רישוי עסקים ביהודה והשומרון – החוק וסמכות השיפוט

על עסקים טעוני רישוי המתנהלים בשטחי המועצות המקומיות והמועצות האזוריות ביהודה והשומרון (“איו”ש”, “האזור”), יחולו הוראות תקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון), תשל”ט- 1979 (להלן: “תקנון המועצות האזוריות”) ותקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון) תשמ”א-1981 (להלן: “תקנון המועצות המקומיות”).

מאמר זה סוקר את הוראות התקנונים הרלוונטיות וסמכויות בתי המשפט בעניין רישוי עסקים באזור.

עודכן ביום 18.9.2021

מועצות אזוריות

מועצה אזורית ב”אזור מוגדרת בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות מס’ 783 אשר הוצא על ידי מפקד האזור.

בצו זה מוגדרת “מועצה אזורית”- כל אחד מאלה-
(1) צירוף תחום הישובים אשר שמותיהם מפורטים בתוספת מתחת לשמה של אותה מועצה אזורית.

(2) השטח הנושא את שמה של המועצה האזורית כמפורט בתוספת, המתוחם והמשורטט בצבע אדום במפה החתומה בידי מפקד האזור, למעט שטחים סגורים [כמשמעותם בצו בדבר הוראות ביטחון ,נוסח משולב] (יהודה ושומרון)(מס’ 1651), התש”ע- 2009 לרבות שטחים המשמשים לאימונים או למתקנים צבאיים] ואדמות בבעלות פרטית, שאינם בתחום ישוב [השטח הנושא את שם הישוב המתוחם בקו במפת אותו ישוב או במפת המועצה האזורית החתומה בידי מפקד האזור], אך לרבות שטחים שנתפסו לצרכים צבאיים”.
סעיף 2 לצו המועצות האזוריות מסמיך את מפקד כוחות צה”ל באזור, בין היתר, לקבוע בתקנון כללים לניהול המועצות האזוריות.

על פי הוראות סעיף 71 לתקנות המועצות האזוריות- הוראות הפרק הנוגע לרישוי עסקים בתקנון המועצות המקומיות יחול גם על המועצות האזוריות.

מועצות מקומיות

מועצה מקומית ב”אזור” מוגדרת בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות מס’ 892 אשר הוצא על ידי מפקד האזור ( “צו המועצות המקומיות”).
בצו המועצות המקומיות ” מועצה מקומית” מוגדרת- “כל אחד מהישובים המפורטים בתוספת לצו זה ( להלן – התוספת),שתיקרא בשם הנקוב בתוספת ואשר שטחה מתוחם בקו במפה החתומה בידי מפקד האזור”.
סעיף 2(א) לצו המועצות המקומיות מסמיך את מפקד כוחות צה”ל באזור, בין היתר, לקבוע כללים לניהול המועצות המקומיות בתקנון.

תחולה גיאוגרפית-
העדר תחולת חוק רישוי עסקים בשטחים שאינם בתחום מועצות מקומיות או אזוריות ב”אזור”

מהעובדה שהוראות התקנונים חלות על מועצות מקומיות ואזוריות כפי שהן מסומנות במפות בלבד, נובע כי לא תהיה תחולה של הוראות התקנונים האמורים על כל אזור אחר המצוי בשטחי האזור שאיננו מסומן במפות אלו.

בשטחים אלו (C) יחול חוק רישוי עסקים הירדני- חוק מלאכות ותעשיות מס’ 16, 1953 ( ראה- בג”צ 7677/10 חסן זיד ואח’ נ.מדינת ישראל ואח’ (פורסם בנבו, 7.11.2012), סעיפים 24 ו- 32 לפסק הדין).

מהאמור בפסק דין רגבים עולה כי , על פי הסכם הביניים הישראלי- פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה מיום 28.9.1995 (“הסכם הביניים הישראלי- פלסטיני”), בשטחים המוגדרים כשטחי C, האחריות והסמכות בכול הנוגע לרישוי עסקים  פלסטיניים, נתונה לרשות הפלסטינית.

למיטב ידיעתנו והבנתנו- הסמכויות לאכיפת החוק נתונות למנהל האזרחי בכל הנוגע לשטחי C שאינם בתחום המועצות המקומיות והאזוריות, ככל שהדבר נוגע לעסקים המנוהלים על ידי ישראלים.

בריכות שחיה

בישראל, בנוסף על חוק רישוי עסקים, ניהול בריכות שחיה מוסדר על ידי תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה) התשס”ד- 2004.

 בפסק דין קרית ארבע נקבע כי תקנות אלו יחולו על מקומות רחצה גם באיו”ש.

 סמכויות דיון של בתי המשפט באזור בתחום רישוי עסקים
סעיף 87א לתקנון המועצות המקומיות מחיל על עסקים הטעונים רישוי, את הוראות חוק רישוי עסקים בשינויים הקבועים בתקנון.
סעיף 121א לתקנון המועצות האזוריות מחיל את הוראות התקנון הנוגעות למועצות מקומיות בעניין בתי המשפט לעניינים מקומיים גם על המועצות האזוריות.

בין היתר נקבעו בסעיף 87א  סמכויות הדיון של ערכאות השיפוט בענייני רישוי עסקים.
סמכות השיפוט בענייני רישוי עסקים נתונה לבית משפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה שהוקם לפי סעיף 125 לתקנון. (בכול מקום בו נקבע בחוק רישוי עסקים- בית משפט השלום או בית משפט עירוני- יבוא בית משפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה ( ס’ 87א(טז) לתקנון המועצות המקומיות).
ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים של הערכאה הראשונה, יוגש לבית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת הערעור שהוקם גם הוא לפי תקנה 125 לתקנון. (בכול מקום בו נאמר בחוק רישוי עסקים “בית משפט מחוזי”, יבוא “בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת הערעור”).

לא ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת הערעור לבית המשפט העליון- שכן זכות כזו לא הוקנתה מפורשות.(פסד לנציאנו).

בפסק דין רינגל נפסק כי ביקורת על החלטות ערכאת הערעור של בית המשפט על עניינים מקומיים באזור היא של בג”ץ. בעניין זה נפסק כי בג”ץ עושה שימוש בסמכותו לבטל פסקי דין והחלטות של ערכאות שיפוטיות מוסמכות במקרים נדירים בלבד, ולא יידרש לעתירות המכוונות כחפי החלטות של בתי משפט באזור בהן מועלות טענות ערעוריות מובהקות. ( ראו גם פס”ד א.ר.ט שירותי אחסנה מיום 1.9.2021 בו נסקרת הפסיקה בנעיין זה בהרחבה)

סמכויות בית המשפט לעניינים מקומיים באזור נקבעו בסעיף 126 לתקנון.

מכאן- הסמכות לדון בכול הקשור לרישוי עסקים נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים באזור (ערכאה ראשונה וערכאת ערעור).

“עתירה מנהלית”-

לבתי המשפט לעניינים מנהליים  אין סמכות לדון בעתירות מנהליות בענייני רישוי עסקים המצויים באזור. בפסק דין לנציאנו נקבע כי המונח עתירה מנהלית הינו יציר המחוקק שקבע סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות נגד החלטות שעניינן רישוי עסקים. חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים אינו חל באזור.
בפסק דין אורן תעשיות בטון, שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים בשבתו בעניינים מנהליים, כי הליך שמוגש נגד החלטה מנהלית של רשות רישוי עסקים מהווה עתירה מנהלית ובית המשפט שדן בעתירה ידון בהליך זה על פי סדרי הדין החלים על עתירות מנהליות בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.
בית המשפט שדן בעתירה הוא בית המשפט המוסמך לדון במסגרת עתריה מנהלית על החלטות רשות רישוי עסקים של העירייה. (עם זאת, הסמכות העניינית בדיני תכנון ובניה באיו”ש מסורה בידי בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים).

לעניין תחולת דיני התכנון והבניה ביהודה ושומרון ראה: תכנון ובניה ביהודה ושומרון

חקיקה
תקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), תשמ”א – 1981
חוק המלאכות והתעשיות הירדני

פסיקה:
רע”א 7665/06 לנציאנו נ. עיריית אריאל ואח’ (פורסם בנבו,11.9.07)
בגץ 6872/18 רגבים נ. שר הביטחון (פורסם בנבו, 19.8.2019)
בג”צ 7677/10 חסן זיד ואח’ נ.מדינת ישראל ואח’ (פורסם בנבו, 7.11.2012)
בג”ץ 3865/20 שלומי שוקרון ואח’ נ. המועצה המקומית קרית אבע ואח’ ( פורסם בנבו, 7.10.2020) ( בפסק דין זה נסקרת בפירוט תחולת הדינים הנוגעים לרישוי עסקים באיו”ש)
בגץ 544/21 רינגל נ. מפקד כוחות צה”ל באיו”ש (פורסם בנבו, 15.2.2021)
עת”ם 34/20 אורן תעשיות בטון בע”מ נ. עיריית מודיעין עילית (פורסם בנבו, 6.5.21)
בגץ 4192/21 א.ר.ט. שירותי אחסנה בע”מ נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.9.21)