת בפועל  את הפיקוח והשיטור הימיים גם עבור משרד התחבורה.

חובת הזהירות הקונקרטית– בית המשפט קבע כי למשטרה קיימת חובת זהירות במקרה הקונקרטי  מהסיבות הבאות-

  •  מודעות המשטרה לתופעה-  המשטרה היתה מודעת לתופעה הבלתי חוקית של הורדת אופנועי ים לנחל בסופי השבוע בעונות הקיץ, ולכן היה עליה לצפות את הסיכון הטמון בכך ולנקוט אמצעים סבירים למניעת הסיכון.
  • העדר אכיפה- המשטרה לא הוכיחה כי בסופי שבוע תגברה את פעילותה, לא המציאה כל ראיה בדבר אכיפה מוגברת בנחל, לא הוכיחה כי בוצעה אכיפה בגדה הרלוונטית בסמוך למתחם בו הורדו אופנועי ים לנחל למרות שפעילות זו הייתה ידועה.
  • העדר פעילות מונעת- פעילות המשטרה לא נועדה למנוע את הורדת האופנועים לנחל אלא לתפוס את אלו שכבר נמצאים בו, לאחר שיצאו מהנחל לים. ולכן הפעילות אינה פעילות מניעתית. מעבר לכך לא נקטה המשטרה כל פעילות.
  • אי נקיטת אמצעים על פי חוק רישוי עסקים- נקבע כי המשטרה לא הביאה כל ראיה לכך שנקטה בפעולות אשר יש בהן כדי להביא לידי הפסקת העסק הלא חוקי להורדת אופנועי ים, בין בסגירת החצרים של מנהל העסק ובין בכל דרך אחרת הנראית לה מתאימה בנסיבות העניין, וזאת הגם שחוק רישוי עסקים מסמיכה לכך. בכך לא נקטה המשטרה באמצעים שהייתה חייבת לנקוט בהם.

הקשר הסיבתי- אילו נקטה המשטרה באמצעים שהיו ברשותה, ולו במקצתם, ניתן היה למנוע את התאונה הנדונה. על המדינה הוטלה אחריות של 10%.

אחריות המשטרה לאירוע דקירה בדיסקוטק- הבחנה בין אחריות מכח חובת פיקוח לאחריות מכח שליטה על מהלך העניינים.

בפסק דין ליאור דודוביץ’ ז”ל נדון המקרה הבא- ביום 22.1.94 נדקרו שני נערים בדיסקוטק. אחד מהם, דוידוביץ’ ליאור נפטר מפציעתו. הוריו של ליאוור הגישו תביעת נזיקין נגד בעלי המועדון ונגד משטרת ישראל.

הנתבעים לא הכחישו את חובת הזהירות המושגית שלהם כלפי התובע.

חובת הזהירות הקונקרטית והפרתה- בעלי המקום הגישו בקשה לרישיון עסק של פאב, כאשר בפועל התנהל במקום דיסקוטק, עובדה שהייתה ידועה למשטרה. הטענה כלפי המשטרה הייתה כי לא נתנה הוראות בטיחות למקום על פי הדרישות הנהוגות לעסק שהתנהל בפועל.

בית המשפט קבע כי עיקר יוזמת הפיקוח לגבי עסקים צריכה להיות של רשות הרישוי (אלא שזו לא נתבעה). על מנת לשמור על זכויות היסוד של האזרח לחופש העיסוק מן הראוי שלא להטיל חובות פיקוח יתר על המשטרה. עם זאת נקבע כי המשטרה אינה יכולה להסתפק בבדיקה האם המקום בו מנוהל העסק מתאים לפריט הרישוי הנדרש. על המשטרה להתנות תנאים לעסק המתנהל בפועל.

לעניין זה בית המשפט הבחין בין פעולות שלטוניות שמהותן פיקוח לבין כאלו שמהותן שליטה על מהלך הדברים.

יש לשים לב לדברי בית המשפט כי יש לבחון בכול מקרה האם ראוי ונכון להטיל אחריות על הגוף שמוטלת עליו חובת הפיקוח, שכן הטלת חבות זו מפחיתה מהחבות של המזיק העיקרי שגרם לנזק במעשיו.

במקרה זה נקבע כי המשטרה לא הפרה את חובת הפיקוח שלה על העסק, אך מאחר והיה ידוע למשטרה כי במקום מתנהל דיסקוטק, היה עליה לידע בכך את רשות הרישוי.

