מתן רישיון עסק לבריכה ללא אישור בטיחות מערכות החשמל הפועלות בה- לקחים מ”פרשת פרוים”

ביום 16.8.10 במרכז הספורט “גלי גיל” שהה איתי פרום ז”ל, ילד בן 6, בבריכת הפעוטות, אשר החזיקה ברישיון עסק, כאשר לפתע ספג מכת חשמל עזה. לאחר מספר ימים נקבע מותו של הילד. כנגד הבעלים והמנהל של הבריכה ושני עובדים בה הוגשו כתבי אישום בגין גרימת מוות ברשלנות. ביום 24.4.17 ניתן גזר הדין במשפטם.

מאמר זה דן באחריות שהוטלה על מנהל הבריכה באותו גזר הדין. והערות בית המשפט ביחס להתנהלות הרשויות בעניין מתן רישיון העסק.

עיקרי עובדות המקרה

במרכז הספורט “גלי גיל” נבנתה, בין היתר, גם בריכת פעוטות. בשנת 2009 נבנה בבריכת הפעוטות עמוד דמוי פטריה דרכו מוזרמים מים, כך שיצאו מראש הפטריה. עבודות החשמל בוצעו בניגוד לתקנות החשמל (מתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס”ג- 2003 ( “תקנות החשמל”). ביום קרות האסון הופעלה המשאבה לקראת הגעת המתרחצים, במהלכו חדלה המשאבה מלפעול בשל קצר ופעולת המשאבה חודשה ללא שנבדרר מקור התקלה. איתי פרוים ז”ל עמד מתחת לזרם המים כאשר לפתע אירע קצר נוסף, איתי נפגע עקב מכת חשמל ונפטר לאחר מספר ימים.

רשלנות מנהל הבריכה

בית המשפט קבע כי רשלנותו של מנהל הבירכה מצויה במדרג גבוה- דהיינו, ניהול עסק תוך התעלמות מופגנת מהוראות הבטיחות הבסיסיות הקשורות לעסק מסוג זה. לו היה המנהל מקפיד על נהלי הבטיחות הקשורים להפעלת המשאבה בבריכה לא היה נגרם האסון. לכן נקבע כי לא מדובר ברשלנות רגעית או בקבלת החלטה בתנאים בלתי נוחים ולחוצים, אלא בהתנהלות רשלנית ממושכת.

למנהל הבריכה יוחסו מספר סעיפי רשלנות הנוגעים להיעדר טיפול נאות במערכות החשמל בבריכה ואי בדיקת מקור התקלה ביום האסון. הוא לא דאג לנתק את המשאבה ופעל לשם הפעלתה מחדש על אף הסיכון.

במסגרת גזר הדין ציין בית המשפט מספר נושאים הראויים לתשומת לב:

  • דומה שאיש מעובדי המקום לבעליו, לא היה מודע כלל לקיומם של כללים והוראות בטיחות החלים על פעילות מסוג זה. זוהי הסיבה שהביאה לאסון.
  • טענתו של המנהל כי שכר שירותיה של חברה אשר התקינה את הפטריה לא פטרה אותו מאחריות. בית המשפט קבע כי אדם המנהל ומתפרנס מעסק שמהותו בריכות שחיה, חייב להכיר את כללי היסוד והוראות הבטיחות החלים על עסקו.
  • נקבע כי מאחר  והמנהל הוא הבעלים של הקנטרי ומנהלו בפועל, לא רק שהוא חב בחובת הזהירות כלפי באי המקום אלא שהוא היה “מונע הנזק” היעיל ביותר. היה עליו לברר מהם כללי הבטיחות החלים על נושא החשמל ולדרוש מהחברה שביצעה את העבודות בפועל לקיימם. חובתו להקפיד שהציוד המוזמן יהיה לפי התקנים, גם אם הזמין את הציוד מחברה העוסקת בנושא.
  • לא בוצעה במקום מעולם בדיקת תקינות של המערכת.

לאור כל האמור לעיל נקבע כי התנהגותו של המנהל היוותה מלכודת מוות למתרחצים בבריכת הפעוטות.

התנהגות הרשויות

כאמור לעיל, לבריכה בה אירע האסון היה רישיון עסק. עם זאת, נקבע כי לא הוצגו  כל אישורים של מומחים בתחום המאשרים כי המתקנים עמדו בדרישות החוק, ואף המנהל לא טען שכך היה.

עוד נקבע כי לשם קבלת רישיון עסק נראה כי לא נדרשת בדיקת התאמת מערכות החשמל לתקנות החשמל ( בית המשפט ציין כי העדר דרישה זו לא לובן עד תומו במהלך המשפט).

העדר דרישה זו אינו מפחית מאחריות המנהל, שידע שאיש לא בדק את מערכות החשמל בבריכה, ולכן הייתה אמורה להתעצם בו תחושת האחריות והיה עליו לבדוק העניין עם מומחים בתחום.

עם זאת הודיעה התביעה, כי ייערך מערך חשיבה בעניין. בית המשפט ציין כי ככל שרשות הרישוי אכן אינה דורשת אישור לתקינות מערכות החשמל כתנאי להוצאת רישיון עסק, יש לפעול ללא דיחוי לשינוי המצב ולדרוש אישור תקינות מערכות החשמל בבריכה והתאמתן לתקנות החשמל. ויפה שעה אחת קודם.

למאמר המלא של מר דוד לבקוביץ’ בעניין פסק דין זה ראה:
תקציר של גזר הדין הנוגע להיבטים המקצועיים, הבטיחותיים והטכניים של התחשמלות ילד בבריכת שחיה

חקיקה:
תקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), תשס”ג-2003

פסיקה:
תפ (קריות) 30139-01-14 פרקליטות מחוז חיפה- פלילי נ. גבי בן גלים (24.4.17)[פורסם בנבו]


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *