מהו “קיוסק” – פריט 4.7א

 

המונח “קיוסק” הוגדר לראשונה במפרט האחיד לפריט רישוי זה אשר פורסם ביום 29.7.19. עד אז הגדרת המונח הייתה מצויה בתנאי משרד הבריאות לקיוסקים אשר הוצאו מכח פקודת מלאכות ותעשיות (הסדרתן), משנת 1927.
למרות פרסום המפרט האחיד, נראה כי ההבחנות שנעשו בפסיקה לגבי אופי הפעילות בקיוסק יהיו עדיין רלוונטיות ולפיכך מובאות במאמר זה.

עודכן ביום 1.8.19- בעקבות פרסום מפרט אחיד לקיוסק 

הגדרת “קיוסק”
במפרט האחיד לפריט רישוי זה ניתן למצא את ההגדרה הבאה: “כל מקום שמוכרים בו אחד או יותר מהמצרכים הבאים: משקאות קלים (לא אלכוהוליים) בבקבוקים או באריזות סגורות על ידי היצרן, עוגות, כעכים, לחמניות, ממתקים ו/או גלידה, ואינו כולל מקום בו מגישים או מכינים מאכלים מבושלים, מטוגנים או סלטים”. הגדרה זו כמעט ולא השתנתה ביחס להגדרה שהייתה מצויה בתנאי משרד הבריאות לקיוסקים, אשר בחלקם הוחלו גם במפרט האחיד.

אופי הפעילות

בפסק דין אבנט אפי קבע בית המשפט מספר פרמטרים כדי לבחון את אופי הפעילות – בקיוסק יימכרו מוצרים ובכללם מוצרי מזון ללא כל התעסקות או טיפול כלשהו במזון. (להבדיל מ”בית אוכל”)
קיוסק יעסוק במכירה של מוצרים שונים, כולל מוצרי מזון, בתנאי שמדובר במכירת מזון לאכילה בלבד, ללא כל צורך בהתעסקות עם המזון טרם היותו מוכן למכירה ולאכילה. דהיינו- ללא כל הליכים כגון- הכנה, ערבוב, חיתוך, טיגון, בישול, חימום וכיוב’.
בקיוסק לא מתבצעת כל פעילות המשנה או משפיעה על המוצר, כפי שהוא נמסר ללקוח, והלקוח אינו צריך להמתין עד שהמוצר יוכן או יוגש לו. כל צורך “בהתעסקות” כשלהי עם המזון תהפוך את המקום ל”בית אוכל”.
זו גם הסיבה שבתקנות בתי אוכל אין התייחסות ל”קיוסק”.
במו כן, מדובר במכירה והגשת המוצר ללקוח ללא צורך בהשתהות של הלקוח או בהמתנתו במקום. המוצר יימסר ללקוח מייד עם הזמנתו, והוא לא ימתין להכנה כלשהי או להגשה ולא יישאר בדרך כלל במקום לאחר קבלת המוצר.
בדרך כלל פעילות המכירה מתבצעת באמצעות דלפק, ללא כניסה פיזית של הלקוחות לתוך העסק וללא דלת הסוגרת את העסק.

עם זאת יצויין כי על פי התנאים המיוחדים (סניטריים ) לקיוסקים ניתן להכין כריכים בקיוסק.

  • אנו מצרפים כאן את תנאי משרד הבריאות ביחס לקיוסקים, אשר בחלקם מצויים עדיין בתוקף , על פי הוראות המפרט האחיד.(הוסדרו מתוקף חוק המלאכות והתעשיות ( הסדרתן), משנת 1927.

גודל המקום
קיוסק יהיה בשטח קטן יחסית, בעל מגוון מצומצם של מוצרים, לא יהיה דרוש אכסון. זאת להבדיל ממכולת או סופרמרקט, אשר גם בהם נמכר מזון מוכן. (לא יהיו בו מוצרי חלב, בשר או מוצרים קפואים).
קיוסק הינו מקום קטן בשטחו, המציע למכירה פריטים קטנים ויומיומיים. לא ניתן להציב בו ציוד מורכב או לפנות מקומות אכסון גדולים.
תנאי המפרט האחיד- מפרט אחיד “קיוסק”