המשטרה הפרה את חובת הזהירות שלה בכך שהתעלמה מהעסק שהתנהל בפועל במקום והתנתה תנאים לשם מתן רישיון לפאב.

על המשטרה הוטלה אחריות בשיעור 10% לנזק בלבד, שכן לבעלי העסק הייתה החובה להגיש בקשה לרישיון לפי העסק המתנהל בפועל ולא להסתיר זאת מהרשויות.

אחריות המשטרה לנזקים הנגרמים במשחקי ספורט 

 פסק הדין המוביל בעניין קביעת אחריות המשטרה הינו פסק דין פלוני (אירוע הספורט במגרש מכבי חיפה בו נמחץ אחד האוהדים וסבל מפגיעות קשות ).

חובת הזהירות המושגית- נקבע כי למשטרה קיימת חובת זהירות מושגית וכי  גביית התשלום לפי מספר השוטרים אינה מעלה או מורידה את חובת הזהירות של המשטרה כלפי התובע או את היקף החבות, שכן המשטרה ממלאת תפקיד על פי דין וחובתה כלפי הציבור אינה תלויה בקבלת תשלום.
למשטרה תפקיד סטטוטורי בכול הנוגע לרישוי המשחק.

המשטרה היא זו שמפקחת בפועל על האירועים בזמן המשחק- היא קובעת מה כמות הקהל שיכולה להיכנס, היא מפקחת על התכנים שמשמיע הכרוז לקהל, היא שולטת על הכניסה המסודרת של הקהל ליציעים, על ויסות הקהל בין היציעים, ועל יציאתו משם. היא קובעת את תחומי האחריות של הסדרנים, מאשרת את זהותם, וקובעת את מיקומם באיצטדיון. כל אלו יוצרים “מציאות עובדתית של תפקוד, הסתמכות וציפיות, שיש בה כדי להשליך על חובת הזהירות ועל השאלה האם החובה הופרה”.

חובת הזהירות הקונקרטית–  נקבע כי  אחד התרחישים שנצפו על ידי המשטרה היה לחץ כבד על הגדרות שיחייב פתיחת שערי יציעים כדי למנוע רמיסת אנשים. רמת הדריכות הגבוהה לקראת המשחק מלמדת על הצפי שיכול להתרחש אסון. נהירת הקהל למגרש הייתה ידועה וצפויה.

הפרת חובת הזהירות הקונקרטית

  • המשטרה השקיעה מאמצים רבים בהיערכות למשחק. התנהגות השוטרים במהלך האירוע הייתה ללא דופי. התנהלות המשטרה במהלך האירוע לא הייתה רשלנית.
  • הבעיה העיקרית נעוצה בהסתמכות המשטרה על חוות דעת יועץ הבטיחות, בכך שקיבלה את חוות הדעת לגבי מצב המגרש כנתון שעימו עליה להתמודד ולא הציבה למהנדס הבטיחות תרחישים ולא דרשה ממנו כי אישורו למצב המגרש יענה על תרחישים אלו. המשטרה ראתה בהליך הרישוי של האצטדיון הליך כמעט פורמאלי שאין בינו לבין ההתמודדות עם התרחישים הצפויים במשחק ולא כלום.
    היה על המשטרה להציג למהנדס את כל הנתונים הרלוונטיים לחוות דעתו, לרבות התרחישים, ודרכי התמודדותה עימם. לא היה מקום להסתפק בחוות דעת שניתנה מספר שנים קודם לכן, רק משום שלא נעשה שינוי מבני באיצטדיון, שכן אמצעי בטיחות ותרחישים משתנים עם הזמן.
    דווקא הניסיון המצטבר של המשטרה מחדד את חובת ההידברות עם הגורמים הנותנים את חוות הדעת בדבר התאמת האיצטדיון לאירוע.  וזאת כדי לקבל חוות דעת אפקטיבית. לא ניתן לדעת מה היו ההמלצות של מהנדס הבטיחות אילו הוגדרו לו הסיכונים על ידי המשטרה.
  • מבקש הרישיון הוא זה שהמציא את חוות דעת יועץ הבטיחות. אמנם אין פגם בכך שהמשטרה מסתמכת על חוות דעת יועץ מקצועי שהמציא לה מבקש הרישיון, אך חלה עליה חובה לקחת חלק פעיל בקבלת חוות הדעת.

לכן נקבע כי המשטרה הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע ונקבע שיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבי הנזק. (חלקה נקבע ל 30% מהנזק).

בפסק דין סרור גם כן הוטלה אחריות על המשטרה כגורם מפקח על הבטיחות במגרשים.
במהלך משחק כדורגל  הושלך רימון עשן. התובע הגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה משאיפת עשן מהרימון נגד גופים שונים ובין היתר נגד משטרת ישראל. בית המשפט קבע כי המשטרה התרשלה באופן שבו תפעלה את כוחות המשטרה, דבר שגרם לבידוק לקוי בפועל ולהתממשות הסיכון הצפוי לתאונה עקב זריקת רימוני עשן.

אחריות מושגית– נקבע כי למשטרה אחריות מושגית.

אחריות קונקרטית

  • תפקיד המשטרה היה לאבטח את האיצטדיון ובכלל זה למנוע הכנסת אמל”ח למקום.
  • למרות שהיו מספיק כוחות שיטור באירוע, המשטרה כשלה בהפעלת שיקול הדעת בקשר לפיזור כוחות האבטחה ותפעולם במקום. ייתכן שבניתוב שונה של הקהל ניתן היה לבצע בידוק בטחוני יותר קפדני שהיה מונע הכנסת רימון העשן.
  • במקרה הספציפי הזה מדובר בשיטור בשכר- שכן מארגני האירוע משלמים למשטרה עבור פעולות האבטחה ולכן שיקול הדעת ש המשטרה  כפוף לדיני הנזיקין.

המשטרה חוייבה במלא הנזק (100%) בסך 43,500 ש”ח. התביעות כנגד כל יתר הנתבעות נדחו.

בפסק דין עומר חסן חאג’ נדונה חובת המשטרה לוודא את רמת הבטיחות של המגרש לפני שתאשר קיום משחקי עונה. הוטלה על המשטרה אחריות לנזק שנגרם לעינו של צופה במשחק כדורגל. בתחום מגרש הכדורגל הייתה גבעת חול אשר ממנה לקח אחד הצופים אבנים וזרק על צופים אחרים. התובע נפגע בעינו מפגיעת האבן.
בית המשפט קבע כי, על המשטרה היה לבדוק את המגרש מבעוד מועד ולדרוש כי האבנים יסולקו או שתוקם גדר כתנאי למתן אישורה לניהול עונת המשחקים באותו המגרש.
“בדיקת המשטרה מתמקדת בבחינת בטיחות המגרשים לשם קיום התכנסויות של הציבור הרחב. ההנחה היא שיש להבטיח ראשית כי מקום ההתכנסות בטוח, שאין בו כשלעצמו להוות סכנה לציבור המתכנסים ורק לאחר מכן יש לאבטח את האירוע הספציפי עצמו”.
המשטרה נמצאה אחרית בכך שבדקה את המגרש לפני תחילת העונה ונתנה אישור לקיים משחקים במגרש למרות המפגע הבולט.
מחדל חמור נוסף של המשטרה נמצא בכך, שמפקד הכוח שהיה באירוע לא היה מצוי באבטחת מגרשי כדורגל.
בית המשפט קבע כי המשטרה עברה שלוש פעמים לסדר היום על המפגע החמור- בהליך הרישוי של המגרש, בבדיקה תקופתית לפני עונת המשחקים וביום האירוע על ידי מפקד הכוח.
המשטרה נמצאה אחראית ל 40% מהנזק שנגרם לתובע.

סייגים לאחריות המשטרה-

בפסק דין סרור בית המשפט התייחס לקביעה בפסק דין לוי  לפיה סוייגה אחריות הרשות לרשלנות בגין פעולה הכרוכה בשימוש רחב בשיקול הדעת משום שהקריטריון של דיני נזיקין בעניין של התרשלות אינו מתאים לבדיקת החלטות מסוג זה ומשום החשש מהרתעת יתר של צעדי הרשות.

בית המשפט קבע כי ההלכה הזו מצומצמת להפעלת שיקול הדעת עצמו ולא לכל החלטה או מעשה הנובעים ממנו. קני המידה לרשלנות עומדים בעיינם ככל שמדובר ביישום רשלני של החלטה שהתקבלה, וככל שמדובר בניהול רשלני של ההליכים בהם התקבלה, וכך גם לאיסוף רשלני של מידע. הסייג לאחריות מתייחס רק ככל האמור להחלטה עצמה. מכאן שהסייג יחול רק כאשר מדובר בשיקול דעת המופעל תוך כדי ביצוע פעולה שלטונית, ולא כאשר המדינה נוהגת כבעלת חוזה, כבעלת מקרקעין, או כבעלת שליטה בנכס.