מועדי ואופן כניסת תנאי המפרט האחיד לתוקף
עד ליום 31.12.18 תוקפו של רישיום עסק לקיוסק היה לצמיתות, הוראה זו שונתה ועתה תוקפו של הרישיון יהיה ל 15 שנה בלבד. משמעות השינוי היא כי עסקים אשר קיבלו רישיון לצמיתות לפריט רישוי זה לפני ה 31.12.18- תוקף רישיונום יישאר לצמיתות.
לאור האמור לעיל- יש לשים לב למועדי הכניסה לתוקף של הוראות המפרט האחיד ביחס לעסקים שיש להם רישיון עסק במועד זה- 29.7.19.
ראה: פרסום 9 מפרטים אחידים נוספים- 29.7.19

חקיקה
תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים בלתי אוכל), תשמ”ג- 1983
תנאי משרד הבריאות לקיוסקים ( בטרם פירסום המפרט האחיד)
פקודת מלאכות ותעשיות (הסדרתן), 1927

פסיקה
בר”ק (ת”א) 93071/03 מדינת ישראל נ. אבנט אפי (7.11.04) [פורסן בנבו]
עת”מ (ת”א) 1546/02 גמליאל ואח’ נ. ראש עיריית הרצליה (31.8.03) [פורסם בנבו]
רע”ס 8496-07-15 יואב שגיא נ. עיריית רעננה (6.4.16) [פורסם בנבו]


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו info@buslic.co.il

5 תגובות בנושא “מהו “קיוסק” – פריט 4.7א”

  1. ראשית תעודת עניות למחוקק שנסמך על הגדרה משנת 1927 המגבילה את חופש העסוק בהגדרה ארכאית שבינה לבין מציאות ימינו לא נותר כלום.
    ואלו תנאי תברואה מונעים מקיוסק למכור בירה סגורה כמו שמוכרים בקבוק קולה.
    למותר לציין כי את הגדרות החוק יש להתאים להלך המציאות.

  2. רבים סבורים כי בקיוסק לא ניתן למכור “משקאות משכרים” גם כשהן סגורים (להבדיל ממכלת שבה כן ניתן למוכרן) .
    לדעתי, מדובר בהנחה מוטעת, שמקורה בהבנה לא נכונה של האמור ב”תנאים המיוחדים של משרד הבריאות.
    אסביר בתמצית
    בהגדרת “קיוסק” נכתב שם .. מקום שמוכרים בו כל מיני משקאות קרים (לא אלכוהוליים)….” מהסוגריים הנ”ל הניחו רבים כי אסור למכור אלכוהול בקיוסק גם כשהוא סגור. אם נדייק וגם נבין את קונספט הקיוסק לפי התנאים יתברר שלא כך. בקיוסק של פעם הכינו “גזוז” שזה תרכיז + סודה לשמעשה מכינים אותו במקום וגם נועד לצריכה במקום ראה סעיף 7 ו-9 לתנאים המתייחסים לשטיפת הכוסות הציוד ל”גזוז”. התנאים באמת לא רוצים לאפשר מכירת אלכוהול והגשת וכפי שנעשה עם “גזוז”. אך מכאן ועד למסקנה שאין למכור כלל אלכוהול גם כשהוא סגור, אין כל הכרח מהכתוב לפרש כך.

  3. לאילן- האמור בתגובתך מהווה פרשנות לאמור בתקנות, על מנת שניתן יהיה להתאימן לחיים המסחריים היום, שנים רבות לאחר שתקנות אלו תוקנו. הצורך בפרשנות כזו ברור- אך נראה כי הנכון ביותר הוא ללכת בדרך המלך- ולעדכן את התקנות כך שיתאימו לצרכים כיום.

  4. הקיוסק, מזמן לבש על עצמו גלימה רחבה, לכן מן הראוי שיתייחסו אליו או כמו למרכול עם טיפול במזון, או מרכול ללא טיפול במזון או מזנון. .
    לדעתי, מושג “קיוסק” כבר לא שמיש.

  5. הגדרת קיוסק לפי התקנות הישנות יוצרת אי בהירות לגבי פיצוציות האם גם הם בקטגוריה הזו של פריט 4.7 א’ או של מרכול פריט 4.7 ב’

סגור לתגובות.