בפסק דין יאסר מוסה התובע נפגע תוך כדי התפרעות צופים באיצטדיון. במגרש לא היו שוטרים או סדרנים. המשטרה נתבעה  בגין אחריותה לאותה פגיעה.
במקרה זה בית המשפט מצא כי המשטרה אינה אחראית לנזק שכן היה מדובר במשחק רדיוס שהיה אמור להיערך ללא קהל. מארגני המשחק איפשרו לקהל להיכנס ללא סדרנים וללא שיטור. מאחר ואין הוראה המחייבת את המשטרה להקצות שוטרים למשחקי ספורט בליגות נמוכות ומאחר ובשל אופי המשחק לא הייתה חובה על המשטרה לאסוף מידע לפני המשחק, התביעה נגד המשטרה נדחתה.

בפסק דין זה צויין כי גם במשחקים בהם נמצאים שוטרים וסדרנים, עצם העובדה כי לא עלה בידיהם להשליט סדר במשחק אינה מעידה על רשלנות לכשעצמה.

הסתמכות המשטרה על חוות דעת מנדס בטיחות חיצוני- אירוע הסופרלנד

 הגב’ ריימונד אזולאי בילתה  עם משפחתה בסופרלנד בראשון לציון. היא ניצלה פתח צר בגדר ונכנסה לאזור בו פעלה רכבת הרים על מנת להחזיר לאחייניתה מטפחת ראש שנפלה בעת ששהו על המתקן. רכבת הרים שהגיעה למקום באותו זמן מחצה את הגב’ אזולאי למוות.  כנגד מהנדס הבטיחות שאישר את בטיחות המתקן הוגש כתב אישום פלילי. בית המשפט מצא לנכון להתייחס בפסק דינו גם להתנהלות המשטרה ולמתן האישור להמשך פעילות מהתקן לאחר התאונה.

בית המשפט קבע כי משטרת ישראל נתפסת כאחראית לבטחון הציבור ולקיומם של נוהלי בטיחות. במקרה שבפנינו, לאחר האירוע התבקשה בדיקת המתקן על ידי אותו מהנדס הבטיחות שנתן את האישורים טרם קרות התאונה, ולאחר שהוא המציא את תוצאות בדיקה, התקיימה התייעצות עם גורמים במשטרה ופעילות המתקן חודשה.

בית המשפט ביקר קשות את הסתמכות המשטרה על חוות דעתו של אותו מהנדס בטיחות על מנת לאשר את המשך פעילות המתקן לאחר התאונה. מרגע שהתרחשה תאונה במתקן, צריך היה לערוך בדיקה באמצעות מי שאינו קשור לתפעול המקום כך שלא יהיה ניגוד אינטרסים, ולא די בבדיקת תקינות הפעלת הרכבת. אלא – תקינות ובטיחות של המתקן בכללותו, לרבות – כניסות יציאות וגידור.

עוד נקבע כי במידה ואין נוהל המחייב ביקורת בשטח למצער לאחר תאונה בלווית איש מקצוע אובייקטיבי חיצוני, טוב יהיה שיקבע נוהל שכזה, ויפה שעה אחת קודם לכך.

הליך האישור לאחר התאונה היה לקוי, ולמעשה חזר מהנדס הבטיחות על דעתו – והביא לחידוש הפעילות, סמוך לאחר התאונה.

בית המשפט ציין כי אינו יודע עד כמה קפדנית היתה הבדיקה של רשויות הכיבוי ושל המשטרה טרם התאונה, וכיצד בוצעה. מההסתמכות של המשטרה על בדיקתו של מהנדס הבטיחות גם לאחר התאונה, ומתן אפשרות תפעול חוזר למתקן, הסיק  בית המשפט כי מתן האישורים לא נעשה תוך בדיקה מעמיקה וקבע ,שטעות היא להסתמך על חוות דעת של המומחה הקשור למקום, שמא יש לו אינטרס בהצגת דברים באורח מסויים.

עוד יצויין כי בית המשפט לא קיבל את טענת הסתמכות של בעל העסק על אישורי הרשויות כמקור להסרת אחריות, שכן הסתמכות על אחר – יכולה לפטור מאחריות רק אם היא כרוכה בפיקוח ובווידוא ביצוע, ושלובה עמם.

לסיכום- הסתמכות המשטרה על חוות דעת יועצים חיצוניים על פי הפסיקה

הן מפסק דין בעניין האירוע במגרש מכבי חיפה והן מפסק הדין בעניין הסופרלנד ניתן להסיק כי בבוא גורם מאשר להסתמך על חוות דעת יועצים חיצוניים עליו-

  • להיות מעורב בקבלת חוות הדעת, להציג תרחישים שונים לאותו יועץ ולוודא כי התקבל המענה לאותם תרחישים מסוכנים.
  • אין לקבל חוות דעת יועץ חיצוני כלשונה ללא מעורבות וביקורת מקצועית ביחס לאמור בה.
  • כאשר מתרחשת תאונה, אין להסתמך על חוות דעת אותם גורמים אשר נתנו חוות דעתם טרם התאונה, על מנת לאשר המשך פעילות העסק. במקרה כזה יש לקבל חוות דעת מגורם מקצועי אחר שאינו קשור לאירועים ולמצב העסק ערב התאונה.

סייג חשוב למעורבות המשטרה בהכנת חוות דעת יועץ הבטיחות

הפסיקה לא הבחינה בין המקרים השונים בהם המשטרה דורשת קבלת חוות דעת יועץ בטיחות. אין דין אירוע כגון משחק כדורגל בכמגרש ספורט בו המשטרה נערכת לאבטח את האירוע לפי תרחישים אותם היא מכינה, כדין אירועים בהם חוות דעת יועץ הבטיחות נוגעת לבטיחות ויציבות מתקנים הנדסיים המוקמים במקום האירוע.

במקרה השני, חוות דעת של יועצי בטיחות נוגעות לנושאים הנדסיים שכלל אינם בתחום המקצועי של משטרת ישראל, ולפיכך ברור כי אין מקום להטיל אחריות על המשטרה להכנת חוות דעת אלו, או לבקש את מעורבותה בהכנתן. מקרים ידועים כאלו הינם אירוע גשר המכביה, או האירוע בו נהרגה חיילת בהר הרצל בשל קריסת עמוד תאורה.

זה המקום להזכיר את ההבחנה הנכונה שעשה בית המשפט בפסק דין לאיור דוידוביץ’ בין חובת הפיקוח של הרשות לבין חובתה כאשר יש לה שליטה על מהלך העניינים. שם מצא בית המשפט לנכון להדגיש כי כל הטלת אחריות על הרשות מכח חובות הפיקוח מפחיתה מאחריותו של המעוול העיקרי. נראה נכון לכן להבחין בין אחריות המשטרה באירועי ספורט- שם היא זו שמחליטה על מערך האבטחה, מספר המאבטחים ופרישת כוחות האבטחה בשטח, לבין חובותיה כגורם מאשר ומפקח בלבד.

למאמרים נוספים בעניין אחריות רשויות בנזיקין ראה-
אחריות רשות רישוי בעוולת הרשלנות בנזיקין (1)- מהי עוולת הרשלנות
אחריות רשות רישוי בעוולת הרשלנות בנזיקין (2)- חובת הזהירות המושגית
אחריות רשות רישוי בעוולת הרשלנות בנזיקין (3)- חובת הזהירות הקונקרטית והפרתה

פסיקה:

תא(הרצ’) 37821-03-12 א.מ. נ. יוסף מנסור (1.5.17) [פורסם בנבו]
 בתא(עכו) 2344/97 יאסר מוסה נ. אגודת הפועל נחף  (18.6.01) [פורסם בנבו]
ת.א. (מחוזי ת”א) אהרון בן שטרית נ. מאיר הרוש (21.7.07)[פורסם בנבו].
תא(ת”א) 33235-07 ירון סרור נ. עיריית רמת גן (23.1.17)[פורסם בנבו]
ע”א 915/91 מדית ישראל נ. יצחק לוי ואח’ פ”ד מח(3), 45.
תפ(פ”ת) 2828/01 מדינת ישראל נ. מסטרמן מיכה (11.12.02) [פורסם בנבו]
תא(חי’) 1274/01 פלוני נ. החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע”מ (7.9.04)[פורסם בנבו]
תא(חי’) 1586/94 דוידוביץ’ ליאור ז”ל נ. שחף סיני ואח’ (28.11.00) [פורסם בנבו]
תא(חי’) 18273/03 עומר חסן חאג’ נ. מועצה מקומית דבוריה ואח’ (30.12.07)[פורסם בנבו]


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *